להיכן נעלמה החוברת של ח"ן חרדי

הפסח הזה, חוברת החג של ח"ן חרדי בבית שמש בוששה מבוא • מדוע זה קרה והאם חילופי השלטון בראשות העיר הם הגורם לכך, או שמא דווקא הוויכוח הפנים ליטאי?

חוברות בית שמש
חוברות בית שמש
עכשיו באשדוד: דירה החל מ-1.100.000 ש"ח

בשנים האחרונות, בשורות אלו בגיליון שלאחר החג, קראו תושבי העיר על עשרות פעילויות שנערכו לילדי העיר ובכלל, כאשר בחג הסוכות נוספו להם עשרות שמחות בית השואבה והקפות שניות ואילו בפסח ב'שמחות חג' מיוחדות לבחורי הישיבות  יחד עם פעילויות שנערכו טרם הפסח על מנת להקל על ההורים בהכנות לחג, כאשר כל אלו נערכו בעזרת תקציבים שהוזרמו ממחלקת ח"ן חרדי.

בחג הזה השוני הורגש – ולא מעט תושבים חוו זאת בקרבתם – בשל העובדה כי הפעלות מעין אלו כמעט ולא התקיימו ברחבי העיר. מאז חילופי השלטון הקודם בראשות העיר לפני כעשור, יחד עם הגדלת ח"ן חרדי והצבתו של שמואל גרינברג (אז סגן רה"ע) בראשו, התרגלו התושבים לתכניה מושלמת שהמתינה כל ערב חג בתיבת הדואר הביתית שלהם וסיפקה להם אין ספור חוויות מגוונות, כמו למשל ערב בדיקת חמץ, בו ערכה המחלקה יום כייף עם מתנפחים ועוד בשכונות השונות בעיר, לצד הופעות, טיולים, הקרנות סרטים וכדו'.

האינסטינקט הראשוני גורם לכולנו לחשוב כי מה שגרם להעדר תכניה מעין זו, תלויה אי שם בתוצאות הבחירות שהביאו על העיר ראש עיר חדשה שאינה משתייכת למגזר החרדי וממילא אינה מרגישה מחויבת להפיק אירועים מן הסוג הזה – אך הסיבה האמתית נמצאת איפה שהוא באמצע, כשגם למחלוקות הפנים מגזריות יש חלק לא מובטל בזה.

בחצי השנה שחלפה מאז התקיימו להן הבחירות והציבו בראשות העיר את עליזה בלוך, נכנסו כמעט כל חברי מועצת העיר לקואליציה, למעט שלושה חברים מסיעת ש"ס. הראשונים להיכנס היו המפלגות של המגזר הכללי והדת"ל, אחריהן סיעות אגודת ישראל ונציג עץ, ואחרונה דגל התורה.

העוגה הקואליציונית שפוזרה בין החברים, הייתה יותר תארים מאשר סמכויות, כשבעצם את מרכז הכוח והשליטה השאירה ראש העיר בידיה על מנת לשמור על יציבות וחלוקה שווה, זאת במטרה לרצות, בראש ובראשונה, את ציבור תומכיה שהביאוה לכס ראש העיר וירגישו מנצחים ומרוויחים וחלילה לא להיפך.

במשך עשור, כאשר ראש העיר הקודם משה אבוטבול עמד בראשות, התרגלו נציגי העירייה לביזור סמכויות מצדו של אבוטבול וממילא למרכז כוח בידיהם, כשבעקבות כך יכלו לעשות לא מעט דברים. עליזה בלוך, לעומת זאת, הגיעה בגישה שונה ובכדי לייצב את העירייה, שלשיטתה נמצאת במצב לא טוב, החליטה להשאיר את רוב הכוח בידיה וכך לשלוט על הנעשה.

העוגה (הקואליציונית) עליה כתבנו קודם חולקה הפעם לפרורים ולא לפרוסות, יהיו שיאמרו בשיטת 'הפרד ומשול', וככזה ח"ן חרדי. המחלקה שהוחזקה משך שנים בידיו של שמואל גרינברג והפך למושג בקרב ילדי העיר – מצא עצמו מפוצל לחלקיקים, כאשר נציג 'עץ' מלאכי כי טוב מחזיק רשמית בח"ן חרדי, אך באופן מעשי מתחלק עם נציג 'דגל התורה' חיים זמורה שקיבל לידיו את פנאי חרדי, פרויקטים קהילתיים ותנועות נוער חרדיות.

בנוסף לשני הנציגים שהתחלקו בתיק זה, חלק ניכר מההשפעה על התיק, קרי תקציבים וכדו', הועבר לידיו של חבר מועצת העיר משה שטרית מ'הליכוד', שקיבל לידיו את השליטה במתנ"סים כולל בשכונה החרדית רמב"ש א', בתרבות, נוער, קידום נוער ועוד.

על אף שלמעשה התיק פוצל אירועים אלו יכלו לצאת לפועל, אילו הנציגים החרדים היו מתעלים על עצמם ומחליטים לשתף פעולה בינם לבין עצמם, כאשר היו מנצלים יחד את התקציבים ולאחר מכן אף אולי היו מצליחים לקבל תקציב נוסף מנציג 'הליכוד', שמצדו מביע נכונות לעזור לקיום אירועים אלו באמצעות המתנ"ס.

קולות המרמור על היעדר תעסוקה לילדים בימי החג הארוכים, נשמעו מכל גווני המגזר החרדי בעיר, אך את הביקורת ספגו בעיקר הנציגים הליטאיים, חיים זמורה מ'דגל' ומלאכי כי טוב מ'עץ', חרף העובדה כי גם נציגי 'אגודת ישראל' מחזיקים בתיקים שקשורים באופן ישיר לתחום זה, אברהם פרנקל (שלומי אמונים) כממונה נוער חרדי וישעיהו ויסמן (בעלזא) כממונה פעילות קהילתית. הסיבה היא, ככל הנראה, בשל העובדה כי הציבור הורגל שאירועי התרבות החרדים מגיעים בעיקר מקרב הציבור הליטאי ופחות החסידי שדואג יותר לפעילויות קהילתיות.

על אף כל האמור וכפי שצוין, בידי שני הנציגים היה תקציב כלשהו בו הם יכלו להרים מספר אירועים לילדי העיר, אך אלו העדיפו להזרים את הכספים לישיבות בין הזמנים ולשמחות חג עבור בחורי הישיבות, ובעצם הפילו את האחריות לקיום תוכניות עבור ילדי העיר האחד על השני, וכך חלף לו הפסח, כשרק בחורי הישיבות נהנו מפעילות חווייתית, אך גם היא בהיקף מינורי.

גורם ב'דגל התורה' מספר ל'השבוע בבית שמש', כי "בדיוק כמו כל ערב חג בשנים האחרונות, עמלה מנהלת ח"ן חרדי גם הפעם על הכנת חוברת מושקעת עם תוכניות לימי החג, אך אלו לא התקדמו לכדי ביצוע, בשל העובדה כי ממונה המחלקה, נציג 'עץ' מלאכי כי טוב, לא היה מעוניין בקיומם".

"יתירה מכך", מוסיף אותו גורם, "מחלקת ח"ן חרדי בראשותו, פרסמה מודעה תמוהה בה נכתב, כי 'עיריית בית שמש מודיעה כי בכוונת מחלקת ח"ן חרדי לבחון השתתפות בביצוע מסגרות ישיבות בין הזמנים לזכרו של מרן ראש הישיבה הגר"ש אוירבך זצוק"ל'. וכי מה דינם של שאר ישיבות בין הזמנים?".

גורם נוסף ב'דגל' מנסה להנמיך את חיצי הביקורת כנגד ראש העיר בטענה להדרה ומסביר, כי "מבחינה תקציבית לא חילקו פחות. מי שביקש ועבד קיבל", כשהוא אף מרכך את הביקורת כנגד נציג 'עץ' ואומר, כי "גם מי שביקש ממנו קיבל".

פנינו לעיריית בית שמש על מנת שיגיבו לטענות שהועלו וזו לשון תגובתם: "עיריית בית שמש נמצאת תחת גרעון ואנו עמלים לצמצומו ככל האפשר. בין היתר נאלצנו לקצץ באירועים בחופשת הפסח המיועדים לכלל תושבי בית שמש. אנו נמשיך להתנהל באחריות במטרה לצמצם את הגירעון ולצד זה נעשה ככל הניתן להרבות באירועים לרווחת הציבור".

בתוך כך, ל'השבוע בבית שמש' נודע, כי במהלך הימים האחרונים התקבלה החלטה בעירייה למנות את מנהלת מחלקת ח"ן חרדי רבקה קרויזר לנהל אף את פנאי חרדי, פרויקטים קהילתיים ותנועות נוער חרדיות, כאשר התקווה היא כי מינוי זה יצמיח שיתופי פעולה בין הנציגים ויביא שמחה לילדי העיר.

כך או כך, תחושת ההחמצה של ילדי העיר תשאר למשך זמן. האתגר הבא, בין הזמנים אב בעוד כשלושה חודשים, כבר ניצב לפתחם של הממונים. האם הם יצליחו להתעלות על עצמם ולעבוד יחדיו במשותף לטובת תושבי העיר, או שמא יעדיפו לעשות פוליטיקה על גב ילדי העיר? ימים יגידו.

תגובה אחת
  1. ציטוט: הסיבה היא, ככל הנראה, בשל העובדה כי הציבור הורגל שאירועי התרבות החרדים מגיעים בעיקר מקרב הציבור הליטאי ופחות החסידי שדואג יותר לפעילויות קהילתיות.

    נכון
    לציבור החסידי לא דאגו אף פעם . ולכן החוסר לא הורגש

השארת תגובה