ממוחרת הבחירות: הקמפיינרים נחשפים

מי עמד מאחורי ההצלחה הגדולה של המפלגות החרדיות בבחירות האחרונות? • חמש מהדמויות הבולטות מאחורי הקלעים • איך התנהל הקמפיין, מה היו האתגרים וכיצד פיצחו את קבוצות המצביעים

אריה זיסמן בעבודה
אריה זיסמן בעבודה
עכשיו באשדוד: דירה החל מ-1.100.000 ש"ח

אגודת ישראל הגיעה למערכת הבחירות הזו אחרי כמה כישלונות טריים במערכת הבחירות המוניציפאלית, מה ההיו דרכי הפעולה בהם פעלתם על מנת להבטיח הפעם את ההצלחה?

"קודם כל, לא הייתי מגדיר את הבחירות המוניציפאליות ככישלון. בוודאי שהיה מקומות שהיה צריך לתקן ולחשב מסלול מחדש, ללמוד את נקודת החולשה ולהבין למה הם קרו, כמו למשל הסיפור של ירושלים, ששם לא הצלחנו להוציא את כל הציבור שלנו להצביע, אך בוודאי שאגודת ישראל היא לא רק שלושה מנדטים שם. מנגד במקומות אחרים עלינו, כמו לדוגמא אלעד וביתר (שגם שם אגודה ודגל רצו בשני רשימות נפרדות. א.ר.), אך לעומת זאת בצפת הפסדנו את ראשות העיר. החשבון נפש שהיינו צריכים לעשות הוא לראות איך אנחנו מוציאים את כל המצביעים שלנו החוצה".

"בדגל התורה מנגד, יש אומנם את הפלג הירושלמי שלא הצביע בבחירות האלה, אך עדיין היא מפלגה של מקשה אחת. יש להם את מנהיגיהם גדולי ישראל, מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי, מרן ראש הישיבה הגר"ג אדלשטיין והגר"ד לנדאו וכשיש אמירה כולם, או לפחות רובם, ממושמעים".

"אצלנו לעומת זאת, גם יש אמירה וזה דבר חזק וטוב, אך עדיין צריך להבין שמדובר בכמה עשרות חסידויות, זה לא משהו אחיד אלא הרבה מרכיבים קטנים, שהם בעצם הרוב באגודת ישראל  ובסופו של דבר צריך לקחת אותם ולהפוך אותם למקשה אחת, שכולם ירגישו חלק מהעניין ויצאו להצביע. הבחירות המקומיות אולי סימנו לנו ללכת ולחרוש את השטח בצורה אינטנסיבית, עמוקה וחדה ולוודות שכולם מרגישים שייכים ויוצאים להצביע, כשהדבר הזה הגיע לידי ביטוי בהקמת מועצת הקהילות".

במהלך מערכת הבחירות, באגודת ישראל בכלל ובשלומי אמונים בפרט עבדתם בצורה מעניינת ופניתם ללא מעט קהילות שונות. כך לדוגמה פנייתם לחסידי רחמסטריווקה הקרובה יותר לחוגי הקנאים ומצד שני לחסידות חב"ד הדוגלת בעמדות ימניות, איך מצליחים לתמרן ולרצות את כולם?

"אני נמצא עם מאיר פרוש שש וחצי שנים ומכיר את כל הנפשות הפועלות. אני מכיר את דרכי הפעולה של פרוש עם כל חסידות וחסידות. לשלומי אמונים יש הרבה פרצופים. קהל הבוחרים שלה הוא גדול מאוד ונע בין ציבור מאוד קיצוני ומנגד לחסידויות ימניות שדוגלות בשמירה על שלמות ארץ ישראל. לכל אחת יש צורת התבטאות אחרת, יש חסידויות פתוחות יותר ויש חסידויות סגורות יותר ואגב, יש חסידויות יותר ימניות מחב"ד".

"שלומי אמונים היא רבת גוונים, יש בה את כל הסוגים ואת כל המינים. צריך לדעת לעבוד בעדינות ולוותר וזה מה שהרב פרוש עשה. הוא עבד בבחירות האלו מאוד קשה והיה צריך לדבר לכל חסידות בשפה שלה".

"בבחירות הקודמות ב-2015 הייתה ירידה גדולה ליהדות התורה בקרב חסידות חב"ד, בשל התבטאויות שנשמעו במהלכה על אפשרות של הליכה לממשלה עם בוז'י הרצוג. זה משהו שמאוד הפריע לחבדניקים. הפעם הלכנו בצורה מאוד טקטית וחכמה, כפי שסגן השר מאיר פרוש התווה והוצאנו אותנו לפועל בשלבים, יחד עם בנימין לפקין ועו"ד שרון גושן. ראשית הבאנו את הצהרת כל ראשי יהדות התורה שהבטיחו ללכת עם נתניהו, לאחר מכן הסברנו כי בתוך גוש הימין יהדות התורה היא המפלגה הכי מיומנת ולאחר מכן הדגשנו איזו מפלגה בעיקר עוזרת לחסידות חב"ד ובשלב האחרון הבאנו את הוראתו של הרבי להציע למפלגה החרדית ביותר, שזו בעצם יהדות התורה".

"עבדנו בצורה מאוד משולבת וכרונולוגית, כי ידענו איך לעשות את זה בצורה טקטית וחכמה, שלב אחר שלב, כשכמובן עבדנו מאוד חזק מול הרבנים והמשפיעים של החסידות והייתה לנו הצלחה. אני לא אגיד לך שכל חב"ד הצביעה ג', אך יהדות התורה הכפילה ושלשה את קולותיה בקרב חסידות חב"ד לעומת הבחירות הקודמות, כשלפי הערכות שלנו למעלה מ-5,000 מצביעים חדשים הצביעו לנו הפעם מקרב חסידות זו. בכפר חב"ד לדוגמה, בבחירות 2015 היה 204 קולות ליהדות התורה והפעם 565. בקרית מלאכי גם הייתה עלייה של יותר מ-400 קולות וכך גם בצפת הייתה עלייה של יותר מ-600 קולות, בכל ריכוזי חב"ד ברחבי הארץ ראו מגמת עלייה".

"מה שהביא לתוצאה הזו, הייתה העובדה שהצבנו במקומות האלו את סגן השר מאיר פרוש בפרונט, מאחר והוא ידיד חב"ד ועוזר לה כל השנה, כשגם בנושאי ארץ ישראל הדעות שלו ידועות וקרובות לשלהם. בימים האחרונים טרם מועד הבחירות נאלצו להתמודד עם קמפיין נגטיב חזק  שהריצו בחסידות על כך שחבר הכנסת משה גפני אמר שישובים בודדים צריך למסור וכדו', אז הוצאנו את הקלף שהסביר כי אנחנו שתי מפלגות הפועלות בנפרד ורק רצים בבלוק טכני, שזה אגב גם מה שהרבי מחב"ד רצה. זה בעצם מה שהביא להצלחה בחב"ד, מאחר והמסרים היו מאוד חדים ובנוסף ידענו להגיב בהתאם לכל טענה שהגיעה ממול בצורה נכונה וזה מה שבסופו של דבר הביא לעלייה בקרב חסידות זו".

"בנוסף, בשלהי קמפיין הבחירות, כאשר מפלגת יחד הסירה את מועמדותה והעבירה את תמיכתה ליהדות התורה, אלי ישי שאהוב בקרב חסידות חב"ד וקרוב אליהם בדעותיו בנושא ארץ ישראל, הוכנס לקמפיין שהופנה לחסידות, כאשר באמצעות סרטונים משותפים לו ולפרוש, לו ולגאון הגר"מ מאזוז, הם קראו יחדיו לחסידי חב"ד לבוא ולהצביע ליהדות התורה".

כפי שציינת, באגודת ישראל הקימו במהלך מערכת הבחירות גוף בשם 'מועצת הקהילות'. איך היא בדיוק פעלה והאם במבחן התוצאה היא הוכיחה את עצמה?

"נציגי החסידויות התאגדו תחת גוף בשם 'מועצת הקהילות', בכדי לתת לכולם תחושת שייכות, כשאף בכל עיר בפני עצמה הוקמה 'מועצת קהילות' וזה משהו שהוציא בסופו של דבר את הציבור להצביע. מעבר לקלפי יש כל מיני  חסידויות יותר קיצוניות שלא יוצאות בהצהרות שהם יוצאים להצביע, אך עדיין כשעושים עבודה שקטה ונכונה הם יוצאים להצביע, גם את הנקודה הזו לא זנחו".

"סגן שר החינוך מאיר פרוש עבד על זה מאוד קשה. ביום הבחירות עצמו יכלו לראות את זה במוחשי בגרף הקהילות שיצרו, כאשר היה מעין תחרות בין החסידויות מי מצליח להביא הכי הרבה מחסידיו לקלפי. בסופו של דבר כולם סיפקו את הסחורה, כאשר למעלה מ-95% בחסידויות הגיעו ומימשו את זכות בחירתם"

"בשורה התחתונה היוזמה הזו השפיעה והשפיעה מאוד, הוציאה אנשים מהבית ונתנה לכולם תחושת שייכות. בסופו של יום רוב החסידויות יוצאות ותמיד יצאו להצביע, אבל הפעם היה יותר מחויבות ומימשנו את הפוטנציאל יותר. זה אחד מהלקחים ממערכת הבחירות המוניציפאלית, בפרט בירושלים, שם אולי היו חסידויות שבאותו רגע הרגישו פחות משויכים ולעומת זאת כאן כולם היו מעורבים ושותפים ובהחלט שדבר זה תרם לכך, שמימשנו את הפוטנציאל בצורה הרבה יותר חזקה".

"חשוב להדגיש, זה לא שבלי זה לא היו יוצאים להצביע, זה שחסידות פלונית הביאה הפעם יותר מ-90% זה לא אומר שבבחירות רגילות, ללא מועצת הקהילות, הם לא היו מביאים, אלא שהפעם יכול להיות שהם הביאו 95%. ברגע שכל חסידות נמדדה ונבדקה והיה לה תחושת שייכות ממילא, ברור שבסופו של דבר זה תרם הרבה וזה ועזר למיצוי הקולות של אגודת ישראל".

אחד הדברים המעניינים שקרו ביהדות התורה, היא העובדה ששלומי אמונים לצד דגל התורה ובפרט פרוש לצד פינדרוס, היו צריכים לפעול יחדיו במערכת בחירות זו. איך מצליחים לפעול יחדיו, בפרט השניים שציינו קודם, אחרי יריבות פוליטית שנמשכה שנים ארוכות ובפרט אחרי הקרב הקשה באלעד?

"זה אחד הדברים שעבדנו עליהם מאוד קשה, גם ברמה ההסברתית. מאיר פרוש תמיד אומר שאי אפשר לטייח, במה דברים אמורים, לפני הבחירות שאלו אותו מה קורה עם דגל התורה, אז הוא אמר 'ברור שיש משקעים, אבל בסופו של דבר יש מטרה, זה לא רק להגדיל את הכוח'.

"הבחירות זה משהו הרבה יותר עמוק ואידאולוגי. זה יום הדין. צריך להתעלות מעל הכל. עשינו הרבה חוגי בית וכנסים מצומצמים עם מובילי דעה ואנשים מתוך הקהילות החסידויות, שהיו כעוסים ואמרו 'למה להכניס את פינדרוס?'. מאיר פרוש בא ואמר: 'חברה, חייבים להתעלות מעל זה. אנחנו לא שם, אסור להיות שם. זה לא הנקודה. פינדרוס הוא השמיני, אבל זה לא פינדרוס, זה השמיני של יהדות התורה, וזה בעצם מה שגרם לכך שכולם נרתמו בסופו של יום והאמירה הזו כמעט ולא נשמעה ולא הגיעה לידי ביטוי בקלפי, כאשר גם מי שהיה בו כעס התעלה מעל זה אחרי שראה את פרוש עצמו מתעלה וממשיך הלאה. בסופו של דבר כשזה מגיע לקלפי, כולם מצביעים ומכניסים את מה שצריך להצביע".

"גם עו"ד אברהם יוסטמן (נציג וועדת הבחירות בכנסת מטעם אגודת ישראל. א.ר.) עובד בשיטה של שלומי אמונים ושל מאיר פרוש. הוא לא רואה פרסונלית, כי אין פה עניין של פינדרוס עשה לי ככה אז אני עכשיו לא יעזור, בסופו של דבר חשוב לו להגדיל את הכוח של הנציגות החרדית בכנסת. בסופו של דבר בזה אנחנו נבחנים כנציגי ציבור חרדים שאנחנו יודעים להתעלות מעל המריבות האישיות והמשקעים הפרסונליים".

הזכרת קודם את החיבור עם אלי ישי, כאשר שבועיים לפני הבחירות התרחשה תפנית דרמטית, עם הסרת המועמדות של מפלגת יחד לטובת תמיכה ביהדות התורה, האם זה תורגם לכדי קולות נוספים בקלפי ליהדות התורה?

"אצמד למה שאמר מאיר פרוש קודם הבחירות. יהדות התורה קבלה בבחירות 2015 – 210,000 קול, אם נעשה חישוב של גידול טבעי היא שאפה לקבל 235,000 קול. כל קול נוסף אפשר לייחס אותו גם לאלי ישי. ברגע שהבאנו 250,000 קולות, חייב להיות שיש פה קולות שהגיעו בזכותו של אלי ישי ואפשר לראות את זה באמצעות העלייה של ג' שעלתה במספר הקולות שלה כמעט בכל ערי הפריפריה".

"חשוב להדגיש כי לא היה כאן עניין של מאיר פרוש לשים אצבע בתוך העין של אריה דרעי, על אף שיש ביניהם משקעים לא קטנים. מאיר פרוש הוא איש של חיבורים ובשורה התחתונה הייתה כאן מטרה לא לאבד קולות לציבור החרדי בגלל תחושות כלשהם, בדיוק כפי שידע להסתדר עם דגל התורה. הייתה כאן מטרה אחת ויחידה והיא לחזק את הכוח של הציבור החרדי".

אשר מדינה, ש"ס

ש"ס יצאה למערכת בחירות לא פשוטה, כאשר נאלצה להכניס את ראשה בקרב גנץ-נתניהו. לכל אורך הדרך הסקרים לא החמיאו לה אך למרות זאת היא הפתיעה ובגדול, איך בכל זאת עשיתם את זה?

"ש"ס הגיעה למערכת הבחירות הזו עם כמה אתגרים לא פשוטים. לפי סקרים ראשונים התגלה שמתוך 11 מנדטים שש"ס קיבלה בעבר, 99.9% מתוך הציבור שעזב את ש"ס נמצא בליכוד ולא בשום מפלגה אחרת. לא אצל אורלי לוי, ליברמן או כחלון, רק בליכוד. האתגר הראשוני היה בעצם להחזיר את אותם מצביעים לש"ס, ואת כל זה לעשות את זה בתוך מערכת בחירות שמתנהלת כל כולה סביב נתניהו הנרדף, שהוא עצמו במצוקה, כולל כתבי אישום ומערכת תקשורת מגויסת. היה מאוד לא פשוט".

"האתגר השני היה כמובן העובדה שאנו נמצאים כחמש שנים לאחר פטירתו של מרן הראשון לציון הגאון הרב עובדיה יוסף. הייתה אווירה תקשורתית כלפי ש"ס, לצערי גם בתוך הציבור החרדי, שבעצם היא סיימה את תפקידה, אין לה יותר מה למכור ואולי אפי' אין בה כבר צורך. ניסו להסביר שהיום כולם אותו דבר וממילא אין סיבה להצביע לה".

"כמובן, היינו צריכים לגבש את הציבור שלנו ולהרים אותו וכפי שציינת, הסקרים לאורך כל הדרך לא עשו הנחות לש"ס – דבר שאין לו עדיין הסבר, שזה, אגב, דבר קבוע, אך היו שטענו שזה כבר לא נכון וש"ס נסקרת נכון בסקרים וכן מדייקים לגביה, כשכל זה הוסיף לכך שהמצב היה לא פשוט".

"דבר ראשון פרקנו את כל הנושא של הליכוד על ידי חיבוק הדוק מאוד לנתניהו באמצעות קמפיין 'ביבי צריך אריה חזק', כשהמטרה הייתה להסביר לציבור 'הליכודניקים' ולציבור החרדי בכלל שאוהב את נתניהו, שמי שמצביע ש"ס מקבל שניים בפתק אחד, גם את נתניהו כראש ממשלה במאה אחוז וגם את ש"ס שמגיעה עם כל הערכים שלה, שזה כולל מסורת, מדינה יהודית, מאבקים על כל הדברים, עזרה לחלשים. את כל זה עשינו בקמפיין חדשני שמעולם לא נראה בכלל במפלגות, כשהכנסנו ראש מפלגה אחר בשלטי החוצות, את נתניהו לצד דרעי, כשלזה הוספנו סרטונים בו נראים ראשי מפלגות אחרות משבחים את אריה דרעי וגם את נתניהו משבח את דרעי ב'ועידת המודיע', בפרט על שיקול הדעת שלו בקבינט הביטחוני, תוך שהוא אומר כי דרעי הוא אדם שקול ומנוסה".

"לאט לאט הציבור הבין שמי שיצביע דרעי יקבל נתניהו, עד כדי כך שהיינו צריכים להסביר לאנשים שלא לשים את שני הפתקים יחד (ש"ס והליכוד. א.ר.), אלא שמי שמכניס את הפתק של ש"ס יקבל גם את נתניהו כראש ממשלה. ובנושא הזה בהחלט הצלחנו".

"לגבי הסקרים לא היה לנו הרבה מה לומר, מלבד האמירה שחזרנו עליה שוב ושוב שהסקר האמיתי הוא הבחירות, כפי שאמרנו במערכת המוניציפאלית פעם אחר פעם כשאמרו לנו שנרד במספר הקולות. להגיד שציפינו לתוצאה הזו? אף אחד לא יגיד שהוא ציפה לשמונה ואפילו לא לשבעה. היינו בחרדה גדולה".

ובכל זאת, ראיתם את הסקרים, לא התייאשתם בשלב כלשהו?

"במהלך מערכת הבחירות לא נלחצנו, כי זה דבר שתמיד מלווה אותנו. מה שכן הלחיץ אותנו היה הסקרים האחרונים שהותרו לפרסום, שהעמידו אותנו על חמישה וארבעה מנדטים. באותה נקודת זמן לא הייתה לנו שום אפשרות לבדוק ולקבל אינדיקציה אם זה נכון או לא, על אף שבסקרים פנימיים שערכנו עמדנו על יותר מנדטים, מאחר ואלו נערכו שבוע לפני הבחירות".

"בשלב זה, כשהסקרים האחרונים מתפרסמים ובמקביל ביבי יוצא בקמפיין 'געוואלד' כבר במוצאי שבת שלפני הבחירות, אתה לא יכול לדעת על כמה אתה עומד. ראינו את הנהירה הגדולה ואת ביבי שהפעיל מפוח כמו שרק הוא יודע לעשות. הוריקן אמיתי. ראינו את הסקרים הללו ולא ידענו איפה באמת אנחנו עומדים. זה חרדה שרק מי שראה את השר אריה דרעי, את כל גדולי הרבנים ואת הבכיות של מרן חכם שלום כהן -יכול להבין. זה לא היה קמפיין מתוכנן, אלא זעקה שפרצה כי באמת לא ידענו איפה אנחנו אוחזים ובאמת כולם התגייסו ברמה שאני לא זוכר דבר כזה. גלריית רבנים מכל הקהילות, הגאון הרב יגאל כהן, הגאון הרב זמיר כהן, הרבנים התימנים והבוכרים, רבני ברסלב. כולם פרסמו סרטונים ויצאו מגדרם. אם בעבר היינו צריכים לבוא ולשבת עם הרבנים, לדבר ולראות, הפעם כולם התגייסו מעצמם כי הרגישו שהבית בוער".

"השיא היה בעצרת התפילה ההיסטורית שנערכה בכותל המערבי ביום הבחירות, ביוזמתו של נשיא מועצת חכמי התורה מרן חכם שלום כהן. מי שהיה שם ראה שורת רבנים גדולים שבאו ובכו. כל זה שידר אווירת בחירות רצינית, כולם עזבו הכל, כולם התגייסו ובסוף ראינו את התוצאה המדהימה במוצאי הבחירות".

כפי שציינת, ש"ס הובילה קמפיין מחבק לנתניהו, תוך הבטחה לתמיכה בו בהרכבת הממשלה. לא נתקלתם במהלך הקמפיין במצביעים מקרבכם שטענו דווקא כי ההבטחה הזו לא משכנעת אותם ואולי אפי' להיפך, כאלו שנוטים בדעותיהם שמאלה לדוגמה?

"פעלנו עם צוות מאוד מקצועי של גל אורן לרנר וביכלר, שאגב זו פעם ראשונה בש"ס שכל הקמפיין התנהל במנותק מהמטה המרכזי. אם בעבר הקמפיין התערבב יחד עם הפעילים, הפעם המטה עבד לחוד והקמפיין לחוד על ידי הצוותים המקצועיים".

"ולעצם העניין, אני לא חושב שיש כאלו בקרב מצביעי ש"ס. הצוות המקצועי שליווה אותנו עשה תחקירי עומק מקיפים ועמוקים בתחילת הדרך וראינו שהמצביעים הפוטנציאלים שלנו הם אנשי ליכוד ותומכים בנתניהו".

"חוץ מזה שאנחנו באמת לא רואים מישהו שיהיה יותר טוב לנו מנתניהו וגם אין סיבה להחליף אותו. זה לא מהלך פוליטי קר, זה אמיתי. בקדנציה האחרונה נתניהו עמד בכל ההבטחות שלו כלפינו, כלפי היהדות החרדית, על קוצו של יוד ולא עשה פויילשטיקים. אין סיבה שנחליף אותו במישהו אחר, עלום, כמו בני גנץ לצורך העניין, שאגב אין לנו משהו נגדו, אבל אין שום סיבה להחליף אדם כמו נתניהו".

"גם חידדנו את העובדה שש"ס היא מפלגה עם נאמנות גדולה, לא עשינו משברים, אולטימטומים, כמו בנט, כחלון ואיווט ליברמן, שפרשו ושלא. אנחנו לא שם, התנהלנו ביושר כלפי נתניהו לאורך כל הדרך ורצינו שהציבור ידע את זה ויעריך את זה".

"בסופו של דבר, נראה כי זה פירק הרבה התנגדויות ולאט לאט נראה כי גם אנשים נחשפו לנושא של מסורת ויהדות, שזה אגב דבר מעניין. אם בעבר, בבחירות 2015 הלכנו על הנושא של השקופים והמעמד הנמוך, הפעם שמנו דגש על נושאים של דת, מסורת ושבת, שהיום כל הציבור מרגיש שאין מי שמרים את הדגל הזה של מדינה יהודית יותר מאתנו. ש"ס גאה לומר את זה. אנחנו מסתכלים על מפלגה כמו הבית היהודי של בנט וגם על המפלגה של סמוטריץ', לא ראינו יותר מדיי שהם מעלים את הנושאים האלה, הם מדברים על ערכים ימניים, על בית המשפט ואנחנו הרמנו את זה גבוה. יש לזה קשר מאוד גדול בציבור, הוא רוצה מדינה יהודית ורוצה את הסטטוס קוו היהודי וזה גם דבר שקיבל בולטות אצלנו ומעל הכל דמותו של מרן הרב עובדיה יוסף, מסתבר שהיא חזקה מהכול ועדיין מושרשת בציבור ענק, שמעריך אותו והולך לקרתו".

"צריך גם לומר שארץ נהדרת עם תוכנית הביזוי שעשו כמה ימים לפני הבחירות כשביזו את מרן הגר"ע ואת המחאה שהרמנו וקבלה הד ציבורי, גם זה סייע לחדד את הדמות של מרן הגר"ע וההצלה של מפעל חייו, כאשר למעשה ש"ס היא לא רק מפלגה פוליטית אלא מפעל רוחני גדול עם רשת חינוך ועוד, כשאף ראינו בסופו של יום כי המשפט 'מרן מסתכל מלמעלה' תקף גם ל-2019".

אז תוכנית הביזוי הזו היא למעשה הייתה לגרבוז התורן של בחירות 2019?

"לאחר שידור התוכנית פרסם יו"ר ש"ס אריה דרעי פוסט לצד תמונתו של מרן הגר"ע יוסף וכתב: 'תתביישו לכם. מרן הוא האבא של כולנו'. זה עבד הכי חזק וקיבל את הכי הרבה שיתופים בכל מערכת הבחירות. זה מלמד שחצו כאן קו אדום, כלומר לא לוקחים את מרן הגר"ע והופכים אותו לדמות פוליטית מגוחכת כמו פוליטיקאי, אלא יש דברים שלא נוגעים בהם. המסר הזה חלחל ודיבר אל הרבה אנשים והפריע להם. זה חידד את הפערים בין ישראל החילונית, המנותקת, המבזה לישראל הערכית והמסורתית, ובהחלט שזה תרם למערכת הזו".

יצאתם במבצע 'יוסף עליכם', באמצעותו ביקשתם להביא מצביעים נוספים כפי שהגרתם זאת 'המצ'ינג' הפוליטי, כשר במהלכו הציפו את הרשת מאות סרטונים של כאלו שהצהירו שפעם הם מתכוונים להצביע ש"ס בפעם הראשונה. האם זה באמת הגיע לכזה כמויות?

"היה לי את הזכות לעלות מבצע זה כרעיון באחת הישיבות שהתכנסו על ידי יו"ר המפלגה. הרעיון הזה הוא גדול והוא הוכנס מידית. אגב, לא היה נאום בו מרן הגר"ע דיבר על ש"ס, בו הוא ביקש להצביע למפלגה וללכת ולהוסיף קולות נוספים של קרובים וחברים. חלק מהמסר המשולב של מרן היה להצביע ולהשפיע. אמרנו, ניקח את זה צד קדימה ונהפוך את הגרעין הקשה שלנו, שאנחנו מעריכים בכחמישה ששה מנדטים, ולהפוך אותם ל'מצ'ינג', כאשר כל אחד ינסה להביא קול נוסף".

"זה היה מערך מאוד גדול שבראשו עמד חתנו של אריה דרעי, רוני דאהן, יחד עם צוות שלם של טלמרקטינג שקבלו ויזמו שיחות. בנוסף, הבאתי את הרעיון של כתיבת אות בספר תורה, שעל ידי כך ישכנעו אנשים להצטרף ולהצביע למפלגה וב"ה זה נחל הצלחה גדולה, כשאף הסרטונים של 'גם אני מצביע ש"ס' הפכו למאוד ויראליים ויצרו עניין".

"הדברים האלו עזרו וסייעו, בטוחני שיש לזה חלק בהישג של המפלגה בסופו של דבר. אני משוכנע שהפעם כל בוחר ש"ס הרגיש שהוא חייב להביא קול נוסף. ראינו אנשים שישבו ועברו בסלולארי שלהם על כל אנשי הקשר ופשוט שכנעו עוד ועוד".

הזכרת את המיזם של אות בספר תורה, לא חשבתם מראש שיפסלו לכם את זה בטענה של שוחד בחירות?

"לא. בדקנו את זה משפטית עם היועץ המשפטי שלנו. לא עלה על דעתנו שזה ייפסל היות ולא מדובר כאן על ערך ממוני-כספי, מאחר ובפועל לא מקבלים כאן משהו ממשי ביד. זה בדיוק כמו ההבטחה שמי שיציע ש"ס הרבנים יתפללו עליו. בסך הכל התחייבו לכתוב אות בספר התורה שתהיה רשומה לזכות המצביע, זה לא משהו עם ערך ממוני".

"ראינו מפלגות שמחלקות כובעים וחולצות, או עץ ריח עם סמל המפלגה של 'כחול לבן' ועוד הרבה גימיקים, אז שנחשוב שבדיוק את זה יפסלו? אך למרות הפחד של אנשי השמאל ממשהו שיתפוס את הציבור ויעורר בו את הרגשות המסורתיים יחד עם שיתוף הפעולה של המערכת המשפטית רק יותר הרגיז והתסיס והציבור הרגיש כמה ש"ס חשובה".

שבוע לפני הבחירות יצא נשיא מועצת חכמי התורה מרן חכם שלום כהן יחד עם יו"ר ש"ס אריה דרעי למסע נרחב ברחבי הארץ. במקביל, גם דגל התורה ערכה שני כינוסי ענק בטבריה ובאר שבע, בהשתתפות מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי, כאשר נוכח כינוסים אלו קולות ביקורת נשמעו מצד אנשי ש"ס על כך שמנסים לנגוס בקהל יעד שלהם. לאחר מעשה, האם בסופו של דבר יכול להיות שכינוסים אלו סייעו לש"ס בעקיפין והביאו להם קולות נוספים?

"החשש היה מזליגת מצביעים של ש"ס למפלגה אחרת בעקבות אותם כינוסים ואני מוכרח לומר שזה כמעט לא קרה. האם זה עורר את הציבור הספרדי לצאת מהליכוד ולהצביע לש"ס, יכול להיות. אין לנו את האפשרות לבדוק את זה".

"באופן כללי צרם לנו הגישה הזו של יהדות התורה במערכת הבחירות הזו, כשהם עשו את זה קצת באופן בוטה כאשר נכנסו לשטח הטריטוריה של ש"ס, שזה דבר שלא היה בעבר. אולי הם עשו את זה ממצוקה או מסיבות אחרות, אבל אני רק רוצה להזכיר שהשר דרעי כבר מהיום הראשון הציע ופנה באופן פומבי לכל מי שרצה לשמוע ואמר שהוא רוצה שיקיימו כינוסים משותפים של שלושת ראשי המועצות וגדולי ישראל, בהם יורו שהספרדים יצביעו לש"ס והאשכנזים לג', רצינו את האחדות הזו. זה לא קרה, כנראה משיקולים פוליטיים כאלו ואחרים אבל אנחנו נשכנו שפתיים לא דיברנו ולא תקפנו גם כשזה נעשה. את הציבור שלנו זה כן הרגיז לפי מה שאני שומע, אבל זה כן גרם להתלכדות אצלנו פנימה".

"אני לא מאמין על בן תורה אחד ספרדי, כך גם לפי הנתונים שלנו בערים החרדיות, שלא הצביע ש"ס ואולי בחלק הזה הם כן תרמו. בסוף כולם יצאו נשכרים. אני מקווה שבסופו של דבר כל אחד יחזור לציבור שלו ויחד נעבוד בשיתוף פעולה בקדנציה הבאה".

פחות משבועיים טרם מועד הבחירות, חלה תפנית במחנה הספרדי, כאשר מפלגת יחד פרשה מהמרוץ לטובת תמיכה ביהדות התורה, האם בדיעבד זה עזר לש"ס והחזיר אליה קולות אבודים שהיו בעבר בשר מבשרה?

"הקולות האלו נשמעו בהחלט. להרבה מצביעים שלהם היה את הקושי להצביע למפלגה אשכנזית, בפרט אחרי שיחד דגלה בזקיפות הקומה הספרדית שהיה אחד מהדגלים שלה ופתאום שינתה כיוון ב-360 מעלות. בנוסף, כל ההסדר וההסכם הלא הכי מכבד שהם עשו עם יהדות התורה, שלא הוסיף כבוד לעמדה הספרדית, גרמו לחלק ממצביעיה להרגיש משוחררים ולחזור לביתם הקודם".

"גם תנועת ש"ס ראתה את זה בעין לא הכי טובה. צריך לומר ביושר, וגם אריה דרעי אמר את זה פעם אחר פעם, הצענו הרבה נוסחאות לשלום, כאשר אף חבר מועצת החכמים הגאון רבי דוד יוסף הגיע לפגישה עם ראש ישיבת כסא רחמים הגר"מ מזוז ופניות נוספות, מהסיבה הפשוטה שש"ס תמיד דאגה למוסדות, הרי בסוף זה העזרה למוסדות וביניהם למוסדות כיסא רחמים שתמיד נעזרו על ידינו וקיבלנו את תמיכתנו וממילא אין סיבה שבבחירות הם לא יצביעו לש"ס".

"משנעשה הדבר ברכנו על כך שהקולות לפחות לא ילכו לפח, שזה חשוב. למרות זאת, מבחן התוצאה הוכיח שיהדות התורה לא עלה דרמטית בקולות ובמנדטים ומאידך ש"ס כן עלתה. אני מניח שהציבור הספרדי ברובו מצא בסופו של דבר את מקומו בש"ס".

משהו לסיום…

"כיועצו של השר אריה דרעי בארבע שנים האחרונות, מערכת הבחירות הזו הייתה בשבילו מבחן פוליטי לא פשוט, כשאף הוא עצמו אמר כי אם הייתה תוצאה גרועה חלילה הוא היה צריך להסיק מסקנות, אבל מה שהוכח כאן שהוא לקח על עצמו במערכת הזו את כל האחריות על הכתפיים, הוא ניהל את הכל מהדבר הגדול לקטן, הוא יזם והוביל ובעצם הפעיל את כל המערכת. בסופו של דבר הוא הוכיח כי בסופו של דבר השאגה שלו עדיין חזקה יותר מכולם גם בגיל 60 ואפשר לומר עליו שהוא האיש הפוליטי הכי מבריק בישראל".

שבתי מרקוביץ, דגל התורה

יצאתם עם סיסמא מבריקה וקליטה בת שתי מילים 'ברגע האמת'. מה היה המוטיב העיקרי שלה?

"היו כמה סיסמאות שהגיעו לקו הגמר ובסוף הוחלט, אחרי שהציגו את כולן לצוות המורחב ובראשם לח"כי המפלגה, להריץ את הקמפיין עם הסיסמא 'ברגע האמת', כשהכוונה היא כמובן לשעת הנעילה, כשהבוחר בינו לבין קונו מאחורי הפרגוד, עליו לטאטא את כל הבלגן שמסביב יחד עם כל הסיסמאות והסלוגנים ולדעת  שעליו להצביע רק ג'. זה קמפיין שדיבר אל כלל הציבורים, כאשר כל המערכת זוקקה לרגע אחד".

לאחר מעשה, האם העובדה שהבחירות התקיימו בבין הזמנים סייעה לכם או להיפך?

"היו לנו חששות גדולים לפני בין הזמנים. מצד אחד יותר קל לבקש מבחורים לעבוד בזמן הזה, שבין כה הם לא נמצאים במסגרות הישיבתיות ומצד שני זה חופש, כאשר העובדה שזה היה בתחילת בין הזמנים העלה אצלנו חשש שעדיין החברה יהיו עדיין באווירת חופשה ולא יששו להתגייס למערכה".

"בשורה התחתונה, על ידי מספר פעולות שנעשו, בין היתר על ידי הקמת מטה בני ישיבות, בו נרשמה עבודה קשה וקשוחה, התבדינו ב"ה והעובדה שזה יצא בבין הזמנים לא הזיק. היו אחוזי הצבעה מאוד גבוהים בישיבות השונות, שהגיעו לכמעט מאה אחוז ובחלקן אף למאה. בנוסף הורגשה הפעילות, ראינו פעילות ערנית מאוד בקרב בחורי הישיבות".

דגל התורה עבדה הפעם בטקטיקה מעט שונה והייתה יותר פעילה בפריפריה, כשבשיאה היו הכנסים שערכה המפלגה בטבריה ובאר שבע בהשתתפות שר התורה מרן הגר"ח קנייבסקי. האם זה הוכיח את עצמו במבחן התוצאה?

"אין ספק. זה הביא להתעוררות כללית וגם בפריפריה אפשר לראות בפילוחי ההצבעה שיהדות התורה עלתה כמעט בכל המקומות, כאשר גם במקומות שירדה יש לזה סיבות הגיוניות של הגירה שלילית וכדו', אבל בסך הכל הייתה עלייה מרשימה, בדגש על הפריפריה. אין ספק שלעצרות האלו היו חלק לא מועט בגידול הזה".

נוכח קיום כנסים אלו נשמעה ביקורת בקרב מפלגת ש"ס ובוחריה, כאשר לטענתם יהדות התורה נכנסה לשטח טריטוריה הטבעי שלהם.

"ראשית, בבחירות אין כזה דבר טריטוריה. בנוסף, לכל אורך הדרך הסבנו ביהדות התורה שהמהלך הזה נועד רק בכדי למנוע זליגת קולות למפלגות שאינן חרדיות, כמו מפלגות ימניות קיקיוניות שחלקן לא עברו את אחוז החסימה".

"במבחן התוצאה זה הוכיח את עצמו, כאשר ש"ס לא נפגעה מזה ואפילו התעצמה. לעומת זאת, יהדות התורה התעצמה בפריפריה ורואים בחוש שזה לא היה על חשבון ש"ס. הביקורת הזו הייתה חלק מקמפיין, אבל בשורה התחתונה הצעד הזה הוכיח את עצמו לחיוב לכל הצדדים ואני חושב שגם בש"ס היו מרוצים בסופו של דבר כשראו את התוצאה".

במהלך מערכת הבחירות פעלתם בקרב מגזר העובדים. הרצתם עשרות סרטונים של בעלי 'חולצות כחולות', כפי שמגדירים אותם, שמצהירים כי ברגע האמת הם יצביעו ג'. האם ראיתם באמת שינוי והתגייסות למערכה מצדם?

"במהלך מערכת הבחירות, חברי הכנסת המכהנים, כמו גם הח"כ המיועד הרב יצחק פינדרוס, הופיעו בלא מעט פורומים עם מגזר זה, כאשר הנושאים השונים עלו במפגשים אלו ואף הוצגו תוכניות לעתיד על מנת לפתור בעיות בהן הם נתקלים, כאשר דגל התורה מתכוונת לממש במהלך הקדנציה את מה שהציגה בפניהם".

ואולי דווקא בנקודה זו עולה השאלה, מדוע נראו ח"כי 'דגל התורה' כל כך משקיעים בערי הפריפריה, שדווקא משם לא הגיעו ה'מאסות' הגדולות של הקולות. לא היה כדאי להשקיע יותר במגזר זה ובציבור האנגלוסקסי, באמצעות חוגי בית וכדו' בהשתתפות ח"כי המפלגה ובכך להגדיל את מאגר הקולות?

"במהלך מערכת בחירות אתה מנסה לגעת בכל הציבורים, אך עדיין קשה להגיע לכולם הן מבחינת תקציב והן מבחינת כוח אדם ומעל לכל בעיה של זמן. בסופו של דבר נגענו בכל המגזרים. היה מטה של חוצניקים בראשות הרב פינדרוס, שעבד ללא לאות והם ערכו סדרת כינוסים, כשבין היתר נערך כינוס ענק בבית שמש, שלדעתי הביא לא מעט קלות ואף החזיר קולות אבודים של כאלו שחשבו להצביע למפלגת זהות. בסופו של דבר אני חושב שקיימנו 'מזה ומזה אל תנח ידיך'".

ובתפנית חדה לכיוון השני, יש לך הסבר איך במערכה הנוכחית כמעט ולא נשמע קולם של אנשי עץ-הפלג הירושלמי, אולי נקטתם בטקטיקה מסוימת שהביאה לתוצאה זו?

"כולנו סוככים תחת כנפי מרנן שר התורה הגר"ח קנייבסקי וראש הישיבה הגרי"ג אדלשטיין. מול כוח כזה, כמו ההשפעה של ר' חיים, שהיא עצומה בכל שדרות הציבור ויצרה סחף וזרם למען יהדות התורה, קשה לשמוע קולות אחרים. כנראה שזה מה שגרם לכך שבסופו של דבר לא שמעו אותם במערכת הנוכחית".

אריה זיסמן, דגל התורה

היית חבר מטה ההסברה של יהדות התורה, זו מערכת הבחירות השישית ברציפות. תוכל קצת לשתף אותנו על דרכי הפעולה ועל מאחורי הקלעים, על הרעיונות והסלוגנים?

"זו מערכת הבחירות השישית בה אני חבר במטה ההסברה של יהדות התורה. נתתי את הניסיון שלי והקווים הכללים. מה ניתן להכניס יותר ואיפה צריך להיזהר, הדגשתי את הנקודות הרגישות. בישיבות הראשונות בדקנו את הסקרים הכללים ומצאנו שהציבור הנאמן ביותר למפלגה שהוא הצביע עבורו בבחירות 2015, אלו בוחרי יהדות התורה, לעומת מצביעי מפלגות אחרות שאין להם שום מחויבות ונאמנות כלפי המפלגה לה הצביעו. יותר מ-90% ממצביעי יהדות התורה הצהירו בסקרים שונים שנערכו כי הם יחזרו ויצביעו לה שוב".

"זו הייתה נקודת ההנחה שלנו שאנחנו צריכים להגיע לאותם אנשים ורק להביא אותם לקלפי, מאחר והם לא חושבים להצביע למישהו אחר. נכון, שהיה לנו חשש מזליגה של שוליים לכיוון הליכוד ומפלגת זהות, אבל ידענו ש'ברגע האמת', כשהם יגיעו לקלפי ויחשבו על עוד דברים, על הילדים ועל חינוך, דברים שחשובים לכולנו, הם יבינו שכולנו בסופו של דבר באותה סירה, גם הקהל המודרני יותר. לכן היינו בטוחים שבסופו של דבר גם הם יישרו קו, כי בסופו של דבר כולנו באותו מחנה".

"מכאן גם נוצר הסלוגן 'ברגע האמת', למרות שזה סיסמה נדושה ואין מפלגה אחרת שלא השתמשה בסיסמה זו. גם כשבמשרד הפרסום בולטון פוטנציאל העלו את הרעיון של הסיסמה הזו, הם אמרו לנו שזה לא שהם המציאו משהו ייחודי, אבל זה בהחלט שיקף את המצב".

"דרך אגב, לפני שתי מערכות בחירות, בבחירות 2013 הסיסמה הייתה 'האחריות מחייבת' שזה בעצם במילים אחרות ברגע האמת רק בווריאציה אחרת. שתי הסיסמאות האלו מתכתבות האחת עם השנייה ובעצם אומרות שאין עכשיו שיקולים אחרים, אלא יש רגע של לקיחת אחריות. חשבנו שזה הסלוגן הנכון שנותן את המענה המדויק בשעה הזו לכל השאלות".

השאלה המתבקשת היא איך פעלתם אל מול השאננות שפשה בקרב הציבור, האלו דרכי פעולה נקטתם בכדי להוציא את הציבור מאדישותו?

"אכן. מה שעמד בפנינו זה איך מוציאים את הציבור לרחוב, לא רק להצבעה אלא גם לפעילות, למשוך ולהביא עוד מצביעים. אחזור שוב לחיפה לצורך המחשה. היה שם לדגל התורה מאבק עם יונה יהב והיינו נחושים להחליף אותו. מה שעשינו זה שפשוט כל אחד הביא את אנשי קשר מהסלולארי האישי שלו ופשוט התחלנו לשכנע ולהביא לקלפי את כולם, דתיים וחילונים. הצלחנו לשכנע שיגיעו להצביע כי היינו חדורי מטרה להחליף את יונה יהב ולכן עשינו כל מה שצריך ואפשר לעשות על מנת להגיע לתוצאה הזו והמניע שלנו היה שאם חלילה לא נעבוד הוא חלילה יישאר בשלטון והציבור החרדי יסבול הלאה".

"במערכה הזו, לעומת זאת, לא היינו לנו את זה כי היינו בקואליציה והכל היה טוב וכשהציבור מרגיש שטוב לו הוא לא שם לב למה שיכול לקרות. אגב, זה גם היה הבעיה של נתניהו. הציבור התרגל שהכול טוב, שכמעט ואין פיגועים ב"ה וממילא הציבור הליכודי נשאר בבית, בעוד ואנשי כחול לבן והשמאל פעלו במרץ להחליף את השלטון והיו להוטים להשיג את המטרה".

"בסופו דבר נתניהו הצליח להוציא את המצביעים שלו מהבית בשיטות שלו, אבל לנו היה את הבעיה מהכיוון שלנו. היה לנו ב"ה טוב, הציבור אמר לעצמו שחוק הגיוס ממילא יעבור כי הח"כים הבטיחו. בשטח לא חשו סכנה כמו בבחירות הקודמות. בבחירות 2015 היה לנו אז אויב, זה היה אחרי קדנציה קשה עם יאיר לפיד בממשלה. הציבור עצמו ראה את הגזרות הקשות וכולם הרגישו את זה בכיס שלהם או בחשש מיותר גרוע וזה מה שהניע את כולם לפעול. היה גם את מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן זצ"ל שזעק "הבית בוער, הבית בוער" ואת עצרת הענק 'התקבצו', שזה נתן לכולם אדרנלין ענק לעבוד ולפעול. בסופו של דבר אומנם קבלנו ששה מנדטים אז, אך זה קרה בעקבות אחוז החסימה הגבוה שהיה בעקבות אחוזי ההצבעה הגבוהים".

"ניצבה לפתחנו בעיה וחשבנו לעצמנו איך להכניס את הציבור לאווירה. נכון שידענו שהציבור ברובו יגיע להצביע גם בלעדינו, אך עדיין היה חשש מכאלו שמסיבות כאלו ואחרות לא יוכלו לצאת ולהצביע ויתלו זאת בכך שגם 'בלי הקול שלי הכל יהיה בסדר', או שאחר היה אומר שזה לא בחירות כל כך חשובות ואין סיבה לשכנע את השכן, את החבר או כל אחד אחר, זה עמד בפנינו וחשבנו מה עושים כדי להעיר את הציבור ולהסביר שלא יהיה בסדר אם לא יפעלו. במה יכולנו להפחיד שלפיד יהיה ראש ממשלה? הרי גם הציבור קורא סקרים ורואה שזה לא נכון, אי אפשר להמציא אויב לא נכון. זה האתגר שניצב בפנינו והוא לא היה פשוט בכלל".

"קראנו את כל הפרשנים החרדים, גם אצלכם ב'קו עיתונות', ולא מעט לעגו ל'יהדות התורה' על כך שש"ס נמצאת כבר עם קמפיין באוויר בעוד ואנחנו ישנים. אנחנו עצמנו לא דאגנו, כי ידענו שבמשך חודש וחצי עד חודשיים עבדנו כל הזמן על סקרים פנימיים, הכנו חומרים, ערכנו פילוחים, הקמנו מטה ארגון, מערכת מחשוב והמטות עבדו בשקט מתחת הרדאר, כדי שבבא היום נצא החוצה בבת אחת מיד אחרי פורים".

"שני דברים עמדו בפנינו, גם שפורים היה באמצע וגם שהבחירות יצאו בבין הזמנים. התמקדנו בפורים במבצע ת"תים ענק, כאשר לא היה ת"ת אחד ברחבי הארץ שלא נשא את שלטי ג' ובעצם יצר את האווירה הראשונית של הקמפיין וגם האתגר של בין הזמנים, שציפינו מבחורי הישיבות שיפעלו בשלושה ימים האחרונים קודם הבחירות שהם בין הזמנים וידענו שהימים האלו הם בעצם עיקר הבחירות".

"אגב התברר בבחירות האלו שהשלושה הימים האחרונים הם שהכריעו. הסקרים נגמרו ביום חמישי האחרון שלפני הבחירות עם יתרון ל'כחול לבן' ובארבעה הימים האחרונים ביבי הכריע את המערכה לטובתו, עם כל השיטות וקמפיין הגיוואלד שלו. ידעו שזה יבוא ויקרה, וגם אנחנו ידענו שהימים האלו יקבעו בעצם, אז לכן כשתקפו וביקרו אותנו לא פחדנו, כי יעדינו את הקמפיין לשבועיים האחרונים מתוך ידיעה שהשיא יהיה בימים האחרונים. כמובן שמבחינתנו מה שהכריע את המערכה היו העצרות של מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי ברחבי הארץ".

"חשוב להדגיש, שעם כל הכבוד למטה ההסברה, לסלוגנים ולאסטרטגיות, הכל שטויות. בסופו של דבר מה שמביא  את הקולות אלו רק גדולי ישראל, רק הקול קורא, מרנן שר התורה הגר"ח קנייבסקי ומרן ראש הישיבה הגר"ג אדלשטיין וכל ראשי הישיבות שחתמו, כמו גם הסרטון בו נראה הגר"ח קנייבסקי נשאל מה יקרה חלילה למי שמצביע למפלגה שאינה חרדית, כאשר שר התורה חושב וחושב ובסוף אומר שיהיו לו ילדים כמוהם, שזה סרטון חזק ומפחיד ועם המון מסר. בסופו של דבר זה העיקר, כל השאר זה תומך. גם מי שבסופו של דבר לא רוצה להצביע ליהדות התורה, מפחד להמר על עתיד ילדיו ונוכח דברים כאלו הוא לא יכול לעמוד ולהצביע למפלגה שאינה חרדית".

"זו מערכת הבחירות השישית שאני מלווה את המפלגה, המצאנו המון סלוגנים. 'כדי שנוכל לחיות כאן', 'כולנו חרדים', 'משפחה יהודית גדולה', 'האחריות מחייבת', 'בחירה לדורות', כל אלו התאימו מצוין וישבו והתכתבו עם המצב, אבל שום דבר לא היה קורה בלי גדולי ישראל. נכון שחשבנו שיהיה זליגה לליכוד, אבל בסופו של דבר יש את 'הבייס', שהוא עיקר הקולות של יהדות התורה והם שומעים לרבניה. אגודת ישראל לרבנים והאדמו"רים שלה ודגל התורה לרבנים שלה".

"נקודה נוספת זה המומנט המוניציפאלי. הגענו למערכה הזו אחרי מערכת בחירות מוניציפאלית ובקושי התאוששנו אמנם, אך זה עזר לנו מאחר ובכל המטות האזוריים לא היו צריכים לעשות את כל העבודה המוקדמת של פילוחים ורשימות, כי הכל כבר היה מסודר. ואני אתן שוב דוגמה מחיפה, שם אני מתגורר. כל ההצלחה האדירה שלנו הייתה כתובה לנו, היה לנו את הכל על המחשבים בצורה מסודרת. נשאר רק לפתוח מחשבים, להוציא דפים ולהתחיל לעבוד. לא הייתה עבודת פילוח של מי הגיע לגיל הצבעה, איזה תושבים חדשין הגיעו לעיר בשנים האחרונות וכו'. בעצם נשאר למטות האזוריים חצי עבודה, רק להוציא את המצביעים לקלפיות".

"דגל התורה צלחה את המערכה המוניציפאלית ברוב האזורים בארץ ואת אותה הצלחה היה צריך לשמר, להניע את האנשים להמשיך הלאה ולשחזר את ההצלחה. לעומת זאת, חברנו באגודת ישראל הסבירו לנו שאצלם לאור חלק מהכישלונות שהיו, לדוגמה בירושלים, הפיקו לקחים בצורה ההפוכה והיה להם אתגר להצליח, והם אכן הצליחו ובגדול".

איך באמת הייתה עבודת הקמפיין לצד אגודת ישראל, בפרט אחרי מערכת הבחירות הקשה בזירה המוניציפאלית, שהשאירה אחריה שסע וקרע רב בין הציבורים?

"חברי מאגודת ישראל שוקי מנדל, סגן ראש עיריית בני ברק שה עבודה נפלאה עם כל הסיפור של מועצת הקהילות, שהניע מצביעים ועבדה בצורה נפלאה. הוא הסביר לנו בישיבות המטה את שיטות העבודה שלהם ואת דרכי ההסברה והוא בהחלט הצליח בענק ובהחלט שיש לו על זה קרדיט גדול".

"אם כבר דברנו על שיתוף הפעולה בין שתי המפלגות, מעניין לציין עוד נקודה. התחלנו את מערכת הבחירות כאשר דגל התורה עובדת בנפרד ואגודת ישראל בנפרד, במטות נפרדים ובתקציבים נפרדים, כאשר כל אחד פונה לקהלים שלו. ראינו שיש הרבה קהלים ובעבודה משותפת ייווצר בלגן, כולם יעבדו על כולם ובעצם אף אחד לא יצליח לעבוד, מה שנקרא 'קידרא דבי שותפי לא חמימא', דהיינו קדרה של שני שותפים לא יכולה להתחמם כי כל אחד מטיל את האחריות על השני, ולכן הפרדנו את המטות במכוון לצורכי ייעול".

"אך למרות שהפרדנו את המטות, קבלנו החלטה שיהיה הסברה ממוקדת לקהלים מסוימים, כאשר כל מפלגה תפנה למצביעיה, בעוד והלכנו על סיסמא משותפת 'ברגע האמת', שתשדר אחידות. אגב, נוצר שיתוף פעולה מעניין גם בכל התשדירים שהפקנו. אני לדוגמה הייתי אחראי על תשדירי הרדיו מטעם דגל התורה ויוסי צלניקר מטעם אגודת ישראל, עבדנו בשיתוף פעולה מעניין ומצאנו את עצמנו עוזרים האחד לשני בתשדירי המפלגות. בסופו של דבר העבודה הייתה מאוד מיוחדת, כי ידענו להפריד בין היריבות הקשה והמרה שהייתה במוניציפאלי, שגרמה להמון משקעים, לבין המטרה שבסופה של דבר רצינו להגיע".

"לפעמים היו חילוקי דעות פנימיים, אבל הצלחנו ליישב אותם, כי בסופו דבר אלו היו חילוקי דעות על דברים מהותיים שבסופו של דבר הצלחנו לגשר עליהם ולהגיע להסכמות. זה באמת אחד הדברים הטובים שיצאו ממערכת הבחירות הזו, שידענו להפריד בין המוניציפאלי שהלכנו בנפרד בהרבה מקומות לבין הארצי שרצנו יחדיו".

"הרבה חשבו שהריצה המשותפת תהיה מתכון לכישלון. חשבנו בהתחלה שאין סיכוי לשיתוף פעולה, הרי איך אפשר ללכת יחד אחרי יריבות כה קשה. איך נוכל להכניס בקלפי את האות ג' אחרי שנלחמנו בה בירושלים, חיפה, אלעד וערים נוספות. אבל בסופו של דבר, כשגדולי ישראל אומרים את דברם אנחנו מכפיפים את הראש ועושים את מה שהורו. למרבה השמחה זה לא היה רק להכפיף את הראש ולבצע את הוראתם של גדו"י, אלא זה היה גם הכרה והבנה שאנו הולכים יחד, מה שתורגם לכדי פעולה משותפת בשטח, שבסופו של דבר הביאה לתוצאה המרשימה".

יעקב איזק, אגודת ישראל

יהדות התורה יצאה למערכת הבחירות הזו שסועה ומפולגת. אחרי מחלוקת קשה בזירה המוניציפאלית 'דגל התורה' ו'אגודת ישראל' הצליחו לגבור על המחלוקת ביניהן, כאשר קבלו החלטה אחראית בשלב מוקדם לרוץ ברשימה משותפת, כבימים עברו, תוך הגעה לפשרה של שוויון 50/50 ולא 40/60 כבעבר. האם היו התנגדויות באגודת ישראל ואולי דווקא מצד דגל התורה, שביקשו יותר?

"יהדות התורה עשתה הפעם משהו היסטורי. אחרי מערכת בחירות מוניציפאלית רווית כאב, שהשאירה אחריה שסע רב, ראשי המפלגה יעקב ליצמן ומשה גפני לקחו אחריות בוגרת וסיכמו ביניהם על הליכה משותפת, מיד עם ההכרזה על הבחירות. כל אחד ידע את מקומו ומה שבעצם ראינו במערכת הבחירות הזו היא אחדות. כולם אמרו שהאש ביננו תמשיך והוכחנו אחרת".

"נכנסו למערכת בחירות משותפת, כאשר בתחילה דובר על מטות נפרדים והרבה חשבו שזה לא יהיה אפקטיבי, אך למרות זאת עשינו את זה בהצלחה, כאשר כל אחד הביא את קהל הבוחרים שלו. למדנו הרבה מהבחירות המוניציפאליות באגודת ישראל וכמי שהיה יו"ר מטה ההסברה של המפלגה ראינו שהציבור שלנו חזר לעצמו, לא רצינו להפסיד שוב ועשינו את כל המהלכים האפשריים, עם קמפיין מוצלח, גייסנו את הציבור ושמנו את הכל מאחור".

"הקמפיין שאנחנו מדברים עליו, היה קצר וחזק והוא הוטמע ותפס בצורה מדהימה. בתחילה דברו על שאננות, על זה שאין מסרים מצדנו ועל נהירה של הציבור לליכוד. מסתבר שאנחנו יודעים להתלכד, הן בתוך החסידויות על ידי המהלך הגדול של הקמת מועצת הקהילות, כאשר כל קהילה באגודת ישראל, לא לפי גודלה אלא לפי החיבור שלה למפלגה, הצליחה להביא את כל בוחריה לקלפי".

"צריך לציין לזכותם של נציגנו, לא היו שום ויכוחים ביננו, כולם הבינו את גודלנו ושאנחנו בעת מבחן, כאשר אם אגודת ישראל לא תביא הפעם את שלה היא תקבל מכה שלא תוכל לצאת ממנה וראינו שאכן היה תקלה בבחירות המוניציפאליות וזה לא באמת משקף את הציבור שלנו, שגם הוא גדול וגדלנו".

"המהלך שעשינו במועצת הקהילות עם המצ'ינג הוא דרמטי והוכיח שאגודת ישראל גדולה. זה שכולם הגיעו להצביע היה בזכות המסך הידוע של מועצת הקהילות, שסידר במשך יום הבחירות את כל הקהילות והציג בשעת אמת איפה כל חסידות עומדת. זה אתגר את כל החסידויות האחת מול השני ומעבר לכל הכינוסים שנערכו בראשות האדמו"רים, הסוד היה שכולם הרגישו מחויבים ובאמת זה עבד".

עם ההחלטה על הרכב הרשימה לכנסת בתוך אגודת ישראל, נשמעו לא מעט קולות ביקורת על הצבת נציג גור נוסף במקום התשיעי ברשימה המשותפת (שקודם הבחירות לא היה נראה הכי ריאלי. א.ר.). לא היה פחד שזה יפגע במפלגה, על ידי הימנעות מהצבעה של חסידויות מסוימות שראו עצמם כפגועים מאי קבלת מקום זה?

"אני חושב שאנחנו מתעסקים ברכילות קטנה. בסופו של דבר כל החסידויות ראו עצמן מחויבות ולא היו תלונות אלא בקשות של חסידויות מסוימות, אבל כולם מבינים שלכל אחד יש את המקום שלו. אנחנו לא מצביעים לנציגות, אלא למפלגה, לדרך ולגדולי ישראל. אני חושב שאין אדמו"ר או חסידות אחת שהתנו את תמיכתם בהצבת נציג כזה או אחר. ראינו את כל האדמו"רים בכנסים הגדולים שלנו ואלו שאלות של פוליטיקה קטנה".

במהלך מערכת הבחירות פורסם כי נבחנים חשדות נגד סגן השר יעקב ליצמן ובסמוך למועד הבחירות פורסם אף דיווח דומה אודות חבר הכנסת משה גפני, איך התמודדתם עם זה מבחינת הסברה?

"ברור שמדובר כאן בשטויות, זה לא מגיע אל הציבור שלנו שיודע מי הם נבחריו. הדברים האלו יתבררו בהקדם כהכפשות. זה טבעו של איש ציבור, שלפעמים הוא נאלץ גם להתמודד עם כל מיני אנשים שמחפשים אותו. הרב ליצמן יודע שהוא לא עשה שום דבר לא חוקי, הוא נורא נזהר. הזמן הקצר יעבור ויוברר לכולם שהכל בסדר גמור. זאת גם הסיבה שזה לא בא לידי ביטוי במערכת הבחירות, כי אנחנו מכירים את הציבור שלנו".

"הדבר הזה לא היה בשיח כלל. בבחירות האלו השיח לא היה אנטי חרדי בכלל, כי הבחירות האלו היו רק סביב דבר אחד, נתניהו או גנץ. לא היה שום דבר אחר, חוץ מליברמן שניסה קצת לקחת את זה לכיוון החרדי, בפועל לא גיוס, לא גיור, לא שבת ולא חרדים היה השיח, על אף ניסיונות שנעשו".

"זה אחד הדברים הגדולים גם שלנו. הקמפיין שלנו היה נקי וממוקד, בלי להכפיש ולפגוע באף אחד. לא השארנו אף קהל יעד בחוץ. דברנו לכולם, לצעירים ולמבוגרים, לפתוחים ולמודרניים, לעמך ול'בייס'. בנוסף היינו בכל מקום, ביומנים ובאתרים, כדי  לא לפספס אף ציבור ובסופו של דבר זה בהחלט הגיע לכדי ביטוי".

"זה שלא ראינו שזה תופס, אנחנו התחלנו עם הגיוואלד. 'ברגע האמת' הוא עצמו קמפיין גיוואלד, לא חיכינו ליומיים האחרונים. אז נכון שמפורים הקמפיין התחיל לתפוס, אבל היום אין ילד  שלא יודע מה זה 'ברגע האמת', אין כמעט אדם שלא משתמש בזה. נכון שזה לא יציאה שלנו, אבל המסר היה כל כך מתאים שבאמת כולם ראו עצמם ברגע האמת ושמו בצד אגו וויכוחים וכולם התייצבו בקלפי".

"אנחנו עלינו ברוך ד' ואם נגיע בסופו של דבר לשמונה מנדטים, זה דרמטי בכל קנה מידה. לעלות בכמעט 30,000 קול אף אחד כמעט לא חשב. אמרנו שאם נישאר שישה מנדטים זה יהיה כישלון, אם נקבל שבעה מנדטים זה יהיה בסדר. מגיע גם מילה טובה לש"ס שעשתה קמפיין יפה וגם עלתה. הנציגות החרדית מגיעה לכנסת הבאה עם המון אתגרים ובעז"ה נצליח".

דברת על קמפיין הגיוואלד ועל מועצת הקהילות, איך התמודדתם עם השאננות שהייתה בציבור עד כמעט הרגע האחרון והאם דבר זה לא הלחיץ אתכם?

"בהחלט שחששנו. לא ידענו איך להסביר את זה אחרי שנתיים שעברנו עם לפיד בקדנציה שלפני הקודמת, כאשר לא היינו צריכים להסביר לאף אחד מה יכול היה לקרות אם ח"ו היינו נכשלים, אבל השאננות הזאת התפוגגה. ראינו בסופו של דבר שברגע האמת הציבור יצא מהשאננות".

"דברו אתנו על נהירה לזהות, לטב ולליכוד, על כך שכולם אוהבים את נתניהו וזה באמת יצר פחד אצלנו מהמשתה הגדול שנתניהו מכין לנו, אבל מסתבר שבסופו של דבר החרדים הוחרגו משתיית המנדטים. יכול להיות שפה ושם היו חרדים שהצביעו ליכוד ואני מקווה שרוב רובו המוחלט של הציבור החרדי נשמע לדעת רבותיו ויודע שנציגיו עובדים בשבילו, מבין את החשיבות של המנגנון החרדי, של המערכת ולהיות חלק מהציבור. ליכוד השורות בסופו של דבר זה מה שהביא להצלחה הגדולה".

איך אתה מסכם את מערכת הבחירות?

"שיתוף הפעולה שלנו עם דגל התורה לא היה מובן מאליו. אמרו לנו תקימו מטות נפרדים עם מסרים אחרים ותצאו לדרך. היה נראה לנו בהתחלה מוזר, מפלגה אחת עם שני קולות. אבל בסופו של דבר הוכח שהשפענו האחד על השני, למשל הדברים של מרן הגר"ח קנייבסקי שהשפיע גם על החסידים והסיסמה 'ברגע האמת' שיצאה מבית היוצר של אגודת ישראל, על ידי משרד הפרסום בולטון פוטנציאל, שאגב צריך להגיד עליהם מילה טובה על הובלת קמפיין נקי ומוצלח מאוד. דגל התורה הלכה אתנו ועד כמה שהיה אפשר שיתפנו פעולה וזה היה, מבחנתי, המרענן הרשמי וההפתעה שלא הייתה מובנת מאליה".

השארת תגובה