התקבלה התלונה: השופטת לא החלטית

פתח תקווה: שופטת בית המשפט לענייני משפחה קיבלה שתי החלטות סותרות בתוך שבועיים. האישה התלוננה ותלונתה נמצאה מוצדקת

פטיש שופט
פטיש שופט
עכשיו באשדוד: דירה החל מ-1.100.000 ש"ח

זהו אינו סוד שהחוק ליישוב סכסוך בין בני זוג המחייב אותם לקיים 4 פגישות גישור בטרם יפנו לבית המשפט – עלול במקרים לא מעטים לגרום לתסכול ואפילו לנזקים לבני הזוג ולילדיהם.

לדברי עוה"ד הלנה שמחי, החוק מחייב את הצדדים להליך גישור שאמור להתחיל תוך 45 ימים מהגשת הבקשה ליישוב סכסוך ע"י מי מהצדדים– אך בשל כשל מתמשך של המדינה לקיים גישורים במועדם –האישה אותה היא מייצגת התבשרה כי פגישת הגישור הראשונה בינה לבין בעלה תיערך לאחר 82 יום מהגשת בקשתה.

בינתיים, סירב האב להעביר לאישה דמי מזונות לקיום ילדיהם– וסירב להתראות עם הילדים – כך שכל נטל גידולם נפל על כתפיה.

בצר לה פנתה האישה, באמצעות עוה"ד שמחי לבית המשפט למשפחה בבקשה לקיצור תקופת הליכים. אל הבקשה צירפה עו"ד שמחי את עמדת יחידת הסיוע – שעורכת את הגישורים בבית המשפט לענייני משפחה, שאף היא המליצה על קיצור ההליכים.

במסגרת בקשתה ביקשה עו"ד שמחי להעביר את התיק לבית המשפט ולא לנהל פגישה ביחידת הסיוע.

שופטת מביהמ"ש למשפחה בפתח תקווה קיבלה את הבקשה לקיצור תקופת עיכוב ההליכים, והורתה על סגירת התיק.

אך אז, הגיש הגבר בקשה שלא לעכב את ההליכים, ולהמשיך בהליך הגישור – למרות האיחור הרב שנכפה על ניהולו בשל כשלי המערכת.

לתדהמתה של האישה ועורכת דינה, קיבלה השופטת את בקשתו של הגבר, וקבעה:"לא מצאתי טעם של ממש אשר יש בו דחיפות גדולה וגרימת נזק למי מהצדדים, לפיה יש לקצר תקופת עיכוב הליכים".

בתגובה להחלטה זו הגישו האישה תלונה נגד השופטת לנציב תלונות הציבור על השופטים השופט בדימוס אורי שהם.

בתלונה טענה ש"אם מקרה כזה של אבא שמתרחק מהבנות שלו אין בו גרימת נזק, ואבא שלא משלם מזונות אין בו נזק, אז לאיזה נזק בית המשפט מצפה?".

השופטת הגיבה לתלונה והסבירה כי החלטתה השנייה שלא לקצר את תקופת עיכוב ההליכים ניתנה בעקבות תגובת הבעל, וכי האישה שטוענת שבעלה לא משלם את המזונות שנקבעו בהליך אחר, יכולה לנקוט בהליכי הוצאה לפועל נגדו או לעתור למתן סעדים דחופים במסגרת תיק יישוב הסכסוך, אלא שהאישה לא עשתה כך, לדברי השופטת.

השופט בדימוס אורי שהם, נציב תלונות הציבור על השופטים, שדן בתלונה נגד השופטת, דחה את הסבריה וקבע כי אינם מניחים את הדעת לגבי התנהלותה. בנוסף, קבע הנציב כי הבעל הגיש את תגובתו לאחר מתן ההחלטה הראשונה של השופטת, ואחרי המועד שהקציב בית המשפט להגשת התגובה, שהינו 10 ימים. לפיכך, קיבל הנציב את תלונת האישה נגד השופטת ומצא אותה מוצדקת.

תגובה אחת
  1. המידע במאמר אינו אמיתי. התחום נוגע בדיני נפשות והמידע המאמר מחזיר אותנו לימים שלפני החוק כאשר עורכי הדין עשו כסף והפסיכולוגים היו עמוסים בילדים שבורים.

השארת תגובה