מו"מ עובר: ימי החרדים בקואליציה

כמה סעיפים נדרשו כדי לעגן את מעמדה של השבת בפרהסיה הציבורית? מה היו התכניות לפתרון מצוקת הדיור החרדית? ומה נדרש עבור החינוך החרדי? • הרגע בו נמנעה התלקחות מחלוקת

בגין מציג את ממשלתו בפני הנשיא קציר
בגין מציג את ממשלתו בפני הנשיא קציר

בעמדנו בימים של משאים ומתנים לקראת הרכבת קואליציה, הימים בהם קוצרים את מה שנזרע במהלך מערכת הבחירות כולה. הקמפיינים והספינים, המאמצים והכנסים, התגייסות האדמו"רים והרבנים לצד עבודה אינטנסיבית של הפעילים בשטח, הכל מתנקז בסופו של דבר לדבר אחד: ההישגים שתשיג המפלגה במו"מ הקואליציוני. והם, בדרך כלל, תלויים בכוח שסיגלה לעצמה ובפוזיציה בה ניצבת המפלגה. לא תמיד כך הם פני הדברים. יכולה להיות סיעה קטנה שתצליח לסחוט משרד ממשלתי בכיר יותר בזכות היותה לשון מאזניים, לצד סיעות גדולות שלא זוכות בכיבודים רבים מדי. גם כאן, כמו בכל מקום, הכל תלוי במזל.

בטבען, אין המפלגות החרדיות דורשות בגדולות ובנפלאות. אם ביהדות התורה עסקינן, הרי ששם כמעט ואין עיסוק במשרות ומשרדים. עד לפני כמה קדנציות לא היה בכלל, ובשנים האחרונות מתבקש משרד הבריאות ליו"ר המפלגה, יעקב ליצמן, וכל היתר מסתפקים בסגני שרים (שלא במעמד שר) וראשי וועדות במקרה הטוב. את הדגש המרכזי נוהגים לשים במפלגה החרדית-אשכנזית על ענייני המהות שהם בראש ובראשונה שמירת הסטטוס-קוו בסוגיות דת ומדינה, בדמות השבת בפרהסיה הציבורית במדינת ישראל, בשמירת מוסד הרבנות והמשך הנישואין וגירושין על פי דת ודין.

גם החזקת עולם התורה והישיבות לצד שמירה על עצמאות החינוך החרדי, מהווים נדבך משמעותי בהסכמים. אם אלו תקציבי הישיבות והכוללים ויתר מוסדות החינוך שאינם מעוגנים בבסיס התקציב, כמו מוסדות המוכש"ר (מוכר שאינו רשמי) והפטור, אם אלו הכספים הקואליציוניים שמנותבים למוסדות החינוך, כאלו ואחרים. ועל כולנה כמובן הדאגה לביסוס מעמדם של הצעירים שתורתם אומנותם, שלא יצטרכו להתגייס לצה"ל ולעזוב את בתי המדרש והסטנדרים.

נברנו מעט בארכיונים, בשלל ההסכמים שנחתמו משנת תשל"ז, אז חזרה 'אגודת ישראל' ליטול חלק במשחק הקואליציוני, לאחר עשרות שנים של ישיבה באופוזיציה. החל במנחם בגין וכלה בבנימין נתניהו.

43 סעיפים

ג' תמוז תשל"ז היה היום בו נחתם ההסכם הקואליציוני הראשון עם 'אגודת ישראל'. מן הצד האחד נציגי מפלגת הליכוד שכללה בתוכה את תנועות גח"ל (גוש חירות ליברלים), לע"ם ואחדות. קודם לפרטי ההסכם, מוסכם במסמך להקים ועדה שתנהל את כל ענייני הקואליציה, משהו כמו פורום ראשי הסיעות של היום, אם כי בהרכב שונה. באותה ועדה היו חברים 8 אנשים, נציגי המפלגות השונות, בחלוקה הבאה: 5 נציגים למפלגת השלטון – הליכוד, 2 נציגים לתנועת המפד"ל ונציג בודד ל'אגודת ישראל'.

מכאן מגוללים הצדדים את סעיפי ההסכם הקואליציוני. 43 סעיפים מפורטים שם, לא פחות, על כל ענייני הדת והחיים החרדיים המאורגנים במדינת ישראל. הסעיף הראשון די מפתיע ודורש מהממשלה "לחתור להנהגת שבוע עבודה בן 5 ימים", הדרישה נועדה – ככל הנראה – לצמצם את חילולי השבת. הסעיף השני נראה כלקוח ממצע של מפלגות אחרות, אך מתברר שהדרישה לקבוע רף מינימלי לשכר עובד, מה שמכונה שכר מינימום, הגיעה מלא אחרת מאשר תנועת 'אגודת ישראל'. "הממשלה תדאג שיוחק חוק שכר מינימום" נכתב בסעיף השני בהסכם. ההמשך דומה ועוסק בפנסיה ממלכתית וביטוח בריאות לכל. אצל כחלון זה לא היה יכול להיראות טוב יותר.

בסעיף החמישי עולים צרכי המגזר על השולחן. "ייעשה למען בניית דירות להשכרה בדמי שכירות סבירים, במיוחד לזוגות צעירים ולמשפחות ברוכות ילדים". הדרישה הגיעה ממעונו של מרן האדמו"ר ה'לב שמחה' מגור זי"ע, שהעמיד על סדר היום את הדאגה למצוקת הדיור והרחיב את ההתיישבות החרדית מחוץ לגבולות ירושלים ובני ברק.

סעיף 6 בהסכם הקואליציוני הראשון שנחתם עם החרדים, הוקדש לסוגיית העולים החדשים המגיעים לארץ ישראל ועלולים לרדת ברמת רוחניותם בשל המכשולים הרבים הקיימים. בדרישות אגודת ישראל נכתב כי "הממשלה תפעל למען קליטתם הרוחנית והחברתית של העולים. תעשנה הפעולות למען קליטתם של העולים הדתיים". הדרישות מפורטות יותר: "עולים דתיים יקבלו דיור, במסגרת הזכאות המקובלת, בסביבה המתאימה להן מבחינת האווירה הדתית המתאימה להם". היום היו קוראים לזה גזענות.

המפלגות עמדו גם על שמירת הצביון היהודי של המדינה. בסעיף הראשון העוסק בנושאים אלו, עולה עניין פרסומי התועבה והשחץ. בהסכם דורשים החרדים להקפיד על יישומו של החוק האוסר "פרסום תמונות תועבה והפצתן, מכירתן, הצגתן וכדומה, וכן הדפסת ספרות תועבה והפצתה". שורה מיוחדת נוספה ובה הבהרה כי אם החוק הנוכחי אינו מספק "להשגת המטרות הנ"ל" אזי "תושלם החקיקה לכך".

מפרסומי שחץ עברו לפלונטר הגיור. "הואיל שגיור הוא מושג הלכתי" נכתב "יתוקן חוק השבות וייקבע בו שהגיור הוא לפי ההלכה" מבקשים הנציגים החרדים. עוד בדרישה: "בית דין רבני יהווה את הגוף המוסמך לאשר תקיפותה של כל תעודת גיור מחו"ל". לסעיף התווספה האמירה הבאה: "שר הפנים לשעבר הודיע שלפי מיטב ידיעתו, מאז קבלת התיקון לחוק השבות לפני שבע שנים, לא נחשב לא יהודי כיהודי, וכך תנהג הממשלה בעתיד".

ניתוחי מתים גם היו במוקד ההסכמות שבין הליכוד לאגו"י ובהסכם הקואליציוני שולב סעיף המחייב את הממשלה לתקן את חוק האנטומיה והפתולוגיה "שיקבע כי גם לאחר שמולאו התנאים הדרושים לפי החוק הקיים, אין לבצע ניתוח אחר המוות בלי הסכמת המשפחה בכתב" כמו כן "אדם שהביע את התנגדותו בכתב לניתוח גוויתו, יכובד רצונו גם אם משפחתו מסכימה לניתוח".

אם ניתוחי מתים ופרסומי שחץ כבר כמעט ולא נמצאים היום על סדר יומה של הציבוריות החרדית, הרי שמלחמות השבת חיים וקיימים ואף מתעצמים משנה לשנה. בהסכם המדובר, שכאמור היה הראשון להיחתם בקואליציות החרדים מאז המהפך ב-1977, הוקדשו לא פחות מתשעה סעיפים לשמירה על קדושת השבת וצביונה כיום המנוחה הלאומי של מדינת ישראל.

עידוד למפעלים שומרי שבת

הסעיף הראשון (10 ברשימה הכוללת) מבקש להבטיח כי "לא יופלה לרעה אדם בקבלתו לעבודה, בקידומו, ובהישארותו בעבודה בשל רצונו לשמור על קדושת השבת". במורד ההסכם מפרטים נציגי המפלגות את כל התחומים בהם נדרשת עמידה על משמר שבת קדשנו. "יוקפד על ביצועו, הלכה למעשה, של חוק שעות עבודה ומנוחה" הוא הדבר הראשון עליו עמדה הנציגות החרדית, דרישה שתוקפה לא פג עד עצם היום הזה והיא שבה ועולה מדי תקופה, כאשר מתגברות הפרצות בחומת השבת. אחרי שהבטיחו את זכויות העובדים ביקשו גם לשמר את אחד ממאפייני הסטטוס-קוו השבתי הבולטים, תחבורה ציבורית בשבת. "יובטח שהתחבורה הציבורית תיפסק לפני כניסת השבת או החג ולא תחודש אלא לאחר צאת השבת או החג, תוך קיום הסטטוס-קוו בנושא זה".

הסעיף הבא עלה לכותרות לאחרונה בהקשרים שונים. הוא מדבר על הסמכות להנפיק היתרי עבודה בשבת. מי הם המוסמכים לכך? מתברר שהייתה דרישה שראש המכון המדעי טכנולוגי לבעיות הלכה, הפרופ' זאב לב או נציגו, ישותף באורח קבע בוועדת היתרים להיתרי עבודה בשבת. במקרה ויתגלעו חילוקי דעות "תכריע ועדה בראשות ראש הממשלה ובהשתתפות שר הדתות ונציגי אגודת ישראל". לא נמסר על הפעם האחרונה בה התכנס הרכב מסוג זה. בסעיף נוסף מדגישה אגו"י "לא יאושרו היתרי עבודה בשבת לצרכים כלכליים בלבד".

הנציגות החרדית לא הסתפקה בתיקון לעתיד וביקשה לשנות גם את מוסכמות העבר. "ועדת השרים תבדוק מחדש תוך 6 חודשים את כל היתרי העבודה מכל סוג שניתנו עד עתה, בין כללי ובין מיוחד, וזאת לאור האמור לעיל". הסעיפים ממשיכים לעסוק בנושאי היתרי העבודה, ונראה כי הדברים רלוונטיים גם לימינו אנו "כל היתר עבודה שיוצא ע"י הממונה לכך יובא לידיעת חברי ועדת השרים. כל חברי הוועדה כולל פרופ' לב או נציגו רשאים לערער על ההיתר או על תנאיו ובעקבות הערעור יובא העניין לפני הוועדה".

והנה פסקא נוספת שמעלה געגועים לימים שנציגנו לא חששו לדרוש בעוז את תמיכת הממשלה בעסקים שומרי שבת. "הממשלה תעודד מפעלים בהלוואות ובמענקים למען יוכלו להפסיק או לצמצם את העבודה בשבת". לדמיין את כותרות ההדתה והכפייה אם משפט כזה יכנס בהסכם קואליציוני בשנת 2019. עד כדי כך גדלה 'חוצפתם' של הנציגים האגודאיים, שהעזו לדרוש גם את הסעיף הבא: "תיבדק הדרך לקביעת מכון מדעי טכנולוגי לבעיות הלכה, שייצג את מוסדות המחקר בשטח זה כגוף המופקד מטעם המדינה על ארגון המחקר והפיתוח בכל הקשור למניעת עבודה בשבת. מכון זה כשיקום, יהיה מופקד על מתן ייעוץ מקצועי לעניין בקשות היתרי עבודה בשבת". מי יתן ונזכה.

חוקים נוספים הנוגעים לדת ומורשת ישראל קיבלו התייחסות ואז עברו לעיגון מעמדו של החינוך העצמאי. הסעיף הראשון בנידון מבקש להחיל את החוק שמאפשר להעביר ילדים ממוסד אחד לרעהו מבלי שהמוסד יפגע תקציבית, גם על תלמידי החינוך העצמאי. "דין אחד לכל ילדי ישראל כולל תלמידי החינוך העצמאי". הנציגים מבקשים להשוות את זכויות החינוך העצמאי לכלל המוסדות החינוכיים לצד שמירה על אוטונומיה חינוכית. הרשימה הולכת ומתארכת ונוגעת באינספור נקודות העומדות לפתחה של היהדות הנאמנה. נעצור לרגע ונעבור להסכם שנחתם לכנסת שלאחר מכן, שנראה כי הועתקה כמעט מילה במילה מהסכם זה.

17 דרישות לשבת

בד' מנחם אב תשמ"א, הקים מנחם בגין את ממשלתו השנייה – העשירית בתולדות מדינת ישראל. החרדים חזרו על דרישותיהם כמעט במדויק. "כל סעיפי ההסכם הקואליציוני לכנסת התשיעית שרירים וקיימים, ולצורך ביצועם ייראו כאילו נכתבו מחדש בהסכם זה, שהוא המשך ותוספת להסכם הקודם. סעיפים שעדיין לא בוצעו, או שבוצעו בחלקם, יבוצעו בהקדם" נכתב בכותרת המסמך.

בסעיף השני ביקשו לשלב את הציבור החרדי בתקציבים, וגם בביצוע, כלומר בקשה לשותפות פעילה של חרדים במוסדות המדינה. "הממשלה תדאג שחלקי ציבור שונים, לרבות הציבור החרדי, לא יופלו לרעה בהקצאת משאבים ממשלתיים, עירוניים ושל הסוכנות היהודית בתחום החינוך והחברה, וישולבו בביצוע". די מפתיע החלק של הביצוע.

גם על צביונה היהודי של המדינה בשבת וכשרות הקפידו הח"כים שכבר טעמו את טעם השררה. "הממשלה תקפיד על אכיפת החוק גם בנושאים דתיים, לרבות חוקי עזר מקומיים, לרבות באמצעי האכיפה הממלכתיים. ייעשה למען אכיפה מלאה של כל החוקים הקשורים בשמירת שבת, בכשרות ובבשר חזיר". בקשה מעניינת נוגעת לשינוי חוקי הבחירות. סוכם כי לא ייעשה שינוי אלא בהסכמת כל השותפים.

ושוב חוזרים לסוגיית השבת. הדרישות מהממשלה הם לפעול לצמצום העבודה בשבת. האמצעים שמציגים הנציגים החרדיים הם כדלהלן, חלקם היו כבר בהסכם הקודם וחלקם התחדשו בהסכם זה. תחזיקו חזק זה הולך להיות ארוך: "יוקפד הלכה למעשה שלא יופלה לרעה אדם בקבלתו לעבודה, בקידומו ובהישארותו בעבודה בשל רצונו לשמור על השבת. אם החוק הקיים אינו מבטיח זאת – הוא יתוקן בהתאם לכך.

"יובטח שהתחבורה הציבורית תיפסק לפני כניסת השבת או החג, ולא תחודש אלא לאחר צאת השבת או החג, תוך שמירת הסטטוס-קוו בנושא זה. משרד התחבורה והרשויות המוסמכות בהתאם לחוק ידאגו לביצוע מלא של סעיף זה.

"מפעל חדש שייבנה, או מפעל קיים שיורחב, יקבל סיוע ועזרה כדי שיוכל לתכנן את תפעולו בלא לעבוד בשבת. במיוחד יוקפד בנדון בנוגע למפעלים חדשים. הממשלה תעודד מפעלים בהלוואות ובמענקים, למען יוכלו להפסיק או לצמצם את העבודה בשבת.

"כל היתר עבודה הניתן על-ידי הממונים, לרבות היתרים חד-פעמיים, ידווחו לוועדה המייעצת, הפועלת ליד ועדת השרים, בתוך חודש מיום הוצאתם, לרבות נימוקי מתן ההיתר. כל חבר בוועדה, לרבות "המכון הטכנולוגי" או "צומת", רשאי לערער על ההיתר או על תנאיו, והערעור יובא תוך שבועיים לדיון והכרעה בוועדת השרים.

"שר העבודה יחתום על היתר עבודה לאחר שהתיק הובא לוועדה המייעצת לחוות-דעתה. תינתן זכות ערעור לדעת מיעוט בוועדה המייעצת לפני ועדת השרים. נציג של המכון הטכנולוגי לבעיות ההלכה ו/או "צומת", וכן נציג נוסף שיוסכם על-ידי אגודת ישראל, ישותף באורח קבע בוועדת השרים להיתרי עבודה בשבת.

"חוק שעות עבודה ומנוחה יתוקן כדלהלן: היתר מיוחד לא יינתן לתקופה העולה על שתי שנים. העונש הכספי על עבירת חוק שעות עבודה ומנוחה יוגדל במידה ניכרת ומשמעותית. ימונה סגן למפקח העבודה הראשי, לצורך פיקוח על ביצוע חוק שעות העבודה והמנוחה בקשר לשבת ומועדים.

"בכל המפעלים שיוקמו, בפרט בפרויקטים לאומיים, יילקח בחשבון ההיבט של שמירת שבת, הן בזמן הקמתם והן בהפעלתם לאחר מכן, לצורך זה ישותף נציג המכון המדעי הטכנולוגי לבעיות הלכה בצוות התכנון וההקמה במסגרת המתאימה למטרה זו.

"ייעשה להמשך צמצום וביטול עבודות בשבת בתחנות חברת החשמל. בתחנות חדשות שתיבנינה ידאגו לאוטומציה, והתחנה תיבנה כך שייצור החשמל לא יגרום לחילול שבת, ככל הניתן. לצורך סעיף זה תוקם ועדה מנציגי ראש הממשלה, שר הדתות ושר האנרגיה. הוועדה תגיש המלצות תוך 6 חודשים.

"יוקפד הלכה למעשה על שמירת השבת בנמלי חיפה, אשדוד אילת. שר התחבורה ידאג לביצוע סעיף זה. כן ייעשה ככל האפשר במגמה להגיע לשמירת השבת בנמל התעופה בן-גוריון.

"יוקפד הלכה למעשה ש"אל על" לא תפעל בשבת ובמועדים בארץ ובחוץ-לארץ. מטוסי "אל על" לא ימריאו, לא יטוסו ולא ינחתו בשבת ובמועד. על חברת "אל על" להסדיר את לוח הזמנים של כל טיסותיה כדי לקיים את הכלל הזה.

"כן יוקפד הלכה למעשה על שמירת השבת בהתאם לחוק בכל החברות הממשלתיות, רכבת ישראל, קידוחי נפט, ובאירועים מיוחדים שלהם בארץ ובחוץ-לארץ.

"נציגי המדינה בארץ ובחוץ-לארץ לעניינים רשמיים יקפידו הלכה למעשה על שמירת השבת והמועד בעת מילוי תפקידם. ביקורים רשמיים ייערכו באופן אשר לא יגרמו לחילולי שבת ומועד.

"תימשך שמירת השבת, המועד והכשרות בכל המוסדות הממלכתיים בארץ ובחוץ-לארץ ובמוסדות המוחזקים והנתמכים על-ידי המדינה כפי המקובל.

"הממשלה תממן מתקציבה מחקרים למציאת דרכים טכנולוגיות שבאמצעותן ניתן יהיה לבטל ו/או לצמצם עבודות שבת.

"ועדת השרים או באי-כוחה יבדקו בתוך שנה את כל היתרי העבודה שניתנו עד כה, לרבות היתרי העבודה הכלליים.

"כל מוסדות הרפואה הממשלתיים והנתמכים על-ידי הממשלה ינוהלו על-פי ההלכה בנושאי כשרות, שבת וכוהנים, על-מנת לאפשר לכל חלקי האוכלוסייה לקבל שירות. על-מנת להשיג מטרה זו, ימשיך משרד הבריאות בתוכנית להתאמת המוסדות הקיימים לדרישות.

"יאופשר לספורטאי שומר שבת להשתתף במשלחות ספורט רשמיות ללא השתתפות בתחרויות המתקיימות בשבת. ייעשה כדי לאפשר לספורטאים דתיים להשתתף בתחרויות בארץ ובחוץ-לארץ שלא בשבת ובמועדי ישראל".

אם רק שליש מכל זה היה יוצא אל הפועל – כל הצביון השבתי של המדינה היה נראה אחרת לחלוטין.

דאגה לגולה

עוד בדרישות: החוק למניעת הונאה בכשרות, חוק שיפוט בתי-דין רבניים: "שר הדתות יגיש הצעת תזכיר לוועדת השרים לתיקון חוק שיפוט בתי-דין רבניים, אשר תכלול את סעיפי ההסכם הקואליציוני הקודם בעניין זה, שטרם בוצעו". יש גם תאריכים: "הצעת החוק בעניין זה תוגש לכנסת בתוך 6 חודשים מיום הגשת הצעת התזכיר. הצעת חוק שירותי הדת היהודיים תוגש לכנסת בתוך שנה מיום הגשת הצעת תזכיר על-ידי שר הדתות".

גם על שכר הרבנים לא פסחו: יעובד סולם שכר חדש לרבנים המקומיים לרבות רבני השכונות ורבני ההתיישבות. בתוך שלושה חודשים תוקם ועדה בין-מפלגתית, המורכבת מנציגי הסיעות החתומות על הסכם זה. ועדה זו תסיים את עבודתה ותגיש את הצעותיה, לרבות עניין הצמדת השכר.

בקשה שחוזרת על עצמה כל פעם: "הממשלה תקים ועדה לתכנון ולתקצוב לישיבות ולמכונים גבוהים לתורה, כדי לרכז את כל העזרה הממשלתית לישיבות ההסדר ולישיבות גבוהות ולמכונים המוכנים לקבל פיקוח כספי וארגוני של הוועדה, בנוסף על זה של מבקר המדינה, למען תכנון ותקצוב יעיל של המוסדות התורניים האלו, ביסוס קיומם, בנייתם ופיתוחם, תוך שמירה על חירותם ורמתם הרוחנית" לפני הבחירות הנוכחיות הדגיש סגן השר פרוש שיעמוד על הקמת גוף מעין זה…

ובשדה החינוך לא טמנו ידיים: הממשלה תפעל ותשקוד להעמקתו ולהרחבתו של החינוך הערכי היהודי הציוני בבתי-הספר הממלכתיים והממלכתיים-הדתיים. יובטח המשך חינוך על-יסודי חינם. תובטח הלכה למעשה שמירת הכשרות במוסדות ממשלתיים בארץ ובחוץ-לארץ. ועוד: הממשלה תעמיד תקציב פיתוח הולם לישיבות. התקציב לתלמידי הישיבות יוגדל בהתחשב בעלות. העדפת מוסדות תורה בערי פיתוח תישאר ביחס הקיים, והוא הדין ביהודה ושומרון, בגולן ובחבל-עזה. התקציב לפרויקט לסיוע לפנימיות יושווה לתקציב שמקבל ילד בשירותי הסעד ובעליית הנוער.

נקודה חשובה: "משרד החינוך יכיר בתתי"ם – תלמודי תורה – כמוסדות-פטור באמצעות החינוך העצמאי, לאחר שיעמדו בתנאי הבטיחות, ההיגיינה והתברואה בלבד. אישור ת"ת כמוסד פטור יהיה על-ידי שר החינוך בלבד, בלי תלות בוועדת החינוך העליונה שבמשרד החינוך, הכול על-פי החוק. תקציב התתי"ם יהיה ביחס ישיר לעלות לתלמיד בחינוך העצמאי".

בדרך מתוחכמת ביקשו לטרפד שליחת ילדים למוסדות המיסיון ובסעיף מיוחד נכתב כי מכיוון שלבתי-הספר המתנהלים במוסדות המיסיון אין הכרה לצורך מילוי חוק חינוך חובה, והורי הילדים הלומדים שם אינם מקיימים את החוק בעניין זה, יוקפד הלכה למעשה על ביצוע החוק. כרגיל גם הותנה שיישמר הסטטוס-קוו הקיים בנושאים דתיים, בחקיקה, בנהלים ובתקנות.

עוד בהסכם: יאושרו תקנים למשרות משגיחי כשרות במוסדות ממשלתיים בהתאם לצורך. חיטוטי שכבי תפסו מקום של כבוד ובהסכם נכתב כי יוקפד הלכה למעשה על שמירת החוק הקיים האוסר חיטוט וחפירה בקברים. כל עצמות אדם, או שרידי אדם, שהוצאו או יוצאו מקבר מאיזו תקופה שהיא ונמצאים בכל רשות שהיא, יובאו לקבורה מידית בהתאם לחוק. בכל רישיון חפירה שיינתן על-ידי הרשויות המוסמכות ייאמר, כי אם נמצא בשטח החפירות קבר, תופסק החפירה ולא ייגעו בקבר ובתכולתו, ויש להודיע בכתב לרבנות הראשית ולקבל הוראה כיצד לנהוג. תוגש להנהלת הקואליציה הצעת חוק פרטית בעניין קברים עתיקים, כפי שהוגשה בזמנה להנהלת הקואליציה הקודמת.

מצאנו גם סעיף שבוטל בגזירות לפיד: בני ישיבה מחוץ-לארץ יקבלו תמיכה שווה לתמיכה שמקבלים סטודנטים. כדי למנוע מצב שעולים חדשים לא ידעו על האפשרות לשלוח את ילדיהם למוסדות חינוך דתיים נכתב כי בשאלון המוגש לעולים עם בואם ארצה יוזכר בסעיף החינוך, שלרשותם עומדים גם בתי-ספר של החינוך העצמאי ו"בית יעקב" מלבד ממלכתיים וממלכתיים-דתיים.

הנציגים ביקשו להבטיח תקציב שנתי מיוחד לישיבות לסוגיהן: כלליות, תיכוניות, הסדר, מקצועיות, אולפנות וכיו"ב, למפעלי תורה, חינוך ותרבות, וזאת בסכום שנתי כולל של 700 מיליון שקל. כל הכספים יתוקצבו בספר התקציב באמצעות המשרדים הממשלתיים הנוגעים בדבר, ויעמדו לביקורת מבקר המדינה. נוסף על שוויון למוסדות חינוך מקבילים, תהיה התחשבות בצרכים המיוחדים של החינוך האגודאי לבנים ולבנות על כל שלביו: החינוך העצמאי – קדם-יסודי, יסודי, תתי"ם ועל-יסודי – בית יעקב.

מספר התלמידות במוסדות החינוך העל-יסודיים לבנות של אגודת ישראל, לרבות סמינרים, מדרשות וכו', ייקבע גם בהתחשב במטרת הלימודים לשמם. הוא הדין במוסדות חינוך דומים אחרים. החינוך האגודאי על כל שלביו יקבל את חלקו בתקציב הפיתוח בהתאם לחלקו היחסי במערכת החינוך. נוסף על כך תבדוק ועדה קואליציונית את בעיית הפיגור במה שנוגע למבנים, ותציע הצעות לפתרון הדבקת הפיגור והשוואה במבנים לחינוך העצמאי, כמו בחינוך הממשלתי והממלכתי-הדתי.

בהסכם ביקשו לשלב את רשת הגנים של אגודת ישראל לרבות "בית יעקב" ו"אגודת ישראל" בירושלים במערכת של החינוך העצמאי בכל הגילים, הן מבחינה חינוכית והן מבחינה תקציבית. הממוצע בגני-הילדים יכול להיות יותר קטן, כפי שעיקרון זה נקבע בנוגע לממוצע בבתי-הספר של החינוך העצמאי.

דרישה כוללנית יותר ביקשה לקחת בחשבון שבכל שכונה, שיש בה תושבים דתיים, יוקמו גן-ילדים ובית-ספר של החינוך העצמאי בהתאם לצורך. גם בעתיד בתכנונן של קריות ושכונות חרדיות יתכננו מראש בנייה והקמה של בית-ספר וגן-ילדים של החינוך העצמאי. הממשלה תבטיח שהרשויות המקומיות ייתנו את השירותים הדרושים לחינוך האגודאי, על כל שלביו כנ"ל, החינוך העצמאי – קדם-יסודי, יסודי, תתי"ם ועל-יסודי – בית יעקב, בהתאם לרמת השירותים הנהוגים במערכת הכללית.

לא רק לארץ ישראל דאגו אלא לנוכח ההתבוללות ההולכת וגוברת בגולה והמכלה חלקים ניכרים מהעם, תורחב הפעולה הקיימת לביסוס ולפיתוח של בתי-ספר יהודיים על-יסודיים פנימייתיים בתפוצות הגולה. למטרה זו יועמדו משאבים מספיקים הדרושים למוסדות הקיימים, ומשאבים נוספים לפתיחת מוסדות חדשים בהתאם לדרוש ברחבי הגולה, במיוחד במרכזי ההתבוללות הקשים ביותר.

ושוב: הממשלה תפעל לעידוד דיור להשכרה. יושלם במושב הקרוב של הכנסת תהליך חקיקת חוק משפחות ברוכות ילדים. יימשך ויורחב מפעל שיקום שכונות, תוך שילוב מלא של מוסדות דתיים בהתאם לצורך.

במסגרת תוכניות הבנייה הכלליות לזוגות צעירים של משרד השיכון, יוקמו מדי שנה יחידות דיור של שיכונים ייחודיים לזוגות צעירים דתיים. הממשלה תחליט כי בכל יישוב חדש או שכונה חדשה המוקמת בארץ תשולב באופן מלא, בתכנון ובביצוע, הקמת מוסדות דתיים, בית-כנסת, מקווה, גן דתי ובית-ספר דתי. מוסדות אלה ייבנו יחד במשולב עם התשתית הציבורית הכללית וזאת על-פי גודל האוכלוסייה ובהתאם לצורך.

במסגרת שכונות חדשות המוקמות בירושלים ובמקומות אחרים בארץ יאפשר משרד השיכון הקמת שיכונים לתושבים דתיים. ייעשה לבניית קריות ושיכונים ייחודיים, לרבות דירות להשכרה. תהיה התחשבות מיוחדת לגבי דיור לזוגות צעירים, כאשר אחד מבני הזוג הוא ילד חמישי ואילך במשפחתו.

גם לגיל הזהב נרשמה דאגה: השוואת מעמדם של בתי-אבות המאוגדים באמצעות אגודת "תפארת בנים" וכן בתי-אבות חרדיים למעמדם של רשת בתי-אבות של הג'וינט ו"משען". הממשלה תבטיח תקציב פיתוח נאות להקמת בתי-אבות לציבור הדתי ותסייע בהקמת מוסד סיעודי ליד אחד מבתי-האבות של אגודת "תפארת בנים". הוא הדין במוסד סיעודי ליד אחד מבתי-האבות החרדיים.

במפלגה החרדית ביקשו גם להצהיר כי ראש הממשלה מאמין, כי מאחר שמושג הגיור הוא במהותו הלכתי, יש לתקן את חוק השבות ולכלול בו את המילים "גיור כהלכה". משום כך יעשה ראש הממשלה כל מאמץ אפשרי כדי לגבש רוב בכנסת למען התיקון כאמור.

מאחת לשלושה

בתש"נ התהפכו היוצרות. ממפלגה אחת הגיעו התנועות החרדיות מפוצלות יותר מאי פעם. שנה אחרי הקמת 'דגל התורה', שש שנים אחרי הקמת ש"ס, ואם זה לא הספיק, גם בתוך הסיעות נרשמו התפצלויות וכן ניתן לראות הסכמים נפרדים שנחתמו עם ח"כים מתוך הרשימות החרדיות, כמו לדוגמא עם נציג 'אגודת ישראל' שהכשיל את התרגיל המסריח, איש חב"ד הרב אליעזר מזרחי.

כך נחתם הסכם מסגרת לשיתוף פעולה בין תנועת הליכוד לחבר הכנסת הרב אליעזר מזרחי: "הואיל: וסיעת הליכוד פועלת להבטיח תנאים להרכבת ממשלה ברשות יצחק שמיר והואיל: וחבר הכנסת הרב אליעזר מזרחי תומך בליכוד ובמינוי יצחק שמיר למועמד לכינון ממשלה בראשותו, לכן הסכם בין הצדדים כדלקמן:

א. הצדדים יפעלו לשמור על הסטטוס קוו הדתי. ב. חוק זכויות האדם לא יוגש אלא בהסכמה ובתיאום בין הסיעות הליכוד וחבר הכנסת מזרחי. ג. הצדדים יפעלו להשלמת ההליכים לחקיקת חוק החזיר בתום שישה חודשים. ד. התניות המופיעות בנספח להסכם בין תנועת אגודת ישראל ובין מפלגת העבודה, בעניין חילול שבת ומניעת פרסומי תועבה ברשות הרבים – ייתוספו להסכם זה בשינויים המחויבים לגבי אישורי המוסדות המפלגתיים, והצדדים מצהירים כי קראו אותם והבינו את תוכנם. ה. הצדדים יפעלו ליישם את המלצות ועדת העבודה והרווחה מיום 21 במרס 1990 בעניין חוק ההפלות.

הממשלה תפעל לצמצום הפערים בתחום החינוך, ובהתאם יפעלו הצדדים להקצאת משאבים מתאימים מתקציב המדינה לכל מוסדות החינוך, כדי להביא לשוויון מלא ביניהם. הממשלה תפעל לפתרון מצוקת הדיור של זוגות צעירים ומשפחות ברוכות-ילדים.

אחוז החסימה בבחירות לכנסת ישונה רק בהסכמת הצדדים. הצדדים לא יפעלו לשינוי שיטת הבחירות והממשל, אלא בהתאמה ביניהם. כחסיד חב"ד עמד מזרחי גם על שלמות הארץ: הצדדים לא יתמכו בהקדמת מועד הבחירות לכנסת ה-13 אלא בתיאום מוקדם. ממשלת הליכוד בראשות יצחק שמיר לא תסכים לוותר על שטחים משטחי ארץ-ישראל ולא תקיים מגעים עם אש"ף או גורמים המייצגים אותו. ירושלים השלמה היא בירת ישראל הנצחית, בריבונות ישראל, ואינה ניתנת לחלוקה.

הממשלה תקדם את הטיפול בהעלאת שארית הפליטה מתימן. הצדדים יבדקו דרכים לבדיקת גורלם של ילדי תימן הנעדרים, לרבות חקירה ממלכתית מתאימה. במסגרת המאמצים לקליטת העולים, תפעל הממשלה למציאת פתרונות דיור וקליטה הולמים.

חבר הכנסת הרב מזרחי יצטרף כשותף לקואליציה, אם תוקם ממשלת ליכוד בראשות יצחק שמיר. בכל ממשלה שהליכוד ישתתף בה יכהן חבר הכנסת הרב מזרחי כסגן שר, בתפקיד ביצועי. חבר הכנסת הרב מזרחי בתפקידו כסגן שר יקבל אחריות ישירה לניהול תחום נרחב בתוך משרד ממשלתי, ויפעל בסמכות מלאה של שר לגבי תחום זה.

הליכוד מתחייב לפעול למילוי צורכי הקהילה של האוכלוסייה שאותה מייצג חבר הכנסת הרב מזרחי, בתחומי הדיור, שיקום שכונות, הקמת מרכזים קהילתיים, שיקום מערכת החינוך והכול על פי תכניות מפורטות שיוגשו לממשלה על-ידי חבר הכנסת הרב מזרחי בהתאם למדיניותה ועל-פי הקריטריונים שנקבעו לעניין זה. הליכוד יפעל להכללת מוסדות המומלצים על-ידי סיעת הרב מזרחי בהסדרי מ.ת.ן, ובלבד שמוסדות אלה יענו על קריטריונים שנקבעו לעניין זה, הכול כפי שייקבע לכל יתר המוסדות הנהנים מסיוע במסגרת זו.

נציגי הסיעה שאותה מייצג חבר הכנסת הרב מזרחי ישולבו בתפקידים ציבוריים וממלכתיים ברשויות המדינה ומוסדותיה, ובלבד שיענו על הכישורים הנדרשים ובהתאם לנהלים המקובלים בשירות המדינה. עם כינון הממשלה, ובתוך חודש ימים כאמור לעיל, יפעל הליכוד למתן מעמד של סיעת יחיד בכנסת לחבר הכנסת הרב מזרחי.

היה והליכוד לא יוכל להרכיב ממשלה בראשותו, ימונה חבר הכנסת הרב מזרחי לנציג בוועדת הכספים של הכנסת על חשבון נציגות הליכוד. הממשלה תדאג לביטחונם ושגשוגם של כל היישובים היהודים ביהודה, בשומרון ובחבל-עזה. עם הקמתה של ממשלה כאמור, תוקם ועדה משותפת מטעם הקואליציה, בהשתתפות חבר הכנסת הרב מזרחי, לבדיקת הדרכים לביסוס השוויון בהקצאת אמצעים ממשלתיים לכל מוסדות החינוך ברמות השונות.

הצדדים מסכימים, כי בתיאום עם יתר השותפים בקואליציה, ייקבעו אמות-מידה קבועות לחלוקת כספים ייחודיים. הליכוד יבדוק את דרישת חבר הכנסת מזרחי להוסיף דגש מיוחד במסגרת תוכניות הלימודים בבתי-הספר היהודיים לשעות תורניות. סיעת הליכוד תפעל במשותף עם חבר הכנסת מזרחי ותסייע לו בקידום פעילותו הסיעתית והציבורית כדי להגשים את מטרותיו.

דגל התורה דורשת הסכם שלום

ואלו התוצאות שעלו מפגישה בין 'דגל התורה' לליכוד: בלשכת ראש הממשלה ביום כ"א באדר התש"ן – 18 במרס 1990 סוכם כדלהלן:

  1. הליכוד יתנגד לפגיעה כלשהי בסטטוס קוו, בענייני דת, גם אם תוקם ממשלה רחבה. חוק זכויות האדם לא יוגש לכנסת אלא לאחר תיאום והסכמה עם סיעת דגל התורה. אם תוגש הצעת חוק פרטית או ממשלתית – הצבעת סיעת הליכוד תהיה בתיאום והסכמה עם סיעת דגל התורה.
  2. הליכוד לא יתמוך בהצעות לשינוי שיטת הבחירות לכנסת ובהעלאת אחוז החסימה אלא בתיאום והסכמה עם סיעת דגל התורה. (שוב פעם אחוז החסימה, אז עוד התנגדו בדגל להורדתה).
  3. ההבנות שהיו עם משרד האוצר בקשר לתוספת תקציב לחינוך, דתות, קליטה ועוד בסך כולל של 96.7 מיליון ש"ח – יכובדו. המדובר על תוספת תקציב לשנת 91/1990 . כמו כן תכובד ההסכמה עם האוצר בנושא פעולות תרבות של דגל התורה – "דעה ותודעה".
  4. סיעת דגל התורה תקבל נציגות בממשלה שהליכוד ירכיב. משקלו של התפקיד שיוטל על דגל התורה יהיה שונה אם מדובר בממשלה צרה או בממשלה רחבה.
  5. במשרדי ממשלה רלבנטיים, שיהיו בידי הליכוד, ייעשה מאמץ להתחשב בצורכי האוכלוסייה שדגל התורה מייצגת.
  6. הליכוד רואה בשלום יעד לאומי בעל חשיבות עליונה ויעשה כל שניתן למען קידום תהליך השלום. אולי זה הסעיף שאילץ את סגן השר פרוש להדגיש בפני חסידי חב"ד כי ההליכה המשותפת עם 'דגל התורה' אינה אלא במסגרת בלוק טכני בלבד…
  7. סיעת דגל התורה תתמוך ותשתתף אך ורק בממשלה בראשות הליכוד. תבקש סיעת דגל התורה להשתחרר מהתחייבות זאת – יהא כל האמור לעיל בטל ומבוטל.

מכתבו של רבין לגר"ע יוסף

בשנת תשנ"ב הקים יצחק רבין את ממשלתו וחתם הסכם קואליציוני עם תנועת ש"ס, שקיבלה את תפקיד שר הפנים ושני סגני שרים – במשרד החינוך ובמשרד הבינוי והשיכון. סוכם גם כי השר מטעם סיעת ש"ס יכהן כחבר ועדת השרים לענייני ביטחון, וכחבר הוועדה למינוי דיינים מטעם הממשלה.

ההסכם שנחתם בין מפלגת העבודה לש"ס כלל בסעיף הראשון התנייה לחקיקה של חוקי-יסוד שיש להם השלכה בענייני דת שתהיה טעונה הסכמה מראש של כל מרכיבי הקואליציה. לפי ההסכם, "לא תבוטל ולא תתקבל חקיקה בענייני דת אלא בהסכמת כל הסיעות המרכיבות את הקואליציה. סעיף זה ייכלל בכל אחד מההסכמים הקואליציוניים אשר ייחתמו בין מפלגת העבודה לבין הסיעות המצטרפות לקואליציה".

סעיף מיוחד התייחס לסוגיית הסכמי השלום וקבע כי "כל הסכם שלום חוזי הכרוך בוויתור על שטח הנמצא כיום בריבונות או בשליטת מדינת ישראל לצד אחר להסכם או לצד שלישי כלשהו, יובא ההסכם להכרעת העם במשאל-עם או בבחירות לכנסת ולראשות הממשלה שתיערכנה לפני חתימת הסכם השלום. סיעת ש"ס תצביע בכנסת בענייני חוץ וביטחון על-פי קביעת מועצת חכמי התורה".

עוד בהסכם: "א. במסגרת משרד החינוך והתרבות יוקם אגף לחינוך ותרבות חרדי במעמד זהה לאגף החינוך הממלכתי-דתי. ב. המינהל יכלול את מכלול יחידות המשרד המופקדות על הנושאים של החינוך החרדי לסוגיו בכל הרמות ותרבות תורנית וחרדית. ג. המינהל יהיה כפוף לסגן השר מטעם ש"ס. ד. מנהל האגף ימונה על-ידי הממשלה על-פי המלצת סגן השר מטעם ש"ס.

"במסגרת המכסה הפוליטית של המינויים במשרד החוץ ימונה בהמלצת ש"ס אדם בעל כישורים הולמים לתפקיד דיפלומטי נאות", וכן "אם ישונה הרכבו של הוועד המנהל של רשות השידור, יישמר מעמדה של ש"ס בגוף זה".

סעיף כלכלי נוסף קבע כי "הממשלה תפעל בהקדם לבניית דירות להשכרה בשכר דירה שזוגות צעירים ומחוסרי דיור יכולים לעמוד בו, ותראה בכך פתרון מועדף למצוקת הדיור בישראל".

בענייני דת נקבע: אחדות העם וחיי חברה מתוקנים מחייבים טיפוח סובלנות, קירוב לבבות בין כל חלקי העם וחופש מצפון ודת. הממשלה תימנע מכל כפייה דתית ואנטי-דתית מכל צד שהוא, תבטיח את צורכי הדת הציבוריים של התושבים ללא השפעת זיקות פוליטיות.

שר הביטחון ימנה צוות בראשותו, אשר יבדוק ויקבע את אמות המידה בנהלים למתן דחיית שירות בצבא ללומדים בישיבות במגמה למנוע ניצול לרעה של הסדרים הקיימים בתחום זה.

הממשלה תשתית את היקף התקציבים לרבות תקציבי פיתוח הניתנים לתרבות ולחינוך יסודי, תיכוני וגבוה ולתלמידי ישיבות ות"תים על בסיס אחיד ושוויוני. יבוטלו כל הכספים הייחודיים.

מכתב נדיר ששלח יצחק רבין למרן הגאון רבי עובדיה יוסף נשיא מועצת חכמי התורה של ש"ס, עם כינון הקואליציה.

"לכבוד הרב עובדיה יוסף הראשון לציון, ירושלים

מכובדי הרב עובדיה.

הריני מתכבד להודיע לכבוד הרב, שאני מקווה להציג, בשבוע הבא, בפני הכנסת ממשלה שתשרת נאמנה את עם ישראל, ואני עושה עתה מאמצים להרחיב את מסגרתה.

המורשת היהודית קיימה את עם ישראל דרך כל נדודיו וגלויותיו, ואני רואה חובה לשמור על הקשר והזיקה ההדדיים בין מדינת ישראל למורשת ישראל.

השמירה על אחדות העם מחייבת סובלנות ויצירת תנאים לחיים משותפים מתוך כבוד הדדי בין דתיים לחילונים, והיא תנחה אותי לפעול למניעת קיטוב ופגיעה ברגשות ציבור שלומי אמוני ישראל.

ידועה לי, כבוד הרב, דאגתך הכנה, הנובעת מעומק לבך, לחינוכם של כלל ילדי ישראל לאור ערכי היהדות, ואני מבטיחך נאמנה שהממשלה ומשרד החינוך והתרבות יתמידו במגמה של הקניית ערכים אלו ללא כל פגיעה.

כבוד הרב, ברצוני להביע את הערכתי, הוקרתי ותודתי על תרומתך ליצירת האווירה והתנאים לכינונה של הממשלה, שאני תפילה כי היא תענה על התקוות שהעם תולה בה.

בברכה, יצחק רבין".

בחירות בבני ברק ורדיו חרדי

בכנסת ה-14 נבחר ראש הממשלה בנימין נתניהו לראשונה לראשות הממשלה, ההסכם הקואליציוני שנחתם בין יהדות התורה והליכוד היה בן 3 עמודים בלבד וכלל את רוב הדברים שהכרנו מקודם, הסעיף החריג היחיד היה זה הנוגע לבחירות בעיר התורה והחסידות. "יערכו בחירות לעיריית בני ברק לא יאוחר מחשוון תשנ"ז" נכתב. באותה עת כיהנה בבני ברק ועדה קרואה.

גם עם סיעת ש"ס נחתם ההסכם, גם הוא בן 3 עמודים בלבד, ופלוס מינוס חוזר על עצמו כקודמו. גם כאן אפשר למצוא סעיף חריג המתייחס לבקשתה של תנועת ש"ס להקים ערוצי רדיו מותאמים למגזר.

בבחירות שלאחר מכן נבחר אהוד ברק לראשות הממשלה. הייתה זו הפעם הראשונה שהיהדות החרדית נאלצה להתמודד עם משבר חוק הגיוס, לאחר שבג"צ פסל את ההסדר הקבוע של תורתו אומנותו מראשית המדינה. בהסכם עם ש"ס, הוגדרו המשימות לשמירת מעמדם של בני הישיבות.

"שר הביטחון ימנה, מיד לאחר הצגת הממשלה, וועדה של אנשי משפט ובה נציגים של ראש הממשלה ושר הביטחון, של היועץ המשפטי לממשלה ונציגים של ועד הישיבות, על מנת שתגבש את ההסדר החוקי הראוי לנושא גיוס בני הישיבות. מאחר שבג"צ פסק שעל פי החוק הקיים אין שר הביטחון מוסמך לדחות שירותם של יוצאי צבא מהטעם שהם לומדים בישיבה מבלי שהשר הוסמך לכך במפורש בחוק, והואיל וכלל אין כוונה למנוע מבני ישיבות להמשיך בלימודיהם, יהיה צורך לתקן את חוק שירות הביטחון התשמ"ו- 1986, באופן שהחוק יכלול בין העילות המסמיכות את שר הביטחון, לפי שיקול דעתו לפטור יוצא צבא משירות או לדחות את שירותו, גם את הטעם של "תורתו אומנותו". הדחייה או הפטור יכולים להתייחס לכל מספר של בני ישיבות. בשלב ראשון, יוטל על הועדה להציע לראש הממשלה תוך שלושה חודשים, את הנוסח לתיקון החוק כאמור, באופן שהממשלה תדאג למנוע מצב, שדחיית השירות נעשית בחוסר סמכות או בניגוד לחוק.

מבלי לפגוע באמור לעיל, צה"ל יבחן דרכים ותנאים לפיתוח מסגרות ומסלולים מתאימים לשירותם בצה"ל של חלק מבני הציבור החרדי כגון: הורדת גיל הפטור משירות צבאי לשיעור גדול מבני הישיבות לגיל 25-24, תוך כוונה לאפשר לצעירים שבחרו בכך להשתלב במעגל העבודה, ותוך שיוכשרו הכשרה צבאית מינימלית במסגרת מסלולים מתאימים והכל על פי אפשרויות הצבא וצרכיו.

תוקם ועדת שרים לנושא הגיור שתמליץ בפני הממשלה על הסדר הנושא, בין בחוק או בדרך אחרת, תוך התחשבות בהמלצות ועדת נאמן ובסטטוס-קוו בנושא זה .ממשלה תפעל למציאת פתרון לכך שערוצי רדיו וטלוויזיה יופעלו כחוק בפקוח ממלכתי עבור הציבור החרדי כמו לגבי מגזרים אחרים באוכלוסייה. הממשלה תמנה ועדה ליישום סעיף זה בהקדם, שתכלול כל גורם קואליציוני שיהיה מעוניין בכך .יוזמות חקיקה בנושאים דתיים תהיה של הממשלה בלבד.  הממשלה תעשה לכבד את השבת ומועדי ישראל ששמרו על קיומנו כעם.

גם בהסכם עם יהדות התורה נכתבו דברים דומים. ונוספו הסעיפים הבאים: מתוך דאגה לכבוד המת ייקבע כי במקום שבו התגלו קברים או עצמות אדם, המשך העבודות באתר יהיה על-פי הסדר שהממשלה תקבע. תמנע ככל האפשר פגיעה באורחות החיים של הציבור החרדי והדתי באזורי מגורים שבהם הם מהווים רוב. לא יופלה עובד לרעה בגין היותו שומר שבת. ישמר מעמדו של החינוך החרדי במערכת החינוך. אחד מחברי הכנסת מטעם יהדות התורה יכהן כנציג הכנסת בוועדה למינוי דיינים.

ההסכם יאושר בידי הרב עובדיה

בתשס"א הקים אריאל שרון ממשלה והכניס לתוכה את יהדות התורה וש"ס. בהסכמים הקואליציוניים הדברים פחות או יותר חוזרים על עצמם, מה שמעניין זה התפקידים המשמעותיים שקיבלה יהדות התורה בדגש על אגודת ישראל. "לסיעת יהדות התורה יהיו שני סגני שרים כדלקמן: סגן שר במשרד הבינוי והשיכון, סגן שר במשרד החינוך. מבלי לפגוע באחריותה הכללית של השרה ואחריותה שבחוק כלפי ראש הממשלה וכלפי הכנסת, יפעל סגן השרה, בשם השרה, מכוחה ועל דעתה במסגרת העניינים שתמסור לו השרה ובכלל אלה גם בעניינים אלה: סגן השרה מטעם יהדות התורה יהיה מופקד על מערכת החינוך העצמאי על שלוחותיה. ב.  סגן השרה מטעם יהדות התורה יהיה מופקד על בתי הספר התיכוניים לבנות, הסמינרים לבנות ומוסדות החינוך החרדים לגילאי על-יסודי .בכל תחום שהופקד בידי סגן השרה כאמור לעיל, יכללו תחומי הפעולה גם את נושא הפיתוח והשירותים הנלווים .

ראשות ועדת הכספים של הכנסת וראשות ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת תימסרנה לנציגי יהדות התורה.

עם ש"ס הדברים כבר יותר מורכבים. הדרישות ארוכות הרבה יותר.

הליכוד וש"ס וכמותן גם הסיעות המצטרפות לקואליציה מתחייבות לפעול במשותף בממשלה ובכנסת לקידום יעדי הממשלה ולהשגתם. ראש הממשלה ימנה ויציג לאישור הכנסת 5 שרים מטעם סיעת ש"ס, שתפקידיהם יפורטו להלן: שר הפנים, שיכהן גם כסגן ראש הממשלה בתואר, לצד סגני ראש הממשלה בתואר האחרים שימונו: שר העבודה והרווחה. שר לענייני דתות. שר הבריאות.  שר במשרד ראש הממשלה האחראי על ענייני ירושלים. הסמכויות המוקנות לשרים הנ"ל וכן למשרדיהם ביום חתימת הסכם זה ישמרו ולא יעשה בהם כל שינוי אלא לאחר התייעצות עם סגן ראש הממשלה מטעם ש"ס.

הממשלה תפעל לעיגון מעמדם של סגני ראש הממשלה בחוק יסוד: הממשלה. מוסכם בין הצדדים כי בעת שראש הממשלה, ו"השר המייצג" מטעם סיעת ישראל אחת ייעדרו מן הארץ, ימונה סגן ראש הממשלה מטעם ש"ס לזמן את ישיבות הממשלה ולנהל אותן. לסיעת ש"ס יהיו 3 סגני שרים, האחד מהם סגן שר במשרד החינוך. מבלי לפגוע באחריותו הכללית של השר הממונה על המשרד ואחריותו שבחוק, כלפי ראש הממשלה וכלפי הכנסת, יפעל סגן השר, בשם השר, מכוחו ועל דעתו, במסגרת העניינים שימסור לו השר, ובכלל אלה גם העניינים האלה: אגף מוכר שאינו רשמי (למעט החינוך העצמאי) וכן המחלקה לתרבות חרדית. שר החינוך יבחן בהתייעצות עם סגנו מסירת תחומי פעולה נוספים. שני סגני השרים אחרים שמטעם סיעת ש"ס ימונו במשרדי ממשלה שבאחריות סיעת ש"ס על פי הסכם זה, אלא אם הוסכם אחרת עם סיעות אחרות המצטרפות לקואליציה.

ש"ס מסכימה עקרונית למינוי סגן שר במשרד לענייני דתות מטעם סיעה אחרת על פי המלצת הליכוד. הרכבת ועדות השרים תהיה, ככל הניתן, בהתחשב בגודל הסיעות השותפות בקואליציה ובהתחשב גם בשיקולים נוספים, כגון: תפקידי הועדה והוראות כל דין. הצדדים יפעלו לבחירתו של המועמד מטעם סיעת הליכוד כנציג הכנסת לועדה לבחירת שופטים. ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי  .שני שרים מטעם סיעת ש"ס יכהנו כחברים בועדת השרים לענייני ביטחון לאומי. נציג שלישי יכול שימונה על פי שיקול דעת ראש הממשלה אם הדבר יתאפשר לפי הרכב הקואליציה.

לנוכח הצורך לתקן עיוות מתמשך בתחום שידורי הרדיו, סיעת הליכוד תתמוך ביוזמת חקיקה, שתסדיר את הקמתה של מועצה לשידורי רדיו המיועדים לאוכלוסייה החרדית והדתית. המועצה תמונה על ידי הממשלה, תפעל במסגרת המשרד לענייני דתות ותעוצב בדומה למועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין שבמשרד התקשורת, בשינויים המתחייבים מאופי האוכלוסייה הייעודית. המועצה תבחר, בדרך של מכרז, את הזכיינים, שיפעילו את השידורים האמורים ותפקח על תכני השידור, בהתאמה לדינים החלים על שידורי רדיו אחרים ובשינויים המתחייבים מאופי השידורים ומהאוכלוסייה הייעודית. תדרי השידור, לאוכלוסיית היעד, יוקצו על ידי הממשלה בהתאם לסדר עדיפויות שתקבע ולפי עקרונות השוויון.

ההסכם נחתם בשורה: הסכם זה כפוף לאישורם המידי של מועצת חכמי התורה בנשיאות מרן הראשון לציון הרב עובדיה יוסף שליט"א וראש הממשלה הנבחר אריאל שרון.

חוזרים לקואליציה

לממשלת שרון הבאה, הצטרפה יהדות התורה באיחור, בכ"ה טבת תשס"ה נחתם ההסכם הקואליציוני, יהדות התורה דרשה את ראשות ועדת הכספים, כמו גם סגני שרים במשרדי הרווחה והתחבורה. הובטח כי יישמר הסטטוס קוו בנושאי דת ומדינה, כולל הטלת משמעת קואליציונית נגד הצעות חוק שיפגעו בסטטוס קוו.

עוד נכתב בהסכם כי "הממשלה תיזום פעולות לחקר ההיסטוריה של ארץ ישראל ועם ישראל ובכלל זה ביצוע חפירות ארכיאולוגיות. מתוך דאגה לכבוד המת ייקבע כי במקום שבו יתגלו קברים או עצמות אדם – המשך העבודות באתר יהא על פי הסדר שהממשלה תקבע בכפוף לחוק. במידת הצורך, תוקם ועדת שרים שתבחן את המצב המשפטי הקיים בסוגיה תוך בחינת סוגיית כבוד המת בדת ישראל ובדתות השונות והיא תמליץ האם ואיך יש מקום לשינוי או שיפור בהסדר המשפטי הנוכחי.

סעיף נוסף קובע כי "במסגרת שמירה על שלטון החוק, הממשלה תפעל לאכיפה נאותה של החקיקה הקיימת בנושאים דתיים", וכן "תימנע פגיעה באורחות החיים של הציבור החרדי והדתי, באזורי מגורים חרדיים ודתיים מובהקים של ציבור זה בהם הוא מהווה רוב".

בהתייחסות נוספת לסוגיית השבת נכתב כי "לא יופלה עובד לרעה בגין היותו שומר שבת. הממשלה תכבד את השבת ואת מועדי ישראל. יהדות התורה מביעה את חרדתה לאופיה היהודי של מדינת ישראל עקב הפרצות המתרבות בפעילות מסחרית בשבת ובמועדי ישראל. הליכוד והעומד בראשו יבחנו טענות יהדות התורה בעניין זה, ואת דרישותיה לפעולה בנושא זה".

סוגיית אחוז החסימה שהייתה משמעותית במיוחד בבחירות האחרונות צפה כבר אז, כמו גם רעיון שתפס תאוצה בזמנו לחלוקת ישראל לאזורי בחירה, לפיכך סוכם גם כי "במהלך כהונת הכנסת ה-16 לא יועלה אחוז החסימה בבחירות לכנסת ולא יהיה שינוי לשיטת בחירות אזוריות אלא בהסכמת סיעת יהדות התורה".

וכמובן, אי אפשר בלא אזכור לנושא החינוך: "עצמאותו ומעמדו הייחודי של החינוך החרדי לסוגיו במערכת החינוך יישמרו. הואיל ועומדות להתפרסם ההמלצות של כוח המשימה הלאומי לקידום החינוך בישראל, מוסכם כי יוקם צוות אשר הרכבו ייקבע בהסכמה ואשר מטרתו תהיה למנוע פגיעה בעצמאות הארגונית והחינוכית, במעמד הייחודי ובתקצוב של החינוך החרדי. הצוות יוקם בסמוך לאחר פרסום המלצות הועדה ויסיים את עבודתו תוך 3 חודשים מיום הקמתו".

מאחר ובשנתיים שקודם לכן סבלו הסיעות החרדיות באופוזיציה וחרב הקיצוץ הונפה על המגזר החרדי, סוכם גם כי "הצדדים הגיעו להסכמות כדלהלן בתחום התקציבי: לא יוטלו קיצוצים ייחודיים על תקציבי המגזר החרדי מעבר לקיצוצים שיוטלו על כלל המגזרים. יוקצו 140 מיליון ₪ לתקציב הישיבות הגבוהות והכוללים. יוקצו 150 מיליון ₪ לנושאים הבאים: גני ילדים, הסעות תלמידים, סמינרים, פנימיות, ביטוח תלמידים, תרבות יהודית ותתי"ם. ההקצאה לנושאים אלו תהיה בהתאם לסיכום שיושג בין אגף תקציבים לסיעת יהדות התורה. יבוטל הקיצוץ המיוחד בשיעור של %15 בגני הילדים שנעשה בתאריך 2004.2.26".

התייחסות משמעותית נוספת הייתה לנושא חוקי יסוד, בהסכם נכתב כי "הצדדים מסכימים, כי חוקי יסוד חדשים או כל שינוי בהם או בחוקי היסוד הקיימים יוגשו ויחוקקו אך ורק בהסכמת כל סיעות הקואליציה שתוקם. תובא הצעה להצבעה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת בניגוד לאמור, יצביעו סיעות הקואליצייה כנגדה".

אחת בפנים ואחת בחוץ

הממשלה הבאה, הייתה זו שהקים אהוד אולמרט ואשר אליה חברה רק סיעת ש"ס, שחתמה על ההסכם הקואליציוני בב' אייר תשס"ו. לש"ס הובטח שר התמ"ת שיכהן גם כסגן רה"מ וחבר הקבינט, וכמו גם משרדי התקשורת, הדתות ושר בלי תיק.

ש"ס עסקה קודם כל בנושא החברתי, ובעיקר בקיצוצי הקצבאות. על פי ההסכם: "תבוטל הוראת השעה בהצעת חוק ההסדרים במשק המדינה לשנת 2006, הקובעת המשך הפחתה בקצבאות הילדים וכן ההוראה הקובעת את הקפאתן הנומינלית של קצבאות הילדים בעלות המוערכת ב-680 מיליון ₪. יבוטל הקיצוץ המתוכנן בקצבאות הילדים לילד השלישי ומעלה בשנים 2009 – 2007 בעלות המוערכת בסכום של 450 מיליון ₪".

סעיפים כלכליים נוספים עסקו בנושא הפנסיוני ובמצוקת הדיור שהחלה לצוף. "הממשלה תמנה, בסמוך לאחר כינונה, צוות שתפקידו לבחון את ההשלכות וההשפעות של המצב הפנסיוני בישראל ולהציע תוכנית ליישום פנסיה חובה לכל אזרח מובטחת בחוק.

"לנוכח מצוקת שיכון ודיור תקים הממשלה ועדה לבחינת היבטיה השונים של הבעיה על מנת לגבש פתרונות בתחום זה. הועדה האמורה תבחן גם את מצוקת הדיור במגזר החרדי ותשקול, בין היתר, ייעוד שכונות או ערים לשיכון הציבור החרדי. כן תבדוק הועדה את נושא ההשתתפות בשכר הדירה של כלל הזכאים, מקבלי הבטחת הכנסה, לרבות אברכים".

בנושאי דת, ניסה ההסכם ללכת בין הטיפות וקבע: "הממשלה תעשה כל מאמץ להגיע להסכמה רחבה בנושאים שנויים במחלוקת. יישמר סטטוס קוו בענייני דת. אם תהיה פגיעה בנושא מנושאים אלה תחפש הממשלה דרכים לתיקון. הצעות חקיקה פרטיות שיש בהן משום שינוי בסטטוס קוו בנושאי דת, תופעל לגביהן משמעת קואליציונית להסרתן מסדר היום, אלא אם כן ניתנה הסכמת כל סיעות הקואליציה.

"במסגרת שמירה על שלטון החוק תפעל הממשלה לאכיפה נאותה של החקיקה הקיימת בנושאים דתיים. תימנע פגיעה באורחות החיים של הציבור החרדי והדתי באזורי מגורים חרדיים ודתיים מובהקים שבהם הציבור החרדי והדתי מהווה רוב. לא יופלה עובד לרעה בשל היותו שומר שבת. הממשלה תכבד את השבת ואת מועדי ישראל".

גם נושא כבוד המת שמר על מעמדו, ויחד עם זאת הושם דגש על סמכות בתי הדין הרבניים ונקבע כי "הממשלה תגיש הצעת חוק, המקנה לבתי הדין הרבניים סמכות שיפוט בעניינים היכולים לשמש נושא להסכם בין צדדים, כשהצדדים הסכימו על כך וכן בתובענות שעילתן בפסק דין או בהסכם שניתן או אושר על ידי בית דין רבני. בנושא תובענות שעילתן בפסק דין או בהסכם שניתן או אושר כאמור, תוגש הצעת החוק לאחר שתתקבל בנושא חוות דעתו המקצועית של משרד המשפטים".

הפעם, היה החלק הנוגע לחינוך החרדי מפורט יותר: "עצמאותו ומעמדו הייחודי של החינוך החרדי לסוגיו במערכת החינוך יישמרו. גם במקרה של שינוי ארגוני, מבני או תוכני, במערכת החינוך, לא יפגעו המעמד הייחודי, העצמאות הארגונית והחינוכית והתקצוב של החינוך החרדי. על מנת להביא לשוויון ואקוויולנטיות של החינוך החרדי על כל סוגיו, תיזום הממשלה חוק שיסדיר את הנושא. החוק האמור יאפשר לכל מוסדות החינוך החרדי להמשיך לבצע את תוכניות החינוך והלימוד הייחודיות להם, כפי הנהוג כיום. החוק יסדיר את המשך קיומה של מערכת הפיקוח העצמאית של מוסדות החינוך החרדי, אשר תפקח על תוכניות הלימוד, ספרי הלימוד, הכשרות המורים והמורות ואופן הניהול של מוסדות אלה, תוך שמירה על אופיים הייחודי והעצמאי.

"לשם הכנת החוק האמור, תוקם מיד ומהר ככל האפשר, ועדה אשר הרכבה ייקבע בהסכמה ואשר תתבקש להגיש את המלצותיה בדחיפות. הועדה תכין את הצעת החוק, את הצעתה לחקיקת המשנה והנהלים הנלווים, על מנת ליישם באופן מלא ובשקיפות מלאה את האמור. הועדה תסיים את עבודתה כך שניתן יהיה להשלים את החקיקה עד לסוף שנת 2006".

ש"ס גם דאגה לאחות האשכנזית, ובסעיף העוסק בשירותי דת נקבע כי "הממשלה תקים ועדה בנושא שירותי הדת היהודיים במגמה להבטיח רמה נאותה של שירותים דתיים. בועדה האמורה יכהנו כחברים גם נציגים מטעם הסיעות ש"ס ויהדות התורה. הועדה תבחן, כנקודת מוצא, את העבודה שהוכנה במשרד ראש הממשלה, שגיבשה עקרונות ותכנית לביצוע רפורמה כוללת בתחום שירותי הדת היהודיים. הועדה תהיה רשאית להוסיף או לגרוע מהמוצע כאמור.

"לשם בחינה מקצועית של העקרונות והתכנית לביצוע הרפורמה האמורה, תפעל הועדה באמצעות צוות, שיהיה בעיקרו מקצועי. בצוות ייכלל איש מקצוע אחד מטעם סיעת ש"ס ואיש מקצוע אחד מטעם יהדות התורה. המלצות הצוות המקצועי יובאו בפני הועדה ויתקבלו בהצבעת כל חברי הועדה. הועדה וכמוה הצוות המקצועי יבחנו גם את הצעת המכון הישראלי לדמוקרטיה, שלפיה יקבעו שירותי הדת שהמדינה מספקת לאזרחיה היהודיים, בשלוש רמות: סל שירותי חובה שהמדינה חייבת לספקם, סל שירותי הרשות שהמדינה רשאית לתקצבם ולספקם על פי שיקול דעתה ובהתאם לעקרונות ולקווי פעולה מנהליים המקובלים בתחומים אחרים וסל שירותים אחרים שציבור מקומי וספציפי יהיה חפץ בהספקתם".

מאחר וחוק טל הגיע לקצו הרשמי, נקבע גם כי "לנוכח הוראת סעיף 16 בחוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, תשס"ב-2002, יפעלו הצדדים בכנסת לקבלת החלטה המאריכה את תקופת תוקפו של החוק. ההחלטה תתקבל בכנסת ששה חודשים ומעלה מהמועד הצפוי לפקיעת תוקפו".

חוזרים ל'שותפות טבעית'

בתשס"ט, חזר נתניהו לקדנציה שניה בשלטון, והשותפות הטבעיות נקראו לדגל. בהסכם שנחתם בכ"ז אדר, לקחה ש"ס את משרד הפנים וסגנות ראש הממשלה, יחד עם משרדי הבינוי והשיכון, הדתות ותפקיד שר במשרד ראה"מ. יוזמה שפחות בשלה ועלתה באותו הסכם הציעה לאפשר לישראלים השוהים בחו"ל להצביע ביום הבחירות.

מלבד ההתחייבויות הסטנדרטיות לשמירה על הסטטוס קוו בנושא דת ועל שמירת השבת, כמו גם הימנעות מפגיעה בקברים, הוכנס סעיף בו התחייבה הממשלה לצמצם את היקף תופעת המיסיונריות בישראל, ולשמירה על מעמדם של בתי הדין ובחינת הקיפוח במעמדם ביחס לבתי המשפט.

מצוקתם של מנהלי מוסדות החינוך באה לידי ביטוי בסעיף שקבע כי "נוכח הטענות בדבר הערמת קשיים המכבידים על יכולת התפקוד והתקצוב של מוסדות חינוך מוכרים שאינם רשמיים, מוסדות החינוך התרבותיים הייחודיים ומוסדות הפטור, תבחן הממשלה את הטענות ותפעל לגיבוש דרכים לפתרון מצוקות אלו". בסעיף נוסף, הובטח גם השוואת מעמדם של מוסדות המוכש"ר למוסדות החינוך הרגילים בכל הנוגע לחובות הרשויות המקומיות. סעיף חריג נוסף מבהיר כי במקרה של איחוד רשויות, רב עיר שתפקידו הסתיים יהיה זכאי לשכר ולתנאים הסוציאליים שקיבל כרב עיר עד שיגיע לגיל 67.

דגש מיוחד הושם על הנושא הכלכלי ונקבע כי חוק הביטוח הלאומי יתוקן ותינתן תוספת לקצבאות ילדים במהלך הדרגתי במשך 3 שנים, בעלות כוללת של 1.4 מיליארד שקל לשנה.

בנוסף, לראשונה צף נושא ההכרה בתארי הרבנות, ונקבע כי צוות מקצועי יבחן תפקידים בהם תהיה הכרה בתואר שניתן על ידי הרבנות זהה לתואר אקדמי, וכמובן, ההסכם סויג בכך שיאושר על ידי מועצת חכמי התורה.

עשרה ימים לאחר מכן, בז' ניסן, נחתם הסכם מול יהדות התורה בהובלתו של ח"כ זאב אלקין, במסגרתו קיבלה יהדות התורה את תיק הבריאות בתפקיד סגן שר ללא שר, כמו גם סגן שר במשרד החינוך וועדת הכספים הנצחית.

בסעיפי הדת, מעבר למה שסוכם מול ש"ס, נרשמה התייחסות מפורטת לנושא הגיור, ונקבע ניסוח מפולפל במיוחד שנוהלי הגיור יהיו על פי מכתבו של הראשלצ הגרש"מ עמאר למרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל.

בממשלתו הבאה של נתניהו, כזכור לכולנו, נותרו הסיעות החרדיות באופוזיציה, אולם בקדנציה האחרונה חזרו שוב לקואליציה, בהסכמים שנחתמו בי' אייר תשע"ה (יהדות התורה) ובט"ו אייר (ש"ס). הסיעות החרדיות נהנו שוב מרשימת תפקידים מכובדת, כולל משרד הבריאות וסגן שר החינוך ליהדות התורה, ומשרד הכלכלה (שהוחלף בהמשך במשרד הפנים), הדתות, הנגב והגליל לש"ס, שקיבלה גם שני סגני שרים. בנוסף, זכו החרדים בועדת הכספים, החינוך, המדע והטכנולוגיה ופניות הציבור. יהדות התורה גם זכתה בנציג בועדה למינוי דיינים.

בהסכם מול יהדות התורה נקבעה לראשונה תשתית לחוק יסוד שיתגבר על בג"ץ, יקבע כי חוק יהיה תקף גם אם נפסל על ידי בג"ץ – אם אושר שוב ברוב מיוחס – עד סוף הקדנציה ולמשך שנתיים לאחר מכן. ההסכם גם כלל התחייבות לתמיכה בחוק הלאום ובתקציב דו שנתי. בנוסף, צץ לראשונה החוק הנורבגי, המאפשר לשר או סגן שר להתפטר מהכנסת ולהכניס במקומו חבר כנסת נוסף ברשימה, חוק שהציל לבסוף את היחסים הפנימיים בין דגל התורה ואגודת ישראל.

ההישג הדרמטי ביותר היה ביטול חוק הגיוס בגירסת לפיד שהתקבל בקדנציה קודם לכן וחקיקתו בצורה מתוקנת וללא סנקציות פליליות על לומדי התורה. בנוסף, נכללו ההתחייבויות הקבועות בענייני סטטוס קוו ושמירת שבת, והתחייבות מיוחדת להגנה על הר הזיתים.

בהסכם עם ש"ס נכללה גם שורה של סעיפים חברתיים, ובהם הורדת המע"מ על מוצרי יסוד שבפיקוח ל0%, והעלאת שכר המינימום ל-5,300 שקל לחודש.

זיכרונותיו של היו"ר

אחד מוותיקי המערכת הציבורית החרדית שהיה שותף במהלכים רבים שעיצבו את דמותה של היהדות החרדית ומוסדותיה הציבוריים, הוא היו"ר המיתולוגי של 'החינוך העצמאי' הרב אברהם יוסף לייזרזון, שבמסגרת מעמדו הציבורי והעובדה שהיה מקובל על כל שדרת ההנהגה החרדית לגווניה נטל חלק פעיל גם בהתרחשויות הקואליציוניות.

בשיחה עמנו הוא בוחר לדבר על ההסכם הקואליציוני הראשון בין 'אגודת ישראל' לממשלת הליכוד בראשות מנחם בגין בשנת תשל"ז. מעבר להיותו מעורב בגיבושו ובניסוח סעיפיו, היה להרב לייזרזון חלק משמעותי, כמעט בלעדי, במניעת התפרצותה של מחלוקת בין גדולי ישראל, כזו שעלולה הייתה לטרפד את הכניסה ההיסטורית של התנועה החרדית לקואליציה. לא רק זאת מנע הרב לייזרזון בחכמתו ובנועם דרכיו, גם ריצה נפרדת של הזרם הליטאי, מה שאירע 12 שנים מאוחר יותר בתשמ"ט, והייתה יכולה להיות לו השפעה גם על ההרכב הקואליציוני ובכלל על המהפך כולו, נמנעה ברגע האחרון בזכות תושייתו.

הבחירות נערכו בכ"ט באייר תשל"ז, פחות משלושה חודשים אחרי פטירתו הפתאומית של מרן ה'בית ישראל' מגור זיע"א, שהיה מנהיגה הבלתי מעורער של אגודת ישראל. הימים תחילת הנהגתו של אחיו, מרן ה'לב שמחה' מגור זיע"א. הכל עדיין היה לוט בערפל, ולא היה ברור לאן פני הדברים.

הרב לייזרזון למרות שנמנה על עדת חסידי גור והיה מקורב מאוד לרבי הלב שמחה, נחשב כנציג סיעת 'שלומי אמונים' בתנועה, ועל תקן זה פעל במשאים ומתנים ויתר הפעולות. מה שמבטא יותר מכל את היותו מקובל על כל פלגי היהדות הנאמנה.

כך מנעתי את הקמת 'דגל התורה'

לפני שנעבור לבחירות עצמם ולמהפך השלטוני בהישג הליכוד וכתוצאה מכך ההסכם הקואליציוני עם אגודת ישראל, נחזור ליום הגשת הרשימות, כמעט בערבו של ליל הסדר. בבוקרו של אותו יום התרחש אירוע, שאילולא אזר הרב לייזרזון תבונה ואומץ, היה מתגלגל לכדי אסון לעתידה של היהדות החרדית המאורגנת.

סערת פא"י עדיין לא שככה באותם ימים הרי גורל. התנגדותם של מרנן הגראמ"מ שך והסטייפלר זצ"ל לתנועה שפרשה מאגודת ישראל והמרתה את פי מועצת גדולי התורה כאשר נכנסה לקואליציה בניגוד לעמדת גדולי ישראל, הייתה מן המפורסמות. מהעבר השני היו גדולי ישראל מהצד החסידי, מרנן ה'בית ישראל' מגור וה'אמרי חיים' מויז'ניץ זצ"ל שדגלו בהשבת אנשי התנועה חזרה לבית המקורי. במערכת הבחירות שלפני כן הוכרע הדבר כעמדת ההנהגה הליטאית מבני ברק שלא לשתף פעולה עם פא"י בכל דרך וצורה שהיא.

ה'בום' הגדול ניתן בבוקר היום האחרון להגשת הרשימות לכנסת. בביטאון פא"י 'שערים' הופיע מודעה וידיעה בולטת על ברכה שקיבלו משלחת מאנשי התנועה שעלתה למעונו של הרבי מגור. מקור הסיפור נעוץ בעובדה שרבים מאנשי פא"י היו חסידי גור, הבולט שבהם הוא יו"ר התנועה בנימין מינץ שמונה לשר הדואר במסגרת אותה כניסה לקואליציה בניגוד להוראת מועצת גדולי התורה. אותם אנשים נכנסו לרבם לקראת חג הפסח וזכו לברכת חסיד מרבו. בפא"י כבר היו מי שנפנפו בכך כאות ועדות לתמיכת המנהיג החרדי-חסידי הבכיר ביותר, בדרכם.

השמועה עשתה את דרכה לרחובות ראב"ד ורשב"ם בבני ברק ובהוראת מרן ראש הישיבה הגראמ"מ שך זצ"ל החלו אברכים להסתובב בישיבת פוניבז' והחתימו עוברים ושבים על מסמכי הגשת רשימה נפרדת לכנסת. התוכנית הייתה ליזום ריצה נפרדת של הציבור הליטאי, בשל החשש מתמיכה של חסידות גור בתנועת פא"י. הדבר נודע להרב לייזרזון והוא, שהבין את משמעות הצעד הדרמטי של פילוג ראשון ביהדות החרדית והיה מקורב לשני הצדדים, מיהר לעשות את דרכו ליישוב טלזסטון, שם שהה הרבי ה'לב שמחה', וסיפר בפניו את המתרחש.

כאשר שמע הרבי את המתחולל, שלף שטר כסף מכיסו והורה לרבי אברהם יוסף למהר ולעשות את דרכו לבני ברק, לעלות לביתו של ראש הישיבה ולמסור בשמו שלא מיניה ולא מקצתיה. אמנם היו אצלו אנשי פא"י ובירך אותם כמו כל יהודי, אולם לרגע לא הובעה תמיכה בדרכם ובתנועתם ויותר מכך הדגיש הרבי, תמסור לראש הישיבה שמיד לאחר חג הפסח, בחודש אייר, ייערך כנס מרכזי לכל חסידי גור בארץ לטובת תמיכה ברשימת אגודת ישראל, ואף אני אשתתף בו בעצמי ואורה לכל אנשי שלומנו להצביע אך ורק לג'.

"באתי לבני ברק", מספר לנו הרב לייזרזון השבוע, "וחשכו עיני. לכל אורך רחוב ראב"ד הוצבו שולחנות וישבו אברכים שהחתימו על מסמכי הקמת המפלגה החדשה. ביתו של הרב שך המה אנשים והמהומה הייתה גדולה". הרא"י עלה לביתו של הגראמ"מ ומרוב הקושי להיכנס פנימה, צעק מחלון הדירה מבחוץ כי יש לו שליחות מהרבי מגור לראש הישיבה. אנשי הבית הכניסו אותו וכאשר ניצב בפני מרן הרב שך, שהכירו מפעילותם המשותפת במחלקה לקליטת העלייה הרוסית, סיפר הרב לייזרזון שהוא בא כעת ישירות ממעונו של מרן הרבי מגור והרבי ביקש למסור שההוראה תהיה להצביע אך ורק ג' וכל מה שהיה עם אנשי פא"י היה ברכה אקראית בלבד, הוא גם הוסיף וציין בדבר הכינוס שייערך. ראש הישיבה הביט לעברו של ח"כ שלמה לורנץ שניצב על ידו באותם שעות גורליות ושאל את הרב לייזרזון מספר פעמים "אני יכול להיות רגוע?" הרב לייזרזון השיב בחיוב.

אחרי שהשתכנע בכנות הדברים, קם הגראמ"מ שך ממקומו נטל את הרב לייזרזון עמו ויחד עם חבר הכנסת לורנץ, פנו לביתו של הקהילות יעקב זצ"ל ברחוב רשב"ם. הפמליה נכנסה לחדרו של הסטייפלר והגראמ"מ שך שטח את הדברים כהוויתן כאשר שלמה לורנץ הוסיף שניתן לסמוך על דברי הרב לייזרזון. הסטייפלר קיבל את הדברים וההוראה ניתנה להפסיק להחתים את הרשימות לכנסת. הכנסת הבאה שהוקמה על 62 מנדטים בלבד, יכלה להינזק קשות מפילוג שכזה אם היה יוצא לפועל. 12 שנה לאחר מכן, בתשרי תשמ"ט, הוקמה תנועת 'דגל התורה'.

התפקידים שכמעט שינו את ההיסטוריה

אחרי שהוכרעו הבחירות ומנחם בגין סומן כמנצח הגדול וכמי שירכיב את הממשלה ה-18 בכנסת התשיעית, הוצבה השאלה הגורלית בפני גדולי התורה, האם להצטרף לקואליציה או להמשיך במגמת ההתבדלות שאפיינה את אגודת ישראל כל שנות שלטון מפא"י והמערך, להוציא את הכנסת הראשונה. מי שניווטו באותם ימים את החלטות מועצת גדולי התורה היו מרנן ה'לב שמחה' מגור, שכאמור היה בחודשי ההנהגה הראשונים, וראש הישיבה הגראמ"מ שך זצ"ל. את המגעים היותר ישירים מול בגין ואנשיו, ניהל יו"ר המרכז הארצי של 'אגודת ישראל' ולימים הרבי ה'פני מנחם' מגור זצ"ל.

בפני המועצת הונחה דילמה לא פשוטה שכולנו יודעים איך הסתיימה. כבר נרחיב בפרטי המו"מ ובהישגים כפי שרואה אותם הרב לייזרזון, אבל קודם לכן הוא משתף אותנו בסיפור נוסף המוכיח שכפסע היה ששוב יצליחו מחרחרי ריב ומדון לתקוע טריז בין גדולי ישראל ולמנוע החלטה משותפת של ההנהגה החרדית בשאלת ההצטרפות לקואליציה.

העמדה הרווחת אצל גדולי ישראל הייתה להצטרף בתנאים שיציבו אולם לא ליטול חלק פעיל בממשלה ובניהול המדינה. מה שאומר הימנעות מנטילת תפקידי שרים וסגני שרים. מה שהוביל את ההחלטה היה החשש מקבלת אחריות מיניסטריאלית על המתרחש במדינה על כל הכרוך בכך.

לילה לפני ישיבת המועצת ההיסטורית שעיני כל העולם היו נשואות אליה, התוודע הרב לייזרזון לשמועות הרוחשות ברחוב החרדי ומספרות שמרן הרב שך צפוי להימנע מלבוא לישיבת המועצת לאחר שגונבה לאוזניו ידיעה שהרבי מגור עומד להכריע בעד לקיחת שרים וסגנים, כפי שהציע מנחם בגין. הרא"י לייזרזון הבין את המשמעות של היעדרות שכזו ומיהר לעשות את דרכו לרחוב אלפנדרי בירושלים, מעון הקודש של הרבי הלב שמחה. בכניסתו לבית ביקש לספר לרבי את המתרחש בדקות אלו, אולם עוד טרם היה סיפק בידיו לומר את אשר על ליבו, מיהר הרבי ואמר לו "בלי שרים וסגני שרים". "הבנתי מיד" משחזר הרב לייזרזון "שהדברים שנאמרו בפני הרב שך אינם נכונים ואין כל כוונה ליטול תפקידי שרים וסגנים".

הרבי מגור הוציא תפוח ממגירתו, נתן אותו להרב לייזרזון ושיגר אותו לבני ברק להבהיר שדבר לא השתנה בנידון זה תוך שהוא מברך אותו שהשליחות תישא פירות. הרב לייזרזון מילא את שליחותו באמונה והעביר את הדברים לראש הישיבה שקיבלם והשתתף למחרת כרגיל בישיבתה ההיסטורית של מועצת גדולי התורה שבסיומה ניתנה ההוראה לחברי הכנסת להיכנס לקואליציה. רק לדמיין מה היה קורה אילו לא היה המסר מועבר ברגע הנכון והייתה פורצת מחלוקת שתמנע את הכניסה לקואליציה. כל ההיסטוריה יכלה להיכתב בצורה שונה לחלוטין.

לתפוס תפוחים

ונעבור רגע להחלטה עצמה ולמה שסובב אותה. למועצת גדולי התורה היו את הדרישות שלה בנוגע לצביון היהודי של מדינת ישראל בשבת כשרות גיור ועוד נושאים כמו גם תקצוב הישיבות ומוסדות התורה. אני שואל את הרב לייזרזון מה היה הנקודה המרכזית בגינה שינו גדולי ישראל ממה שהיה מקובל עד אז והחליטו על כניסה לקואליציה.

הרב לייזרזון מסביר שהסתמכו על הבטחותיו של בגין שהתחייב לקיים את כל מה שהשיתו עליו הנציגים החרדיים בשליחות מועצת גדולי התורה "הוא היה יהודי מאוד אוהד ולכן סמכו על ההבטחות שלו. ואכן אפשר לראות את ההוכחה הגדולה ביותר, שהוא לא רק הבטיח אלא גם קיים" הוא מזכיר "כל החוקים בתקופת כהונתו של בגין, כמו חוק ההפלות, ניתוחי מתים, הפסקת טיסות 'אל-על' בשבתות, כולם עברו בתקופת כהונתו. בתקופתו גם נכנסו כל תקציבי עולם התורה לספר התקציב, זה היה מהפך".

כך התקבלה ההחלטה ההיסטורית ששינתה את פני הציבוריות החרדי מקצה לקצה. הכנסת הורכבה כאמור מ-62 חברי כנסת בלבד, ולהכרעת מועצת גדולי התורה הייתה משמעות נרחבת מאוד על כל העתיד השלטוני של מדינת ישראל. "אפילו נשיא ארה"ב באותם ימים המתין בדריכות למוצא פיה של מועצת גדולי התורה, בה הייתה תלויה כל ההרכב השלטוני של מדינת ישראל".

היו צריכים להפעיל לחצים על בגין או שהוא מיוזמתו בא לקראתנו?

"בכל פגישה שהייתה איתו, נציגי אגו"י באו ודיווחו שיש היענות לעניינים העקרוניים וההוכחה שהוא לא רק הבטיח אלא גם קיים. כדוגמה מביא הרב לייזרזון את סוגיית ניתוחי מתים שעמדה אז על סדר היום הציבורי. "אצלו חוקק החוק שאסור לנתח בלי הסכמת המשפחה".

מעבר לנושאים העקרוניים אפשר למצוא בין הסעיפים התייחסות גם לנושא הדיור כמו דיור להשכרה.

"הרבי הלב שמחה דרש את זה, אבל זה לא יצא לפועל כל הדרישות האלו. הרב שך התבטא אז במועצת בשם ה'חפץ חיים' שאם זורקים תפוחים צריך לתפוס. במפורש הייתה החלטה לא לשרים ולא לסגני שרים. לקחו רק יושבי ראש וועדות, לורנץ היה יו"ר ועדת כספים ולורנץ יו"ר ועדת הרווחה".

יש גם אזכור לטיפול בעולים החדשים ולדאגה הרוחנית עבורם, היה לך חלק בסעיף זה?

"אני הייתי יו"ר הוועדה לקליטת עלייה של אגודת ישראל וזה היה חלק מן הפעילות עבור העולים של המחלקה שלנו".

ההישגים העיקריים בהסכמים הקואליציוניים לאורך השנים

תשל"ז

כל עקרונות דת ומדינה נוסחו באותו הסכם: חינוך חרדי עצמאי, שמירת שבת, ניתוחי מתים, גיור כהלכה, פרסומי שחץ, דיור מוזל ויסוד הסטטוס-קוו.

תשמ"א

חוק ההונאה בכשרות, חילולי קברים, מלחמה במיסיון, חישוב צרכי המגזר החרדי בכל מיזם ציבורי ובתי אבות לשומרי מצוות.

תש"נ

חוק החזיר, עלייה בתקציבי מוסדות התורה.

תשנ"ב

משרדי ממשלה בשליטה חרדית מלאה של שרי ש"ס, תקציבי תרבות חרדיים ושילוב חרדים ברשות השידור.

תשנ"ו

תחנת רדיו חרדית בהסכם עם ש"ס.

תשנ"ט

חוק שיסדיר את דחיית השירות לבני ישיבות.

תשס"א

משרד השיכון בידיים חרדיות.

תשס"ו

החלטה להקמת ערים חרדיות, הארכת חוק טל

תשס"ט

הגדלת הקצבאות, הכרה בתארי הרבנות, חידוד נהלי הגיור

תשע"ה

תיקון חוק לפיד, החוק הנורבגי, העלאת שכר המינימום

השארת תגובה