רגיעה? עד הפעם הבאה

הגיע הזמן לשים סוף לסבבי הלחימה הבלתי נגמרים בדרום, הרי אם ארבעת ההרוגים היו בתל אביב, ברור שלא היינו מגיעים להפסקת אש מהירה • וגם: נפרדים זמנית מצורי קריספל, מהמייצגים האותנטיים של ש"ס

דוד חכם
דוד חכם
כל מה שאתה זקוק לו באינטרנט

ארבעה הרוגים היו השבוע ממתקפת הטילים של חמאס והג'יאהד האסלאמי מעזה. ארבעה אנשים בעלי משפחות שהיו בזמן האזעקות במקום הלא נכון מבחינתם. כ800 טילים שוגרו לעבר ישראל ביומיים של טירוף ושיגעון שקיבל החמאס. הסבב הזה היה הקשה ביותר מבין כל הסבבים שהיו כאן בשנה האחרונה. כל זה הסתיים כי בישראל לא רצו עימות כולל עם חמאס עכשיו, מה שהיה עלול לשבש לחלוטין את אירועי יום הזיכרון ויום העצמאות.

בכל פעם יש סיבה אחרת למה לא נכנסים למערכה רצינית ברצועת עזה כדי להחזיר את ההרתעה. פעם זה בגלל הבחירות, פעם זה בגלל העצמאות ועוד… אני לא פרשן לענייני צבא וביטחון, בטח ובוודאי שישנם שיקולים רבים במערכת הביטחון והקבינט המדיני בטחוני יודע אותם. פרטים רבים שידועים לשרי הקבינט וראש הממשלה אינם ידועים לציבור. ללא ספק שזו תמונת המצב בקבלת החלטות והשיקולים.

אבל כאן אני רוצה לזעוק את זעקתם של תושבי הדרום והעוטף. מאות אנשים נפגעו חרדה שם, עשרות פצועים, ארבעה הרוגים, אם היו כל ההרוגים והפצועים מאזור תל אביב, נראה לכם שהתגובה היתה אותה תגובה? דין אחד לתושבי הדרום ודין אחר לתושבי המרכז? זה כואב ועוול שזועק לשמים. לא ייתכן שדמם של תושבי הדרום יהיה פחות חשוב מדמם של תושבי המרכז, זה הרי הכי צועק שיש.

והדבר השני הוא, אני באמת שלא נכנס לשיקולי מערכת הביטחון וראש הממשלה, ועדיין, למה אנחנו צריכים לחיות כך מסבב לסבב? למה ילדינו צריכים לגדול לאחת בכמה חודשים במקרה הטוב למתיחות ואזעקות? מדוע לא נעשה ניסיון אמיתי לגמור את התופעה הזו אחת ולתמיד? לא חסרים דרכים כדי לתפור זאת. אם בדאגה לאוכלוסיה האזרחית שם ברצועת עזה, מה שיגרום להם להתקומם נגד ארגון הטרור הזה חמאס המחזיק בהם כבני ערובה.

כיום, נמצא ברצועת עזה דור שלם של צעירים שלא מכירים משהו אחר זולת עוני ורעב. אולי באמת צריך לדאוג, כמו שמדינות רבות בעולם עשו, שאותו דור חדש שם בעזה ידע שיש לו אפשרות לחיות בכבוד, ידע שיש לו תקווה ועתיד. אולי זה מה שיגרום לגרש באבנים ומקלות את מנהיגי חמאס מחייהם אחת ולתמיד, לחזור לשפיות ולהפסיק את הירי והסבבים הנוראיים הללו.

הצמאות שלנו

ימי הזיכרון והעצמאות מעלים בכל שנה מחדש את השאלה, כיצד אנחנו כציבור חרדי צריכים לנהוג בהם. ללא ספק, שבימים אלו התנהגות הציבור החרדי שונה לחלוטין משנים עברו. המעורבות של הציבור החרדי בחיים במדינה גדולה יותר מבעבר. אנחנו רואים זאת בכל מקום כמעט, בחיי העבודה, בחברה, בערים מעורבות, וכן גם בצבא. לכן היחס צריך להיות אחרת. אבל יחס שיהיה אחרת לא מצידנו אלא מצד אותם אנשים שעדיין לא השלימו והפנימו שהציבור החרדי נמצא כאן כדי להיות כאן. וכן, הציבור החרדי נוכח יותר על אפם וחמתם. ציבור גדול היום בתוך החברה החרדית שעובד, משלם מיסים וכל מה שאדם אחר מהציבור הכללי תורם למדינה – גם אנחנו.

מכיוון שכך, עלינו תמיד להביא לידי ביטוי את הציבור של בני הישיבות והאברכים. אותם בני ישיבות המסולאים מפז, עליהם עומד העולם. העם היהודי תמיד עמד ועומד על לימוד התורה. תרומתם של לומדי התורה למדינה היא לא פחות מהציבור הכללי ואפילו יותר. דווקא אנחנו החרדים העובדים, המעורים יותר בחיים במדינה הזו אמורים לתת גיבוי פומבי וציבורי ללומדי התורה. נגמרו הימים שלחילונים במדינה היה טאבו מוחלט בכל מה שקשור להתנהלות מדינת ישראל.

לכן, דווקא בימים אלו, ימי הזיכרון והעצמאות, נרים בגאווה גדולה על נס את תרומתם האדירה של לומדי התורה בארץ ישראל. כך חונכנו וכך גדלנו, ובעזרת השם גם נמשיך כך.

צוריאל קריספל

השבוע התפטר מראשות ש"ס באלעד הרב צוריאל קריספל.

את קריספל אני מכיר אישית כבר שנים רבות. צורי, שהתפטר השבוע מראשות ש"ס באלעד, עוד לא אמר את המילה האחרונה שלו מבחינת ציבורית. קריספל, היה והינו מייצג את ש"ס האותנטית. ש"ס שלא ממש דפקה חשבון למה יגידו עליה האשכנזים.

אחת הסיבות שהוא לא ממש הסתדר שם בעיר היא מלחמתו העיקשת בכל דבר הקשור לציבור הספרדי. צריך לזכור, קריספל הוא מייסד העיר אלעד. הוא זה שהיה בעיר הזו וליווה אותה בכל צעד ושעל מראשית הקמתה. בבחירות המקומיות שהתקיימו לפני חמש שנים התבקש קריספל לחזור מהגלות הפוליטית שנכפתה עליו על ידי אלי ישי. אלי ישי גרם לכך שש"ס איבדה את ראשות העיר אלעד בהצנחת אנשים שלא התאימו לעיר הזו. קריספל חטא בחטא אחד והוא קירבה ליו״ר ש"ס הנוכחי הרב אריה דרעי. לכן אז במהלך קר ומעשי רמיה גורש קריספל מהעיר ע״י אלי ישי.

במקום קריספל הובאו אנשים אחרים שמפאת כבודם לא ארחיב כאן. אבל את זה צריך לזכור, קריספל מייצג את העמדה הספרדית הבלתי מתפשרת בעניין האפליה, בעניין שילוב הציבור הספרדי והזכות שלו לקבל את כל מה שמגיע לו בזכות ולא בחסד. משראה קריספל בחמש השנים האחרונות שכל הניסיונות להחזיר את הנהגת העיר לציבור הספרדי ולנציגיו לא הועילו (אני מעריך שבפעם הבאה כן יהיה שם ראש עיר ספרדי) וכי לא עולה בידו להביא את כישוריו לידי ביטוי והצרת צעדיו (כן, ישנם אנשים קטנים שחוששים מקרבתם של אנשים מוצלחים המאפילים עליהם) הוא החליט השבוע לפרוש.

אין לי ספק שקריספל ישתלב בתפקיד מפתח שבאמצעותו הוא יוכל לשרת את הציבור הספרדי שאותו הוא כל כך אוהב. כאמור, פרישתו של קריספל מהחיים הציבוריים לא עומדת על הפרק, אלא כנראה רק שינוי מסלול. בהצלחה צורי!

השארת תגובה