בשתי התקופות ישראל בגדר 'זכו'

אשר ישראלי
אשר ישראלי
עכשיו באשדוד: דירה החל מ-1.100.000 ש"ח

מצאנו שהגמ' מדברת אודות היעודים של "ימות המשיח", שייתכנו בשני אופנים, "זכו" או "לא זכו". במצב של "זכו" הרי שיהיו אותות ומופתים מעל הטבע, כמו "ארו עם ענני שמיא" וניסים נוספים, ובמצב של "לא זכו" הכל יתנהל טבעי כמו "עני ורוכב על חמור", ובדרך זה מבוארת גם הסתירה האם בית המקדש יבנה על ידי עם ישראל בהנחיית מלך המשיח או שירד מן השמיים שתלוי באיזו אופן תבוא הגאולה כנ"ל.

על פי זה מובן מהיכן מקורו של הרמב"ם שבגאולה העתידה תהיינה שתי תקופות, תקופה הראשונה בה לא יהיו שינוי ממנהגו של עולם כפי שכותב בסוף הלכות מלכים, לאידך מוכח שגם הרמב"ם סובר שייבטל מנהגו של עולם בשלב מאוחר יותר, מכך שסובר בהלכות תשובה ש"כל הנביאים (בנבואותיהם אודות לעתיד לבוא) לא נבאו אלא לימות המשיח" שבגמ' מבואר שדעה זו חולקת על הדעה האומרת ש"אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכויות בלבד" קרי שאין שינו במנהגו של עולם, שהרי הנביאים ודאי ניבאו על שינוי מנהגו של עולם,

ראיה נוספת היא תחיית המתים, שהוא עיקר באמונה ובוודאי מהוה שינוי במנהגו של עולם. אלא שכל השינוי יהיה בתקופה השניה.

והסיבה לכך שאכן תהיה תקופה שניה, הוא מכיוון שלאחר ביאת משיח, ודאי עם ישראל יהיה במצב של "זכו" (גם אם ביאת משיח עצמה הייתה כאשר עדיין "לא זכו") ע"י העסק בתורה ומצוות שמשיח יפעל בעם ישראל, וממילא התקופה הראשונה בהכרח תביא את התקופה השניה על כל מעלותיה.

אך וודאי שאם עם ישראל יהיה (קודם ביאת משיח) במצב של "זכו", הרי שכבר בתקופה הראשונה יהיה שינוי במנהגו של עולם עם כל האותות והמופתים המובטחים, וכך גם כתב הרמב"ם עצמו באגרת "תחיית המתים" (אודות מה שכתב בהלכות מלכים, שלא יהיה שינוי במנהגו של עולם,) שאין דברנו זה החלטי ויתכן שכן יהיו שינויים, וההסבר בזה הוא כנ"ל, שבמצב של "זכו" הרי כבר מתחילה יהיה שינו במנהגו של עולם.

השארת תגובה