עלייה של 70% במחירי הפירות והירקות

ההתייקרות במחירי הפירות והירקות נמשכת, כשמחיריהם מזנקים והופכים לבלתי נגישים לאוכלוסיות הולכות ומתרחבות • לפי נתוני הלמ"ס, מחירי הפירות בישראל עלו בעשור האחרון בכ-54%, ומאז 2012, שנה אחרי המחאה החברתית שהורידה את המחירים, יש עלייה של 70% במחירי פירות לצרכן • למי מפנים אצבע מאשימה?

עכשיו באשדוד: דירה החל מ-1.100.000 ש"ח

לא בטוח שכולנו שמנו לב, אבל לאט ובטוח, הפירות והירקות הופכים למוצרי פרימיום שמחיריהם מאמירים ללא הרף. הסיבות להתייקרויות מגוונות: פגעי מזג האוויר, התייקרות המים לחקלאות ושכר העבודה שעלה בעשרות אחוזים בשנים האחרונות. סיבה נוספת להתייקרויות היא כי בשנים האחרונות הכפילו רשתות השיווק את חלקן במכירות הקמעוניות והן מהוות כ-65% מהשוק, בעוד שכוחם של השווקים וירקנים השכונתיים הלך והצטמצם.

על פי הדו"ח האחרון של מבקר המדינה, שבחן את הטיפול של משרדי הממשלה ביוקר המחיה ובראשם משרד החקלאות, במטרה לבדוק כיצד טופלו ההמלצות שאישרה ההמשלה בעקבות המחאה החברתית שהחלה סביב הקוטג' – ביקשו במשרד המבקר לבדוק את הסחבת, שמתמשכת כשני עשורים, סביב הקמת השוק סיטונאי בגוש דן.

בשורה התחתונה, ההמלצות שכותב מבקר המדינה מעלות בעיקר שאלות ותהיות ולא מספקות תשובות בנוגע לעיכובים ביישום החלטות הממשלה בנושאים הללו, כאשר נראה כי במשרד החקלאות בעיקר מתעכבים ומתקשים להציג תמונת מצב ברורה שתאפשר לקבל החלטות. כמו כן, הבדיקה אמנם מתמקדת במשרד החקלאות, אך היא עוסקת בהרחבה גם בוועדת המחירים המשותפת לו ולמשרד האוצר.

מה הואילו מפגינים במחאתם?

בעקבות המחאה הציבורית בקיץ 2011, הקימה הממשלה ועדה ציבורית שמטרתה לבחון את סוגיית יוקר המחיה בישראל – ועדת טרכטנברג, שמצאה כי יוקר המחיה בענף המזון "מגלה את כשלי התחרות הגדולים ביותר". בעקבותיה נולדה ועדה נוספת, ועדת קדמי, שתפקידה היה ללמוד את מאפייני שוק המזון, לאתר כשלי שוק, ולגבש המלצות להגברת התחרותיות ולהורדת יוקר המחיה.

ההמלצות שפרסמה ועדת קדמי ואומצו על-ידי הממשלה עסקו במחירים הגבוהים של הירקות והפירות, והיא המליצה בין השאר על קידום שוקי מזון מקומיים (כלומר מכירה ישירה מהחקלאי לצרכן) והקמת שוק סיטונאי חדש בגוש דן.

אחת מההמלצות עסקה באפשרות להטיל פיקוח מחירים תקופתי על ירקות ופירות מסוימים, שהרווחים בהם אינם סבירים. עוד הוחלט כי יוקם צוות בין משרדי שיכלול נציגים של משרדי הכלכלה, האוצר והחקלאות ושיבחן סוגיות ובראשן פערי התיווך, הטלת חובה לפרסום בחנויות מחירים סיטונאיים והקמת מנגנונים לגידור סיכוני תנודתיות של מחירי תוצרת חקלאית.

ב-2012 ההמשלה קיבלה את ההמלצות, והחליטה כי בתוך 90 יום ממועד קבלתה יגיש הצוות את המלצותיו לשרי האוצר, החקלאות והכלכלה. הביקורת שמפרסם כעת מבקר המדינה מעלה כי צוות כזה מעולם לא הוקם, למרות שחלפו מאז כמעט שבע שנים.

"אף שהצורך בבדיקה עלה כבר לפני שנים, טרם הושלם גיבוש המסקנות בנושא", מוצא המבקר, שמוסיף כי למרות שוועדת קדמי המליצה לקבוע רשימת מוצרים שרווחיותם תיבדק, בפועל לקח שלוש שנים עד שהנושא טופל לראשונה באמצעות בדיקה מדגמית ברשתות השיווק, ורק במאי 2016 הוועדה דנה בממצאי הבדיקה. ועדיין, בסיכום הדיון של הוועדה נכתב כי ממצאי הבדיקות השונות שנערכו אינם חד-משמעיים, וכי קיים קושי במדידה רוחבית של מרווחי השיווק בשל מחסור בנתונים אמינים.

הפתרונות להוזלת המחירים מתמהמהים

על פי המבקר בגלל העיכוב בהקמת השוק הסיטונאי בגוש דן גרמה לציבור לשלם 350-250 מיליון שקל יותר בשנה על פירות וירקות. במקביל, רשות התחרות שהייתה אמורה לגרום להוזלת המחירים, אמנם הפרידה בין גופי סיטונות לרשתות השיווק כדי למתן את הריכוזיות בענף, אך אלה פשוט הקימו חברות סיטונות משלהן, פתחו מרכזים לוגיסטיים ואפילו מכוני אריזה, והמחירים רק עולים.

משרד החקלאות נמנע מלהחיל פיקוח מחירי על פירות וירקות אך מנסה לייצר פתרונות למחירים הגבוהים. מדובר במכירה ישירה מהחקלאי לצרכן, בזירות בהן יוכל הצרכן לרכוש פירות וירוקת במחירים מוזלים.

בהתאם לכך, רשות החדשנות ומשרד החקלאות יתנו תמיכה בהיקף של 20 מיליון שקל לחברות שיציגו זירות מסחר דיגיטליות לתוצרת חקלאית טרייה. מדובר בזירות שיאפשרו שיווק ישיר מהחקלאי לעסקים, בזירות המסחר יראו כולם את מחירו הסופי של החקלאי. כך שהצרכן הממוצע יכול גם הוא לדעת מה המחיר הריאלי של הסחורה.

המכירה תתבצע באתרי מכירות ייעודיים. המוכר יציע את תוצרתו בציון איכותה, מועד הספקתה ואת המחיר אותו הוא מבקש. רק הלקוחות בעלי גישה וחיבור למערכת יראו את הצעות המחיר הראשוניות – אבל העסקאות שבוצעו יהיו גלויות לציבור כולו כך שהציבור יידע מה המחיר הריאלי בו נרכשה הסחורה.

השארת תגובה