חידת האדמו"ר החילוני: אביגדור ליברמן

האם אכן הפוליטיקאי הרוסי המשופשף מעוניין רק לסחוט את נתניהו עד הדקה ה-90 או שהוא אכן מוכן ללכת לקלפי שוב בציפיה להגדיל את כוחו, אחרי שיוכתר כ'אדמו"ר החילוני'?

ליברמן צילום דנה שרגא משרד הביטחון
ליברמן צילום דנה שרגא משרד הביטחון
עכשיו באשדוד: דירה החל מ-1.100.000 ש"ח

עד שזה לא יסתיים זה לא מסתיים. בדרך כלל זה מסתיים רק ב'זמן-פציעות'. בדקות שלאחר תום המועד החוקי. גוש הימין-דתיים-חרדים ניצח בבחירות כי הוא רוב העם, על כך אין חולק או מערער. מעבר לקואליציית 65 ח"כים בשלב הראשון, (לפני עריקות צפויות) הימין איבד כ250,000 קול במפלגות שלא עברו את אחוז החסימה. מעבר לכך, מבין 35 המנדטים שניתנו ליצור הכלאיים כחול-לבן, מסומנים מספר ׳אנשי-ימין׳ בצורה ברורה והחלטית.

מפלגת כחול-לבן הינה קוקטייל מוזר של פליטי מרצ, אנשי יש-עתיד, מזכיר ממשלת ישראל לשעבר, ראש מערך ההסברה הלאומי, שניהם תחת בנימין נתניהו ובעבר ממקורביו. בנוסף, אלמונים שהיו במקרה במסדרון בעת הרכבת הרשימה. המפלגה התאגדה, חיה וקיימת סביב הסיסמא, ׳רק לא ביבי׳! ההתגייסות של הימין-השבע הייתה מרבית. זה מקסימום הכוח, וזה לא מספיק להחליף שלטון.

הבעיה המרכזית איווט-ליברמן. ליברמן חייב לשמור על סוג של אג׳נדה באם הוא חפץ חיים פוליטיים ועתיד. המאגר הטבעי, קולות רוסיים, מצטמצם ונגרע. התוצאה הנוכחית 5 מנדטים בקושי. פחות מהפעם שעברה 6 מנדטים, הרבה פחות מהשיא של 15 מנדטים! ועדיין הפתעה רבתית, על פי הסקרים היא התנדנדה סביב אחוז החסימה.

השתיקה של ליברמן מדברת. את הגיגיו וכוונותיו הוא מצייץ ו-או מפרסם ברשת. השבוע ליברמן פרסם פוסט: "ביומיים האחרונים שמעתי אין ספור איומים מצד הח"כים החרדים בנוסח: נלך לבחירות חוזרות או נקים ממשלה בלי 'ישראל ביתנו'. אני מצטער שבמקום לנהל שיח ענייני, דווקא המפלגות החרדיות בחרו להתגרות, להשתלח ולאיים. תפיסת 'ישראל ביתנו' בנושאי דת ומדינה ברורה למדי, אנחנו בעד מדינה יהודית, אנחנו נגד מדינת הלכה".

בפוסט נוסף בפייסבוק איווט ליברמן כתב: ישראל ביתנו לא תתמוך באף מועמד אלטרנטיבי להרכבת הממשלה על פני ראש הממשלה נתניהו, לא מתוך הליכוד ולא מחוצה לו. בש״ס טוענים שהם היו קרובים לסיכום עם ליברמן. רק הכאוס וחילוקי הדעות ביהדות התורה סיכלו את הסיכומים, אין ספק שיהדות התורה הרבה יותר מיליטנטית בקדנציה הנוכחית. מועצת גדוה״ת האגודאית, הנחתה ברורות את חברי הכנסת של יהדות התורה לעמוד על העקרונות.

ביהדות התורה גם לא מפחדים מבחירות חוזרות, בסיס הכוח קיים, התעקשות בנושאי הליבה יכולה לקרב מחדש ציבורים שנטשו. להבדיל מש״ס שעלולה לאבד כוח משמעותי. ביהדות התורה ישנה גם בעיה פרסונאלית. למפלגה מגיע עוד תיק בכיר! לפי ההסכם זה מגיע לדגל-התורה. מאחר וליצמן הועמד בראשות הרשימה, על פי ההסכם התפקיד הראשון מגיע לדגל. כשגפני הודיע מראש שהוא בוחר ביו״ר הכספים. ליצמן מקבל את התפקיד הבא, וזכות הבחירה חוזרת לדגל-התורה. באגודת ישראל מעוניינים בקבלת 2 תפקידים מיניסטריאליים פחותים, כדי לשמור על המאזן השוויון. הציבור יהיה מופסד. המאבק הפרסונאלי שלא הוכרע מעכב את החתימה וההסכמות בנושאים העקרוניים.

איווט-ליברמן רוצה. הוא יקבל נתח שלטוני מכובד, תיק הביטחון ותיק נוסף. פנסיה ממלכתית לכל הגמלאים, משאת נפשם של עולי רוסיה המבוגרים. אמירות כלליות, רוחביות בנושא מדיניות ביטחונית תקיפה ובעיקר שינוי התגובה האוטומטית ברצועת-עזה. הבעיה, חוק-הגיוס אותו הפך ליברמן לאישיו מרכזי, בדיקות דנ״א לעולים מרוסיה, חקיקה דתית.

עם רצון טוב וויתורים הדדים ניתן למצוא ׳ניסוחים׳, אבל לא בטוח שליברמן מעוניין. ייתכן בהחלט שמשאת ליבו של איווט ליברמן, להתייצב בראש המחנה החילוני-ימני, לקבל מאגר פוטנציאלי של קולות חדשים, ללכת לבחירות חוזרות ולחזור עם כוח מוגדל. בכנסת משוכנעים שכחול-לבן תתפרק, איווט ליברמן מריח הזדמנות לחזור עם משנה-כוח ופוטנציאל אלקטורלי לעתיד. על יאיר-לפיד נגזרה אופוזיציה תמידית, ׳אני ורק אני׳ עצרתי את החרדים. העבר הוכיח, שהסיסמה ׳הכה בחרדים ותצליח׳ פוטנציאל השווה 10-15 מנדטים בכנסת ישראל.

במפלגות החרדיות מתוסכלים. הכוח הפוליטי גדל משמעותית, כיום החרדים 16 מנדטים, עם איחוד מפלגות הימין שהינה מפלגה דתית לחלוטין 22 מנדטים! ליברמן עם 5 מנדטים בקושי ועתיד פוליטי מעורפל, קובע את הטון ומוביל אותם באף. לא נעים. ההרגשה היא, שבגלל לפיד החרדים ׳שבויים מרצון׳ אצל נתניהו והליכוד. מוסכמה שיש בה הרבה מהאמת. טקטית אולי טעות פוליטית עכשווית, אך אמירה נחרצת שמדברת בעד עצמה. גנץ, יעלון, אשכנזי ודומיהם או מחליפיהם לעתיד, ישקלו דרכם בכובד ראש לפני שיחברו לפלטפורמה עם יאיר-לפיד ויסכלו מראש סיכוי לקואליציה עם 15 אחוז מהבית. שיקול אסטרטגי מכריע לעתיד.

לנעלם הקיים ישנו שותף שכמעט ולא מתבטא, שר האוצר משה כחלון. לכאורה שותף נוח ובטוח, שמעונין להתמזג בליכוד אחד גדול. עתיד להתחרות על הכיסא של נתניהו כשיפרוש. בביצה הפוליטית נפוצו שמועות שכחלון גזר את גורלו עם איווט ליברמן, לדין או לחסד. או שנינו או אף אחד. הסיבה, לכאורה הליכוד יכול לוותר על אחד מהמפלגות, ולהסתפק בממשלת 60 או 61. ליברמן מכחיש בכל תוקף, כחלון ממלא פיו מים ולכאורה אין לו סיבה. באם הוא חושב על עתיד בליכוד, הוא יורה לעצמו במרכז המצח. במרכז הליכוד לא שוכחים. הסיבה היחידה שיכולה לעלות, חשש מהקדמת בחירות וריצה משותפת של הצמד ליברמן-כחלון, בצירוף גורם ביטחוני בכיר, כדי להתמודד על מאגר הקולות שתשאיר כחול-לבן המתפרקת.

כל הספקולציות ועוד חדשות שיצוצו, יתבררו רק ב28.5. מועד תום הארכה השניה שניתנה לבנימין נתניהו ע״י הנשיא להרכיב ממשלה. זה היה יכול להיגמר אחרת. הויכוחים בין כל מרכיבי הקואליציה הפוטנציאלים מינוריים, פרסונאליים בלבד. ליברמן כמו ליברמן, חייב להשפיל את נתניהו בכדי לספק לעצמו אג׳נדה ולנקום בשנוא נפשו, שלעיתים הוא משלים איתו. תלוי בעיתוי ובצורך העכשווי של מר ליברמן. השניים שמנהלים מערכת יחסים מורכבת, הכוללת עליות ומורדות, יודעים שכשצריך, ׳מורידים את התלוי מהעץ׳, עד הפעם הבאה. כשאומרים לעתיד פתרונים לזה בדיוק מתכוונים.

השארת תגובה