המספרים ה"מודחקים" נחשפים: גירעון של מיליארדים

הממשלה החברתית היוצאת חילקה תקציבים ביד נדיבה, כעת מתברר שלדברים אין כיסוי והגיע זמן הפירעון בקיצוצים כואבים • תכנית האוצר להתמודדות: קיצוץ רוחבי, הטלת מסים והעלאת יעד הגירעון • הממשלה תתכנס לאשר, ליצמן הודיע שיתנגד

כחלון ונתניהו בעת החתימה על הסכם קואליציוני
כחלון ונתניהו בעת החתימה על הסכם קואליציוני
כל מה שאתה זקוק לו באינטרנט

משרד האוצר צפוי להציג ביום ראשון הקרוב לממשלה תכנית לקיצוץ רוחבי בתקציבים של משרדי הממשלה וצעדים נוספים, כולל העלאת מיסים, בסך 3.25 מיליארד שקלים בשנתיים הקרובות, וזאת על מנת לרסן את הגירעון שצפוי להגיע בשנה הבאה ל-4% מהתוצר. הגירעון שמתגלה מעמיד את ההישגים הכלכליים של הממשלה היוצאת באור בעייתי, ומציב סימני שאלה על הקיצוצים הכואבים שיידרשו בממשלה הבאה.

בין הצעדים שהוצגו, העלאת מיסוי על כלי רכב היברידיים (שנכון להיום ממוסים במס קנייה מופחת של 30%), מתן תמריצי מס לשחרור "רווחים כלואים", הטלת מע"מ על שירותים דיגיטליים כמו יישומונים בתשלום, ומיסוי ענקיות הטכנולוגיה גוגל ופייסבוק. הצעד האחרון הוא בעל משמעות כלכלית רבה, אך לא ברור עד כמה הוא מעשי וא"כ מתי ייכנס לתוקף.

בנוסף, השנה יקוצצו מתקציב משרדי הממשלה כ- 1.15 מיליארד שקל. הקיצוץ הנוכחי מיועד לטובת מימון המשך סבסוד הצהרונים ב-350 מיליון שקלים עד סוף 2019. מדובר בפתרון זמני וחלקי, והממשלה הבאה תידרש בינואר 2020 להחליט אם להמשיך בהסדר סבסוד הצהרונים ומאיפה להביא מקורות מימון נוספים. חלק נוסף מהקיצוץ הוא לטובת תוספת חד פעמית של כ-800 מיליון שקלים למערכת הביטחון, לטובת הקמת המכשול התת-קרקעי בדרום.

תחזית הגירעון ל-2019 כולה תישאר ללא שינוי לעומת העדכון מינואר – 3.6% מהתמ"ג, בעוד יעד הגירעון בתקציב עומד על 2.9% בלבד. על פי משרד האוצר הגירעון ב-12 החודשים האחרונים הסתכם ב3.8% מהתמ"ג, במשרד סבורים כי ניתן להורידו לרמה של כ-3.6% עד סוף השנה.

עם זאת, הגירעון שצופים עתה במשרד האוצר לשנים הבאות גבוה מבעדכון הקודם – שצפה גירעון של 3.7% ב–2020, בעוד יעד הגירעון הקבוע בחוק לשנה זו הוא 2.5%; גירעון של 3.6% ב–2021, לעומת יעד של 2.25%; ו–3.3% ב–2022, לעומת יעד של 2%.
העלייה בגירעון הצפוי נובעת בעיקר מהנמכה של תחזית ההכנסות לשנים הבאות – שנעשתה נוכח נתוני גביית המסים ב–2018, ובייחוד ברבעון הראשון של 2019, שבו הגבייה הייתה נמוכה ביותר מ-2% מהיעד.

במשרד האוצר מעריכים כי הכנסות המדינה יושפעו לרעה משינוי בתמהיל הצמיחה של המשק – שיתבסס מעט פחות מבשנים האחרונות על הצריכה הפרטית – העתירה במס, ויותר על יצוא.

חלק משמעותי מהקיצוץ שנדרש, הוא בעקבות החלטת ממשלה להשוואת תנאי הפרישה של השוטרים והמשרתים במוסד ובשב"כ, לאלו של צה"ל. תנאים אלו הקיימים בצה"ל מתבססים על חוסר ביטחון תעסוקתי, מה שלא ניתן לומר על המשרתים במשטרה. עלות התכנית היא 22 מיליארד ₪.

בעקבות כך סגן שר הבריאות יעקב ליצמן, הודיע שיתנגד לתכנית קיצוצים שתכלול את משרד הבריאות, זאת לאחר שגם כעת סובל משרד הבריאות ממצוקה תקציבית קשה. לדבריו, קיצוץ שכזה יפגע בתכנית להורדת העומסים בחדרי המיון, בתכנית לצמצום הזיהומים, בתכנית לשיפור השירות בפגיות, קיצור תורים בהתפתחות הילד ועוד.

בעקבות התנגדותו של ליצמן, הודיעו שרים נוספים בממשלה, כי יתנגדו לקיצוץ הצפוי במשרדיהם. כך גם בש"ס מתנגדים לקיצוץ שיגרום לפגיעה נוספת ברשויות המקומיות ובפריפריה, במקביל יו"ר המפלגה אריה דרעי לוחץ למציאת מימון לקייטנות בקיץ.

תכנית הקיצוצים הנוכחית נועדה לתת מענה רק לתכניות הממשלתיות הקיימות, אך אינה מתייחסת לדרישות הקואליציוניות הצפויות לממשלה עם תום הבחירות. כך למשל העלו המפלגות לאחר הבחירות האחרונות דרישות להגדלת תקציב הבריאות, הגדלת קצבאות הזקנה וסבסוד גני ילדים בגילאי 0-3 שנים. דרישות המסתכמות בסכומי עתק, ולנוכח המציאות הנוכחית, לא ברור כיצד תתמודד הממשלה עם דרישות אלו.

השארת תגובה