איש השואה והגבורה

בן ציון נורדמן
בן ציון נורדמן
עכשיו באשדוד: דירה החל מ-1.100.000 ש"ח

סבא, ר' אליעזר אפרים נורדמן ז"ל היה ניצול שואה ואדם שלא שכח את עברו לרגע. המספר שהיה חקוק על זרועו בדם היה עדות חיה לזוועה ולשכול שראו עיניו באותן שנות הרעה בגיא צלמוות, השואה הנוראה שפקדה את עמינו.

סבא עלה לישראל בגפו, שלם בגופו ושבור ברוחו. חבריו מימין ומשמאל – בחרו שלא להתמודד ועזבו את הדת. הוא זכה ונשאר שלם באמונתו. בביתו בראשון לציון התנער מאפרו והקים את ביתו מחדש.

היה מי שנתן לו רוח גבית והעניק לו תמיכה ועידוד, היה שריד ופליט אחר, ניצול שואה כמוהו, אף הוא שבור ורצוץ, רבי מנחם מנדל טאוב -הרבי מקאליב,  שבחר לפתוח את מוסדותיו בעיר. הרבי – שראה בסבא שותף גורל – קירבו והאיר לו פנים, חיבבו והעריכו, והפך לידיד אמת שלו.

הם חיזקו איש את רעהו ואמרו: הבה נקים מחדש את המלוכה. הרבי, שעבר בעצמו נוראות מידי מנגלה האכזר ימ"ש, החליט שלא לשכוח את העבר אבל בד בבד לקומם מחדש את ההריסות. ככה, יחד, הם הפשילו שרוולים והחיו את העצמות היבשות. השבוע נלקח הרבי מקאליב לבית עולמו והוא בן 93 שנים זקן ושבע ימים, עתיר פעולות של קירוב והחדרת תקווה ואמונה לאלפים ולרבבות מבני ובנות עם ישראל.

הפרשה שלנו פותחת בכתוב "קדושים תהיו כי קדוש אני ה' אלוקיכם". יש מצווה לקדש שם שמים. רבים נוטים לחשוב שמצווה זו תקפה רק בימי שואה וגבורה, אבל האמת, שלחיות על קידוש השם הוא לא פחות חשוב. הרבי מקאליב זצ"ל היה הדמות המחברת והמעודדת לניצולים, ולא רק להם, הוא קידש שם שמים בחייו, והנציח את אלו שקידשו שם שמים במיתתם.

זהו המסר אותו ניתן לקחת מפטירתו של צדיק מיוסר, אשר חז"ל אמרו עליו ושכמותו "הרוגי מלכות אין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתם", שקם מאפרו ומעפרו, ולא נכנע לנאצים שבקישו לכלות אותו ולהכניע את רוחו הגדולה והכבירה, אלא החיה מחדש את עם ה' בדרך ישראל סבא.

***

בימים אלו מציינים בעולם את יום השואה והגבורה. לנכדי אנשי הפליטים אין הרבה מה לחדש. חיינו ונשמנו את השואה כל ימינו. השואה הייתה חלק בלתי נפרד מחיינו. בכל שמחה במשפחה היו הסבא והסבתא מפטירים בשמחה ואומרים: נקמה בהיטלר. והם היו חדורי נקמה וניצחון יהודי עד ליום פטירתם.

השבת אנו קוראים בפרשה על המצווה הידועה וה'הומניטרית': "ואהבת לרעך כמוך". התורה לא באה ללמד אותנו לאהוב את מי שאנחנו ממילא אוהבים ומוקירים, התורה באה לומר לנו תכבדו ותאהבו גם כשלא נוח לכם, גם כשקשה לכם. כי בסופו של דבר, כולנו אחים, כל ישראל אחים וערבים זה לזה.

השואה לימדה אותנו מסר עצום. הסרדיוטים הנאצים ימח שמם לא הבדילו בין יהודי ליהודי, כולם היו בעיניהם בני א-ל חי שנידונו לכליה. התשובה הניצחת שלנו לכך היא: אכן, כולנו יהודים, כולנו אחים, וכולנו ערבים זה לזה. וכדברי אליהו הנביא הנודעים בתנא דבי אליהו (רבה פרק כו): "אמר להם הקב"ה לישראל: בני אהובי, כלום חיסרתי לכם דבר, ומה אני מבקש מכם? הא איני מבקש מכם אלא, שתהיו אוהבים זה את זה, ותהיו מכבדים זה את זה…"

הנקמה שלנו, הדור השלישי והרביעי לניצולי השואה היא התקומה הרוחנית, ההמשכיות והערבות ההדיות של "יחד שבטי ישראל". כך, אנחנו מקדשים שם שמים וממשיכים מעשי אבות לתפארת. זהו יום הגבורה שלנו.

***

הרב הגאון רבי דוד לאו, הרב הראשי לישראל, הוא מודל לקידוש שם שמים בהליכותיו. תרומתו בתפקידו אינה רק בייצוגו המרשים והמכבד אלא בקידוש שם שמים אותו הוא משרה על סביבתו ובכל הליכותיו והופעותיו.

השבוע זכינו לארח את הרב הראשי בעירנו חדרה ובביקור רב השראה ורושם אותו ערך עם פמלייתו ב'טכנודע'. לראות את השיחה המיוחדת אותה הוא ניהל כבוד הרב עם הפרופסורים המלומדים ואנשי הצוות – מעורר השתאות וכבוד.

בדבריו הצביע הרב לאו על מכלול של המצאות וגילויים רפואיים כמו גם מחקרים שנעשו בשנים האחרונים, שכולם כאחד מוכיחים ללא יוצא מן הכלל, שחוקי התורה ומצוותיה קודש. כך הגילוי המרעיש שיש קשר בין העיניים למוח, כבר נכתב בתורה ובחז"ל שחור על גבי לבן. כך הריאות המנוקבות שמצביעות על טריפה ועוד ועוד.

בדבריו גם שיבח את אנשי טכנודע בראשם את המנכ"ל המסור והמקצועי ד"ר גדי מדור על עקרונותיהם בשמירת שבת קדשנו, כשאנשי הטכנודע מצהירים קבל עולם ומלואו בגאווה ובגאון על סגירת שעריהם בשבת קדשינו יום המנוחה. "אתם סמל ודוגמא לשמירת הציביון היהודי ברחבי ארץ הקדוש", שיבח אותם הרב הראשי.

ה'טכנודע' שפתוח לכל המגזרים מהווה מודל לחיקוי ומיקומו בלב שכונת אולגה מעניק חזון ותקווה לנערי השכונה והסביבה.

המשתתפים יצאו מוקסמים מהביקור ולמדו רבות מהרב הראשי שבדרכו הוא מקדש שם שמים בהליכותיו ומתקיים בו מאמר חכמינו "שיהא שם שמים מתאהב על ידך".

שבוע טוב וקיץ בריא ושמח

בן ציון (בנצי) נורדמן

השארת תגובה