דרך לעומת תוצאה

האדמור מסתרי חיים בלג בעומר (8)
האדמור מסתרי חיים בלג בעומר (8)

סוד הספירות והבנתן במופע הנפשי פותח לנו צוהר לעולמם של בני האדם והתנהגותם. כפי שוודאי חוויתם בחיים אנו בעצמנו כמו גם בני האדם המקיפים אותנו מתחלקים ומשתייכים לקבוצות בעלות קווים כללים הן חיצוניים כגון צבע שיער, עיניים וכדומה או אפילו גובה משקל וכו', והן קווי אופי פנימיים כגון נדיבות קמצנות, חכמה, קנאה, פירגון ועוד. בתוך כל קבוצה ניתן גם כן לזהות עוד הבדל מהותי והוא אנשים "מרובעים" שצריכים ואוהבים סדר כללים ועוד לעומת אנשים לכאורה "בלי צורה" מוגדרת, שסביבם תמיד נראה אי סדר, חוסר משמעת, אי קבלת מרות וכדומה.

כל בר דעת שזכה לחיות כאן בעולם כמה שנים טובות ודאי זכה להבחין בכך, התשובה הרווחת כיום היא "רטלין" או טיפולים כאלה ואחרים שהמטרה שלהם אחת להכניס את המסכנים לסדר למשמעת לתהליכים.

כל מורה או מחנך ודאי חווה בכיתתו דוקא בשיעור חשבון את הילדים שפותרים את התרגילים בצורה תהליכית שלב אחר שלב במחברת נקיה ומסודרת שהם הרוב, ומעט ילדים שאומרים את התשובה הנכונה אבל אינם מסוגלים לרשום במחברת או על הלוח את הדרך ולצערי הרב מקבלים ציון נכשל למרות שהתשובה נכונה.

אם נתבונן רק בנקודה הפרטית הזו וניבחן אותה עם כלים מתורת הנפש נוכל לחזות מראש את ההתנהגות של שתי הקבוצות הנ"ל.

אותם ילדים נורמטיביים שהמוח שלהם פותר בעיות חשבוניות בצורה תהליכית, אגב בחלק השמאלי של המוח, לוקח לו זמן להגיע לתשובה לכן חלק מהפתרון הינו התהליך ופתאום עוד טרם סיים לחשוב קופץ לו ילד וצועק בקול גדול את התשובה.

אותו ילד נורמטיבי מרגיש מובס ונחות לעומת הילד שקופץ עם הפתרון ולכן רק בנקודה זו ודאי שהוא חייב לפתח כנגד הקפיץ סלידה וריחוק עד כדי כך שיכול לשנוא אותו באותו רגע וגם אחר כך, לכן מערכת החינוך ששמה לב להרגשה נחיתית זו לאט לאט הפכה את התהליך לעיקר לטובת הנורמטיביים ואת התוצאה לטפל לרעת היוצאים מן הכלל ובכך רצו להשיג שני דברים האחד לתת תגמול לתהליך והדבר השני, היות והילד התהליכי מקבל את תגמולו, ציון גבוה בקצב שלו קיוו שלא יתפתח שנאה ועוינות כלפי השונה.

כעת נעבור לילד השונה מהיר מאוד ועוד הרבה קודם חברו "מאירה" לו התשובה והוא כל כך מתרגש מהארה זו שהוא צועק אותה כאילו עקצו עקרב, ההפתעה שלו היא שאכן התשובה נכונה. כל ילד שנשאל שאלה מצפה שהגמול הטוב ינתן כנגד התשובה הנכונה, אך כיום הגמול כאמור הוא בעיקר על התהליך.

ילד שצעק לפתע תשובה נכונה והגמול שקיבל הינו עונש על הצעקה, השפלה מול הכיתה שהוא "כחמור שקופץ בראש" ובלי תהליך (שאין לו) התשובה בגדר לא נכונה.

ילד כזה גם אם הוא נורמטיבי חווה במוחו ובליבו תסכול נורא ולכן הוא יגיב בצורה אלימה בשל החוסר צדק ובתגובה הוא שוב יושפל ויענש עד שהוא יסולק מהכיתה ויסומן כילד רע שמפריע לסדר ולתהליך הלימודי.

הילד גם ירגיש מבודד חברתית היות והילדים האחרים, הקבוצה השניה הרבה יותר גדולה והיא נתמכת לרוב ע"י המחנכים והמערכת.

כעת, שימו את עצמכם מחוץ לכיתה הזו אבל עכשיו קראתם את המבנה הנפשי של שני הצדדים, עם מי הצדק?

התשובה בתחילה תהיה לטובת הצד המוכר יותר אליו אנו משתייכים משום שדומה מושך דומה.

אחרי חשיבה יותר מעמיקה ניתן גם כן להבין את הילד האימפולסיבי חסר התהליכים. אבל מה הוא יכול לעשות הוא נולד כזה והוא באמת לא מבין מה הכללים שסובבים אותו.

השאלה במצב הנתון היא מה הפתרון לבעיה בכיתה שמהר מאוד הופכת בכלל מבעיה בחשבון לבעיה חברתית קשה עם הרבה מאוד תוצאות קצרות טווח וארוכות טווח.

נשמח מאוד לקבל את תשובותיכם בתא דואר אלקטרוני: sitrehaim5@gmail.com

בברכה סתרי חיים

07-33-38-38-48

השארת תגובה