הקושי האמיתי לנתניהו: מערכת המשפט

באופן קבוע, כשמדובר במינויים, ראש הממשלה מחכה לדקה ה-90 • אלא שהפעם ניצבת על הפרק לא רק שאלת הרכבת הממשלה, אלא שאלה רחבה בהרבה של מעמד מערכת המשפט

כל מה שאתה זקוק לו באינטרנט

המערכת הפוליטית, משפטית, קונסטיציונית (הכנסת) ולמעשה המדינה כולה בהשהיה. השאלה המרכזית אינה רק האם יש ממשלה או אין ממשלה? בחירות חוזרות? ואולי התפקיד להקים ממשלה יוטל על ח״כ אחר? השאלה שעומדת על הפרק היא המדינה לאן? לאן פני החקיקה החדשה, האם דיקטטורת הבג״ץ עומדת לפני כרסום מהותי בכוחה? חקיקת חוק חסינות בצורה כלשהיא שהינו חוק פרסונאלי? סוג של שבירת כלים.

ממשלה בראשות הליכוד ונתניהו, בהרכב ליכוד-חרדי-ימין-ליברמן, תיגש על פי דרישת הימין-סמוטריץ ורוה״מ נתניהו, לשינויי חקיקה מפליגים. השינויים המדוברים ייתקלו במלחמה ציבורית, יציאה לרחוב, השבתות ומחאות מצד אליטות שמרגישות, שהמדינה ׳נאבדת׳ להם. הסנונית הראשונה, התארגנות מחאת עוה״ד הבכירים, נגד הפגיעה-כלשונם, במעמד בית המשפט העליון וכל חקיקה אישית שמטבעה פסולה ונגועה. הבשורה של כינוס עוה״ד הבכירים, איום בהשבתת מערכת המשפט! יריה באקדח לא טעון. המערכת השיפוטית והדיונית פועלות ע״י הרוב המסיבי של עו״ד ולא ע״י משרדי הצמרת השבעים, שזוכים לחיבוק אוהב ומלטף מהממסד. המשרדים של, כינוסים ופירוקים עתירי תשלום, ייעוצים בסכומי עתק, ייצוגים בשכר של מיליונים, חלק נכבד מהמערכת המשפטית, ממש לא החלק המסיבי היומיומי של בתי המשפט.

בנימין נתניהו כדרך חיים ושיטה, מושך תמיד לרגע האחרון. בד״כ הוא ממצמץ ראשון, וודאי בנושאים פרסונאליים. לרוה״מ שליטה מלאה בליכוד. כולם, כמעט ללא יוצא מהכלל, תלויים במוצא פיו וחייבים לו את שרידותם ועתידם הפוליטי. מי שהעז וגילה עצמאות, חטף והופרש/פרש/הודח/נעלם. רשימת הלשעברים ארוכה כמו רשימת המועמדים לשרים הנוכחית. לבנימין נתניהו אין חובה או צורך שלצידו יכהן שר אוצר/ביטחון/חוץ ליכודניק. נתניהו כבר ׳מכר׳ בעבר הכל, לצורכי קואליציה. לטעמו, כרוה״מ ריכוזי ואוטוקרטי הכל עובר דרכו ובהסכמתו. תיק הביטחון לליברמן, תיק האוצר לכחלון, תיק החוץ לישראל כץ, היחיד שיש לו כוח משמעותי בליכוד, אצל נתניהו לכתחילה ולא בדיעבד.

בעיה שקצת מעיקה ומציקה זה תיק המשפטים. נתניהו מעוניין שמקורבו ונאמנו, שר התיירות הנוכחי יריב לוין יקבל את התיק המשמעותי לעתידו האישי של רוה״מ. איחוד מפלגות הימין מגובים במורה דרכם הרוחני, הרב חיים דרוקמן הפכו זאת לקאזוס בלי – עילה למלחמה. ח״כ בצלאל סמוטריץ רואה בתיק את משאת חייו. באם סמוטריץ יתעקש, הוא יקבל. בד״כ מפלגות הימין ממצמצות ראשונות, כדי שלא יואשמו בהפלת ממשלת ימין.

עם ש״ס ויהדות התורה שעדיין ׳מגמגמת׳ על תיק השיכון, הסיכומים הפרסונאלים קלים. שינוי חוק יסוד הממשלה שכבר עבר בכנסת החדשה ויאפשר לנתניהו למנות שרים וסגני שרים כרצונו ללא המגבלה הקודמת של 18 שרים ו4 סגני שרים, ירגיע את החזית בתוככי הליכוד. עלות נוספת של תוספת משרדים ופיצול המשרדים הקיימים הנאמדת ב100 מליון שח לשנה, הינה עלות זניחה לקיום ממשלה יציבה.

באם הכל כל כך טוב, התשבץ יכול להיות מושלם, למה אין ממשלה? אין הסכמה מינימאלית על קווי היסוד ותנאי הסף של הקואליציה החדשה. המחלוקת על חוק הגיוס כרגע נראית בלתי פתירה, ללא התגמשות משמעותית מצד ליברמן ויהדות התורה אין פתרון. לפחות באגודת ישראל בינתיים לא מתגמשים והולכים על חבל דק. מאידך חקיקה חדשה בנושא השבת, תקצוב מחודש של מערכות החינוך החרדיות ועולם התורה ברי פתרון. הדרישות הנוספות של איווט ליברמן שבראשם פנסיה לעולים מבוגרים, אינם מעכבים את המו״מ. משה כחלון כשר אוצר עתידי, מעכב את חתימתו עד שיראה את כל ההסכמים חתומים, לא יהווה מכשול ברגע האמת.

בעבר לראשי הממשלה המיועדים היו אופציות וחלופות נוספות לקואליציה טבעית. חלופה נוספת גם באם אינה רצויה לכתחילה, משמעותה ׳ריכוך ומיעוט דרישות׳. במצב הפוליטי הנוכחי, כשכל האופוזיציה מלוכדת ומאוחדת סביב הסיסמה ׳רק לא ביבי׳, הקואליציה היחידה הקיימת לבנימין נתניהו, שחזור הקואליציה הקודמת על כל מרכיביה. מרכיב האיום היחיד שבידי רוה״מ, בחירות חוזרות. גם בנשק זה כבר משתמשים. המועד הראשון שקיבל בנימין נתניהו 28 יום חלף עבר. מהמועד הנוסף והאחרון 14 יום, כבר חלפו 7, והסיעה היחידה שנראית קרובה לחתימה ש״ס. העניינים הקואליציוניים נראים יגעים.

הסצנריו הצפוי, כניסה אישית של בנימין נתניהו למו״מ. לחץ בלתי מתפשר על ליברמן ואגודת ישראל, ממתקים לצד איומים, נוסחאות מפותלות ומסובכות, גלגולי עיניים לשמים, ואולי. בהחלט לא בטוח. הערכה, לא יותר מ50 אחוז סיכוי. מדוע נתניהו מחכה לרגע האחרון ולא נרתם לעניין מייד? זה האיש והשיטה. לחכות לרגע האחרון כמדיניות. כך במו״מ עם הפלשתינאים ובמיוחד בגזרת עוטף עזה, כך בנושא הקמת קואליציה, כך בנושא תשובה לבקשת השימוע האישי, כך באיחור משיכת המסמכים מהיועמ״ש.

בכל עניין של מינויים, לא משנה התפקיד ולמתי. בכל נושא ועניין, תמיד רגע אחרי הרגע האחרון, אחרי משיכות ועיכובים מקסימאליים שמוציאים את המיץ ולעיתים הטעם הטוב. העיתוי וצורת מינוי ׳מתניהו אנגלמן׳ שנבחר השבוע למועמד הקואליציה העתידית למבקר המדינה הבא, דוגמה חיה. נתניהו מאמין באמונה שלימה, שלהיות תלוי על בלימה ולחכות, זו הדרך הנכונה להתנהלות. זו שיטה לרכך את הצד השני ולהצליח.

האיום של בחירות חוזרות בהחלט מרחף ויכול להיות פתרון מצוין להחזרת 250.000 קולות ימין אבודים הביתה. הפועל היוצא, חיזוק מחנה ימין-חרדים בעוד 3 מנדטים. לליברמן יש תקווה לקבל את מינוי ׳האדמו״ר החילוני׳, היחיד שעמד בגאון בפרץ מול החרדים, בכך להנות מהפירוק העתידי של כחול-לבן ולחזור לכנסת החדשה בכוח מתוגבר. גם לאיווט ליברמן יש משוואה מסוכנת. נתניהו ייצא בקמפיין גוועלד ׳ליברמן הרס את ממשלת הימין׳. באם לא יצטרפו קהלים חדשים לליברמן, יש סכנה ממשית לאחוז החסימה המאיים.

כמו תמיד אצל בנימין נתניהו, לא נדע עד הרגע האחרון ואחריו. בכל מקרה זה הולך לקרות, ב29.5 סוף שבוע הבא, ברגע האחרון נדע.

השארת תגובה