שובו בנים • אימפריה של חינוך וערכים

לצד לימודי בגרות ומדעים, אלפי תלמידים מבתים חילוניים לגמרי זוכים להתחבר גם לערכים יהודיים ולנשמה היהודית שלהם • הורים מספרים על ההחלטה להכניס את ילדיהם ל"שובו"

כנס שובו
כנס שובו

ורד שניידרמן, שעלתה עם הוריה בילדותה מחבר המדינות, הגיעה לרשום את בנה לבית הספר "שובו" בבת-ים. חברה טובה אמרה לה, שבשובו יש כיתות קטנות יותר, חינוך איכותי וצוות מקצועי. שניידרמן העריכה, כי כמו בהרבה בתי-ספר פרטיים, לשובו יהיו שורה של דרישות מדרישות שונות. אולי לא מבחני קבלה מחמירים, כמקובל בבתי הספר הפרטיים האליטיסטיים של תל אביב, אבל בהחלט גיליונות הערכה וציונים, וראיון קבלה קפדני.

אבל שניידרמן בכל זאת הופתעה: לשובו היה בסך הכל תנאי קבלה אחד – שהילד יהיה יהודי. ואת התנאי הזה הם לקחו בכל הרצינות האפשרית. היא נדרשה למלא שאלון על אמה ועל סבתה, לנקוב בשמותיהם של קרובים רחוקים של המשפחה ולהביא תעודות מתעודות שונות. אחת מהן, למשל, היתה תעודת הלידה של אמה, שהיגרה לפני שנים מברית המועצות לשעבר לגרמניה. האם נאלצה לאתר את התעודה ולפקסס אותה לארץ כדי שהנכד יתקבל ללימודים.

אך גם התעודה ששלחה הסבתא לא סיפקה את הנהלת בית הספר, ושניידרמן נדרשה לחזור לשם לביקור נוסף – הפעם עם פרטים נוספים לגבי אחיה של הסבתא. "עשו לי ממש טיול שורשים", מספרת שניידרמן, "הכל בשביל להוכיח שהוא יהודי".

רשת בתי הספר של שובו היא אחת התופעות המעניינות ביותר במפת החינוך העצמאי של ישראל. מדובר ברשת עצמאית שפונה להורים חילונים באמצעות לימודי מדעים ברמה גבוהה. לא מדובר בדבר חדש. ארגונים אחרים עשו זאת בעבר. הציעו יום לימודים ארוך שכולל לימודי יהדות, תפילות וארוחת צהריים מסובסדת, אבל שובו – שיפרה משמעותית את הסל החינוכי הזה באמצעות הוספת מרכיב קריטי מבחינתם של הורים חילונים: לימודי מדעים ובגרות מלאה.

השילוב הזה קרץ ללא מעט הורים חילוניים, בהם עולים חדשים מחבר העמים, ששמחו על ההזדמנות להעניק לילדיהם חינוך פרטי-איכותי, ודווקא המרכיב היהודי קרץ להם. "בניגוד להורים ישראלים שבעקבות שנים של דה-לגיטימציה בתקשורת למוסדות כמו שובו, חלקם מחזיקים בסוג של ריאקציה כלפי חינוך בעל אופי דתי, דווקא להורים מהמגזר הרוסי לא היה כלל בעיה עם האופי היהודי המובהק של בתי הספר" מסביר מנכ"ל שובו הרב חיים מיכאל גוטרמן, שבימים אלו נערך למגבית חירום עבור הארגון.

מבחינת מנהלי שובו הרשת היא הצלחה גדולה ובמקרה הזה אפשר לתת למספרים לדבר. ברשת לומדים כ-7,000 תלמידים כאשר עוד אלפי תלמידים באים במגע עם הרשת בפעילויות שונות כגון קייטנות ועוד. רוב מוחלט של התלמידים בשובו מגיעים ממשפחות חילוניות מובהקות, כך שבפועל מדובר בארגון הקירוב הגדול ביותר בישראל.

סל קליטה לעלייה הרוסית

סיפור ההקמה של שובו מכיל את כל מה שסיפור על מסירות נפש, זיהוי בזמן של צרכים, ונקיטת פעולה שתשפיע על דורות קדימה. שובו הוקמה בשנת תשמ"ט, במסגרת מערכת החינוך העצמאית של אגודת ישראל, בד בבד עם גלי העלייה הגדולים מברית המועצות לשעבר, שהעמידו בשערי ישראל משפחות שלמות שהגיעו לארץ חדשה לגמרי. לא ביום אחד שובו בנתה לעצמה את המוניטין המיוחד שלה. שנות ההקמה היו קשות. היכולת לשכנע הורים חילוניים שישלחו את ילדיהם למוסדות בעלי אופי דתי, היה נראה כמו משימה בלתי אפשרית. אולם ככל שהעולים החדשים התוודעו לחוליי מערכת החינוך הממלכתית, כך הלך היקף הפניות לשובו וגדל.

"לאנשי העלייה הרוסית הייתה אכזבה מסוימת ממערכת החינוך הישראלית" מסביר לנו סמנכ"ל הרשת הרב דוד איבגי. "החינוך הרוסי מאוד מסודר, בנוי על ערכים חזקים של משמעות וכבוד לסמכות. בארץ הם לא פגשו את זה. היו רבים שהתאכזבו. זה עבד בשיטת חבר-מביא-חבר. הם מהר מאוד הבינו ששובו מציעה להם חינוך שבו הסמכות ההורית לא מותקפת, שהילדים נשארים מחונכים ולא חצופים, ויש הערכה למקור סמכות. הנושא הזה דיבר אליהם מאוד".

כיום מפעילה הרשת כ-80 מוסדות חינוך בכל רחבי הארץ, עם דגש על יישובים שבהם ריכוזי עולים גדולים – אשדוד, ערד, באר שבע, עכו, בית שמש, תל אביב, פתח תקוה, חדרה, רחובות, ראשון לציון ולאחרונה גם לוד.

כשהחלו גלי העלייה להצטמצם, לפני כ-20 שנה, פתחה שובו את שעריה גם לאוכלוסייה הוותיקה. "העולים מרוסיה היוו במשך שנים ליבת התלמידים ברשת" מסביר המנכ"ל הרב גוטרמן. "הם אלו שנתנו בנו אמון, ועם האוכלוסייה הזו הצלחנו ליצור את הקשר החזק ביותר. התוצאות דיברו בעד עצמם. הצענו להם חינוך ברמה של חינוך פרטי, ולא גבינו מהם תשלום כמו בבתי ספר פרטיים. אבל בסופו של דבר, גם הרוסים משתלבים מהר מאוד בחברה הישראלית, והיינו חייבים לפתוח את המוסדות גם לדור השני של הציבור הרוסי, שכיום מוגדר כבר כישראלי לגמרי. אבל זה לא רק הם. גם צברים רבים החלו להתעניין במוסדות, והביקוש רק הלך וגדל".

יעל פז, תושבת נתניה, שהחליטה לשלוח את שני בנותיה לשובו בעיר לאחר שלא הייתה מרוצה ממערכת החינוך המקומית מעידה על הגיוון בבית הספר. "אנחנו אשכנזים, אבל חלק גדול מההורים בבתי הספר עם מרוקאים, תימנים וגם רוסים. למקום יש אופי מובהק של מצוינות, ואין בו אוכלוסייה דומיננטית אחת. מאוד לא רציתי לשלוח למקום שהוא "רוסי" בהגדרה שלו, או בעל מאפיין אחר. רציתי מקום שיהיה מאוד ישראלי מצד אחד, ומאוד איכותי מצד שני. זה היופי של שובו".

יעל מעידה כי מאז שהכניסה את בנותיה לרשת, היא עצמה שכנעה לא מעט הורים לשלוח גם הם את ילדיהם. "כשהורים מגיעים לשלב שבו הם צריכים לבחור מוסד חינוכי, הם נמצאים בהתלבטות אדירה" היא מתארת. "כל אחד רוצה את החינוך הטוב ביותר לילדיו, אבל יש איזו רתיעה ממוסד בעל אופי דתי. אלא שאני, שמגיעה מבית חילוני לגמרי ולא מנהלת חיים דתיים, מסבירה להם שהם מקבלים כאן סל ערכים שהם לא יקבלו באף מקום אחר. ברור זה עובד. הם מבררים ומהר מאוד אין להם ספק".

אחת מהמשוכנעות היא נטע בראון, שהחליטה לשלוח את בנה עומר לשובו. "אנחנו אישית אנשי שמאל. הייתה לנו רתיעה מסוימת, בפרט על רקע כל האווירה של ההדתה כביכול במערכת החינוך. אמרנו לעצמנו שאנחנו נהיה האחרונים שנשלח למוסד חינוך דתי. אבל כשהבנתי שזו המסגרת הטובה ביותר לעומר, לא היה לי ספק. הבשורה של שובו עוברת מפה לאוזן. אני מרוצה עד הגג. שובו מציעים לנו מערכת חינוך איכותית עם מורים מצוינים, ואני ממש לא סובלת מכך שהילדים מכירים את עולם הערכים היהודי כשהם גם מקבלים לימודים מדעיים ברמה גבוהה".

בגרות לכל ילד

נושא רמת המקצועיות של בתי הספר של שובו, עומד במרכז המאמץ של מנהלי הרשת. "שובו מקפידה מאוד על רמת מקצועות הליבה – מתמטיקה, אנגלית, היסטוריה ומדעים – ומתהדרת ברמה גבוהה משמעותית בהשוואה לחינוך הממלכתי" אומר לנו המנכ"ל הרב גוטרמן. "אנחנו רוצים להציע את הסל הטוב ביותר מבחינה חינוכית, הן ערכית, והן מקצועית. אנחנו לא מוותרים על כלום. המורים שלנו הם המקצועיים ביותר, ואנחנו חותרים לרמה לימודים גבוהה במיוחד".

למעשה, רשת החינוך של שובו, מקדימה בשנה בתי ספר ממלכתיים. חומר לימודי שנלמד בכתה ב' בחינוך הממלכתי, נלמד בכתה א' ברשת שובו. לזה מגיעים רק באמצעות השקעה כספית אדירה בהוראה ברמה גבוהה. כך למשל, אם בכיתה א' בבתי הספר הממלכתיים מתחילים בארבע שעות לימודי מתמטיקה שבועיות, בשובו הולכים על שמונה. אנגלית מתחילים ללמוד בשובו כבר בכיתה א'; בממלכתי רק מכיתה ג'. אל לימודי המחשב, מתגאים ברשת, מתוודעים התלמידים החל מכיתות הגן ומספר התלמידים בכל הכיתות לא עולה על 25 (למעט מקרים יוצאי דופן), זאת בהשוואה ל-40 תלמידים בממוצע בכיתה במערכת הממלכתית.

"בשובו אני מקבלת עבור ילדיי חינוך ברמה של חינוך פרטי" מוסיפה נטע. "רמת הלימודים גבוהה מאוד. אני מרוצה מאוד מרמת ההכנה לבגרות ופסיכומטרי. האופי הדתי לא מרתיע אותי כל עוד הרמה הלימודית הגבוהה נשמרת. ככל שחלף הזמן הפסקתי לראות בזה איום. שובו לא מנסה להשפיע על חיינו. היא חושפת אותנו בצורה הנעימה ביותר שאפשר, לעולם הערכים היהודיים. השילוב הזה הוא מושלם בעיני".

"יש עוד הרבה דברים", מונה יעל פז את יתרונות הרשת. "לנו למשל יש ילד שהוא עם כישורים מעל הממוצע, ובשובו נותנים מענה לצרכים שלו. במערכת החינוך הרגילה נותנים בעיקר מענה לילדים החלשים. ילדים עם יכולות גבוהות לא מעניינים אותם כי הם גם ככה לומדים. חוץ מזה בשובו יש חינוך בלי אלימות, עם כבוד למבוגר ולהורים".

הרמה הגבוהה של לימודי מדעים היא הסיבה העיקרית לכך שתלמידים חילוניים מגיעים לבית ספר חרדי, אבל היא לא היחידה. שובו היא גם האופציה הקרובה ביותר לחינוך פרטי שהמעמד הבינוני-הנמוך יכול להרשות לעצמו. שכר הלימוד הממוצע הוא בסביבות 150 ש"ח לילד, מלבד עוד 150 שקלים להסעות והזנה ויום לימודים ארוך. "ברור שלשכר לימוד יש משמעות" אומרת ורד שניידרמן. "בשובו אני מקבל ערך גבוה לכסף. אני לא רואה סיבה להוציא פי חמש ויותר על חינוך פרטי אחר. שובו מציעים חינוך ברמה גבוהה ובמחיר שווה לכל כיס. זה הדיל המושלם, הן חינוכית והן כלכלית".

"בשובו נעשה מאמץ לאורך השנים לא להעלות את שכר הלימוד" מסביר לנו הרב גוטרמן מנכ"ל הארגון. "היו לנו הרבה צמתים שבהם הנושא הזה עלה על ידי אנשי הכספים, אולם הצוות הניהולי דחה את הרעיונות הללו על הסף. שובו לא רוצה שיהיה מצב שבו אנשים לא ישלחו את ילדיהם למוסדות, בגלל עניין כספי. אנחנו בפירוש מציעים להורים גם הצעה ערכית, וגם גישה שמבקשת לא להכביד עליהם כלכלי. אין ערך יהודי גדול מזה".

"לחינוך הממלכתי יש הרבה מה ללמוד מהם"

ההורים החילוניים מודעים לכך ש"התמורה" לכך שהם משלמים כה מעט על חינוך ברמה כה גבוהה, הם לימודי היהדות, אולם יעל פז לא רואה בכך הקרבה. "בכלל לא מפריע לי שהילדים שלי ילמדו על הדת היהודית. זה לא שאני מסכימה עם לימודי היהדות רק בגלל המתמטיקה. אני חושבת שיש פספוס של מערכת החינוך הרגילה וילדים יוצאים ממנה בלי ערכים בכלל. כבוד להורים ולמבוגר ולמורה זה גם חינוך יהודי. ידיעת חגי ישראל, הכרות עם המסורת זה הכל חלק מסל התרבות שלנו".

גם איגור סטרשנוב, רופא פנימי ששלח את בתו בת השש לבית ספר של שובו, לא נבהל מהתכנים היהודים. "בשובו אין תחושה שמנסים להחזיר אותך בתשובה. הם גם אומרים את זה מפורש. הם רק רוצים להציע חינוך יהודי". עבור סטרשנוב שחי כמה שנים בארה"ב, לא מדובר בחוויה יוצאת דופן. "גם שם יש מוסדות ברוח של שובו. אווירה דתית, אבל בלי כפייה דתית. הרבה ערכים יהודיים, ורמה מקצועית סופר-גבוהה. העובדה שהמודל הזה יכול לעבוד גם בארץ, לא מוכרת לצערי לרבים".

סטרשנוב גם משבח את רמת החינוך בבית הספר. "השילוב של מספר ילדים קטן ושל תוכנית הלימודים מצא חן בעינינו. למערכת הממלכתית יש הרבה מה ללמוד מהם. להקטין כיתות, להשקיע בתוכנית הלימוד וגם לדרוש יותר מהילדים". סטרשנוב אומר כי יש משפחות שחוששות כי הילד יחזור בתשובה או ייקלע לקונפליקט עם משפחתו, "אבל זה מאוד תלוי איך ההורים מטפלים בזה. אנחנו מעבירים לילדה שלנו מסרים שאין שחור ולבן, ושכל תפיסת עולם צודקת מנקודת המבט שלה. אישית אין לי בעיה עם התקרבות לדת. אפילו הייתי מברך על זה".

המדיניות הרשמית של רשת שובו, מדגישים ראשיה, היא לא לנסות להפוך את הילדים לחרדים. "אנחנו מציעים חינוך יהודי – נקודה" אומר לנו הרב דוד איבגי סמנכ"ל הרשת. "אם ילד יגיע למורה שלו ויגיד לה שהוא לא חילל שבת, היא תשבח אותו על כך. אבל היא לא תנזוף בו אם לא. אנחנו לא כופים אורח חיים חרדי על אף אחד. התפקיד שלנו זה להאהיב שם שמים, ועל ידי זה הדברים עשויים לקרות מאליהם. יש לא מעט משפחות שהתקרבו ליהדות בזכות שובו, אבל אף אחת מהן לא עשתה זאת בכפייה או כחלק מתנאי לקבלת הילדים".

סדר היום בבתי הספר של שובו כולל אווירה שמושתתת על ההלכה והחינוך היהודי. יום הלימודים מתחיל בתפילות, ובארוחת עשר הילדים נוטלים ידיים. "האווירה היא יהודית מאוד, ומחוברת לעולם התוכן היהודי. היהדות מקיפה את התלמידים כל הזמן, אבל אנחנו בסופו של דבר בית ספר שצמוד למקצועות הליבה של משרד החינוך, ומקפיד על רמת מקצועיות מאוד גבוהה והתלמידים שלנו מסיימים בגרות בהצטיינות" מוסיף הרב איבגי.

"צרות של עשירים"

"אנחנו סובלים מצרות של עשירים" מתבדח מנכ"ל שובו, הרב גוטרמן. "למוצר שלנו אין בעיית ביקוש. אנחנו לא בשלב שאנחנו צריכים לשכנע הורים שאינם חרדים כדי שישלחו את ילדיהם לשובו. מהבחינה הזו אנחנו יכולים להיות גאים במצב אליו הגענו. אני בטוח שהמייסד הדגול, מורנו ורבנו, הגאון הגדול רבי אברהם הכהן פאם זצוק"ל, יושב בשמיים ורואה את המקום אליו הגיע הרשת אותה הקים, ורוווה נחת" מוסיף הרב גוטרמן בהתרגשות.

לדבריו, הגאון רבי משה זילברברג מראשי ההנהלה הרוחנית של הרשת, חתן הגאון רב גדליה שור זצ"ל מארה"ב, מחדד תמיד את העובדה שהמטרה הראשית של הקמת שובו הייתה לחבר את העם שבשדות ליידישקייט. "אם המצב כיום שהציבור רוצה להצטרף לרשת, ורק מחסור בכיתות מונע ממנו, זה אומר שהחזון של שובו התגשם במלואו.

ואכן, לרשת שובו יש פוטנציאל התרחבות שקשה לכמת. על פי נתוני סקר עצמאי שהתפרסם לאחרונה, למעלה מחמישים (!) אחוזים מאזרחי ישראל היו שמחים לשלוח את ילדיהם לבית ספר של 'שובו', כדי לספק לילדיהם מעטפת חינוכית ערכית-יהודית מלאה מהגן ועד גילאי העשרה.

"השטח זועק ומבקש להתחבר. עוד ועוד הורים פונים אלינו מכל קצוות הארץ ומבקשים: אנו רוצים שהבן או הבת שלנו יזכו ללמוד במוסדות של שובו – מוסדות המשלבים תורה, יהדות, וערכים" מוסיף הרב גוטרמן. "המוסדות של 'שובו' מוציאים כבר כמה עשורים בוגרים שמבקשים כעת גם הם להכניס את ילדיהם לרשת, ומייחלים שגם הדור הבא יקבל את החינוך המעולה שהם קיבלו ב'שובו'. אבל לא פעם גם הם נדהמים לשמוע על הקשיים הרבים שלנו".

"אנחנו פועלים מול החוליה הכי חלשה של שרשרת הדורות בעם ישראל: מול חולית הנוער בערי הפריפריה, הנוער שרק זקוק שילמדו אותו "שמע ישראל", שישננו באוזניו כמה מילים של יידישקייט, ערכים יהודיים ותוכן איכותי, שילווה אותו כל חייו" מוסיף הרב גוטרמן. "אנחנו ומאות המורים והמתנדבים המסורים של שובו, מחברים בידיהם את שרשרת הדורות, ולא במובן המטאפורי".

הרב גוטרמן, שמוביל את ספינת 'שובו' בשנים האחרונות משוכנע שאין מטרה נעלה יותר מאשר הצטרפות כשותף וכתורם לעשייה של שובו. "אנחנו מצווים, כל אחד מאיתנו, לקרב את אחינו לאביהם שבשמים. אבל לא כל אחד מאיתנו פנוי או מוכשר לעשות את זה. הדרך היחידה שלנו לקחת חלק, להיות שותפים בקידוש שם שמיים, בקירוב ילדים תועים לאביהם שבשמים, הוא דרך חיזוק המוסדות של שובו, והצטרפות כשותף אמיתי לעשייה באמצעות תרומה כספית".

תגובה אחת
  1. מדהים מרגש. אין על שובו. עושים עבודת שטח ומחברים את העם לאבינו שבשמים!

השארת תגובה