אסם תפצה עובדת ב-65,000 שקל עובדת

אסם תפצה עובדת שחלתה כתוצאה מעבודה סיזיפית כך נקבע לאחרונה בהסכם פשרה. העובדת טענה כי העסקתה בתנאים קשים במשך שנים גרמה לה לנזקים רפואיים

אסם
אסם
עכשיו באשדוד: דירה החל מ-1.100.000 ש"ח

חברת אסם תפצה בסכום של 65,000 שקל אישה כבת 68 שטענה כי הועסקה בתנאים קשים המשך שנים וכתוצאה מכך נגרמו לה נזקים רפואיים. כך נקבע לאחרונה בהסכם פשרה בין חברת הביטוח המייצגת את אסם, לבין עורכי הדין כרמי בוסתנאי וואסים עומר, המייצגים את התובעת.

לפני כשנה הגישה האישה, תושבת אזור הדרום, שעבדה במפעל לייצור גלידה "טנא נוגה" בקריית מלאכי שבבעלות חברת "אוסם", תביעה נגד החברה בטענה שנגרמו לה נזקים לאחר שהועסקה בפס ייצור תעשייתי כ"רובוט אנושי", 10-11 שעות ביום, במשך 17 שנים רצופות.
באמצעות עורכי הדין כרמי בוסתנאי וואסים עומר, טענה התובעת כי עבודתה כללה "ביצוע פעולות חדגוניות חוזרות ונשנות" ולכן נגרמו לה פגיעות חמורות ברגליה, שחלקם הוכרו כמחלת מקצוע על ידי המוסד לביטוח לאומי. לדבריה, העסקה כ"מכונת אדם" מדי יום גם במחסן החברה וגם בפס ייצור קרטונים לאריזות גלידה, גרמה לנזקים אלה.

העובדת טוענת, כי היה עליה לבצע פעולות חדגוניות חוזרות ונשנות, בקצב מהיר, קבוע ושיטתי, ללא הפסקה. בין היתר, היה עליה להרים ולשקול ביגוד בתוך שקיות במשקלים שנעים בין 5-10 ק"ג וחלוקתם לתאי העובדים, הכנסת הגלידות לקופסאות קרטון וסגירתן מעל מסוע – והכל באופן מונוטוני, סיזיפי ומתמשך. כל זה לטענתה, כשהיא נאלצת לעמוד על רגליה, ללא מנוחה וחשופה לתנאי חום קיצוני בקיץ וקור קיצוני בחורף.

עורכי דינה טענו כי "תנאי עבודתה של התובעת גרמו להיווצרות מחלת הדליות ברגליים ולהתפתחות מחלת דלקת פרקים". המוסד לביטוח לאומי הכיר במחלת הדליות והוורידים כמחלת מקצוע, אך לא הכיר במחלת דלקת הפרקים. התביעה טוענת כי " קיים קשר סיבתי ישיר, משפטי ועובדתי-רפואי בין מחלת הדליות והוורידים ומחלת הפרקים בה לקתה, לבין תנאי עבודתה. אומנם הביטוח הלאומי קבע לה דרגת נכות בשיעור של 5% בלבד , אבל התביעה טוענת שנכותה הרפואית גבוהה בהרבה מקביעה זו.

טענות נוספות כנגד אוסם הייתה העסקה בעבודה "מכנית אוטומטית, סיזיפית ובלתי אנושית". הטלת "עבודה מאומצת מהירה וקשה, שהינה באופן מצטבר, מעל ומעבר לכוחותיה של התובעת, ומעל ומעבר לכוחותיו של כל עובד סביר". לברי התביעה, "אוסם נמנעה לבצע את העבודה באמצעות כלי עבודה מכניים או אוטומטיים, המתאימים לסוג העבודה, והעדיפה להשתמש בגופה של התובעת לבצוע העבודה, כמכונת עבודה אנושית". אוסם, כך נטעם בתביעה, "הנהיגה שיטת עבודה פרימיטיבית, מזיקה ומסוכנת לבריאות ולא סיפקה לתובעת כלי עבודה, מכשירים או ציוד, שהיה בהם להקל או לסייע לתובעת בעבודתה".

כתוצאה מהמחלות נאלצה העובדת לפרוש מעבודתה.

השארת תגובה