"נעשה אדם נאמר בעבורך"

צוריאל קריספל
צוריאל קריספל

ל"ג בעומר – יום פטירתו של רבי שמעון בר יוחאי זיע"א, ורבים מעם ישראל נהגו לעלות לקברו ביום זה – מה שלא מצינו כמעט אצל אף אחד מגדולי הדורות.

ישנה נקודה מעניינת ביום זה שעלינו להתבונן בה, כידוע בשם גדולים וצדיקים, כל הזמירות, השירות והתשבחות שהתפשטו בתפוצות ישראל נאמרו ברוח הקודש, ורובן, אפוא, מכוונות כביכול כלפי מעלה,, כלפי הקב"ה.

והנה בל"ג בעומר מצינו פזמונים מיוחדים שנתחברו על ידי גדולי עולם לכבודו של רשב"י, כגון, "בר יוחאי נמשחת אשריך שמן ששון מחבריך" וכו' – פזמון ארוך ומפורט שתוכנו הוא, תיאור כבודו ומעלתו של רשב"י.

לא שמענו שחוברו פזמונים כלשהם לכבוד אברהם, יצחק ויעקב, או לכבוד משה רבנו, יהושע בן נון, עזרא הסופר ושאר התנאים והאמוראים [למנהג האשכנזים בשמחת – תורה ישנו פזמון שמקצתו עוסק בשבחו של משה רבנו – "התקבצו מלאכים זה לזה וכו' משה עלה למרום והוא הוריד עוז מבטחה"], רק לכבוד רשב"י חוברו פזמונים.

מה פשר העניין? במה התייחדה דמותו המופלאה של רשב"י?

 "נעשה אדם" מכוון כלפי רשב"י

אות פיוט – "בר יוחאי נמשחת אשריך" –  כולל בתוכו דברים נוראים ונפלאים על פי סודות התורה, דברים נשגבים מבינתנו, אחד התארים המובאים שם הוא, "נעשה אדם נאמר בעבורך".

בפשטות כוונת המשורר לומר כך, כשם שלהבדיל אלף אלפי הבדלות, על כלל ישראל כלפי אומות העולם נאמר כידוע, "אדם אתם, אתם קרויין אדם ואין העובדי – כוכבים קרויים אדם" (יבמות סא ע"א), כלומר, אמירת הקב"ה "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו" לא הייתה מכוונת כלפי הגויים, והמובן הנכון והאמיתי של מושג "אדם" נאמר אך ורק על העם היהודי מאחר והכוונה למעלה העליונה הטמונה בו, כך התחדש כן, כי אף שבכללות כל אחד מישראל הוא בגדר "יהודי" וקיים בו גוון מסוים של בחינת "אדם", אך במובן ההחלטי, "נעשה אדם נאמר בעבורך" – באומרו "נעשה אדם", התכווין הקב"ה באופן מיוחד לרשב"י.

עלינו להתבונן בשתי נקודות הטעונות הסבר, ראשית, מהו בכלל פשר התואר "אדם", הן מלבד תואר זה מצינו בדברי הנביאים תארים נוספים, כגון "איש" שהוא לשון חשיבות – "והאיש משה" (במדבר יב ג), או כפי שאמר דוד המלך ע"ה לאבנר "הלא איש אתה" (ש"א כן, טו), כלומר הרי אתה אישיות חשובה, לעומת זאת תואר "אדם" אינו מבטא בהכרח חשיבות, אדרבא המילה "אדם" לקוחה מהמילה "אדמה", מהי, אפוא, הגדולה הטמונה בתואר "אדם"?

ודבר נוסף שעינו לברר, מדוע המושג "אדם" בא לידי ביטוי באופן מיוחד אצל רשב"י?

"ומפליא לעשות"

ישנה ברכה מיוחדת על יצירת האדם, אותה מברכים אנו מספר פעמים ביום, "אשר יצר את האדם בחכמה" וכו', חתימת ברכה זו היא "רופא כל בשר ומפליא לעשות".

ומובא בטור (סי' ו) "ומפליא לעשות – כדאיתא במדרש כי גדול אתה ועושה נפלאות, האדם דומה לנאד מלא רוח, ואם יעשה אדם בנאד נקב כחודה של מחט הרוח יוצאת, והאדם מלא נקבים ורוחו משתמרת בתוכו, הרי, עושה נפלאות".

ודאי שכל מעשי השי"ת הם פלאי פלאים ממש, כל גרגיר של חול, כל טיפת דם כל שכן פרי, כל שכן עין או אוזן, כל שכן שמש, ירח וכו' כולם פלא אחד מופלא ועצום, אולם הפלא הגדול מכולם עליו נתייחדה ברכת "מפליא לעשות" הוא החיבור של הנפש עם הגוף היוצר את היצירה המופלאה הזו ששמה "אדם".

הגוף הוא דבר גשמי, עפר מן האדמה כעצים ואבנים, לעומתו הנפש היא דבר רוחני, כיצד ניתן לחבר גשמיות עם רוחניות? הן אלו שתי מציאויות שונות שאין לכאורה שום פרט המקשר ביניהן! וכדי להמחיש את הדברים, וכי ישנה אפשרות בעולם ליטול סיר גדול, להכניס בתוכו פסוק – מילים רוחניות – כגון "בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ", ושעי"ז ייווצר חיבור בין שניהם?! על אחת כמה וכמה שלא ייתכן שהמושג הרוחני הנקרא "שכל" יתחבר לראש, למח, ללב ולשאר הכוחות הגשמיים.

לכן דווקא על חיבור מופלא זה בין הגוף לנשמה נאמר "ומפליא לעשות", כי בביטוי פלא, מתכוונים תמיד לדבר שלמראית עין מתגלה בו סתירה מסויימת לחוקי הטבע, כגון אותו נס של "מעט המחזיק את המרובה", שהתרחש בשעה שמשה רבנו וכן יהושע הכניסו את כל כלל ישראל, שמנו אותם באותה שעה שישים ריבוא, בתוך שתים וחצי האמות שבין שני בדי הארון, זהו דבר פלא, כי סותר את עצמו, ומנוגד לתפישה הפשוטה והטבעית של האדם.

זוהי בעצם הגדרת הפלא הגדול ביותר – האדם, האדם מקורו מהאדמה, המילה "אדם" מורכבת משני חלקים, א' ו-דם, האות א' בכל מקום מבטאת פלא, אותיות המילה אל"ף, הן גם אותיות "פלא", בריאת העולם מתחילה באות ב' מאחר והאות א' היא פלאית ונמצאת מעל העולם שלנו, א' היא ביטוי לעוצמה ולקדושה, ובלשון הקדמונים, הכתר מתבטא דרך האות א' [ב' זו כבר חכמה], הכתר הוא המקור לכל, כביכול הרוחניות האינסופיות – הכל בא לידי ביטוי באות א'.

החיבור בין הא' ל"דם", בבחינת "הדם הוא הנפש" – עצם עובדה פלאית זו שהדם הגשמי מסוגל להכיל בתוכו את הנפש הרוחנית, היא זו היוצרת את ה"אדם".

"אתם קרויים אדם"

כל יצור אנושי, ואפילו גוי, נקרא "אדם", כשרואים מולנו גוי, גם הוא נדמה בעינינו כאדם חי, הוא הולך, אוכל, שר וכו', זהו סימן אפוא, שגם אצלו קיים קשר מסויים בין גשמיות לרוחניות.

אולם אין זה "אדם" במובן האמיתי שלו, מאחר וגם הרוחניות שבו אינה רוחניות בצורתה האמיתית, כל מהלך חייו סובב אך ורק סביב לחומריות.

נפש האדם חוצבה מתחת כסא הכבוד, כביכול "מאן דנפח מדיליה נפח"  –  מקור הנשמה הוא מפנימיות הקדושה, וע"י הרכבתה על הגוף הגשמי נוצר אדם, ואכן מטרת כל התורה כולה לבנות את האדם השלם – שילוב אמיתי שבין החומר לרוח.

כולם יודעים כי קיים הבדל בין היהדות ולהבדיל בין אוה"ע בהגדרת המושגים של צדקות, פרישות וקדושה, אוה"ע רואים סתירה עצומה בין רוחניות וקדושה, לבין ענייני החומר, לדידו של הגוי, אין אפשרות לחבר בין הא' ל"דם, ענייני ה"דם" הגוף – מעכבים בעדו מלהיעשות "אלף" – אלוף מבחינה רוחנית, באפשרותו, אפוא, או להתעסק כל הזמן אך ורק בענייני העולם, ואם ברצונו להימנות על אלו הנקראים "אנשי רוח", עליו לפרוש לחלוטין מענייני העולם, לחיות על פסגת הר בודד, שם כביכול חייו הם חיים של "קדושה וטהרה", הוא אינו אוכל, אינו שותה, ואינו נושא אישה.

לעומת זאת, כלל ישראל אינם מעוניינים בהשגת הא' – הרוחניות – לבד, ולא בהשגת ה"דם" הגשמיות – לבד, אלא בחיבור ובהרכבה של שני הדברים כאחד, גשמיות עם רוחניות, מטרתנו היא לחיות את חיי השגרה ובתוכם להכניס את הקדושה ואת הטהרה, זוהי צורת "אדם".

משה רבנו הוריד תורה לארץ

במושג "אדם" עצמו ישנן מדרגות שונות, הבסיס הראשוני הוא, שהנו מורכב מגשמיות ורוחניות, לאחר מכן ניתנו לנו המצוות שעניינן לחבר גשמיות עם רוחניות, לאמיתו של דבר סוגיא זו מתרחבת לכיוונים שונים, אחד מהם הוא התורה הקדושה הבונה את האדם, מהי תורה?

לפני מתן תורה היה העולם בפני עצמו, והתורה הייתה אך ורק בשמיים, במעמד הר סיני "בא משה והורידה לארץ", משה רבנו יצר חיבור עצום בין שני העולמות – התורה, ועולמנו השפל, אותו "מפליא לעשות" שהיה ביצירת האדם, חזר על עצמו במתן תורה.

בזה ניתן גם להבין דבר נוסף, ידוע שפרעה לא ידע את לשון – הקודש, כיצד ייתכן, אפוא, שכיום רואים אנו גויים דוברי עברית – לשון הקודש?

עפ"י המתבאר העניין הוא כך, פרעה חי לפני מתן תורה, ובאותה שעה עדיין לא היה כל חיבור בין הקדושה לחומר, ולכן לא היה שייך שלשון – הקודש שהנה שפה קדושה תתחבר לראש כמו ראשו של פרעה, אך במתן תורה, בשעה שהקב"ה הוריד את התורה לארץ, ניתנה האפשרות חיבור עם התורה לא רק לכלל ישראל, אלא גם לאוה"ע, וכמו שביאר המשגיח ר' ירוחם ממיר זצ"ל את הפסוק "הללו את ה' כל גויים שבחוהו כל האומים, כ גבר עלינו חסדו" (תהלים קיז, א-ב)וגו', והתמיהה ידועה, וכי מאחר וחסד ה' עלינו גבר, צריכים אומות העולם להודות לו יתברך על כך? אלא , שהקב"ה השפיע עלינו כמות כה גדולה של חסד, עד שהחסד כביכול "גלש" החוצה, וכיום גם לאוה"ע ישנה תפישה מסויימת בקדושה, שמכוחה יש באפשרותם לדבר בלשון הקודש.

לכן, רק אבותינו הקדושים נקראו "אדם" מאחר והם למדו את התורה הקדושה, ומתוך כך גם זכו להבין את לשון הקודש אף קודם מתן תורה, אך פרעה לא היה בגדר "אדם" ולכן לא יכול היה לתפוס את לשון הקודש.

 רשב"י – ה"סולם" המרומם אותו אל סודות התורה

משה רבנו אכן חיבר בין התורה לכלל ישראל, ובכך הוא בנה את היהודים והכניס בהם צורת "אדם", אולם סו"ס מאחר ומדובר בדור דעה,  דור מקבלי התורה, הייתה להם שייכות בנקודה מסוימת לתורה הקדושה, והתורה אכן הייתה ראויה להם.

רשב"י ע"ה חידש חידוש מופלא, ידוע מה שמובא ב"זוהר" הקדוש שבזכות רשב"י ודברי תורתו יבוא משיח, המובן בזה הוא כך, ודאי שכל ההוספות של רשב"י היו מכח משה רבנו, [כמו שמובא בספרים שרשב"י עצמו היה ניצוץ של משה רבנו], ואעפי"כ היה זה דבר שלא חידשו אדם לפניו מעולם, רשב"י לקח את פנימיות התורה [לא רק את התורה בפשטותה] וגילה אותה באופן פלאי שאפילו לדורות הבאים – כולל הדור שלפני ביאת המשיח – תהיה אפשרות להבין את הדברים, הוא עשה זאת בצורה מופלאה עד מאוד, מצד אחד הדברים נשארו בכבודם ובתפארתם, בגדר "נסתרות התורה", ומצד שני ספר "הזוהר" פתוח בפני כל מי שראוי ומעוניין ללמוד בו [ולא עוד, אלא שהובטחנו כי לדור האחרון יהיה גילוי מיוחד בפנימיות התורה, כפי שראינו החל מתקופת האר"י הקדוש, וכידוע].

נמצא, אפוא, כי רשב"י שזכה לחבר בין שתי הקצוות המרוחקות ביותר אחת מהשניה – פנימיות התורה לדור "עקבתא דמשיחא" שהוא הדור השפל ביותר ["חוצפא יסגי" וכו'], זוהי בחינת ה"מפליא לעשות" גדולה ביותר שתיתכן בעולם, והיא הגיעה דרך רשב"י! לכן "נעשה אדם נאמר בעבורך" – בחיבור זה התגלתה יצירת "אדם" בשיא עוצמתו ותפארתו".

לכן שרים אנו שיר מיוחד לכבודו של התנא הקדוש רבי שמעון בר יוחאי, כי הוא זה המקשר אותנו לעולם הרוחני, ע"י אחיזה ברשב"י ובדברי תורתו באפשרותנו לטפס מעלה מעלה בסולם המוצב ארצה וראשו המגיע השמימה.

זכותו תגן עלינו.

בברכת שבוע טוב ומבורך

צוריאל קריספל

השארת תגובה