בנק ירושלים קיים כנס ליועצי משכנתאות

כנס יועצי המשכנתאות של בנק ירושלים: "חוק מאגר נתוני האשראי משנה גם את עולם יועצי המשכנתאות"

מימין_לשמאל_דודי_לוי_משנה_למנכל_בנק_ירושלים_דרור_בר_כוכבא_מנהל_חיתום_משכ...
מימין_לשמאל_דודי_לוי_משנה_למנכל_בנק_ירושלים_דרור_בר_כוכבא_מנהל_חיתום_משכ...
כל מה שאתה זקוק לו באינטרנט

צח ברקי, מנכ"ל DB קרדיט, אחת מלשכות האשראי שקיבלו את רישיון בנק ישראל אמר: במחקר שביצענו גילינו שמשקי הבית בישראל משלמים 24.5 מיליארד שקל בשנה על האשראי שהם לוקחים כל שנה. אחד מכל שני בתים בישראל משתמש באשראי, בין אם במשכנתא, בהלוואה או במסגרת אשראי"

בנק ירושלים קיים בשבוע שעבר את הכנס השנתי שהוא עורך ליועצי משכנתאות חיצוניים באולם האירועים אחוזה במודיעין. הכנס המקצועי נערך בסימן אימוץ פתרונות דיגיטליים בשוק המשכנתאות וכניסתו לתוקף של חוק מאגר נתוני האשראי בחודש אפריל האחרון. מטרת הכנס הייתה להעניק ליועצי המשכנתאות מידע וכלים נוספים אודות השינויים בשוק המשכנתאות במגוון היבטים. עם פתיחת הכנס, עמית סגל, הפרשן הפוליטי של חדשות 12, נשא את הרצאתו "מאחורי הקלעים של הפוליטיקה הישראלית".

השינויים שמחולל חוק מאגר נתוני האשראי טרם באו לידי ביטוי באופן מלא בשוק המשכנתאות, מכיוון שנדרש לגופים הפיננסים זמן להפנים את ההיבטים השונים של החוק ולעדכן את המודלים לדירוג אשראי.

במסגרת הכנס התקיים פאנל מקצועי שדן בשינויים בשוק המשכנתאות בעקבות כניסתו לתוקף של חוק מאגר נתוני האשראי ובמעבר של עולם המשכנתאות לדיגיטל, מהעולם האנלוגי. בפאנל, שהנחה העיתונאי קובי אריאלי השתתפו דודי לוי, משנה למנכ"ל בנק ירושלים ומנהל החטיבה הקמעונאית, הגר פרץ דיין, סמנכ"ל שיווק ואסטרטגיה בבנק ירושלים, צח ברקי, מנכ"ל DB Credit, אבי אבגיל, יו"ר התאחדות יועצי המשכנתאות.

אבי אבגיל, יו"ר התאחדות יועצי המשכנתאות נשאל במסגרת הכנס על החסרונות והיתרונות שבהיעדר הסדרה רגולטורית של תחום ייעוץ המשכנתאות. אבגיל השיב: ב-2016 הרגשנו את החיסרון מצד הבנקים הגדולים שהם החליטו מי יהיה יועץ ומי לא. לאחר מאבק ממושך בעזרת יחסי ציבור, וועדות בכנסת, לובי והרבה עבודת שטח, ניצחנו וקיבלנו את המסמך מבנק ישראל שמורה לבנקים לעבוד מול יועצים ולא לנהל רשימות. המצב החדש יצר בעיה אחרת – עכשיו כשאין רגולציה כל אחד יכול להיות יועץ משכנתאות והבנקים צריכים לעבוד מולו. היתרונות שאין רישיונות – הרגולציה כפי שנוכחנו לדעת, מקשה מאוד על העבודה בדרישות מחמירות, תראו מה עשתה הרגולציה לעבודת הסוכנים בעולם הביטוח. הפיתרון שלנו הוא פשוט מאוד – אנחנו מייצרים רגולציה פנימית בתוך ההתאחדות, אנחנו עורכים בחינות, וועדות קבלה, קוד אתי, אמנת שרות ועוסקים בהכשרה והדרכות בתחום כדי להתמקצע. זה בעצם המצב הכי טוב שיכול לקרות לנו לענף – להתאגד כולם, לקבל את ההכרה מהבנקים ובנק ישראל ואז יש לנו כח עצום ונוכל לפנות עם כל הכח הזה לציבור כדי להגדיל את השימוש ביועצים חיצוניים".

דודי לוי, משנה למנכ"ל בנק ירושלים אמר בתשובה לשאלה כיצד ישפיע חוק מאגר נתוני האשראי על שוק ייעוץ המשכנתאות: "החוק הוא הזדמנות גדולה יותר להתאמת הייעוץ לצרכים האמתיים של הלקוחות – היועץ יוכל להתאים ללקוחות משכנתא הרבה יותר נכונה לצרכים של הלקוח כי יהיו לו הרבה יותר נתונים חשופים על הלקוח וההתנהלות שלו. בסופו של דבר איך זה ישפיע? ייעוץ טוב יותר מקטין את הסיכון של הלקוח וגם בעל פוטנציאל חיסכון יותר גדול עבור הלקוח".

צח ברקי, מנכ"ל DB קרדיט, אחת מלשכות האשראי שקיבלו את רישיון בנק ישראל אמר: במחקר שביצענו גילינו שמשקי הבית בישראל משלמים 24.5 מיליארד שקל בשנה על האשראי שהם לוקחים כל שנה. אחד מכל שני בתים בישראל משתמש באשראי, בין אם במשכנתא, בהלוואה או במסגרת אשראי, מדובר בהוצאה השנייה בגובהה עבור משק הבית. מצאנו עוד שכל משק בית בישראל משלם היום בממוצע 1,500 שקל בעמלות וריביות. מטרת העל של החוק היא הגברת התחרות בשוק האשראי הקמעונאי. או במלים אחרות, משקי הבית ינהלו את ההתחייבויות שלהם ואת ההוצאות שלהם בצורה טובה יותר ובהתאם יוזילו את ההוצאה החודשית על אשראי. חוק נתוני אשראי מאפשר ליועץ פיננסי כמו יועץ משכנתאות, מידע רב אפילו בהשוואה לזה של בנק או גורם חוץ בנקאי. יועץ פיננסי יכול לקבל את התמונה המלאה של הלקוח, איזה בנק או גוף חוץ בנקאי העניק ללקוח שלו אשראי ואיזה ריביות הוא משלם, זה כלי שמשפר את היכולת שלו להעניק ייעוץ מותאם וחסכוני".

הגר פרץ דיין, סמנכ"ל אסטרטגיה ושיווק בבנק ירושלים השיבה על השאלה שדנה בהשפעת המעבר של הבנקים למשכנתאות בדיגיטל על ייעוץ המשכנתאות ואמרה: " מתקדמים לעולם דיגיטלי מלא – אין ספק שבעוד מספר שנים שנים המהפכה תגיע גם לשוק המשכנתאות והוא גם יעבור מעולם של ניירות, לעולם הדיגיטל. אבל בדרך יש תהליכי ביניים וזה לא יקרה ביום אחד".
דיין הדגישה "שעבור היועצים המעבר לדיגיטל הוא יותר הזדמנות ממכשול – אם היועץ התעסק הרבה בניירת, עכשיו הוא יוכל הרבה יותר להתעסק בייעוץ ופחות בביורוקרטיה שעיכבה לו את סגירת המשכנתא. כל יועץ יוכל להעניק הרבה יותר ייעוצים ולפעמים גם יהיה ייעוץ טלפוני בלבד, למשל בשיחות סקייפ מבלי להגיע ללקוח וללא צורך להשלים ולאסוף מסמכים".

השארת תגובה