"כימי עולם וכשנים קדמוניות"

תת אלוף הרב איל קרים, הרב הראשי לצה"ל
תת אלוף הרב איל קרים, הרב הראשי לצה"ל

הפטרת שבת הגדול פותחת בפסוק מנבואת מלאכי: "וערבה לה' מנחת יהודה וירושלים כימי עולם וכשנים קדמוניות".

הרמב"ם דרש את משמעותו של פסוק זה בהקשר מעניין – בהלכות תשובה. בפרק השביעי מתאר הרמב"ם "כמה מעולה מעלת התשובה", אשר מחוללת מהפך של ממש בזיקה שבין האדם ובין בוראו. בתוך כך מסביר הרמב"ם: "והיום הוא מודבק בשכינה שנאמר "ואתם הדבקים בה' אלהיכם" … ועושה מצוות ומקבלין אותן בנחת ושמחה שנאמר "כי כבר רצה האלהים את מעשיך", ולא עוד אלא שמתאוים להם שנאמר "וערבה לה' מנחת יהודה וירושלם כימי עולם וכשנים קדמוניות".

בנבואה זו יש, לדעת הרמב"ם, ביטוי עילאי ליכולתו של האדם לערוך מהפך גמור בזהותו ובדרכיו, ולשוב אל מעלה נשגבה ורצויה שהיה בה בימי קדם.

כך ביחס לאדם הפרטי, ובמידה רבה כך ביחס לאומה כולה. חג החירות נחגג בקהילות ישראל מדורי דורות, ואולם במשך שנות גלותנו היה בו גם טעם רב של חסרון וגעגוע; "השתא הכא, לשנה הבאה בארעא דירשאל". והנה בדורות האחרונים זכינו בחסדי ה' לשוב אל ארצנו, ולכונן בה את מדינתנו. חג הפסח על אדמת הקודש הינו חג של חירות אמיתית.

הרמב"ן בהקדמתו לחומש שמות מכנה אותו "ספר הגלות והגאולה". אכן, נושא מרכזי בספר שמות הוא גלות מצרים והגאולה ממנה. אלא, שהרמב"ן עצמו מקשה: האם הכותרת "גלות וגאולה" אכן כוללת את הספר כולו? הרי סיפור הגלות והגאולה הסתיים כבר לאחר ארבע הפרשיות הראשונות, עם קריעת הים ואמירת השירה בפרשת בשלח?! על כך משיב הרמב"ן: "והנה הגלות איננו נשלם עד יום שובם אל מקומם ואל מעלת אבותם ישובו". גאולה שלימה היא זו שיש בה השראת שכינה על אדמת הקודש, כימי עולם וכשנים קדמוניות.

האלוף הרב שלמה גורן זצ"ל התיר לחיילים שעסוקים בפעילות מבצעית לקיים את מצוות ליל הסדר ולברך עליהן בשעת לילה מאוחרת, ואפילו לאחר חצות, ובתוך דבריו הבהיר: "וכיון שמדובר בחיילים הנמצאים בשעת חירום על הגבול ממול האויב, שהם נושאי החירות האמיתיים, יש לאפשר להם שמחת חג החירות על ידי קיום מצות ליל הסדר כהלכתן בברכותיהן, ולו יהא זה לאחר חצות הלילה". אכן, כדי שנוכל להוסיף ולחגוג את חג הפסח בארצנו ועל אדמתנו, נדרש צבא ההגנה לישראל לשאת את לפיד החירות, ולהבטיח את שלומה ובטחונה של מדינת ישראל, כימי עולם וכשנים קדמוניות. זהו תפקידנו, זו שליחותנו, ואנו מבצעים אותה בעוז ובענווה.

ואכן, מרן הראי"ה קוק זצ"ל הבהיר באורות המלחמה, שמשהו מן הניצוץ הקדום שב ומתעורר דווקא בצבא ישראל העסוק במלחמת מצוה על הגנת העם והארץ. הרב כותב כי "אנו מסתכלים בדורות הראשונים, המסופרים בתורה, בנביאים ובכתובים, אותם הדורות שהיו עסוקים במלחמה – והם הם הגדולים שאנו מתייחסים אליהם בידידות וגדלות קודש". ומסיים את דבריו: "אותן הנשמות החזקות חוזרות לחיות בנו כימי עולם". הנה כי כן, זו תקומת ישראל בארצו, כימי עולם וכשנים קדמוניות.

השארת תגובה