רבי רפאל ישעיה קרביץ זצ"ל

בשבוע שעבר הסתלק לבית עולמו הגאון רבי רפאל ישעיה קרביץ זצ"ל, מנקיי הדעת של ירושלים ומחשובי שכונת עזרת תורה בירושלים, אשר נתייגע ועמל בתורה מתוך ייסורים קשים במשך שנים רבות

הרב קרביץ
הרב קרביץ

הגאון רבי ישעיה קרביץ זצ"ל נולד בה' אב תש"י בעיר תל אביב לאביו הגאון רבי שאול קרביץ זצ"ל, מחשובי רבני כולל פוניבז' ומראשי ישיבת "בית התלמוד" ואוהל יעקב בת"א. ומתלמידיו המובהקים של מרן רבי ירוחם ליבוביץ בישיבת מיר ומרן הגר"א וסרמן הי"ד בישיבת ברנוביץ בליטא. לאחמ"כ עברה המשפחה להתגורר בבני ברק עפ"י הוראת מרן הגרי"ז סולוביצ'יק והיה ממייסדי חיידר תשב"ר בבית מרן החזון איש, שם למד אצל הגאון הצדיק רבי זונדל קרויזר זצ"ל שהגיע מירושלים להרביץ תורה בבני ברק, והתאכסן בביתו של הגר"ש קרביץ זצ"ל.

טרם הגיעו למצוות נכנס ללמוד בישיבה לצעירים של פוניבז', ומיד נמנה על חשובי התלמידים, שם למד אצל מרנן ורבנן ראשי הישיבה זצ"ל במשך כשנה וחצי, ואז עבר ללמוד בישיבת "תפארת צבי" בירושלים אצל דודו הגאון רבי יהודה קרביץ זצ"ל תלמיד מרן החפץ חיים שקירבו מאוד והכיר בנועם הליכותיו ובגדלותו הרוחנית.

את לימודיו בישיבה גדולה התחיל בישיבת חברון בשיעור הראשון של הגרב"מ אזרחי. וכשביקש הגאון רבי ברוך שמעון סלמון זצ"ל לפתוח את ישיבת "נחלת דוד" בפתח תקווה, ביקש ממנו לבוא עימו עם קבוצה מבחירי הישיבה לפתוח את מקום התורה החדש, וקבע עימו חברותא מידי יום.
לאחמ"כ עבר ללמוד בישיבת בריסק ודבק במורו ורבו המובהק הגרי"ד הלוי סולוביצ'יק אשר העריכו מאוד. חבריו מאותה עת בישיבה מספרים שזוכרים את התמדתו הנפלאה שבלטה גם בשבתות, כאשר היה לומד בכל במשך כל השבת ברצף בלי שינה, ורק במוצאי שבת היה הולך לישון למספר שעות עד ה"חומש שיעור" ואז קם ללמוד.

בהגיעו לפרקו בחר בו הגאון רבי אברהם יעקב זלזניק זצ"ל לחתן לבתו הצעירה. מאז נישואיו, דבק בחמיו ובחר בו לרבו המובהק וכל ימיו לא זזה ידו מתוך ידו, כשהוא לומד מחמיו הגדול את הדקדוק הגדול בהלכה על קוצו של יוד. ואף חמיו החזיר לו אהבה והתייעץ איתו בנושאים העומדים על הפרק ולימד אותו את מכמני תורתו וליבן עימו הרבה עניינים סבוכים בהלכה ובגמרא. וקבע איתו חברותא רבות בשנים.

לאחר נישואיו המשיך ללמוד בישיבת בריסק עד שנת תש"מ אז עבר ללמוד בישיבת מיר בה קבע חברותא עם דודו הגאון רבי יוסף קרביץ זצ"ל שהיה מגדולי תלמידי מרן הגרב"ד ליבוביץ זצ"ל, שם העמיק בתורת רבי ברוך בער.

במשך עשרות בשנים עודד נשברי לב, אלמנות, יתומים ואלמנים ושאר אנשים מסכנים אשר היו חפצים בקרבתו כשהוא מקדיש להם שעות רבות של הקשבה ואכפתיות. במיוחד היה הולך לבקר קרובים עריריים אשר לא היה מי שידאג להם ויתעניין בשלומם, והוא בעצמו למרות שהיה חס על זמנו, היה הולך לבקר אותן בביתם או בבית אבות. וכמו"כ היה משוחח עימם שעות ארוכות בטלפון.

כיבד את השם מגרונו בתפילות כבן לפני קונו, בתפילות מיוחדות ובזמנים מיוחדים, כשהיה לו כח לעמוד, לצד זאת התפלל ברגש רב, כשהעומדים לידו בתפילות הימים הנוראים מעידים שהיה מתפלל כל תפילה בדמעות שליש. ובסיום כל תפילה גם בימות השנה, כשהיה מישהו מתפלל ברגש, היה ניגש מיד לבעל התפילה להודות לו על התפילה הטובה שעשתה לו הנאה.

עשרות שנים סבל ייסורים קשים בכל חלקי גופו וקיבל אותם באהבה. המשגיח הגר"ד סגל שהמנוח היה ממקורביו, סיפר שנפגש איתו הרבה, ואף דיבר איתו על דברים רבים שעובר עליו, אבל מעולם לא התלונן בפניו על הייסורים. ואחרי ששמע ש-34 שנים עבר את הייסורים הוא בטוח שלא הכיר אותו.

בשנה וחצי האחרונות הכביד חוליו ונזדכך בייסורי גוף קשים ומרים ולמרות זאת התגלתה אז במיוחד גדלותו הנוראה כשכל גופו היה סבל ומכאובים, אך צהלתו בפניו והמשיך ללמוד בסדרי לימודיו הקבועים ולקדם כל אחד בסבר פנים יפות, ולא פסק מסדרי לימודו היומיים בכל חלקי התורה ואף קבע חברותא נוספת מידי יום עם בנו חביבו הרב אהרון מאיר ללמוד דף היומי בסדר קדשים.

לפני ארבעה חודשים חש שלא בטוב ואושפז בביה"ח, ולאחר שכמעט שוחרר מביה"ח קיבל זיהום חמור בגופו וכל מערכות גופו קרסו, באותו זמן הוסיף לו מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי את השם "רפאל" ולאחר שהיה מעל חודש בטיפול נמרץ קרה הנס, והוא יצא מסכנת מוות ממשית לחיים, כאשר הרופאים עמדו נדהמים לנוכח הנס הגדול.

בשבוע וחצי האחרונים החמיר מצבו ולאחר שהזדכך בייסורים החזיר את נשמתו ליוצרו כשבניו ואשתו שהייתה מסורה לו מאוד במשך 45 שנה, שימשוהו ולא עזבו אותו בכל ארבעת החודשים האחרונים כשתילי זיתים עומדים לידו, ואומרים את פסוקי הייחוד.

קהל רב מסלתא ושמנה של ירושלים בראשות ראשי ישיבות, רבני שכונות, משגיחים ומאות מידידיו וחבריו השתתפו במסע ההלוויה שיצא מבית הכנסת "בית ישראל" בשכונת עזרת תורה. כשהגאון רבי ישראל ויטן ראש ישיבת "משכן ישראל פתח את מסע ההספדים בפרקי תהילים כשהקהל הגדול שהיה במקום עונה אחריו בבכי רב.

אח"כ נשאו דברים רב השכונה הגרי"י ולדנברג, גיסו הגאון רבי זלמן גודמן, בנו הגדול הגאון רבי שלמה זלמן קרביץ ובנו הרב ישראל שלום קרביץ.

משם יצא מסע ההלוויה רגלי בראשות המשגיח הגר"ד סגל וראש ישיבת בריסק הגרא"י סולוביצ'יק לעבר ביתו ברחוב עלי הכהן 36 שם עמל בתורה עשרות בשנים, לעבר בית החיים בבני ברק שם נטמן בחלקת אבותיו בבית החיים פוניבז'. לפני סתימת הגולל נפרדו ממנו אחיו הגאון רבי חיים עוזר קרביץ והגאון רבי אהרון מאיר קרביץ.

הותיר אחריו אבלים דור ישרים מבורך, אשתו החשובה מרת רחל תחי', בנים ובת, נכדים ונכדות שכולם הולכים בדרכו, יראי שמים, עובדי ה' שיעשו בוודאי נחת רוח לנשמתו החשובה. ת.נ.צ.ב.ה.

השארת תגובה