נתניהו ביקש מהחרדים: להוריד להבות

אם החתן ליברמן לא יתרצה – אנו עלולים לשבת שבעה במקום לחגוג שבע ברכות. שדכנים מדופלמים יודעים שהאלטרנטיבה של ביטול שידוך רגע לפני החתונה – קשה מגירושין שאחרי כמה שנות נישואין

יהדות התורה בהכנה למו"מ
יהדות התורה בהכנה למו"מ
עכשיו באשדוד: דירה החל מ-1.100.000 ש"ח

הבקשה של ראש הממשלה מהחברים החרדים, ודווקא בשבוע שחל בו ל"ג בעומר – "להנמיך את הלהבות", תפסה את כמה מנושאי הלפידים בעיצומה של מלאכת ההדלקה. על ההדלקה ברחוב החילוני עוד ידובר תכף ומיד, אך הבעירה הגדולה יותר יוקדת דווקא בתוך המתחם החרדי. יש מי שמדליק ויש מי שנכווה. יש מי שרוקד ויש מי שעולה על המוקד.

לשורת הקלטות הסתר של מנהיגים רוחניים ואישים ציבוריים – ממרן הגר"ע יוסף זצ"ל ועד לגפני ודרעי – ששיחות הסתר שלהם הוצאו מהקשרן הרחב והתפרסמו בשער בת רבים כדי להרבות מדנים, הצטרפה השבוע הקלטה נוספת שהודלפה לערוצים החילוניים, על-ידי כמה מתוכנו שלא שמעו כנראה על מוסר ההשכל של הסתלקות תלמידי רבי עקיבא.

הניסיונות לסכסך אש, ודווקא בצמרות העצים (לא העציצים), אינם חדשים. פרסום ההקלטה של ראש-ישיבת אור ישראל הגר"י רוזן שנתבקש בצוותא עם הגר"ב סולובייצ'יק לקחת אחריות ולגלות מעורבות בניסוח התיקונים לחוק גיוס – נועד לטרפד כל הסכמה עתידית שתסדיר את מעמדם של בחורי הישיבות. הגר"י רוזן נשמע כמי שמדבר טובות על חוק הגיוס (ובטוב קצת פחות כלפי המתנגדים לו) וההקשר המיידי שניתן לדברים התייחס להצעה הנוכחית, המונחת על השולחן ועומדת בליבת המחלוקת.

אלא שתחקור ישיבתי עיוני, בהתבסס על התוכן החלקי שהושמע, העלה כי ראש-הישיבה שהוקלט שלא על דעתו, התייחס להצעה בגרסה קודמת שהונחה על השולחן עוד לפני הבחירות – ונדחתה בשעתו, ולא להצעה הנוכחית של משרד הביטחון, שעומדת כעת על סדר היום.

הרעה החולה של הקלטת שיחות אישיות והוצאתן לרשות הרבים, לא פוסחת גם על גדולי הרבנים שנכנסים לעובי הקורה ומוכנים להקדיש מזמנם היקר למען הכלל. היא באה לעולם דווקא בשעה בה גדולי ראשי הישיבות נוטלים יוזמה ולוקחים על עצמם את המלאכה הלא משתלמת והבלתי מתגמלת בעליל של הסדרת חוק הגיוס – כשהם מתעלמים מרעשי הרקע, הן של החוגים הקנאיים והן של היריבים בש"ס, אגודה ודגל. שלושתן יחד וכל אחת לחוד.

בשעה שחברי הכנסת צפו בחרדה מהולה בחוסר אונים בקרב כיפופי הידיים שבין ביבי לאיווט, המשיכו ראשי הישיבות מיהדות התורה ומש"ס לשבת על כל אות ותג בחוק הגיוס, בניסיון להשיג פשרה קצת יותר הגיונית מזו שניסחו כמה מעורכי הדין שירו לכל הכיוונים.

את בזאר הרעיונות המשפטיים הבלתי ישימים בעליל להסדרת משבר הגיוס, אפשר להציב בשורה אחת עם ביזיון איסוף החומרים מלשכת היועמ"ש וקרבות הרחוב שבין המועמדים ללשכת עורכי הדין. שלל פתרונות של חוקי יסוד ונוסחאות של הצעות חוק שאפילו עורכי הפלס היו מאמצים כבסיס למאמר מערכת – נפסלו על הסף עוד לפני שבאו בשערי צוות המו"מ של הליכוד, שלא לדבר על שאר השותפים הפוטנציאליים – מכחלון ועד איווט. "כמה מאיתנו שכחו איפה היינו לפני שתי קדנציות תחת שעבוד מלכויות של לפיד כשר אוצר, ואחרי ארבע שנות קואליציה הם קיבלו תאבון מפותח", התבטא השבוע בכעס עצור ח"כ חרדי שהגדיר עצמו כאחד מאחרוני השפויים.

מי שעמדו על המשמר וניסו להכניס מעט היגיון בשיגעון הם ראשי הישיבות. כשהבינו כי נקלעו לקרב-רב בין כמה מחצרות הבתים, הם נטלו יוזמה ונפגשו עם כל הצדדים. פגישה אישית אף התקיימה בין ראשי הישיבות מטעם דגל לבין הרב יעקב קנייבסקי, נאמן ביתו של מרן הגר"ח – וזאת חרף הלשונות הרעות, הרכילויות וההקלטות. גם מול הממסד הרבני החסידי נפתח ערוץ ישיר, כשהצלע הספרדית השותפה לתהליך בש"ס היא אישיותו הדיסקרטית של השר לשעבר אריאל אטיאס.

ראשי הישיבות מחלו על כבודם גם כאשר נייר עמדה ראשוני ובלתי מבושל, מעין הכנה לשיעור כללי, הודלף על ידי אחד מחברי הכנסת הבהולים והועבר ישירות ליו"ר צוות המו"מ של הליכוד יריב לוין. תגובתו של לוין הייתה כי הנייר ארוך מדי ואינו ממוקד דיו – ובכך כיוון לדעתם של ראשי הישיבות שביקשו שלא להעבירו.

חוק הגיוס במתכונתו הנוכחית רחוק מלהיות "גזירת גיוס" סטייל ממשלת לפיד. צודק ליברמן שהחרדים ייחלו להעברתו בשלהי הקדנציה הקודמת, אך צודקים לא פחות חברי-הכנסת החרדים שדורשים להכליל בו תיקונים מתחייבים. מעורבותם של ראשי-הישיבות מהדור הצעיר יותר (שבעים פלוס, צעירי המועצת ממש), שיודעים לנתח בצורה יסודית כל אות ותג ולהכריע האם לייתר או להוסיף, חיונית מתמיד. עבור כלל הציבור החרדי שמייחל למבוגר אחראי, נותר רק לקוות שאבק הרכילות, לא יבריח את תלמידי החכמים ויגרום להם להיסגר בדלת אמות ולהיעלם מחיינו הציבוריים.

שוויון חברותי

הקרב על ההדלקה המרכזית מתרחש כמנהג המקום והיום, בתוך הגזרה החסידית. ראשי הקהילות מאגודת ישראל דרשו אך לפני שבוע להיפגש עם ראשי יהדות התורה כשעיניהם צופיות – כמו תחקירן עוין בערוצים, בעיקר ללשכת סגן שר הבריאות. לעת עתה, הם ממשיכים להמתין במסדרון כאחרונת הזקנות.

ככל שגוברת תקופת ההמתנה, כך הולכת ומתרופפת לה המערכת העצבית. בשבוע שעבר הובא כאן הציטוט מפיו של גורם בכיר בצוות המו"מ של הליכוד – שליבה את הגחלת. "הבעיה היא לא אצלנו, אלא אצל החרדים האשכנזים", הוא אמר וגם יסף, "יש תחושה שיותר ממה שהחברים רוצים לדאוג לעצמם, חשוב להם שלחברים האחרים לא יהיה תפקיד בכיר משלהם. ההוא לא רוצה לראות את החבר המדורג נמוך יותר סביב שולחן הממשלה וליצמן לא רוצה לפרגן לפרוש תפקיד של סגן מלא-מלא שישווה את המעמד של שניהם". המיסקלקולציה הזאת לא פסחה גם על שלומי אמונים. "זה לא יעבור בשתיקה ויחייב תגובה", הבטיחו גורמים בכירים באגודה המתמחים בפעולות תגמול.

בלשכת ליצמן אפופת האש מבית ומחוץ – יענק'ל בכבשן האש, בזעיר אנפין – לא נותרו חייבים. מי שציפה כי ליצמן יתגונן כשמטפים בידיו, לא מכיר את האיש, שמגיב על שריפה עם להביור ביד וכמו השותף שנמוג נפתלי בנט – ממש לא מתכוון להתנצל.

בלשכת ליצמן התעקשו השבוע כי סביבת המו"מ בין נתניהו לחרדים סטרילית ונטולת צלמי פפראצי. "מהצד של יהדות התורה מנהלים את המגעים ליצמן וגפני ומהצד של נתניהו רק יריב לוין. מהרגע שבו נתניהו דיבר על מדד של 2.5 מנדטים לתיק, דרשנו שלושה סגני שרים במעמד שר ליהדות התורה. ראש הממשלה מצדו אמר שוועדת הכספים חושבה תמיד כתפקיד בכיר של שר ולכן הציע לנו את תפקיד השר לאיכות הסביבה או שר המדע. צריך לחשוב טוב מה נוכל לתרום בתפקידים כאלה והאם לא צריך להתעקש על תיקים משמעותיים", מוסיפים בלשכת סגן שר הבריאות ובכך מחסנים את הגורמים בדגל התורה שדורשים תיקים משמעותיים יותר כמו הכלכלה או המשרד לשוויון חברתי.

"בצד השאלה איזה תפקיד כדאי לקחת", מוסיפים להעמיק בלשכת ליצמן בענייני השוויון החברותי – של החברים פרוש ומקלב, "האמירה הברורה שלנו מול דגל היא – שלמועמד השני של אגודה, מאיר פרוש, מגיע תפקיד זהה בחשיבותו לזה של דגל. למרות שלפי ההסכם הבחירה של התפקיד השלישי בידי דגל התורה, היא חייבת להיות זהה במעמדה לתפקיד הרביעי שיינתן למאיר פרוש. להפוך אותנו לכאלה שמוותרים על תפקיד שנועד לאגודה זה היפוך היוצרות. ובכל מקרה אמרנו לראש הממשלה, שבפעם הזאת לא נסכים למצב שבו ש"ס מקבלת תפקיד אחד יותר מאיתנו, גם לא של ראשות הוועדה לבחירת דיינים". יש דין ויש דיין. מה שנותר זה להמתין ולראות האם יהיה גם דיל – בעוד שבעה ימים.

 אשם תורם

"שידוך לא מתפוצץ על כסף. הוא מתפוצץ כשהזוג לא באמת רוצה את הקשר", אמר הנשיא המנוח שמעון פרס לשר לשעבר אריאל אטיאס בחול-המועד סוכות שלאחר התפטרותו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט. ראש-הממשלה הראשון – ולעת עתה גם האחרון – ששאף את ריח הליזול מאחורי הסורגים, הספיק מאז ועד היום להפוך לפרשן לענייני שחיתות וטוהר שלטון. נוכחותו הטהרנית מעל גלי האתר והמסכים, מזכירה את הקבס שמעלה פיזורו של מטהר אוויר בניחוח בשמים מפורסמים.

באותם ימים רחוקים, עשור לאחור בסך הכל, הייתה זו ציפי לבני שמצאה עצמה כמועמדת השנייה בהיסטוריה של מדינת ישראל שכשלה ולא הצליחה להרים את הנטל ולהרכיב ממשלה – למרות שקיבלה את הקרדיט לכך מנשיא המדינה. הראשון היה פרס עצמו, כשקלון 'התרגיל המסריח' משנת 90' דבק בו מאז ועד ליום מינויו לנשיא. כשפרס אירח במעונו את אטיאס, שניהל – אז כהיום – את המו"מ מטעם ש"ס אל מול מפלגת השלטון, הוא לא האמין לגרסה ולפיה פיצוץ המו"מ נובע מאי-הסכמה להעברת מיליארד שקלים לקצבאות. "אם היה רצון אמיתי להקים ממשלה", אמר אז הנשיא שהלקח נצרב בבשרו לשר הצעיר מש"ס, "הייתם מוצאים את הדרך לפשרה".

המוטו של האריה הקשיש תקף גם למשא-ומתן הנוכחי. מהיום בו ליברמן פתח את פיו בישיבת הסיעה והטיל מורא על השותפים הפוטנציאליים לקואליציה, נרשמה התגוללות רבתית על חברי הכנסת החרדים – בעיקר מיהדות התורה. בעוד החברים מש"ס שמרו על זכות השתיקה כמיטב המסורת, התקשו כמה מחברי ועסקני יהדות התורה לנצור את לשונם במספר סוגיות דת ומדינה שעל סדר היום.

וכך, בעיצומה של התקופה הרגישה שבמהלכה יש לשמור על דממה ברבים ולהגיש את רשימת הדרישות בחדרי חדרים, נתפסו כמה מהחברים כשהם מזייפים עצמם לדעת בסוגיית האירוויזיון, מוציאים את השד הדתי מהבקבוק בפיניציה והופכים את המערכת הפוליטית לגן חיות, ולא רק במובן המטאפורי. הדרישה להימנעות ממכירת כרטיסים בשערי גן החיות התנ"כי בירושלים, הומרה במהלך השבוע החולף בנוסחה קצת יותר מרוככת, אחרי שהוסבר למי שהוסבר כי פתיחת השערים חינם, תביא להתנפלות המוני מטיילים שירמסו את השבת, לא ברגליהם – בתור לתשלום בקופות, אלא בגלגליהם – בכבישים המובילים לכלובי הקופים.

אי אפשר לפטור לפחות כמה מהחברים ממה שמכונה בעגה המשפטית – אשם תורם. כשליברמן סנדל את עצמו והצהיר על מדיניות של 'אף שעל' בחוק הגיוס, הוא הגיב ולא יזם – לנוכח האווירה הציבורית של חטוף ככל יכולתך בסוגיות דת ומדינה והקצן כראות עיניך בסוגיית הגיוס. בעיניים של אזרח חילוני הצהרות הרהב הללו נתפסות כניסיון חרדי להזיז את הגבינה שלו מהמרכול התל-אביבי ביום השבת.

ובצד כל זאת, התובנה של הנשיא המנוח רלוונטית גם כיום. אם ליברמן באמת רוצה להצטרף לממשלה, הוא ימצא את הדרך להאריך את הפתיל – כהגדרתו בעבר – ולשתף פעולה בתהליך של מציאת פתרון מוסכם, לתיקונים הלא מהותיים במיוחד בחוק הגיוס. ליברמן של עד יום שני שעבר נשמע כמי שמעוניין בחתירה למגע, ובמפלגות החרדיות הובעה השבוע אופטימיות זעירה לנוכח פגישתו עם נתניהו, המסרים השקטים שהועברו לכמה מהחברים ובעיקר – הימנעותו של איווט מהכרזות נוספות בישיבת הסיעה השבועית, שמחזיקה מעמד לפחות עד למועד כתיבת השורות.

שבוע ימים נותר עד למועד החתונה. ההזמנות מוכנות, הקייטרינג עמל על הכנת התפריט והאמרגן על סידור המקומות לאורחים. במערכת הפוליטית החרדית מקווים ומאמינים שהחתן יתרצה לבסוף ויופיע בשערי האולם. אם ליברמן לא יתרצה – אנו עלולים עוד לשבת שבעה במקום לחגוג שבע ברכות. שדכנים מדופלמים יודעים שהאלטרנטיבה של ביטול שידוך רגע לפני החתונה – קשה מגירושין שאחרי כמה שנות נישואין.

 

השארת תגובה