להתחיל מבראשית: חייה של הגשושית/חללית

אכזבה בישראל: החללית 'בראשית' נכשלה במשימתה הסופית ולא הצליחה לנחות על הירח • ישראל היא המדינה השביעית שמגיעה לירח, אך לא הצליחה להצטרף למועדון היוקרתי של מדינות שנחתו על הירח • היעד: חללית חדשה ומשופרת בתוך שנתיים

החללית בראשית
החללית בראשית
עכשיו באשדוד: דירה החל מ-1.100.000 ש"ח

אכזבה בישראל: החללית הישראלית הראשונה שהייתה אמורה לנחות על הירח, התרסקה מספר דקות לפני הנחיתה. האירוע הבלתי צפוי התרחש בשל תקלות מרובות בתקשורת ובמנועים, ובשל כך כאמור החללית הישראלית הראשונה, בראשית, לא הצליחה לנחות על הירח. נציין כי החללית הישראלית לא הייתה מאוישת באנשים אלא שוגרה לצורכי צילום ומחקר בלבד וכי היא לא תוכננה לשוב לכדור הארץ.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא המדינה רובי ריבלין עודדו: "מדובר בהישג אדיר, עוד נגיע לשם בעתיד". בכך, ישראל היא המדינה השביעית בעולם שהגיעה לירח, אבל לא הצליחה להיכנס להישג היוקרתי של שלושת המדינות היחידות שהצליחו להנחית כלי טיס על הירח. נתניהו הצהיר לאחר ההתרסקות כי ישראל תשגר חללית נוספת בשנים הקרובות שתנחת על הירח באופן תקין. נציין כי דקות לפני ההתרסקות, החללית שלחה תמונה שצולמה במהלך הנחיתה והיא למעשה הזיכרון האחרון מאותה חללית.

מוריס קאהן נשיא עמותת SpaceIL הכריז כי תוקם חללית נוספת – "בראשית 2". הוא אמר: "במהלך סוף השבוע היה לי זמן לחשוב על זה וכל התגובות שקיבלנו בעולם עודדו אותי. אז החלטתי להכריז על פרויקט חדש – בראשית 2. התחלנו משהו וצריך לסיים אותו". לדבריו, הפרויקט יהיה במימון של הציבור. "אני אתרום וגם כמה מחברי, אבל אני חושב שהכסף צריך לבוא מהציבור, שזה יהיה פרויקט מימון של האזרחים".

מראש הממשלה נמסר, בהמשך לדברים שאמר בחמישי כי "המדינה תיקח חלק במימון הפרויקט". מהתעשייה האווירית נמסר: "התעשייה האווירית היא מוקד ידע לאומי בתחומי החלל והלוויינות ומשמשת כבית החלל של מדינת ישראל. אנו גאים בתרומתנו להישגי החללית בראשית שהגיעה למפתן הירח. נשמח להיות חלק ממשימות חלל נוספות בשיתוף Spaceil ובהובלתו של מר מוריס קאהן".

ביום שישי שעבר פורסם כי, תקלה טכנית שגרמה להפסקת פעילות המנוע הראשי הייתה הגורם שהוביל להתרסקות החללית בראשית על גבי הירח. על פי הנתונים הראשונים שנותחו על ידי הצוות ההנדסי של SpaceIL והתעשייה האווירית, התקלה הטכנית גרמה לשרשרת אירועים שהסתיימה בהפסקת פעילות המנוע הראשי, ולא ניתן היה לבלום את החללית. על פי נתונים ראשוניים שבידי הצוותים, האירוע הטכני הראשוני התרחש בגובה של כ-14 ק"מ מעל פני הירח. בטווח 150 מטר מהקרקע אבד סופית הקשר עם החללית, כאשר הגיעה למהירות אנכית של כ-500 קמ"ש לקראת הפגיעה באדמת הירח. בשבוע הבא יתבצעו בדיקות מקיפות על מנת להבין לעומק את שהתרחש.

בתוך כך, השבוע פורסם כי מוריס קאהן, נשיא ספייס אי אל, ידליק משואה בהר הרצל ביום העצמאות הקרוב יחד עם מייסדי החברה. בתגובתו ציין קאהן: "זהו כבוד גדול עבורי להדליק משואה ביום העצמאות יחד עם מייסדי "בראשית" יריב, כפיר ויונתן, ואני מודה על כך מאוד. מטרת העמותה, התורמים והשותפים שלנו בפרויקט – התעשייה האווירית, היא להוות השראה עבור הדור הצעיר להעז לחלום ולא לחשוש מהדרך. בכך אני מרגיש שהצלחנו – יצרנו את "אפקט בראשית" אנחנו לא מוותרים על היעד שהצבנו לעצמנו ולפנינו דרך חדשה ומרגשת – "בראשית 2".

ציוני דרך במסע

ב־22 בפברואר 2019, בשעה 03:45 לפי שעון ישראל, שוגרה הגשושית הלא היא בראשית בהצלחה על גבי משגר מקייפ קנוורל שבפלורידה, התנתקה מהמשגר בגובה של כ־730 ק"מ מכדור הארץ, ולאחר כחצי שעה יצרה קשר ראשוני עם כדור הארץ.

ב־24 בפברואר בשעה 13:29 לפי שעון ישראל, בוצע תמרון ראשון עם התחשבות בבעיה שהתגלתה בעוקב הכוכבים. המנוע הראשי הופעל לראשונה בנקודה הקרובה לכדור הארץ – הפריגיאה – למשך 30 שניות, והגדיל בהצלחה את רום המסלול סביב כדור הארץ – האפוגיאה. ב־25 בפברואר לקראת חצות היה אמור להתבצע התמרון השני אך הוא בוטל עקב אתחול לא רצוני של מחשב הגשושית.

ב־28 בפברואר בשעה 21:30 לפי שעון ישראל, בוצע התמרון השני. המנועים הופעלו למשך 4 דקות והביאו את הגשושית בהצלחה למסלול המגיע, ל־131,000 ק"מ מכדור הארץ. ב־5 במרץ, בשעות הצהריים המוקדמות לפי שעון ישראל, בוצע צילום סלפי ראשון של הגשושית. בתמונה נראה שלט ובו: כיתוב "עם ישראל חי", דגל ישראל, וכן המשפט "Small country, Big dreams". כן נראה בתמונה כדור הארץ ממרחק של 37.6 אלף קילומטרים (חלק מיבשת אוסטרליה), וחלק מגוף הגשושית.

ב־7 באפריל בשעה 04:36 לפי שעון ישראל, בוצע התמרון הראשון סביב הירח, כל המנועים פעלו בו זמנית במשך 271 שניות ושרפו 55 ק"ג של דלק כדי להאט את הגשושית ולהוריד אותה ממסלול של 10,400.

החללית עשתה עוד כמה שלבים עד לירח וכאמור לא שרדה את השלב האחרון.

למרות שמדובר בהישג היסטורי לאומי, הרי שבבסיסו הינו יוזמה פרטית שהגו לפני כ-8 שנים שלושת מייסדי עמותת SpaceIL שלה שתי מטרות עיקריות – האחת להנחית חללית ישראלית ראשונה על הירח והשנייה לעורר השראה בקרב הדור הצעיר ללימודי המדע והטכנולוגיה. היזמים הצעירים יריב בש, כפיר דמרי ויהונתן ויינטראוב, שאפו להגשים את חלומם ונרשמו לתחרות המאתגרת Google Lunar XPRIZE. התחרות הסתיימה ללא זוכה במרץ 2018, עם זאת הודיעה SpaceIL כי היא תמשיך במשימה.

מאז הקמתה של SpaceIL, הפכה המשימה להנחתת חללית ישראלית על הירח, לפרויקט לאומי אך במימון כספי תורמים ובראשם מר מוריס קאהן. זהו למעשה כלי החלל בתקציב הנמוך ביותר ששוגר למשימה כזו מעולם. מעצמות העל שהצליחו להנחית חללית על הירח השקיעו בכך מאות מיליוני דולרים שמקורם במימון ממשלתי. עצם השלמת פיתוח, בניית החללית ובדיקתה בתקציב כה מצומצם הוא הישג משמעותי בפני עצמו, הן עבור מדינת ישראל והן לתעשיית החלל בכל העולם.

אם וכאשר הייתה הנחתה מוצלחת של החללית על הירח זה היה מביא את ישראל הקטנה להישג יוצא דופן. הפרויקט מביא לידי ביטוי את יכולותיה של ישראל בתחומי הטכנולוגיה ופותח עבורה הזדמנויות רבות: ראשית בחינוך הדור הצעיר למדעים – מיום הקמתה העמותה פגשה יותר ממיליון תלמידים ברחבי הארץ. שנית, להתפתחות והתקדמות במדע ומחקר ושלישית בהיבט העסקי – אופק חדש לכלכלה הישראלית בזכות הידע ההנדסי ויכולות פיתוח מתקדמות. הצלחתה של 'בראשית' – היא סמל להצלחתה של המדינה בתחומים אלו ואחרים.

תהליך תכנון ופיתוח החללית, כלל עבודה מאומצת של עשרות מהנדסים, מדענים ואנשי צוות. שלב הפיתוח המלא החל ב-2015 בSpaceIL ובתעשייה האווירית ונמשך עד 2018. החללית שמשקלה כ- 600 ק"ג בלבד, נחשבת לקטנה ביותר שתנחת על הירח, גובהה של "בראשית" מטר וחצי, רוחבה כשני מטרים. עם נחיתת החללית הנושאת את דגל ישראל על הירח, היא הייתה אמורה להתחיל בביצוע צילומים של אתר הנחיתה וצילום "סלפי" כדי הוכיח שאכן נחתנו על הירח. כמו כן לחללית משימה מדעית חשובה שטרם נעשתה – ביצוע מדידות של השדה המגנטי של הירח, במסגרת ניסוי המבוצע בשיתוף פעולה עם מכון וייצמן ונאס"א.

החללית נושאת עמה "קפסולת זמן" – מאגר מידע עצום -מאות קבצים דיגיטליים החל מפרטים אודות העמותה, על פרויקט בניית החללית והצוות, סמלים לאומיים, מִטְעָן תרבותי וחומרים שנאספו מהציבור הרחב לאורך השנים לטובת שליחתו לירח עם החללית. התעשייה האווירית שותפה מלאה לפרויקט מתחילת דרכו. במהלך השנים נוספו שותפים נוספים מהמגזר הפרטי, חברות ממשלתיות ואקדמיה. הבולטים מבניהם: מכון ויצמן למדע, סוכנות החלל הישראלית, משרד המדע, בזק ועוד. בין התורמים המרכזיים לפרויקט: מירי ושלדון אדלסון, סמי סגול, לין שוסטרמן, סילבן אדמס, סטיבן גראנד ועוד. מי שלקח על עצמו את ההובלה להשלמת המשימה ורואה בה כשליחות, הוא הפילנתרופ ואיש העסקים מר מוריס קאהן שממן כ-100 מיליון שקל ומכהן כנשיא SpaceIL.

השארת תגובה