ממשלת החלומות של נתניהו והחרדים

ההרכב הצפוי לממשלה הבאה בשילוב המטרה האישית שסימן לעצמו ראש הממשלה, מאפשרים למפלגות החרדיות לדרוש ולקבל את המקסימום • וגם: אסור לנציגות החרדית להתרגש מאיומי ליברמן, אין לו באמת אופציות אחרות

דוד חכם
דוד חכם
עכשיו באשדוד: דירה החל מ-1.100.000 ש"ח

השבוע החלו הדיבורים עם צוותי המשא ומתן של כל המפלגות, כל מפלגה מגוש הימין ממנה כמה אנשים שינהלו עבורה את המשא ומתן מול צוות הליכוד, ואת האמת צריכים לומר בסוף כולם יסתדרו וייכנסו לממשלה הזו.

דרישה כזו או אחרת בכל נושא ועניין מן הסתם תתקבל, אתם בטח שואלים למה? אז כך, לראש הממשלה שנבחר בפעם החמישית בנימין נתניהו חשוב יותר לצאת בשלום מהתיקים בהם הוא מסובך, זה חשוב לו יותר מההישרדות השלטונית שלו.

בעקבות האמירות של אמנון אברמוביץ וגיא פלג לפיהן אם ימונה יריב לוין לשר המשפטים בניגוד לרצונה של מערכת המשפט אזי זה ייגמר בתפירת תיקים – נתניהו לא נשאר חייב ובציוץ שלו הוא כתב בין השאר שזו הסיבה למה צריך חוק שיאסור על חקירת ראש ממשלה, שזה אומר בעצם שהמשא ומתן על עתידו עם הפרקליטות החל וכדי שנתניהו יבוא חזק למשא ומתן הזה מול היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, הוא יתן לשותפות הקואליציוניות שלו הכל, או לפחות כמעט הכל. לא תהיה לנתניהו כל בעיה לתת את התיקים הבכירים לכחלון, לאיחוד מפלגות הימין ולאיווט ליברמן, על הדרך הוא ישאיר גם כמה תיקים לשרים המיועדים בליכוד… אבל צריך לזכור שאין לנתניהו שום אינטרס לגדל בתוך הליכוד מישהו פוטנציאלי שיחליף אותו בבוא העת.

את ההזדמנות הזאת צריכות גם המפלגות החרדיות לנצל עד תום, הגיע הזמן שגם במפלגות החרדיות ידעו לבקש תיקים משמעותיים. אם כחלון וארבעת המנדטים שלו יכולים לקבל את תיק האוצר, איווט ליברמן וחמשת המנדטים שלו יכולים לדרוש את תיק הביטחון, אז גם דרעי יכול לקבל את תיק האוצר או משהו דומה… הדברים אמורים גם לגבי גפני וליצמן.

ועכשיו קצת על העימות המדומה והאיום המשונה של אביגדור ליברמן בנושא חוק הגיוס. ליברמן בעצם מאיים עם משהו שהוא לא ממש יכול לעשות, הרי בבחירות האחרונות הוא נכנס לכנסת אמנם אבל עם חשש גדול מאוד. ליברמן יודע היטב שאין ממשלה אחרת זולת הממשלה הזאת, הרי גם אם הוא יערים קשיים על נתניהו וינסה להוביל מהלך לממשלת אחדות עם כחול לבן (דבר שהוא לא מעשי כרגע בגלל החקירות של נתניהו) הוא יהפוך להיות גלגל רזרבי בממשלה כזו, כל מה שיש לו בממשלה הנוכחית שתיכף תקום לא יהיה לליברמן בממשלה רחבה יותר, לכן איומיו הם איומי סרק.

גם בעניין זה המפלגות החרדיות לא צריכות לחשוש או למצמץ קודם, ליברמן לא ילך לבחירות שוב אחרי שניצל בקושי מאחוז החסימה. ליברמן מאיים סתם, הוא יודע מפורש שאין שום ערך לאיומי הסרק שלו ומשכך אם כבר הולכים על ממשלה שכל אחת מהמפלגות מבקשת דרישות בלי כל קשר לגדלה אזי שיבקשו גם המפלגות החרדיות לעמוד על שלהן עד הסוף, כי כאמור מדובר בממשלת החלומות.

הנפילה של בנט

אקדים ואומר, אין זורקים אבן אחר הנופל, אבל אי אפשר שלא להתייחס לנפילתם של נפתלי בנט ואיילת שקד בבחירות הללו. הנפילה הזו ואיבוד ארבעה מנדטים לגוש הימין רשומים יותר על בנט ופחות על איילת שקד. השניים פרשו ממפלגת הבית היהודי אחרי לחץ של בנט על שקד לפרוש אתו יחד, כבר אז כשהסקרים ניבאו להם מספר יפה של מנדטים ניתחתי בטורי כאן שהם מסכנים את הגוש כולו והם בסכנת אחוז החסימה. היו רבים שהרימו גבה כשאמרתי זאת אבל תכלס הם הפכו להיות הסיפור העצוב של הבחירות הללו.

איילת שקד כשרת משפטים פופולרית מאוד הלכה עם בנט עד להתרסקות, שקד יכלה להתברג בקלות בחמישיה הראשונה ברשימה הליכוד לכנסת, היא הפכה לדמות מאוד רצויה בקרב ציבור גדול ממצביעי הימין בזכות מה שעשתה במערכת המשפט. בנט היה פחות פופולארי ממנה ובהרבה, רק כנראה שהפופולריות של שקד לא הספיקה כדי לשרוד את שתיית המנדטים של נתניהו.

אני חושב שדי ברור שאיילת שקד לא סיימה את דרכה הפוליטית, היא מן הסתם תחזור במסגרת הליכוד או משהו אחר בקרוב. מה שפחות ברור זה עתידו הפוליטי של נפתלי בנט, הוא יתקשה להתרומם מן הקרשים אליהם הוא בעצמו הפיל את עצמו. הנפילה היא שלו ועל שמו בלבד.

החג של כולם

חג הפסח הוא חג של חירות, סמל לשחרורו של עם ישראל. חג שיש בו כל כך הרבה מורכבות בהכנות אליו, הכלים הנפרדים, האוכל המיוחד, ההידור במצות עבודת יד, ההכנות מתישות. כבר מיד אחרי חג הפורים אנחנו מרגישים בהכנות לחג הפסח בסופר בחנויות הביגוד ובכל מקום אפשרי.

בזמן שכולנו נסב לשולחן החג עם המשפחה מי בביתו ומי שמתארח אנחנו חייבים לזכור כולנו את כל הנזקקים, משפחות הנמצאות במצוקה מכל שכבות האוכלוסייה, דתיים חרדים וחילונים. ישנם אנשים שירדו מנכסיהם, יש משפחות שקרתה שם טרגדיה כשאב המשפחה לפתע הלך לעולמו ואני לא מדבר כרגע על אותן משפחות מעוטות יכולת, אני מדבר על אותם מקרים ספציפיים שקורים לאנשים באמצע החיים, דווקא עכשיו עלינו לזכור אותם. איך? פשוט מאוד, כל אחד מאיתנו צריך להסתכל סביבו, לראות את האדם שהוא חושב שנמצא במצוקה ולסייע לו. צריך לאפשר לכל אחד מעם ישראל לחגוג את החג הזה, חג פסח הוא לא חג לעשירים בלבד חג הפסח הוא חג של כל עם ישראל וכדי שהמשפט ״כל דכפין ייתיה ויאכל״ אותו אנו אומרים בליל הסדר מתוך ההגדה יהיה אמיתי ולא סתם מן השפה ולחוץ – עלינו לבדוק היטב היטב האם עשינו מספיק עבורם, האם הושטנו להם יד לעזרה וסיוע.

הרי אותם אנשים הסובלים עכשיו ממצוקה כלכלית כזו או אחרת הם היו בדיוק כמוני וכמוכם ולפתע פתאום התהפך עליהם הגלגל, לכן דווקא בחג הזה שהוא סמל לחירות עם ישראל, דווקא עכשיו עלינו להיות ערניים יותר לסביבה, לעזור ולסייע כמה שניתן ואף מעבר לכך.

לסיום, אאחל לכל קוראיי היקרים חג פסח כשר ושמח

השארת תגובה