עברנו את הבחירות: תורת המספרים

הניצחון החרדי הגדול בבחירות מתבטא בגידול משמעותי בכוחן של המפלגות החרדיות בשורה ארוכה של ערים • הירידה באחוזי ההצבעה, השפעת מצביעי 'יחד' והתרומה הערבית ליהדות התורה וש"ס

מטה דגל התורה
מטה דגל התורה
עכשיו באשדוד: דירה החל מ-1.100.000 ש"ח

הפוליטיקאים החרדים נכנסים לחג עם חגיגה כפולה ומכופלת. נגד כל הסיכויים, הצליחו הם להגיע לכנסת העשרים ואחת בכוחות גדולים ומתוגברים, כשכוחם גדל גם במספר הקולות, גם במספר המנדטים וגם במשקלם הרב בקואליציה העתידית.

לתחושת הניצחון המתוקה קדמו לילות ללא שינה וימים של עצבים מתוחים. מה לא אמרו להם. אמרו שהפעם שהאכזבה והכעס מבעבעים בקרב הציבור ויתנקמו בהם בקלפי; אמרו שהחרדים כבר לא נוהרים כמקשה אחת; אמרו שקיימת זליגה לכיוון מפלגות חילוניות; אמרו שהצעירים החרדים פוזלים לכיוון ביבי ובן גביר; אמרו שזעקות הגעוואלד של נתניהו ישתו להם את המנדטים.

אז אמרו. במבחן התוצאה, כל התיאוריות וההפחדות קרסו אלי מציאות. לא צריך להיות מתמטיקאי דגול בכדי להבחין ש'יהדות התורה' וש"ס הצליחו לכנס לתוכם את מרבית בני ובנות המגזר החרדי, שמאחורי הפרגוד הביעו נאמנות לגדולי התורה, וביטאו את השתייכותם החברתית – חבר אני לכל אשר יראוך.

לא כולם עשו את זה בלב קל. אמנם מרבית המצביעים שלשלו את הפתק לקלפי בחדווה גלויה ובאקט מובן מאליו, אך היו גם כאלו שעשו זאת בחריקת שיניים. אותם שוליים, שבימי שגרה לא זוכים ליחס מכבד – בלשון המעטה – מההנהגה הפוליטית, לא ששו להעניק את קולם למי שלדעתם אחראי לכך שקולם לא ישמע. אך בסופו של דבר, אותם שוליים גם העניקו ליהדות החרדית את משנה הכוח וזריקת הקולות שהביאו לתוספת המשמעותית.

זה קרה בזכות פעילות ייעודית שערכו במפלגות החרדיות לכלל המגזרים הפנים-חרדיים. עם סרטונים קולעים, עמודי רשת תוססים, שימוש במובילי דעת קהל כמו זמרים ומפורסמים, ופנייה ישירה ללב המצביעים הפוטנציאליים עם הבטחה לעמוד לימינם גם לאחר שאבק הבחירות ישקע.

המאמץ היה ניכר בכל גזרה. הח"כים והמיועדים לח"כים התרוצצו בין קהילות וארגונים, אכלו צ'ולנט עם צעירים והתרועעו עם יושבי קרנות. מלבד הבטחות, נדמה היה שבקרב הדוברים גוברת ההכרה שעל המפלגות לייצג מכנה משותף רחב יותר של כל יהודי חרדי באשר הוא. כי לא רק לאליטת מנהלי המוסדות וראשי העמותות ישנם צרכים, כי אם גם לעם שבשדות.

אבל יותר מכל, נדמה שהדברים שהביאו להצלחת המפלגות החרדיות הם התלכדות תחת כנפי הרועים הרוחניים, מרנן ורבנן גדולי ישראל, ותחושת השייכות, רגש כמוס שנמצא בלב כל אחד ואחת פנימה, ושעל מיתריו הצליחו לפרוט בהצלחה כל אנשי הקמפיין.

לסלוגנים כמו 'בנט ינצח את החמאס', 'ליכוד חזק ישראל חזקה' או 'ישראל לפני הכל', יש כבוד, אבל נדמה שמי שהצליח לפצח יותר מכל את הגנום של המצביעים, היו דווקא הקמפיינרים של 'יהדות התורה' וש"ס, ששלפו את המסר המדויק ביותר: "ברגע האמת" – הייתה סיסמת יהדות התורה, "בכבוד שלך" – הייתה סיסמת ש"ס, ואכן, באותו רגע קריטי; בשבריר השנייה של לקיחת פתק ההצבעה מאחורי הפרגוד, בבחירה החשאית שבין אדם לבין קונו – בחרו המצביעים החרדיים את ההצבעה הטבעית, שמרו על ביתם הפוליטי ושיגרו לכנסת ישראל סדרת נציגים נכבדה, בתקווה שזו תייצג אותם נאמנה.

כפל מבצעים

במבחן התוצאה, המפלגות החרדיות נהנו מ'כפל מבצעים': גם מספר הקולות שלהם עלה וגם אחוז ההצבעה הכללי ירד משמעותית מבחירות 2015. בנוסף, הסכם העודפים שחתמו יהדות התורה וש"ס ערב הבחירות הוכיח את עצמו ותרם לתוצאה.

קבוצה מסוימת של קולות ניתן לומר – מבלי להישען על נתון מוחלט – שקיזזה את עצמה. בעוד בבחירות 2015 הצביעו הפלג הירושלמי ליהדות התורה, הרי שבבחירות הנוכחיות הם נעדרו מהקלפיות אך כנגדם, הגיעו קולותיהם של אנשי 'כסא רחמים' בראשות הגאון רבי מאיר מאזוז ובתמיכתו הפוליטית של יו"ר 'יחד' אלי ישי.

כשמגיעים לחשב את הגידול בקולות המפלגות החרדיות, נכון יהיה לחשב את הגידול הטבעי והמבורך. בהיות ומבחירות עברו חלפו 4 שנים, הרי שמדובר בגידול נאה, שמעמיד מעט בפרופורציות את הגידול במספר הקולות. אך עדיין, לפי כל חישוב, המפלגות החרדיות הצליחו להגדיל את כוחן מעבר לגידול הטבעי.

וכעת למספרים (רצוי להקדים כי בשעת כתיבת השורות עדיין יושבת ועדת הבחירות על המדוכה ובוחנת שורת ערעורים שהגישו המפלגות השונות, שבסופן עשוי לטפס מעט מספר הבוחרים של יהדות התורה וש"ס): בבחירות 2015 זכתה מפלגת ש"ס לאמונם של 241,613 בוחרים ובוחרות. בבחירות הנוכחיות קיבלה ש"ס 257,949 קולות, עלייה של 16,336 קולות. בשל הפער בין אחוז ההצבעה, עומד סכום הקולות של ש"ס כמעט על אותו אחוז מבין כלל הקולות – בבחירות הקודמות והנוכחיות – אך בעוד שבבחירות 2015 הייתה ש"ס למפלגה השביעית בגודלה, הרי שכעת, כמעט אותו אחוז מצביעים הספיקו לה כדי להפוך למפלגה השלישית בגודלה, זאת בשל התכנסות המצביעים לשתי המפלגות הגדולות – הליכוד וכחול לבן.

נעבור ל'יהדות התורה': בבחירות 2015 קיבלה המפלגה החרדית-אשכנזית את אמונם של 4.99% מכלל המצביעים, סך הכל  210,143 קולות. בבחירות הנוכחיות השיגה יהדות התורה 5.77% מהקולות שהם 248,528 מצביעים. מדובר בגידול פנטסטי של 38,385 קולות.

עלעול קל בנתוני ההצבעה, מעלה שלל נתונים מרתקים, שמעבר למספרים יבשים, עשויים לספר את סיפורם של המפלגות החרדיות בבחירות 2019. באיזו עיר גדלו? היכן הכפילו את הכוח? איפה התגלו נקודות תורפה? על כל זאת ועוד, בשורות הבאות:

בני ברק

בעיר התורה והחסידות, זכתה יהדות התורה והשבת בבחירות הנוכחיות ל-51,178 קולות, עלייה של 4,517 קולות מבחירות עברו. יחד עם זאת, בבחירות עברו קיבלה מפלגתו של אלי ישי כמעט מספר קולות זהה, 4,323, מה שמצנן במעט את ההתלהבות מהמספר המחמיא.

נתון נוסף מעניין מבני ברק: בבחירות 2015 קיבלה מפלגת 'הליכוד' בבני ברק 3,591 קולות. כעת הם התחזקו ב-840 קולות ל-4,431 קולות.

מפלגת ש"ס זכתה בבני ברק לתנופת קולות מרשימה: 21,922 קולות לעומת 18,843 קולות רק לפני 4 שנים, עלייה של 3,079 קולות.

ירושלים

בירת ישראל היא גם מעוז ליכודי וותיק, כשמפלגת הימין זוכה בה מאז ומקדם לבכורה. מיד אחריה נמצאות המפלגות החרדיות, שביחד מביאות שלושה מנדטים שלמים רק מקרב המצביעים הירושלמיים.

יהדות התורה זכתה בבחירות הנוכחיות ללא פחות מ-60,632 קולות, עלייה של 6,684 קולות מבחירות עברו. ש"ס זכתה ל-35,707 קולות, עלייה של 5,128 קולות מבחירות קודמות. בעוד שבשנת 2015 מנו החרדים שליש בדיוק ממספר הקולות בירושלים, הרי שכעת מניינם בקלפיות עלה ל-37% מכלל הקולות.

ביתר עילית

בעיר החרדית ביתר עילית ירד אחוז ההצבעה בכארבעה אחוזים לעומת בחירות עברו – 80.8%. יהדות התורה זכתה ל-12,532 קולות (עלייה של 3,185 קולות). ש"ס זכתה ל-5,253 קולות (עלייה של 1,349).

אלעד

נתוני ההצבעה בעיר אלעד חשובים גם ברמה הארצית אך משמעותיים גם לחישובי החלוקה הפנימיים בעיר שיודעת מחלוקות ושסעים מדי בחירות.

על פי נתוני הבחירות לכנסת, ש"ס הינה הסיעה הגדולה בעיר עם 7,703 קולות (עלייה של 1,510) ואחריה יהדות התורה עם 6,227 קולות (עלייה של 1,227).

מודיעין עילית

העיר מודיעין עילית רושמת באופן מסורתי את אחוזי ההצבעה בין הגבוהים ביותר במדינה. מבין כל התושבים, רק 530 מצביעים העניקו את קולם למפלגה שאינה חרדית.

יהדות התורה זכתה ל-18,008 קולות, עלייה של 2,964 קולות לעומת בחירות קודמות. ש"ס הסתפקה ב-3,833 קולות, עלייה של 491.

רכסים

בעיר רכסים שבצפון קיבלו ש"ס ויהדות התורה כמעט מספר זהה של קולות: יהדות התורה – 2,340, ש"ס – 2,213. שתיהן רשמו עלייה נאה מבחירות עברו, עם יתרון לש"ס שעלתה ב-459 קולות.

בית שמש

הכוח החרדי בבית שמש זינק מבחירות עברו ב-5,468 קולות סך הכל. גם אם נוריד את קולות החרדים מתוך הקולות שניתנו בבחירות 2015 לאלי ישי (2,421 סך הכל), הרי שמדובר בגידול נאה שבולט על רקע ההפסד בבחירות לראשות העיר. בסך הכל מונות המפלגות החרדיות בדיוק מחצית מבין המצביעים.

יהדות התורה זכתה ל-13,506 קולות, עלייה של 3,917 קולות מבחירות קודמות, ש"ס זכתה ל-6,411 קולות, לעומת 4,860 בבחירות עברו. למרות העלייה של 1,551 קולות, ש"ס נותרה המפלגה השלישית בגודלה בעיר מבין הקולות, אחרי הליכוד ויהדות התורה. חשוב גם לציין כי משה אבוטבול, מי שכיהן כראש העיר בעשור האחרון והפסיד את מקומו בבחירות המקומיות לפני חודשים אחדים, הוצב במקום התשיעי ברשימת ש"ס לכנסת.

פתח תקווה

בבחירות לכנסת ה-20 הביאה סיעת ש"ס בפתח תקווה 6,946 קולות, בבחירות הנוכחיות צמחה ש"ס באופן מרשים ל-7,889 קול. נתון בולט בפרט לאור ההצלחה הגדולה של הסיעה בבחירות המקומיות ולאור מועמדותו של אוריאל בוסו, סגן ראש העיר מטעם ש"ס, ברשימה הארצית בסוף העשירייה הראשונה.

ביהדות התורה רשמו גידול נאה גם הם, מ-4,810 קול בבחירות הקודמות ל-5,676 קול בבחירות הנוכחיות, גידול המוסבר גם בהגירה החרדית המאסיבית לעיר.

אשדוד

גם באשדוד רשמה ש"ס הצלחה, שגם היא התאפיינה כבר בגידול בזירה המקומית. בעוד בבחירות 2015 קיבלה הסיעה 11,923 קול, הרי שהפעם צמחה ל13,262 קול. גידול חריג ונאה במיוחד רשמה יהדות התורה – מ-11,132 קול בבחירות הקודמות ל-13,088 קול בבחירות הנוכחיות (כאשר לנתון זה יש להוסיף למעלה מ-500 קול שהוחסרו בטעות רישום אך צפויים להינתן ליהדות התורה לאחר תיקון הרשומות על ידי ועדת הבחירות).

קרית יערים

ביישוב הקטן שידע לאחרונה מערכת בחירות דרמטית וכפולה לראשות המועצה, גדלה יהדות התורה מ-1,248 קול בבחירות הקודמות ל-1,632 קול בבחירות הנוכחיות. גם ש"ס המקומית צמחה מ-241 קול ל-406.

קולות חב"ד

מדי מערכת בחירות, עולה לדיון שאלת ההצבעה של חסידי חב"ד. החסידות הגדולה שכוחה היה מסוגל להחזיק נציג בפני עצמו בכנסת ישראל, לא נוטלת באופן רשמי צד בפוליטיקה והיא נאמנת להוראת כ"ק האדמו"ר מלובביץ' זצ"ל להצביע למפלגה החרדית ביותר שתשמור על שלושת השלמויות – התורה, העם והארץ.

ההוראה הלא מפורשת פותחת אופציה למפלגות שונות שבכל פעם מבקשות את אמון חסידי חב"ד. בחסידות מתלוצצים כי תמיכתם עשויה להיות סימן אזהרה לכישלון צפוי, זאת בשל תמיכתם המאסיבית בעבר במפלגות מרזל-בן גביר שלא עברו את אחוז החסימה.

כרטיס הכניסה לליבם של החב"דיים עובר בין היתר בשכנוע שהמפלגה להם יצביעו לא תיקח חלק בוויתור על אף שעל בישראל ותהיה נאמנה לשלטון הימין. בזמן שש"ס נושאת את "חטא אוסלו", הרי שב'יהדות התורה' ישנו את השגריר מאיר פרוש, איש ימין בכל רמ"ח ושס"ה, שמחפה במעט על הנטיות השמאלניות של חה"כ משה גפני.

בבחירות הנוכחיות האופציות שעמדו בפני חסידי חב"ד לא היו רבות מדי, והן נחלקו בין 'איחוד מפלגות הימין' – שאיחדה גם את עוצמה יהודית – ובין 'יהדות התורה'. בשוליים היה זה משה פייגלין שניסה לנגוס בכל כוחו מקולות החסידים, משימה שלא ממש צלחה.

בהיות וחסידי חב"ד מפוזרים בכל קצוות תבל ובכל תפוצות ישראל, קשה לספק נתונים מדויקים ולקבוע יתדות באשר לדפוסי הצבעתם. עם זאת, מעין מעמיק בריכוזים חב"דיים מובהקים, עולה מסקנה ברורה: הפעם יותר מתמיד, החסידים העניקו את קולותיהם למפלגת יהדות התורה. הנה מספר דוגמאות בולטות:

כפר חב"ד – במעוז החב"די המובהק, 'איחוד מפלגות הימין' שולט בבטחה בצמרת עם יותר ממחצית הקולות – 1,551. 'יהדות התורה' זוכה ל-533 קולות, זאת לעומת 204 קולות בלבד בבחירות 2015. יחד עם זאת, בבחירות 2013 זכתה המפלגה ל-699 קולות. ש"ס זוכה בקולות מזעריים בכפר חב"ד – 69 בלבד. היא יכולה להתנחם בעובדה שמדובר בזינוק "מטאורי" לעומת בחירות עברו – 30 קולות בלבד.

קריית מלאכי – בעיר הדרומית קיים ריכוז נאה של חסידים, ודפוסי ההצבעה יכולים לתת אינדיקציה מסוימת להצבעה של החסידים. ש"ס זכתה ל-1,312 קולות (עלייה קלה) ואילו יהדות התורה זינקה במאות אחוזים, מ-117 קולות בבחירות 2015 ל-507 קולות כעת.

מגדל העמק – מפלגת ש"ס קיבלה בעיר הצפונית 1,746 קולות, כשלשם שינוי מדובר בירידה של 63 קולות בהשוואה לבחירות קודמות. 'יהדות התורה' קיבלה אמנם 249 קולות בלבד, אך מדובר בעלייה של כמעט 100 קולות.

לוד – בעיר לוד המונה ריכוז גדול במיוחד של קהילת חב"ד המעטירה, נדמה שעדיין מרבית המצביעים נוהים אחרי מפלגות הימין הכלליות, אך גם כאן נרשם גידול מסוים – אם כי שולי – לטובת 'יהדות התורה' (342 לעומת 275). ש"ס לעומת זאת רשמה ירידה ניכרת בעיר של 210 קולות.

צפת – מפלגת ש"ס נהנתה בחירות הנוכחיות מתמיכת 2,038 מצביעים בעיר הקודש צפת, ירידה קלה של 37 קולות מבחירות עברו. יהדות התורה מחזיקה במספר קולות דומה, 2,007, אך אצלה מדובר בזינוק של 603 קולות.

נקודה מעניינת לציון בהקשר של צפת היא העבודה שבבחירות 2015, המפלגה השנייה בגודלה בעיר הייתה 'יחד' של אלי ישי, שקיבלה 2,273 קולות, ככל הנראה בזכות רבה הראשי של העיר הרב שמואל אליהו ואנשי חב"ד. מרבית הקולות של 'יחד' התאדו בין יתר המפלגות אך יהדות התורה הצליחה לקרב אליה, כאמור, חבילה נאה של מאות קולות.

"הערבים נוהרים"

'יהדות התורה' וש"ס נחשבות שתיהן למפלגות חרדיות לחלוטין, אך בכל הקשור לפנייה לציבור שאינו חרדי 'הארד קור' – קיים הבדל מהותי בין שתיהן. בעוד המפלגה החרדית אשכנזית מכוונת מראש למיצוי מאגר הקולות החרדי שלה, הרי שבש"ס פונים לקהלים נרחבים, בעיקר לקהל המסורתי החפץ לחזק את המסורת במידנת היהודים, ושזכר המאור הגדול, מרן רבי עובדיה יוסף זצ"ל מעביר בו רטט, גם בחלוף מספר שנים להסתלקותו.

אף אחד ביהדות התורה לא יודה על זה בגלוי. מטה הסברה ייעודי מנסה תמיד לפנות לקהלים חילוניים; בכל ערב בחירות מצהירים הח"כים חגיגית כי הפעם, בניגוד לעבר, הם חשים חיבור עמוק של קהלים חילוניים אליהם, חיבור הנובע מעמידתם לצד החלשים, המפעלים ועוד כהנה וכהנה.

גם את דקות התשדירים המוקנות לכל מפלגה בחוק, מנצלת יהדות התורה כהוגן ופונה לציבור הרחב במניית הישגיה החברתיים, אך ברגע האמת, המאמץ אינו נושא פרי. גם קולות ה'קירוב' ואנשים שכן נמצאים במעגל קרוב כלשהו למפלגה, קשה להביא לקלפי והמאמץ מניב תשואה נמוכה יחסית.

אך באורח פלא, המקומות בהם מצליחים ש"ס ו'יהדות התורה' לנגוס נתח נאה של קולות הם דווקא היישובים הערביים והבדואים בישראל.

כיצד ניתן להסביר זאת? להצלחה אבות רבים ותיאוריות רבות. חלק יאמרו ששר הפנים אריה דרעי הוא היחיד הקשוב לצרכי היישובים הסובלים מתת תנאים בתשתיות ובתקציבים, אחרים ידברו על הכרת הטוב מיוחדת שיש ליישובים הבדואים לסגן השר יעקב ליצמן על טיפולי שיניים, השערה נוספת תעסוק באחוות מיעוטים וזה רק על קצה המקלדת.

אך מאחורי הכל – ובכל סיבה בה תיאחזו – ללא ספק העובדה שביישובים מסוימים קיימים דפוסי הצבעה שבטיים – בדומה למעוזים חרדיים – עושה את העבודה קלה יותר ומביאה את מלאכת סגירת הקצוות וה'דילים' אל סופה הטוב. כי אם מצאת נתיבות לליבותיהם של עיני העדה ונכבדי השבט, יקל עליך לקבל חבילת קולות בקלפי.

קחו למשל את היישוב אל סייד שבנגב. מדובר בשבט בדואי קדום שאמנם לא נהר בהמוניו לקלפיות אך 544 מבניו הטריחו עצמם לקלפי (33% הצבעה). המפלגה שזכתה להכי הרבה קולות במקום היא התאחדות הספרדים שומרי התורה המוכרת בכינויה ש"ס – 163 קולות. ש"ס עקפה את רע"ם בל"ד, חד"ש תע"ל, כחול לבן ומר"צ.

ומהיישוב השכוח בנגב, נצעד במעבר חד ליישוב ג'סר א זרקא, השוכן על רצועת כורכר לחוף הים התיכון במחוז חיפה. מבין ערי ישראל נמצא היישוב בדירוג סוציו-אקונומי נמוך, אך מדובר ביישוב מבוסס יחסית בקרב ריכוזי האוכלוסיה הערבית בישראל.

תושבי המקום הצביעו באחוזים נמוכים במיוחד. רק 21% מבעלי זכות הבחירות מימשו את הצבעתם, אך מתוכם, 219 שלשלו לפתק ש"ס. (יהדות התורה זכתה ל-4 קולות, קול אחד יותר ממפלגת הנח נחים…).

וזה רק על קצה המזלג: בכפר מנדא שבצפון קיבלה ש"ס 721 קולות (יותר משקיבלה ביישוב עמנואל, לשם ההשוואה הלא שוויונית); בראס עלי, הממוקמת על גבעה קטנה המשקיפה על שפרעם, זכתה ש"ס ליותר קולות מרשימתו של איימן עודה; וביישוב הבדואי ירכא זכתה ש"ס ל-ל-639 קולות.

למרות המספרים המרשימים, במפלגת ש"ס רואים בהם דווקא כישלון. בתגובה ל'דה מרקר' – שבכתבה שפורסמה בו נעזרנו ללקוט את היישובים הערביים – נמסר מהתנועה כדלהלן:

"בש"ס שוררת אכזבה גדולה נוכח תוצאות הבחירות במגזר הערבי, והציפייה היתה שהמפלגה תקבל הרבה יותר קולות בעקבות פעילות שרי וחברי הכנסת של ש"ס בקדנציה האחרונה, בראשות יו"ר התנועה, אריה דרעי. ש"ס קיבלה במגזר הערבי פחות ממפלגות ימין כמו הליכוד וכולנו. כדי לסבר את האוזן, להלן כמה נתונים שמעידים על כישלון ש"ס במגזר הערבי: בעיר גדולה כמו נצרת קיבלה ש"ס 29 קולות בלבד. בטירה קיבלה ש"ס 11 קולות. בבאקה אל גרבייה 38 קולות. בטייבה קיבלה ש"ס 111 קולות. ולכן, לאחר 4 שנים שבהן פעלה ש"ס במגזר הערבי בכל התחומים, אין ספק שמדובר בכישלון גדול במגזר ובאכזבה גדולה לש"ס".

סביר להניח שמצביעי 'יהדות התורה' ביישובים הערביים והבדואים לא חבשו גארטל חסידי או היטיבו את מגבעתם בחרדת קודש לפני קיום מצוות 'ככל אשר יורוך', אך זה לא מנע מהם לשלשל את הפתק הנכון לקלפי.

בניגוד לש"ס, לא מדובר במאסות, אך פה ושם ניתן היה למצוא פתקי ג' גם במקומות מפתיעים. בשל טעויות הקלדה, חשבו תחילה ביהדות התורה כי קיבלו קבוצה של מאות קולות במספר יישובים ערביים. אנשיו של סגן שר הבריאות מיהרו לקחת קרדיט וטענו כי הקולות הגיעו בזכות רפורמת השיניים ועוד כהנה וכהנה. בהמשך התברר כי מדובר בטעות של ועדת הבחירות, אך עדיין ניתן להתנחם בקולות שניתנו אי פה ושם בניגוד לכל הסיכויים.

השארת תגובה