יבנה ונציגיה – בלי שעבוד סגנים

״אל תהתלו בנו״ – נאמר מטעם יהדות התורה לליכוד • אבי בלום קורא לראשי יהדות התורה לצקת תוכן למעמדם ולהתעקש על קבלת תפקידים ביצועיים לארבעת הנציגים הבכירים

שיחות קואליציוניות
שיחות קואליציוניות
עכשיו באשדוד: דירה החל מ-1.100.000 ש"ח

טורו המלא של עו״ד אבי בלום יפורסם מחר ברשת קו עיתונות

מה הוא רוצה, למען השם – נשאלה השבוע השאלה הניצחית בנוגע לכוונותיו של איווט איש קישינב. מה רוצים החרדים – מיותר לשאול, יען כי בנושאים המהותיים שבציפור הנפש לעולם לא נחזור בשאלה אלא רק בתשובה.

התשובה לתמיהה מה רוצה יהדות התורה – בתחום הגיוס בעיקר, ברורה וידועה, בשינויי גרסה כאלה ואחרים בין דגל לאגודה, בכפוף להכרעות מועצות גדולי התורה. במישור הפרסונלי לעומת זאת – מדובר בתעלומה. בעוד בש"ס היעדים ידועים למדי, כשהמטרה היא להסתער על כמה שיותר תפקידים ביצועיים, הרי שביהדות התורה המטרה טרם הוגדרה. ועדת הכספים כבר רשומה בטאבו על שמו של משה גפני, ואת תפקיד סגן שר הבריאות מלא-מלא, גולש עד למסדרונות חדרי המיון, איש לא מתכוון לגזול מידיו של ליצמן.

השאלה הגדולה היא מה יהא על השאר ומדובר בעיקר בשני הבכירים הנוספים של דגל ואגודה, מקלב ופרוש. על פי סדר החלוקה החדש, הרי שמקלב אמור לקבל את התפקיד הבכיר תחילה, אולם ביהדות התורה נמצא מי ששואל מדוע להנמיך ציפיות מלכתחילה ולא לדרוש את ועדת הכספים פלוס שלושה סגני שרים ביצועיים במעמד שר.

לפי כל החישובים, הרי ששלושה תפקידי סגן במעמד שר מגיעים ליהדות התורה בדין. אם כחלון על ארבעת מנדטיו לא מסתפק באחד משלושת התפקידים הבכירים ודורש שר נוסף, ואם לאיווט לא מייעד נתניהו רק את משרד הביטחון לבדו. אם לאיחוד מפלגות הימין מיועדים שני תפקידים בכירים כחינוך ושיכון ואם לשמונת המנדטים של ש"ס תינתן הארץ ומלואה – אין כל סיבה שיהדות התורה תסתפק בסגנות בתואר ובסיפוח בכירי ח"כיה לנחלה שבה זכו אחרים.

יודע כל פקיד זוטר כי תפקיד סגן שר תחת שר מכהן, כמוהו כסגן ראש עיר התלוי למחייתו ולפרנסתו ברצונו הטוב של מעסיקו. מידת השפעתו של הסגן הדומיננטי ביותר, תהיה פחותה תמיד מנוכחותו של ראש מטה השר במשרד. סגן תחת שר מכהן הוא כעציץ היונק את חיותו מאדמת לשכתו של השר – וממקומו המצומצם ידאג תמיד שמא הנקב בעציץ ייסתם. לכפות על אנשים פעלתנים ודומיננטיים כאורי מקלב וכמאיר פרוש תפקיד של סגן בתואר ללא ממלכה משלהם זהו עוול כפול: הן להם והן למצביעים.

בסביבתו של אחד מבכירי יהדות התורה נשמעה השבוע האמירה "היהדות החרדית תסתדר גם ללא הנוכחות של אורי בישיבות הממשלה". אורי (מקלב) יכול לראות בכך מחמאה וגם את ראשי התנועה אין טעם לדרוש לגנאי בעטיה של אותה אמירה. במשפט הזה אומנם גלומה ההנחה שלליצמן ולגפני אולי נוח יותר שבעלי התפקידים הנמוכים בסיעה ישונמכו תחת שר מכהן. אלא שגפני וליצמן אינם ביבי שלא נותנים לדשא לצמוח בסביבתם.

אפשר לדבר רבות על התנהלותם ארוכת השנים כלפי הזוטרים מהם, אך בשילוב הידיים האחרון ערב הבחירות, חרף המשקעים הלא פשוטים של הבחירות המקומיות, הוכיחו חברי סיעת ג"ל המיתולוגית ולא בפעם הראשונה שברגע האמת הם יודעים לשים לנגד עיניהם את טובת התנועה. הציבור אמר את דברו ותיגמל ובגדול, אך גם גפני וליצמן יודעים שייבחנו לא רק על פי התוצאה המוצלחת בבחירות אלא גם בהתאם לתוצרים ההשוואתיים שישיגו במו"מ הקואליציוני. המבחן היחיד להצלחה או לכישלון – יהיה בהשוואה לקנה המידה של חלוקת השלל הקואליציונית של שאר הסיעות.

"אל תהתלו בנו ואל תקחו אותנו כמובן מאליו", אמר השבוע אחד מחברי צוות המו"מ של יהדות התורה ליו"ר צוות המו"מ של הליכוד, השר יריב לוין, "ליצמן אומנם הפך את משרד הבריאות ממשרד שאף אחד לא רוצה בו למשרד בעל חשיבות בינונית, אבל אין מה להשוות בין המשרד הזה למשרדי הביטחון או האוצר שאתם עומדים לחלק לראשי מפלגות קטנות מאיתנו בהרבה, בתוספת תיקים נוספים".

קשה לקבל מצג שווא ולפיו התעקשות על קבלת תפקיד ביצועי משמעותי למקלב, תבוא על חשבון התפקידים ליתר החברים. עמידה נכונה על הדרישה לקבלת שלושה תפקידים ביצועיים, לליצמן, לפרוש ולמקלב, נוסף על ועדת הכספים, תתפרש כהתניה מושכלת, הגיונית ובעיקר שוויונית. ומה עוד – שעבור נתניהו מדובר בדיל חלומי. סגני שרים, גם כשהם מכהנים כשרים בפועל, אינם נכללים במצבת השרים הרשמית. נתניהו מקבל כאן מתנה(!) שמאפשרת לו לחלק ביד נדיבה שלושה תפקידי שרים נוספים לח"כי הליכוד – על מכסת יהדות התורה.

לנציגי יבנה וחכמיה יש לדאוג לתפקידים משמעותיים ולא במסגרת חלוקת תארים פוליטיים ריקים מתוכן, כסגניהם של שרים חילוניים ודתיים לאומיים. תנו לנו את יבנה וסגניה, ולא תחת שעבוד מלכויות של מפלגות אחרות.

תגובה אחת
  1. אם לא רוצים לתת את השיכון שיקחו את התחבורה לפתור את מצוקת התחבורה

השארת תגובה