המנופאי החרדי עוזב ומתריע: "סכנת חיים"

מזהירים: העבודה בשחקים מתנהלת באופן רשלני במיוחד ומסכנת חיים • מספרים: על תנאי העבודה המחפירים והתנאים הבלתי אנושיים • מייעצים: להגביר את הפיקוח על מנהלי אתרי הבניה

בוקסבוים
בוקסבוים
עכשיו באשדוד: דירה החל מ-1.100.000 ש"ח

זה קרה ביום 19 במאי השנה, יום ראשון קיצי ונעים. יום העבודה התחיל כסדרו, עשרות פועלים התרוצצו בפעלתנות באתר הבנייה של "נאות שמיר" הנבנה כחלק מהפרויקט הגדול "יבנה הירוקה" שבמסגרת "מחיר למשתכן". מנהלי האתר שהו במקום, ולפי התקדמות הבנייה הורו לחברת "רמא עגורנים" לפרק את העגורן שבגובה 50 מטר.

שום דבר לא הכין אותם למה שהולך לקרות באותו יום. הפועלים המנוסים (או לא) קשרו את עצמם ברתמות כנהוג בעבודה בשחקים, חבשו קסדה, והחלו בפירוק העגורן. כאשר לפתע, ללא כל הודעה מראש או אזהרה ואיתות מהמנוף נפלו בזה אחר זה המשקולות המאזנות את שיווי משקל העגורן. שלושת הפועלים יונתן סבג (33), בן דקלו (22) וגיל חזאזי (51) שהיו על גביו צנחו אל מותם ללא כל אפשרות או סיכוי להגיע בחיים אל הקרקע. סרגיי סמיונוב  (33) מבאר שבע, נמחץ למוות בין יחידות העגורן. ובמקום הלם ובהלה, בעתה ופחד.

כוחות ההצלה שהגיעו למקום החלו בחילוץ הפועל התקוע בשמי מרום מתוך תקווה שאולי יוכלו להציל אותו וימצאו אותו בין החיים. מתוך נקודת הנחה על סיכויים מסוימים שהלכוד עדיין נמצא בחיים, הוזנקו כוחות מיוחדים של מערך כיבוי האש. חרף העובדה שהמנוף לא נמצא בשיוויי משקל נכון, חרפו המחלצים את נפשם תוך סיכון חיים ממשי וטיפסו במעלה העגורן, בשביל לגלות שהפועל התקוע כבר נפח את נשמתו.

האסון זעזעה וטלטלה את עולם העבודה והרווחה בישראל. הרוחות שגם ככה להוטות עם 19 הרוגים – מספר מזעזע ומפחיד שנהרגו בתאונות עבודה רק השנה, שפכו שמן למדורת הטענות המטרידות. המשטרה עצרה באותו יום 17 פועלים ומנהלי עבודה, שכיהנו בתפקידים בכירים בחברה. כולם שוחררו באותו יום פרט לארבעה שהוגבלו למעצר בית.

בקשנו להבין לעומק את חיי העגורן בשחקים, תנאי העבודה, הבטיחות, השכר והיחס כלפי העובדים. שוחחנו עם מנופאי חרדי יעקב בוקסבוים שעבד עד לא מזמן כמנופאי בשטח ויצאנו מהשיחה עם תמונת מצב מחרידה במיוחד.

ממרומי המנוף, כיצד הינך מגדיר את העבודה והתנאים בתחום המנופאות?

"קודם כל אדגיש, כי לפני זמן לא קצר פרשתי מהעבודה כמנופאי, הסיבות שהביאו לפרישתי הן הסיבה המרכזית שבגללה הינך משוחח איתי. הרשלנות שולטת בכל פינה, הזנחה פושעת של מנהלי אתרי בניה בתקני הבטיחות, התרשלות בקיום תנאי בסיס לעבודה מאומצת וסוחטת.

"אספר לך סיפור שקרה עמי. באתר שבו עבדתי נתנו לנו מכשירי קשר לתקשר בין המנופאי – קרי: אני, לבין הפועלים בשטח. המכשירים שהביאו לנו מיועדים במקור למשחק ילדים, האיכות הייתה ירודה, הקליטה שאפה לאפס, תקלות בלי סוף. זה לא היה מכשיר עבודה. זה היה מכשיר ווקי טוקי שקונים בחנות צעצועים.

"לבסוף קרה כמעט אסון. יום אחד הייתי צריך להרים מטען מסוף העגורן מאחורי בניין, תוך שהבניין חוסמת את טווח הראיה ואיני יכול לראות את המטען, סיטואציה כזו מצויה הרבה בענף המנופאות. אלא שכאן נכנסת לתפקיד העבודה של הפועל, שבאמצעות המכשיר קשר עליו לנווט את המנופאי, ולכוון אותו למקום בטוח ולהניח את המטען כדבעי.

"אלא, שכאן עבדנו עם מכשירי קשר מהסוג שתיארתי, ואני שמעתי רק את "הרם" והרמתי את המטען, עובר שנייה, ואני מרגיש את כל העגורן מיטלטל כמו מטולטלת בגובה של 120 מטר מעל פני הקרקע! אני מפסיק מיד את פעילות העגורן, ומתברר לי שהמטען שחובר לרתמה, נתקע בחלון בית. תוך כדי שאני מנסה להעלאות את המטען בכל הכוח. למעשה הסבתי נזק למבנה וחוררתי חור ענק בקיר הבניין. התברר לי כי אחרי שהפועל אמר הרם, ברגע שהוא ראה שזה נוסע לכיוון הלא נכון, הוא ניסה לכוון אותי תוך כדי צעקות הורד, הורד – מרעישות לתוך מכשיר הקשר, אולם המכשיר קשר לא פעל באותו רגע, ומכאן התוצאה ההרסנית.

"הבדיחה של המכשיר קשר לא הסתיימה כאן, עם היותו מכשיר קשר נפוץ ולא מאובטח, כבר קרה לי הרבה פעמים שילדים עלו על התדר שלי, תוך כדי שהם מורים לי הרם, הורד וכו', לולא תפסתי את זה בשעת מעשה היה נגרם אסון.

"בנוסף לזה, המטען היה קשור ברתמה בלי תקן! כך שיכול היה להיקרע בכל רגע נתון, ההתראות שלי בנושא, לא הובילו לשום מקום ופעולה".

ניסית לפנות למנהלי האתר להחלפת המכשיר?

"כל בקשותיי להחלפת מכשיר הקשר עלו בתוהו".

לדעתו של בוקסבוים, מנהלי העבודה וכן החברה שמפעילה את העגורן שהיא חברה חיצונית המוחכרת מטעם החברה, מזלזלים בכל תנאי עבודה שרק אפשר, הכסף שהם מקבלים מסנוור את עיניהם וכל בקשת בטיחות שתדלל ותצמצם קצת את כיסו התפוח של הקבלן נתקלה בסירוב בנימוקים שונים.

לדבריו, "צריך להבין שזה עבודה עם עיניים עצומות, אתה נמצא למעלה בראש העגורן לפעמים בגובה של 150 מטר תוך כדי שהפועלים צריכים לכוון אותך. טעות אחת קטנה, וקיבלת הרוגים. מנהלי האתר לא נמצאים בכל שעות העבודה בשטח, ובכך הם משדרים זלזול בנהלי הבטיחות. והמסר עובר לפועלים הלאה. גם ככה יש חוסר בפועלים מכוונים ובפקחים שיפקחו האם העבודה מתבצעת כמצופה. הממשלה לא מקציבה מספיק פקחים שישתלטו על אתרי העבודה בישראל. כנראה יותר חשוב לה שפרויקטים ירוצו".

תורת הבנייה

אנו מבקשים ללמוד על צורת הבניה ואופן תפעולו של העגורן בשביל להבין במי תלוי קולר האשם, ובוקסבוים מסביר:

"בפרויקט בניה בדרך כלל היזם מביא קבלן עבודה, שהוא מביא חברה חיצונית שמפעילה את העגורן, שהחברה החיצונית מתפעלת אגף כוח אדם. לכל אתר בנייה יש סף של שירותי תיקון בתקלות העגורן. מעבר למספר הפעמים שנקבעו, השירות כרוך בתשלום.

"פעם היה לי עגורן שסבל מבעיות בטיחות חמורות, וכל כמה שבועות הזעקתי עזרה ותיקון, מנהלי האתר ראו בי נטל ועול, ופשוט העבירו אותי לאתר עבודה אחר בשביל להשתיק את העניין. החיסכון בכספים מאי התיקונים והקריאות לטכנאים כנראה עדיפה עליהם מבטיחות העובדים.

"אחד מנהלי הבטיחות הוא שעל כל תקלה ותיקון וכן בכל יום עבודה בכניסה ויציאה, חייבים לדווח בכתב למנהל האתר בתוך פנקס המיועד לכך, בפועל, רבים ממנהלי האתרים לא עומדים על זה ואי אפשר לבדוק את תקינות העגורן בביקורת מזדמנת. ובכך כמו כל כללי הבטיחות בענף הבניה, הכל מתנהל בצורה פרימיטיבית, ישנה, לא מעודכנת, והרי התוצאה שקרתה לפני שבוע", מדגיש בוקסבוים בכאב.

לצורך שיפור המצב עם העגורנים הישנים, החליטה הממשלה להפחית באופן דרסטי את המס המוטל על ייבוא עגורנים חדשים, בפועל אומר בוקסבוים, כמעט ואינך רואה מנופים חדשים, כולם משתמשים במנופים ישנים ולפעמים בלתי תקינים, והצעד הזה של הפחתת המס התברר כלא יעיל ולא פותר את הבעיה משורשה.

איך הגעת לעבוד בתחום הזה?

"חיפשתי עבודה שמביאה פרנסה בכבוד. בכנסי החשיפה הבטיחו לי עולם ומלואו. עבודה מסודרת, עם בטיחות גבוהה, הכנסה מכובדת, תנאים טובים. בפועל שום דבר מזה לא קרה. התחלתי בלימודים שאורכים בדיוק חודשיים, כשחלק מימי הלימודים משמשים ללימודים בלי קשר לעגורן עצמו, כמו עזרה ראשונה וכו', בתכל'ס, הלימודים על העגורן עצמו ועל אופן תפעולו מעט מידי.

"המסיימים בהצלחה (כמעט ואין שלא) מקבלים רישיון להפעלת עגורן. בשונה מרישיון נהיגה, נשיאת כלי נשק וכדו' ברישיון הפעלת העגורן אין שום אלמנטים למניעת זיופים. לא תמונה ולא כל אלמנט טכנולוגי. כך שבצורה הכי פשוטה יכול אדם לקחת לידיו רישיון ולהפעיל עגורן. אמנם מדברים הרבה במסדרונות הכנסת על תיקוני חקיקה כאלה ואחרים, אך בפועל שום דבר לא יצא מזה עד עכשיו".

"אחרי שהתחלתי לעבוד, מאוד התאכזבתי מהעבודה בתחום הזה. זו עבודה שמסכנת את חייך יום יום, כולם מזלזלים בבטיחות שלך, ישנו שאננות בכל מה שקשור לרווחת המנופאי, לא מקבלים בצורה כנה את דבריו, ונותנים לו הרגשה לא טובה בעליל".

מהשיחה עם בוקסבוים מתקבלת תמונת מצב על תנאים הבלתי אנושיים, ולא מתקבלים על הדעת בשאר עבודות הקיימות בשוק העבודה.

"היה לי פעם יום שהייתי צריך לעבוד בנתניה על עגורן בשביל לבצע בו הנמכת מנוף", הוא נזכר. "עצם ביצוע פעולה זו כרוכה בסיכון חיים ממשי. אתה נמצא מחוץ לעגורן תלוי בין שמים וארץ, לא קשור לשום רתמה, תוך עבודה פיזית, עשר שעות ברציפות. היה זה יום שרבי, נטפתי כולי, אולם את הקבלן זה לא עניין. לאחר עשר שעות שמזג האוויר לא אפשר לבצע את הפעולה קיבלתי אישור לרדת".

בוקסבוים מוסיף ומספר: "באחד מהעגורנים שעבדתי ישבתי על כסא שבור מעל חצי שנה. כל פניותיי בנושא זכו לתירוצים והדחקות, זה לא פשוט לעבוד על כסא שבור ולא נוח וכמובן לא בטיחותי 14 שעות ביממה".

"פעם בשיא החום בקיץ הלוהט, המזגן שבת, עד שהחברה נזכרה לתקן אותה, עברו למעלה משבועיים! מיותר לציין כי אנו נמצאים חשופים תחת השמש הקודחת. אין לך דרך להגן על עצמך חוץ ממשב אויר מרענן שפולט המזגן, ואם גם זה אין, הרי שהעבודה הופכת לגיהינום", מוסיף בוקסבוים. כל אלו ועוד, היו הקשים ששברו את הגב, וגרמו לו לעזוב את תחום המנופאות.

פיגור קל שווה אסון

"בשביל להבין עוד יותר את התחום, אני יתן לך אנקדוטה מעניינית. כל מנוף יש לו תוכנת הפעלה אחרת. כל עגורן והתוכנה שלו. בתקופה מסוימת הייתי צריך לעבוד על מנוף שהיה מפגר אחרי ההוראות של המנופאי בכמה שניות, הכמה שניות הללו יכולים להיות הרת גורל. שנייה אחד של הרמה או הורדה גורמת לתאונה, כפי מה שבאמת קרתה לי – המנוף פיגר בכמה שניות ונכנס בעוצמה בתוך משאית. חרף פניותיי אל הקבלן ומפעיל העגורן. באותו רגע אזרתי אומץ וירדתי מהמנוף. שום דבר לא עבד עליהם חוץ מאיומים".

בוקסבוים גם מציג תמונה עגומה באשר להתאמת העבודה לאופיי חיי אדם חרדי: "כחרדי העבודה לא מתאימה בעליל, בימים הקצרים של החורף אין לך אפשרות לרדת ולהתפלל תפילת המנחה. ניסיתי כמה פעמים ללמוד בזמן הפנוי אולם זה לא מתאפשר לך. אתה עובד עם בני מיעוטים אשר מזלזלים בכל עניין הנקרה לידיהם והתחושה לא טובה בחברתם".

#ומה יהיה עם האסונות בשחקים, יש לזה פתרון?

בוקסבוים נחרץ בדעתו, רק קנסות ענקיים אשר יכאיבו למנהלי האתר, יביאו את התוצאה. לכשיתחילו בסבב בדיקות והטלת קנסות בסכומים גבוהים, או אז ירגישו מנהלי האתר והמפקחים כי החרב מוטל על צווארם ויתחילו להתעשת.

והיום, אני שואל בהיסוס, מה אתה עושה אחרי שעזבת את התחום? "היום אני עובד בעבודה טובה ובעיקר אנושית ובלתי מסכנת חיים ואשר מביאה לי סיפוק בחיים", הוא משיב.

הפוליטיקאים מתעוררים, הרשויות משתדלות

כמו בכל אסון אחרי הטרגדיה מתחילים חברי הכנסת וקברניטי המדינה להתעשת. כבר השבוע התקיים ישיבה מיוחדת בכנסת בוועדת העבודה והרווחה, בשיתוף עם שדולת המנופאים ואשר השתתפו בו חברי הכנסת, קבלנים, מפעילי עגורנים ועוד. בוועדה נשמעו טענות תקיפות ומעלות שאלות טורדניות נוכח העבירות החמורות שמבוצעות בשטח.

ח"כ שלי יחימוביץ (העבודה) הגישה הצעת חוק ליישום התחייבויות הממשלה להגברת הבטיחות בתחום העגורנים. הצעת החוק כוללת בין היתר הקמת מאגר ממוחשב שיכלול את שמות העגורנים המוסמכים בעלי רישיון תקף, יכלול תמונות פנים ויהיה נגיש הדפסת רישיונות נהיגה קשים לזיוף ועוד.

במרץ 2019 פנה יו"ר וועד המנופים בישראל, דן ורשבסקי ליוסי אדלשטיין, יו"ר אגף אכיפת זרים ברשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים, בבקשה להיפגש עמו כדי לדון בתופעת העובדים הסיניים שמפעילים מנוף בניגוד לחוק.

"בשנתיים האחרונות הבאתי בפניך תלונות רבות על פועלים זרים, לרוב סינים, העובדים בניגוד להיתרי עבודה, ובניגוד מוחלט להחלת הממשלה הקובעת כי פועלים זרים יעבדו אך ורק בעבודות רטובות", כתב לאדלשטיין. "למרות פניות רבות אליכם, עדיין לא נעשה מצדכם צעדים משמעותיים בנושא האכיפה באתרי בניה לגבי עובדים זרים". כתב ורשבסקי.

בינתיים בתקופה האחרונה נוספו עוד ועוד תאונות קטלניות, עקב אי היכרות והתמקצעות של העובדים הזרים בתחומי המנופאות בישראל, ועמידה בסטנדרטים מחמירים.

ממשרד העבודה נמסר בתגובה לנוכח האסונות החוזרים ונשנים במהלך השנה: במהלך השנה האחרונה גדל מספר הבודקים המוסמכים לגרוני צריח במעל 100% מ-6 ל-13. וזאת בזכות קורס שמנהל הבטיחות במשרד יוזם ומימן באופן וולנטרי. בנוסף למהלך המשמעותי שלש יוני הקריטריונים שהוביל להכפלת מס הבודקים, אנו בוחנים את מערך הבטיחות שקבעה הרגולציה לעגורני צריח, אל מול הנהוג במדינות אירופה ובראשן גרמניה ובריטניה, על מנת לייצר מצד אחד היצע מספיק של בעלי מקצוע ברמת כשירות מספקת שיאפשרו לשוק להתנהל מחד בגמישות התפעולית הנדרשת לו, ומאידך ישמר רמת הבטיחות שאנו אחראים לה בכל הנוגע להפעלת העגורנים.

כבר בשבוע שעבר הוסיפו תאונות עבודה לגבוה מחיר כבד מפועלי בניין, ביום ראשון בבוקר נפצע קשה פועל בן 24 לאחר שנפל מגובה של שמונה מטרים במהלך עבודתו באתר בנייה ברחוב נופך בקריית גת. כעת מתברר, שמשרד העבודה והרווחה הוציא צו סגירה לאתר הבנייה כבר לפני שבועיים. למרות הצו המשיך הקבלן, תאופיק מחמוד, את העבודות באתר הבנייה. התוצאה הטראגית – תאונת עבודה נוספת של פועל שנפל מגובה.

מהודעה שהוציא משרד העבודה והרווחה עולה כי אתר הבנייה נסגר לאחר שנמצאו בו ליקויי בטיחות רבים, ביניהם היעדר גידורים למשטחי עבודה. כמו כן בשבוע שעבר זומן מנהל העבודה לשימוע לפני פסילתו עקב רשלנות בטיחותית. עוד פרסם המשרד, כי כבר לפני חצי שנה נפצע פועל נוסף באורח קשה באתר המדובר, והחקירה בעניינו עדיין מתנהלת. במשרד העבודה והרווחה הוסיפו שהפרת צו הבטיחות מהווה עבירה פלילית, וכי המשטרה זומנה למקום ועיכבה את הקבלן לחקירה.

הממונה על זרוע העבודה במשרד, מוטי אלישע, אמר: "שוב אנחנו עדים לרשלנות פושעת ותרבות הזלזול של הקבלנים שגובה חיי אדם לשווא. הנחיתי את מפקחי הבטיחות להגיע מיד לשטח, לחבור למשטרה ולטפל במקרה בכל האמצעים ולמצות את הדין עם האשמים. נמשיך לנקוט מדיניות אכיפה מחמירה ויד קשה כלפי קבלנים שלא יישמו את הוראות הבטיחות והחוק, יפקירו את פועלי הבניין ויגרמו לפציעתם או למותם".

בימים האחרונים שלאחר האסון הכבד ביבנה, הובילה משטרת ישראל מבצע אכיפה משולב באתרי בניה בראש העין וחשפה ליקויי בטיחות מסוכנים. במהלך המבצע הוצאו צווי סגירה לאתרים ונתפס מפעיל עגורן עם רישיון הפעלה מזויף. המשטרה הובילה מבצע אכיפה ממוקד ומשולב נגד ליקויי בטיחות באתרי בניה בראש העין. המבצע נערך בשיתוף עם נציגי מנהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד העבודה והרווחה ובמהלכו נבדקו סידורי הבטיחות באתרי הבניה השונים ברחבי העיר.

במהלך המבצע בוצעה ביקורת ב־28 אתרי בניה בראש העין, מתוכם הוצאו צווי בטיחות לשלושה אתרי בניה בגין ליקויי בטיחות חמורים שהתגלו בהם, לרבות עבודה ללא רתמה ללא קסדות וללא ציוד מתאים, עבודה על פיגום ללא סולמות, עבודה על בסיס שאינו תקין, עבודה ללא אישור של בונה פיגומים, עבודה ללא אישורי עבודה בגובה וחוסר בהדרכות בפנקס הדרכות.

בהמשך השוטרים ונציגי מנהל הבטיחות איתרו באתר בניה בעיר מפעיל עגורן כשהוא ללא רישיון כחוק וברשותו רישיון הפעלה החשוד כמזויף. מפעיל העגורן הציג לשוטרים תעודת מפעיל לפיה הוא רשאי לעבוד על עגורן בעל דרגת עומס עד 12 טון, בעוד שעל פי המופיע במרשמי משרד התחבורה, מפעיל העגורן מופיע כמי שיכול להפעיל עגורן בעל דרגת עומס שאינה עולה על תשעה טון. התנהלותו שלמפעיל העגורן חשפה אותו ואת הסובבים אותו לסיכון של ממש ולאפשרות של אירוע בטיחות חמור. מפעיל העגורן עוכב לחקירה בתחנת המשטרה ובסיומה, שוחרר בתנאים מגבילים. מפעיל עגורן נוסף נמצא כשהוא ללא רישיון הפעלת עגורן בתוקף והוא הורחק מאתר הבניה וזומן לדין.

במהלך פעילות יזומה של משטרת ישראל בשיתוף משרד העבודה, באתר בניה ברחוב וייצמן ארלוזרוב בתל אביב, הבחינו השוטרים ונציגי משרד העבודה בתושבת זרה, שהפעילה מנוף עגורן בגובה רב. עד מהרה עלה, כי לחשודה אין כל הסמכה להפעלת מנוף עגורן בישראל, וכי הינה תושבת זרה ללא אישור עבודה.

כשהתבקשה החשודה להזדהות, הציגה לשוטרים תעודת זהות מזויפת והתחזתה בפניהם כאחרת תוך שימוש בזהותה של אישה, שהינה בעלת רישיון להפעלת מנוף. החשודה נעצרה לחקירה ובסיומה נכלאה. מהמשטרה נמסר כי "משטרת ישראל תמשיך לפעול בשיתוף עם יתר גורמי האכיפה, לחשיפת עבירות פליליות ולגילוי עבירות המשפיעות באופן ישיר על שלומם ובטיחותם של האזרחים והעובדים". החקירה שמתנהלת על ידי יחידת ההונאה של משטרת מחוז ת"א נמשכת.

פרקליטות מחוז מרכז הגישה השבוע כתב אישום לבית המשפט השלום בפתח תקווה, נגד מנהל עבודה באתר בנייה, בגין גרימת מותו ברשלנות של ויטלי אסף ז"ל. אסף, מנופאי בכיר בהכשרתו, נהרג לפני כשלוש שנים לאחר שנפל מגובה של כתשעה מטר באתר בניית מגדל מים באלעד.

אסף, היה בן 43 והותיר אחריו אישה ושלוש בנות. לפי כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד עינת בניטה, המנהל שימש מטעם חברת "ולד מדרכי קבלן לבריכות מים ולבניין בע"מ" כמנהל עבודה באתר בנייה להקמת בריכת אגירה עירונית למי שתייה באלעד. בבוקר יום 4.1.16 הגיעו לאתר עובדי חברת מנופים, ביניהם אסף, לצורך הרכבת תקרת הבריכה שנעשתה באמצעות הנחת פלטות טרומיות. לשם כך, שהו העובדים על גבי התקרה בגובה של כתשעה מטר מהקרקע. תוך כדי הרכבת התקרה, נוצרו פתחים וחללים בהם לא הונחו פלטות טרומיות, פתחים אלו לא גודרו מפני סכנת נפילה. מאוחר יותר, בסביבות השעה 18:30 עלו יחד אסף והמנהל לתקרה על מנת לבדוק את תקינות המרחק בין כבלי חשמל של המנוף לבין כבלי חשמל המצויים על התקרה – ללא רתמות בטיחות.

למרות החשיכה, המנהל, כך לפי האישום, איפשר את המשך העבודה, לא הודיע לאף גורם על כך ולא דאג לתאורה נאותה ותקינה. לאחר שסיימו השניים את הבדיקות, נותר הנאשם על הגג, בשלב זה הוא הבחין כי אסף המשיך ללכת על התקרה ולא מנע זאת ממנו. במקביל אסף החל ללכת על התקרה, דרך באחד הפתחים שלא גודרו מפני נפילה ונפל, כאמור, כתשעה מטרים ארצה.

מדובר ברשלנות מוחצת וברורה של אי קיום נהלים מינימליים הנוגעים לנהלי הבטיחות באתרי עבודה שהוביל לתוצאה הטראגית.

השארת תגובה