השמאל דורש: מס כניסה במירון

האדמור ממונקאטש במירון (64)
האדמור ממונקאטש במירון (64)
עכשיו באשדוד: דירה החל מ-1.100.000 ש"ח

שבוע לפני ל"ג בעומר, ואני לא יודע מה יהיה השנה. אבל אם לשפוט לפני שנים קודמות, אנחנו יודעים מה יהיו הכותרות: "דחיפות, עומס, ופקקים". "אם כל הקריסות" ואז יבואו תיאורים קשים על מריבות, אלימות, ילדים שנאבדו, אנשים שנפצעו או התעלפו וכו' וכו'.

ואין ספק שיש פה בעיה קשה, ויש פה הרבה אחראים לסיפור. ויש הרבה שיפורים שקל לבצע. ולעומתם, שינויים שנתונים לגחמות של כמה טועני בעלות ו"חזקות", ועוד.

דבר אחד ברור: הר מירון והמבנה שעל קברו של התנא רבי שמעון בר יוחאי – לא נבנו ולא נועדו לעומס של מאות אלפי אנשים ביממה אחת. אז מה עושים?!

אפשר לומר שמדובר בבחירה של אנשים, אנשים יודעים שעמוס, והם החליטו לבוא למרות הסיכון. כך שזה בסדר שיש דחיפות, המתנות, פציעות, ולצערנו גם יש הרבה תאונות קטלניות כתוצאה מעייפות, עצבנות, העדר תאורה בחלק מהכבישים ועוד.

אבל אם אנחנו מניחים שזה לא בסדר. ומצד שני, אנשים ממשיכים להגיע באופן המסכן את הציבור, ומצד שלישי מדובר במקום רווי מאבקי שליטה כך שקשה להתאים את המקום להילולה המונית כזו. מה עושים?!

יש פה כמה גישות. אפשר לגשת לנושא מכיון של הטלת מס כללי, כדי שיהיה כסף בקופה הציבורית לצורך ההתארגנות ושיפור תשתיות. אפשר להטיל מס על מי שמגיע כדי לגרום לאנשים שזה יקר להם מידי – שלא להגיע. אפשר לבקש תשלום והשתתפות בהוצאות. אפשר לחסום אנשים מלהגיע ועוד ועוד.

הבה נסקור כמה מהגישות המיושמות כיום בישראל בצורה כזו או אחרת.

מס מירון

כל אזרח בישראל ישלם מידי חודש סכום של כסף שיוקצה לטובת שיפוץ המקום, סדרנים, חניות, גשרים, רכבות וכל הנדרש. ככה עשו לדוגמה ב"מס הרדיו" שהוטל על בעלי הרכבים בישראל. הממשלה החליטה שצריך לממן שידור רדיו ציבורי. ובעלי רכבים הרי מחזיקים בדרך כלל במכשיר רדיו המובנה ברכב – ולכן הוחלט להטיל על כל בעל רכב בישראל לשלם אגרת רדיו כחלק מאגרת הרישוי השנתית. (ב2019 כל בעלי הרכבים שבינינו ישלמו 164 ש"ח לתאגיד השידור הישראלי, בלי קשר אם האזינו או לא.).

מס נסיעה

כל מי שמגיע למירון ישלם מס של 20% לפי הוצאות הנסיעה. מי שהגיע מרחוק ברכב פרטי ושילם על הנסיעה כ150 ש"ח – ישלם 30 ש"ח שהרי התברר שיש לו הרבה כסף בארנק. ומי שהגיע מקרוב בתחבורה ציבורית והוציא רק 10 ש"ח – סימן שיש לו עכשיו קצת כסף בארנק. אז ניקח ממנו רק 2 ש"ח. ומי שהגיע בטרמפ? כנראה שאין לו כסף, בארנק. ולכן לא ניקח ממנו כלום. נעים להכיר. זהו מס ערך מוסף או בשמו המקוצר "מע"מ" שעיקרו גביית מיסים ברגע שמגלים שיש לאזרח כסף נזיל בכיס. הבשורה הרעה? הוא אכן יוצא מהכיס שלנו על כל נסיעה. הבשורה הטובה? זה רק 17%…

דמי כניסה

כל מי שמגיע לשמוח בהילולת רבי שמעון בר יוחאי, ישלם 20 ש"ח דמי כניסה, וזאת, בנוסף על התשלום על הנסיעה. ככה עשו ברשות הטבע והגנים, שגובים בין 22 ש"ח ל39 ש"ח למבוגר המבקר בגנים לאומיים ושמורות טבע. כהשתתפות בהוצאות תחזוקת המקום והשמירה על הסדר.

מס כניסה

כל מי שמגיע ישלם מס שהוא כפול מהשווי האמיתי של השתתפות בהוצאות ומימון המשטרה וכו'. לדוגמה, אם עלות ההיערכות מדי שנה היא עלות של 10 מיליון ש"ח (סתם זרקתי מספר) ובחלוקה לחצי מיליון איש, מדובר ב20 ש"ח לאדם. אזי יגבו 40 ש"ח כדי לצמצם את כמות המגיעים. ככה עושים לדלק בישראל. המחיר של ליטר בנזין הוא רק 3.5 ש"ח, אבל מוסיפים עליו מס "בלו" של קרוב ל100%, כדי הדלק יהיה יקר ואנשים ימנעו מלהשתמש ברכבים.

מבחן כניסה

בנוסף על מס הנסיעה ומס הכניסה – ועדת מומחים תגדיר מי ראוי לבוא בשערי הציון הקדוש. כל מי שרוצה להיכנס למתחם, יעבור מבחן (וישלם אגרת טיפול ובדיקת המבחן) ורק מי שהצליח בבחינה יוכל להיכנס. ככה עושים בתחום המוניות. הרי לא הגיוני שכל אדם יוכל להסיע את הזולת עבור תשלום. זה יביא לפגיעה בציבור הנוסעים שעלולים להיתקל בעומס של הצעות לטרמפ בתשלום. לעומת זאת מי שעובר את מבחן המומחים, ומשלם למדינה בין 100,000 ל200,000 ש"ח (תלוי בוותק) על "מספר ירוק" הוא אדם שהכי ראוי לשרת נוסעים.

הגבלת כניסה

וועדת מומחים תגדיר כמה אנשים יכולים להיכנס באופן נורמלי להר מירון. ונניח שמדובר ב100,000 איש, אזי לאחר כניסה של 100,000 איש יחסמו את הכניסה לאזור. וכל הבאים אחריהם יסתובבו ויחזרו הביתה או ימתינו שהמקום יתפנה. ככה עושים באזור הכותל המערבי בזמני עומס. חוסמים את הרכבים ובמידת הצורך גם את האנשים.

הגרלת כניסה

בהתאם לקביעת וועדת המומחים, יוגרלו כרטיסי כניסה ל100,000 איש. מי שזכה יכנס, ומי שלא, לא נורא, אולי יזכה בפעם הבא. ככה עושים בתוכניות דיור למיניהן והגרלות "מחיר למשתכן".

הלאמה

כיון שמדינת ישראל גילתה שיש ביקוש גדול לאזור, וזה יכול להכניס כסף למשרד התיירות. אזי מלאימים את האזור ומשתלטים עליו. מגרשים את כל הבעלים החוקיים לטובת האינטרס הציבורי.

ככה עשו לחברת החשמל כבר עם קום המדינה. וככה עשו לרבים וטובים. וכך עשה יאיר לפיד למעשה גם למתחם קברו של רבי שמעון בר יוחאי במירון. איך זה יפתור את בעיית העומס? למלאימים הפתרונים.

אבל הפעם דווקא בג"צ הוא שהציל את המקום מידיו של לפיד ושלח את הצדדים למצוא חלופות אחרות.

ומה בתכלס?

ההבדל בין הגישות הוא ההבדל בין גישת הימין לשמאל. גישת הימין גורסת לאפשר לאזרח את מירב החופש, ומינימום המיסים. והמחיר של זה הוא שהאזרח גם נושא במירב האחריות על מעשיו.

גישת השמאל, היא להגביל ולהנדס את האזרח בהתאם לדעת המומחים, ולהטיל עליו את מירב המיסים האפשרי. ולמעשה להוריד מהאזרח את האחריות והקשר הישיר בין המעשים שלו לתוצאות.

כשצר המקום מלהכיל את האנשים שרוצים להגיע אליו. וככל שמדובר בסכנה לציבור – אז המדינה נדרשת להתערב, משום שאחד התפקידים המרכזיים להצדיק את קיומה של המדינה הוא לשמור על ביטחון האזרח מאויבים בחוץ ומסיכונים בפנים.

בגישת השמאל, אזי קודם כל מלאימים ונותנים לשלטון את מירב היכולת לשלוט בנעשה. ואם צריך תוספת תקציב – אזי מטילים את התשלום על כלל האזרחים, גם אלו שלא מעוניינים או זקוקים לשירות המוצע.

בגישת הימין לעומת זאת, קודם כל מטילים את האחריות על האזרח שמגיע למקום מבחירתו. אם יש עלויות ציבוריות כדי לנהל את הסדר – אזי המבקר ישלם על דמי השתתפות בהוצאות הביטחון. בלי מיסים, הגבלות, קריטריונים, זכיונות, מכסים, מכסות, מומחים וכדומה. פשוט לקחת אחריות ולממן את הסדר והביטחון.

אם גם לאחר תשלום מלא ההוצאות על ידי המבקרים – עדיין עמוס ונדרש יותר כוח אדם או שיפור תשתיות כדי לנהל את העומס באופן בטוח – אזי מעלים את דמי הכניסה עוד ועוד. עד לרמה שדמי הכניסה מכסים את כל צרכי הביטחון. וכך יוצא שהאזרח נושא באחריות למעשיו ולבחירותיו.

ומה היתה גישתו של בר יוחאי?!

למעשה, כל סיפור הבריחה למערה היתה בגלל שהעז להצביע על הכוונות הנסתרות של השלטונות. הרומאים ראו את עצמם כ"אומה מתוקנת שמעשיה מתוקנים" שומרים על הסדר, התרבות והניקיון. אבל היה ברור שהכוונות מאחורי זה לא תמימות כל כך. ועל זה טען רבי שמעון ש"כל מה שתקנו לא תקנו אלא לצורך עצמן. תקנו שווקים – להושיב בהם זונות; מרחצאות – לעדן בהם עצמן; גשרים – ליטול מהם מכס". וכששמעו זאת הרומאים – ביקשו להורגו, ולכן ברח למערה.

וברוך ה' זכינו שהרומאים אינם פה יותר, ומדינת ישראל שואפת באמת להיות אומה מתוקנת שמעשיה מתוקנים. אבל עדיין צריך להיזהר מהגורמים שמנצלים את כוחם הציבורי כדי ליטול מכס מהציבור בכדי לעדן את עצמם.

תּוֹרָתוֹ מָגֵן לָנוּ, הִיא מְאִירַת עֵינֵינוּ, הוּא יַמְלִיץ טוֹב בַּעֲדֵנוּ, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי.

השארת תגובה