עתירה לבג"ץ לביטול החוק לפיזור הכנסת

היום, 3/6/2019 הגיש פרופ' מוחמד ותד, ראש בית-הספר למשפטים במכללה האקדמית צפת, עתירה לבג"ץ (בג"ץ 3744/19) לביטול החוק לפיזור הכנסת ה- 21 בטענה כי אינו חוקתי.

בגצ בית המשפט העליון. צילום: בעריש פילמר
בגצ בית המשפט העליון. צילום: בעריש פילמר
עכשיו באשדוד: דירה החל מ-1.100.000 ש"ח

פרופ' מוחמד ותד עתר לבג"ץ לביטול החוק לפיזור הכנסת

היום, 3/6/2019 הגיש פרופ' מוחמד ותד, ראש בית-הספר למשפטים במכללה האקדמית צפת, עתירה לבג"ץ (בג"ץ 3744/19) לביטול החוק לפיזור הכנסת ה- 21 בטענה כי אינו חוקתי.

בעתירתו טוען פרופ' ותד כי לכנסת אין סמכות שיורית לפזר את עצמה כל אימת שהיא חפצה בכך. סעיף 34 לחוק-יסוד: הכנסת אינו מעניק לה סמכות שכזו, כי אם מתווה הוא את הדרך לפיה ניתן לפזר את הכנסת במקרים בהם מתקיימות העילות לכך לפיזור הכנסת, היינו- בחוק אשר התקבל ברוב של 61 חברי כנסת ולא בהחלטה רגילה. הכלל הוא כקבוע בסעיף 8 לחוק-יסוד: הכנסת שתקופת כהונת הכנסת היא ארבע שנים מיום היבחרה.

המקרים החריגים בהם ניתן לפזר את הכנסת קבועים מפורשות בחוק-יסוד: הכנסת ובחוק-יסוד: הממשלה. במקרים אלה, קבע המחוקק מתווה ברור לפיו קיומן של בחירות מוקדמות יהיה אך בגדר האפשרות האחרונה. פרופ' ותד טוען, כי מחובתו של ראש הממשלה היה להודיע לנשיא המדינה כי לא הצליח להרכיב ממשלה, וכי מכל מקום אף כשלא הודיע לו כאמור, שומה היה על נשיא המדינה להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על חבר כנסת אחר אשר מוכן לקבל זאת על עצמו. בהיעדר מיצוי מלא של כל המתווה הקבוע בחוק-יסוד: הממשלה להרכבת ממשלה, הכנסת אינה רשאית להתפזר.

בנוסף, לטענת פרופ' ותד, השימוש בכלי של פיזור הכנסת, שלא בסמכות, כדי לקדם אינטרסים של הרשות המבצעת, עריכת בחירות חוזרות, עומד בסתירה מהותית לעקרון שלטון החוק ולעקרון פרדת הרשויות, והוא מהווה שימוש לרעה בהיעדר הפרדת הרשויות המתקיים בישראל בין הרשות המחוקקת לבין הרשות המבצעת.

תגובה אחת
  1. צודק ביותר. המתנתי שהנשיא יטיל את הרכבת הממשלה על ח"כ אחר

השארת תגובה