פיצוי כספי של עשרות או מאות אלפי שקלים יכול להגיע לנו גם אם כבר היה עורך דין שהתייעצנו איתו ושחשב שלא…
ד' נכנס למשרדי בסערה, עוד בטרם הספקתי לברך אותו לשלום, ד' הצהיר בפני שקיבל כבר עצה משפטית ממספר עורכי דין וכולם כאחד טענו שאין עילה לו משפטית .עורכי הדין השונים הדגישו בפניו שמדובר במלחמה אבודה ואם אין ברצונו להיות "דון קישוט" שיבחר מלחמות אחרות להשקיע בהן את מיטב כספו.
שאלתי אותו " מדוע בכל זאת פניית אליי", ד' השיב ששמע על המוניטין שלי בהצלחה בתיקים שנחשבים אבודים.
ד' התחיל לגולל בפני את סיפור חייו תוך דגש על רצונו מילדות מוקדמת לשרת ביחידה קרבית בדומה לאביו. ד' השקיע ימים ולילות כדי להגשים את חלומו לשרת ביחידה קרבית מובחרת.
לאחר מאמצים רבים, שכללו הכנה מאסיבית לשרות ד' התקבל ליחידה קרבית והתחיל לעבור אימונים מפרכים במסגרת הטירונות. לאחר סיום הטירונות ואימון מתקדם, ד' התחיל את שירותו כלוחם מהשורה.
רצה הגורל וד' נטל חלק פעיל במבצעים רבים במסגרת פעילות מלחמתית בעזה. לקראת תום השירות ד' החל להתלונן על כאבי גב קשים , לאור סבלו הופנה לבית חולים ולאחר סדרת בדיקות עבר בדיקת הדמיה . בבדיקה התגלה פריצת דיסק בעמ"ש מותני. לאור מצבו ד' סיים את יתרת השירות הסדיר במסגרת המפקדה.
לאחר שחירורו משירות סדיר ד' הגיש תביעה למשרד הביטחון, על מנת שיוכר כזכאי בהתאם לחוק התגמולים ושיקום. למרבה התדהמה קצין התגמולים קבע שאין קשר סיבתי בהסתמך על מומחה מטעמו. הטעמים הין שכאבי גב זה ענין שקשור לעניין גנטי ולא קשור לצבא. במיוחד שבצבא הפעילות הגופנית מתנהלת בהתאם לסרגל מאמצים ואם התגלה נזק זה קשור לגנטיקה משפחתית ותו לא.
ד' הסכים לקבל את עצתי ולבחור בדרך של ניהול משפטי נגד משרד הביטחון. בבית המשפט הצלחתי להוכיח שאמנם הצבא שואף להתנהל בהתאם לסרגל מאמצים, אך לא מדובר "בתורה מסיני".
בתום שלב ההוכחות ולאחר חקירת עדיי משרד הביטחון, השתכנע בית המשפט, שמרשי סחב לעיתים קרובות משקלים שעולים על חמישים אחוז ממשקל גופו, ולאור העובדה שמדובר בשירות רווי מתח, אזי ההנחה שפריצת הדיסק התרחשה בזמן השירות ועקב השירות עומדת במתחם הסבירות בהתאם לדיני הראיות במישור האזרחי.
מדובר בפסק דין שנפסק בבית משפט השלום, אך יחד עם זאת, לאור מיעוט פסקי הדין שמכירים בקשר סיבתי בין פריצת דיסק לבין השירות הצבאי, הוא מהווה פריצת דרך להכרה באלפי נכים, שכעניין שבשגרה התביעות בגין נזקי גב נדחו על הסף מהטעם שמדובר בנכות שאינה קשורה לשירות ועתה יש תקווה שגורלם המשפטי יהיה שונה.
כל הכבוד לעו"ד לוינשטיין
תקוה לאלפים שנפצעו בשרות הצבאי ומוטיבציה לצהל לדאוג לבריאות החיליים