האיום של 'מערכת נתוני האשראי'

מערכת נתוני האשראי שעלתה לאוויר לאחרונה – הוקמה על ידי בנק ישראל כחלק מהצעדים לקידום התחרות בשוק האשראי בישראל • את מי תשרת המערכת? מומחים מאשימים: גזר דין נגד החלשים

כרטיס אשראי, אילוסטרציה
כרטיס אשראי, אילוסטרציה
עכשיו באשדוד: דירה החל מ-1.100.000 ש"ח

מערכת נתוני אשראי שהוקמה על ידי בנק ישראל עלתה לאוויר ב-12.4.2019 ונעטפה בצלופן הסברתי יוצא דופן בכל מדיה אפשרית, היא "בגדי המלך החדשים" של המאה העשרים, וההוכחה לחוזקם של הגופים הפיננסיים על שר אוצר חלש שיצטרך לחשב מסלול מחדש אם יפגוש שוב את התיק הכי לא חברתי שקיים במשרדי הממשלה.

איך זה עובד?

בנקים וגופי אשראי חוץ־בנקאיים מעבירים למאגר את המידע על הלקוחות הפרטיים שלהם. כמה כסף לווה, לכמה תשלומים נפרסה ההלוואה האם היה איחור בתשלומים ועוד נתונים שעד כה היו נחשבים ל"פגיעה בפרטיות". מהמאגר יועברו הנתונים ל"לשכות אשראי" שבהן ינותחו, על בסיס הנתונים שהתקבלו, הסיכונים הכרוכים במתן אשראי לאותם לקוחות. על פי מסקנות המערכת שתחשב את הסיכונים כל לקוח יקבל דירוג אשראי. שלא במפתיע, בינתיים העניק בנק ישראל רישיון גישה למאגרי המידע לשלוש לשכות אשראי – קו מנחה, דן אנד ברדסטריט ובי.די.אי.

הניסיון הראשון לחוקק את חוק נתוני האשראי היה ב–2001, אלא שבזמנו בנק ישראל התנגד לו נחרצות. מדובר בפרויקט עצום בו מעורבים מלבד הבנקים בישראל, חברות כרטיסי האשראי, גופי אשראי חוץ־בנקאי גם גורמים רגולטוריים ביניהם בנק ישראל, משרד האוצר משרד המשפטים והמועצה הלאומית לכלכלה שבמשרד ראש הממשלה.

עלות הקמת הפרויקט שמימן בנק ישראל מכיסו של משלם המיסים הגיעה בינתיים ליותר מ 150 מיליוני שקלים. חלק מההוצאה של הפרויקט היומרני המבשר על "השינוי" בשוק האשראי הצרכני, הוא הקמפיין שמנסה לטהר את המטרה ה"זרה" עם הבטחה נהדרת – "תחרות".

בנק ישראל בקמפיין-משכנע מסביר לנו כי כעת נפתחת תחרות על הלקוח דורש ההלוואה, אך שכחו לציין את הנתונים המדאיגים שהם עצמם פרסמו במרץ 2019 אשר לא כללו את דאגתם לעלות הריבית שמשלמים משקי הבית, כי אם "יתרת החוב של משקי הבית לבנקים שלא לדיור הגיע ב-2018  ל-158 מיליארד שקלים ובמקביל נרשמה עלייה של 20% שהם כ 5 מיליארד שקלים, בהלוואות שלקחו משקי הבית מהגופים המוסדיים" קרי: הלוואות מקופות גמל וקרנות השתלמות – פחות מהבנקים. בועת האשראים בקרב משקי הבית עודנה מתנפחת ומייצרת לבנקים רווחי עתק לאחר הורדת ה"חובות האבודים" ובכל זאת, אם המערכת תגדיר אתכם כ"מסוכנים" אתם תשלמו יותר על ההלוואה ומי שירוויח בסופו של דבר, הפתעה – אלו הגופים הפיננסיים, כי בזמן שהציבור המושקע ב"הלוואות הישרדות" כרע תחת עלות הריביות ב 2018 , הבנקים הציגו רווחיות של כ–45 מיליארד שקלים.

המציאות והאשליה

אם נניח כי בעבר נטלתם הלוואה מהבנק ובאחד או בחלק מהתשלומים פיגרתם בשל מצוקה כלכלית נקודתית, אתם תחשבו ללווים "מסוכנים" ובשל דירוג המערכת, הריבית שתשלמו תהיה הרבה יותר גבוה מההלוואה שלקחתם לפני הקמת המאגר. קרי: מי שירוויח – נותני ההלוואות. במידה ואתם לווים ללא דופי והמאגר סימן אתכם כ"שווים", בנק ישראל לא מבטיח לכם הלוואה עם תקרת ריבית, המקסימום שתקבלו זה מבול של טלפונים מ"סוחרי האשליות" נציגי הגופים הפיננסיים שינסו לדחוף לכם כסף לכיס כשכל התענוג הצרוף הזה על חשבון משלם המיסים ומה שמדאיג יותר – בחסות הרגולטור.

בנקים, חברות כרטיסי אשראי ותאגידים פיננסיים מתהדרים באחריות חברתית תוך שהם משתמשים במילים כמו "ערכים", "אתיקה", "הוגנות" "תרומה לקהילה" חלקם אפילו מתחזקים תוכניות להתנהלות פיננסית נכונה של הציבור, אלא שדיבורים לחוד ומעשים לחוד. הקמפיינים האגרסיביים המככבים באמצעי התקשורת השונים שמשדלים את הציבור לקחת הלוואות, רחוקים כמטחווי קשת, מהפגנת אחריות קהילתית/חברתית כשהם עטופים במסרים סותרים כמו "הלוואה מיידית" "הלוואה בקליק" "בלי לצאת מהבית", "ללא ערבים", "ללא ביטחונות" וכדו', המשכנעים אותנו שלקיחת הלוואה היא עניין של מה בכך, ומטשטשים את העובדה שמדובר בצעד כלכלי משמעותי שראוי לבחינה אחראית.

הפער ביחסי הכוחות בין התאגידים הפיננסיים לציבור, הוליד את חוק חובת אזהרה בפרסום ובשיווק של הלוואה, המחייב לצרף לכל פרסום הלוואה, אזהרה בנוסח: "אי־עמידה בפירעון ההלוואה עלול לגרור חיוב בריבית פיגורים והליכי הוצאה לפועל" כאשר הסנקציה כנגד הפרת החוק היא עיצום כספי ע"ס 750 אלף שקלים, אלא שהתאגידים הפיננסיים מוצאים דרכים לעקוף את הנוסח ואת יישום החוק תוך התעלמות מהנתונים המדאיגים שמפרסם הרגולטור.

מדו"ח היציבות הפיננסית שפרסם בנק ישראל ביוני 18 עולה כי האשראי למשקי בית הניתן על ידי הגופים המוסדיים, גדל בקצב של עשרות אחוזים בשנה, כשבאופן דומה מתפתח האשראי שניתן למשקי הבית על ידי חברות כרטיסי האשראי. בבנק ישראל מציינים עמדה לפיה הזמינות הגדלה של האשראי החוץ-בנקאי מגבירה את הסיכון הפיננסי של משקי הבית הנוטלים אשראי זה, בעיקר של אלה בעשירונים הנמוכים, עם זאת, בכדי שלא ליצור כאוס בקרב החוסכים, הם מציינים  כי "הואיל וחלקם של משקי בית אלה בחוב הכולל קטן יחסית, אין כאן סיכון למערכת הפיננסית, אף כי יש סיכון למשקי הבית עצמם".

עוד מציין אותו הדו"ח כי מספר הבקשות לפשיטת רגל עומד על כ-22 אלף בשנה, לשם ההשוואה  לפני כעשור הוא עמד על פחות מ-5,000.  בבנק ישראל מציינים כי חלק מעלייה זו אפשר לייחס לגידול באשראי הצרכני, אם כי שם מסתייגים מאמירה חד משמעית וטוענים ש"עניין זה טעון בדיקה מעמיקה יותר." עוד סיבה להאמין כי מטרת "מאגר האשראי" שעל הקמתו שילמנו מכיסנו, נועדה ברובה לשמור על יציבות הבנקים.

"שיקולים זרים"

לרובנו אם לא לכולנו נדמה כי חוק או רפורמה שהביאה הממשלה "לטובתנו" זה באמת לטובתנו, אז ברוב המקרים זה אכן עובד ככה, אך למרבה הצער לא מעט מהחוקים התקנות או הרפורמות נראה רק כי באו לשרת את האזרח אך בסופו של דבר עושות את ההיפך הגמור. אם ניקח לדוגמא את המפגע האימתני של לכאורה קרטל המתנהל כאן, בקרב הרשתות הקמעונאיות ובחסות חוק המזון, נצטרך לצבוט את עצמנו כדי להאמין שאנחנו לא חולמים בלהות.

תארו לעצמכם מציאות שבה אתם יכולים לדעת את המחירים של המתחרים שלכם בכל רגע נתון, כשמערכות ממוחשבות מתקדמות שולחות לכם הודעת סמס או מייל בכל פעם שהמתחרים מעלים או מורידים מחיר של מוצר מסוים בכל אחת מחנויותיהם וכל מה שנותר לכם לעשות זה לשנות מחירים בהתאם. רשתות המזון הגדולות מנהלות לכאורה קרטל תיאום מחירים מושלם, שמביא לעליית מחירים כתוצאה מאי תחרות. מי שעזרה להן להקים את המנגנון המסועף היא לא אחרת מאשר המדינה, שאמנם כוונתה היתה ליצור כלי שיתרום לצרכנות נבונה אך בסופו של דבר "מאגר המחירים" אותו מחוייבות הרשתות הגדולות לנהל עבור הצרכן הישראלי, משמש בעיקר את הרשתות. אם המנגנון הזה לא היה קם בחסות המדינה – מספר בכירים במשק היו נידונים למאסר.

תכליתם של מרבית החוקים להגנת הצרכן לייצר שוויון או לפחות לצמצם פערים, אם נניח שני אנשים יכנסו למרכול כדי לרכוש שקית חלב הם ישלמו מחיר זהה אלא כשמדובר בהלוואה שהם יבקשו ליטול, נראה לנו הגיוני לקבל את המוסכמה של ההבדל בעלויות הריבית בין החלש לחזק.

בכיר בגוף פיננסי אומר לביזנס: "אין לנו אלא להכיר בעובדה כי מדובר בשיקולים זרים המסתתרים בבסיס המאגר שמתהדר ביתרון ה'תחרות על כיסו של הצרכן', בהנחה ואני טועה, זהו גזר דין למשקי הבית החלשים".

אם בכל זאת חשקה נפשכם לדעת היכן אתם מדורגים, יש לכם את האופציה להזמין את הדו"ח בשלב זה רק באמצעות המוקד הטלפוני במספר: 6194* / 077-6093720 בשעות פעילות המוקד: א-ה 8:00-17:00, שישי וערבי חג 8:00-13:00 או באמצעות הקישור: www.creditdata.org.il.

השארת תגובה