דו"ח המבקר חושף: כך התייקר הסלט

יוקר המחיה חוזר: לפי דו"ח המבקר, מחיר הסלט עלה ב40% • הסל שהתייקר בשל אי יישום מסקנות הועדות • מדוע המדינאים מעדיפים שנשלם יותר? • וגם: כך קברה הממשלה את מסקנות הועדות

ירקות
ירקות
עכשיו באשדוד: דירה החל מ-1.100.000 ש"ח

סוגיית יוקר המחיה בישראל, ובכלל זה מחירי המזון לרבות מחירי הפירות והירקות, עומדת במרכז סדר היום הציבורי כבר תקופה ארוכה. ההוצאה על פירות וירקות טריים היא חלק נכבד מסל ההוצאה על מזון של משקי-הבית, ובפרט של אלה הנחשבים לבעלי מעמד סוציואקונומי נמוך.

משרד מבקר המדינה בחן את הטיפול של משרדי הממשלה, בראשם משרד החקלאות, במטרה לבדוק האם וכיצד טופלו ההמלצות שאישרה הממשלה בעקבות המחאה החברתית שהחלה סביב מחירו של הקוטג' בקיץ 2011. בנוסף ביקשו במשרד המבקר לבדוק את הסחבת, שמתמשכת כשני עשורים, סביב הקמת השוק הסיטונאי בגוש דן שאמור היה להוזיל את מחירי הפירות והירקות.

צוות טיפול שהיה אמור להוביל את המהפכה בענף אך מעולם לא הוקם, מחסור בנתונים אמינים בזמן אמת, והתנהלות איטית ש"גבלה לעתים בגרירת רגליים, אלו רק חלק מהדברים העומדים במרכז דו"ח הביקורת שמפרסם מבקר המדינה בנוגע לטיפול הממשלתי במה שנוגע למחירים שמשלם הציבור עבור פירות וירקות, דווקא אלו שמביא איתם הטבע.

על-פי המבקר, למרות שהסוגיה מונחת על שולחנם של משרדי הממשלה השונים עוד מלפני מחאת קיץ 2011, עדיין לא מולאו החלטות הממשלה בנושא, ומצב הציבור לא שופר. הבדיקה עוסקת בוועדת המחירים המשותפת למשרד החקלאות ולמשרד האוצר, עם דגש על משרד החקלאות.

פחות מחודש אחרי בהלת הקניות של חג הפסח, רשתות המזון זכו לגל נוסף של קניות לקראת יום העצמאות, בו הישראלי הממוצע הוציא קרוב לאלף שקלים עבור הקניות ליום הזה שכלל סל של ירקות בשרים סלטים ושתייה.

בהמשך למגמה שהסתמנה בבדיקות סלי המזון לפסח, ולעליית המחירים הכללית המתחוללת בחודשים באחרונים, ועדיין, גם ביום העצמאות היו סלי הקניות יקרים יותר מאשר בתקופה המקבילה בשנה שעברה. בשלב זה לא נראה כי עליות המחירים צפויות להיעצר, ומחירי המזון רק ממשיכים לעלות. בניגוד לפסח, אז בשל הסקרים הנפוצים, נרשמה התייקרות של כ-15% בממוצע סלי הקניות של רשתות הדיסקאונט השונות.

התייקרות מוצרי החלב שבפיקוח בכמעט -3.5% הקימה לאחרונה מהומה רבתית. וויכוח שהגיע לבית המשפט הכריע בניגוד לדעתו של שר האוצר בעד עליית המחירים. אפילו התייקרות הטבק לגלגול זכתה לסיקור רחב בתקשורת. שר האוצר טען בזמנו שההתייקרויות יכבידו על המשפחות הנמצאות במצב הישרדותי שגם כך קורסות תחת נטל יוקר המחיה – אך ללא הועיל, בג"ץ נתן את המילה האחרונה וההתייקרויות בוצעו.

אך משום מה, התייקרות יותר משמעותית וכואבת חמקה מהכותרות הראשיות. הידעתם שמחיר הסלט התייקר בשנה האחרונה בכ-40%? מחיר העגבניות עלה ב-76%, מלפפונים ב-32%, פלפלים ב-13%, חסה ב-11% ובצל ב-62%. בסך הכל, מדד מחירי הירקות הטריים עלה בשנה האחרונה בכ-28% ומדד הפירות הטריים בכ-20%.

אם שאלתם את עצמכם – אז לא, העלויות לחקלאים לא הצדיקו את הקפיצה במחיר, וגם לא מזג האוויר. ניסיונות רגולטורים בעבר נכשלו, ובמקום לחפש אשמים – הגיע הזמן למצוא אותם.

מדו"ח המבקר האחרון עולה תמונה של סחבת מתמשכת ביישום מהלכים שעשויים היו להביא להורדת מחירי הפירות והירקות ובראשם, אי־יישום החלטת הממשלה מ־2001 להקים שוק סיטוני חדש, שנועד להביא להפחתה בפער התיווך ולעלייה באיכות התוצרת החקלאית. אלא שהשוק הסיטונאי עדיין פועל במתחם זמני שהוקם בצריפין עוד בשנת ־2006 בתנאים לא יעילים ומחסור בשטחי אחסנה, אך בשנה שעברה החליטו במשרד החקלאות לסגור את חברת שוק סיטונאי שהיתה האור בקצה המנהרה לביצוע המהלך.

נוכח עליית מחירי הפירות והירקות משנה לשנה, ובהיעדר שוק סיטונאי פעיל, ניסה מרד החקלאות להקים שווקי איכרים, שיאפשרו לחקלאים למכור באופן ישיר תוצרת טרייה לצרכנים. אך גם כאן, לאחר 5 שנים של ניסיונות וגרירת רגליים במועד הביקורת, ספטמבר 2018, הופעלו שוקי איכרים בארבע רשויות בלבד.

במקום להכיר ברצף הכשלים של עשרים השנים האחרונות המביאים את הצרכן הישראלי לשלם יותר מדי על תוצרת פירות וירקות, המשרד מתכסה ביישום כושל והזנחה פושעת של תחום אחריותו, ומגלגל אותה על משרד האוצר. מבקר המדינה יוסף שפירא הגדיר זאת כ"פעילות ממשלתית שמתאפיינת בשורה של חולשות מקצועיות ותפקודיות".

וכאילו לא קראו את הדו"ח מגיבים במשרד החקלאות: "הביקורת המופנית כלפי המשרד בטעות יסודה ואינה נכונה. ההיפך הוא הנכון"

במשרד החקלאות מבינים את הצורך בשינוי בענף, אך עדיין מותירים את הצרכנים כמו את החקלאים ללא הגנה מספקת. בבדיקה שערך המשרד ב־2015 עלה כי המבנה הריכוזי של סיטונאי הירקות ורשתות השיווק הגדולות, לעומת החקלאים שאינם מאוגדים, יוצר יחסי כוחות לא שווים. למרות זאת, רק במרץ 2018 הבשיל הצורך לכדי החלטה לנסח הצעה לכללי מסחר הוגן בשיווק פירות וירקות טריים, אך עד לכתיבת הדוח המשרד עדיין לא פרסם את טיוטת האמנה להערות הצדדים, למרות חשיבות הנושא והשפעתו הניכרת על יוקר המחיה.

אפס החלטות

בעקבות המחאה הציבורית בקיץ 2011, הקימה הממשלה את ועדת טרכטנברג שמטרתה לבחון את סוגיית יוקר המחיה בישראל, הועדה מצאה כי יוקר המחיה בענף המזון "מגלה את כשלי התחרות הגדולים ביותר". בעקבות ועדת טרכטנברג נולדה ועדת קדמי, שתפקידה היה ללמוד את מאפייני שוק המזון, לאתר כשלי שוק, ולגבש המלצות להגברת התחרותיות ולהורדת יוקר המחיה. ההמלצות שפרסמה ועדת קדמי שאומצו על-ידי הממשלה עסקו במחירים הגבוהים של הירקות והפירות, והיא המליצה בין השאר על קידום שוקי מזון מקומיים והקמת שוק סיטונאי חדש בגוש דן.

אחת מההמלצות עסקה באפשרות להטיל פיקוח מחירים תקופתי על ירקות ופירות מסוימים, שהרווחים בהם אינם סבירים. הוחלט גם על הקמת צוות בין משרדי שיכלול נציגים של משרדי הכלכלה, האוצר והחקלאות שיבחן סוגיות ובראשן פערי התיווך. בשנת 2012 ההמשלה קיבלה את ההמלצות, והחליטה כי בתוך 90 יום ממועד קבלתה יגיש הצוות את המלצותיו לשרי האוצר, החקלאות והכלכלה. הביקורת שמפרסם כעת מבקר המדינה מעלה כי צוות כזה מעולם לא הוקם, למרות שחלפו מאז כמעט שבע שנים (!)

"אף שהצורך בבדיקה עלה כבר לפני שנים, טרם הושלם גיבוש המסקנות בנושא", מפרסם המבקר, שמוסיף כי למרות שוועדת קדמי המליצה לקבוע רשימת מוצרים שרווחיותם תיבדק, בפועל לקח שלוש שנים עד שהנושא טופל לראשונה באמצעות בדיקה מדגמית ברשתות השיווק, ורק במאי 2016 הוועדה דנה בממצאי הבדיקה. ועדיין, בסיכום הדיון של הוועדה נכתב כי ממצאי הבדיקות השונות שנערכו אינם חד-משמעיים, וכי קיים קושי במדידה רוחבית של מרווחי השיווק בשל מחסור בנתונים אמינים". מדו"ח המבקר עולה כי זה כ-17 שנים, מאז שהממשלה החליטה על הקמת שוק סיטונאי לגוש דן חדש עוד ב-2001, לא עולה בידי הממשלות ליישם את החלטותיהן בנושא.

טעויות משרד החקלאות

משרד החקלאות העריך את התועלת הכלכלית בהקמת השוק החדש בכ-300 מיליוני שקלים בשנה, מה שאומר בחישוב קל שהציבור הפסיד סך של כ-5 מיליארד שקלים, וזה לא כולל את ההוצאות שהגדיר אותן המבקר כ"הוצאת משאבים ניכרים שרובם ירדו לטמיון".

לדברי מבקר המדינה, הכשלים בטיפול בהקמת השוק הסיטונאי ב-17 השנים האחרונות משקפים פעולה ממשלתית שמתאפיינת ב"שורה של חולשות מקצועיות ותפקודיות", והתוצאה היא ש"מהבחינה המעשית מצב הדברים בשנת 2018 דומה למצבם ב-2001".

תגובת משרד החקלאות: "אולם כפי שנאמר, בעל המאה הוא בעל הדעה, ולכן כשמשרד האוצר החליט שאין זה נכון להשקיע את התקציבים בזירה הקונבנציונלית – על אף החלטת הממשלה והקמת חברה ממשלתית לצורך כך ועל אף כל הסיכומים בנושא – בוטל הפרויקט, וכעת פועלים משרד החקלאות ומשרד האוצר, בשיתוף הרשות לחדשנות, להפעלת זירת מסחר דיגיטלית".

בתחומים רבים ישראל סובלת מריכוזיות כלכלית שמסכלת תחרות, ומונעת פרנסה מיזמים ועסקים קטנים. שלל מחקרים מראים כי הריכוזיות בולמת צמיחה, פוגעת בתחרותיות לעומת מדינות אחרות, ותורמת לפערים. הצעדים שנעשו בעקבות המחאה החברתית הם רק שלב ראשון, אך נותרה עבודה רבה.

הגלובליזציה היא תהליך שישראל משתתפת בו ולא יכולה להימנע ממנו באמצעות סגירת ענפים לתחרות, בעילה של הגנה על תעשיות מקומיות, או לטובת אינטרסים צרים. תכנון המבוסס על עובדות וללא משוא פנים יאפשר לעודד את המצוינות המקומית תוך שיפור מצבם של הצרכנים.

השארת תגובה