מדריך החופשה לחג הפסח

דיני עבודה לחופשה של החג הארוך בשנה • הכללים, החוקים, החובות וזכויות המעסיקים והעובדים

משרד
משרד
עכשיו באשדוד: דירה החל מ-1.100.000 ש"ח

חג הפסח הוא החג הארוך בשנה, בו רוב השכירים בוחרים לנצל את ימי החופשה שצברו, אך לא תמיד יודעים את חובתם או אף זכויותיהם. אבל מה שהכי מרגיז את המעסיקים, שלא תמיד אנחנו יודעים להעריך את ימי החופשה הארוכים בהם המעסיק מאפשר לנו לבלות בחיק המשפחה בימים אלו. לצורך העניין וכדי שנוכל להבין את זכויות המועסק, פנינו לעורכת הדין לענייני עבודה יפה צור ממנה הבאנו אליכם רשימת זכויות וחובות כדי שלא תיראו מופתעים לכשתציצו בתלוש השכר של חודש אפריל.

נתחיל מערב החג, שבשנה זו יוצא ביום שישי בשבוע. במקומות עבודה בהם עובדים 5 ימים בשבוע, יום העבודה בערב חג יהיה בן 8 שעות בתשלום של 9 שעות, או יום עבודה של 7 שעות בתשלום של 8 שעות. קרי: תתווסף שעה בונוס לעובד. במקומות בהם עובדים שישה ימים בשבוע, יום עבודה בערב חג יהיה עד 7 שעות, וכל שעה נוספת תיחשב כשעה נוספת. עבודה בערב החג בשעות שלאחר כניסת החג, תיחשב כעבודה במהלך החג ותזכה בתשלום של 150% מהשכר הרגיל. אלא אם מדובר במקומות עבודה הכפופים לצו הרחבה או להסכם קיבוצי בו נכתב אחרת.

לעניין בקשת חופשה בערב החג חשוב לציין כי חוק חופשה שנתית קובע: ערב פסח וערב שביעי של פסח הם בין המועדים שעובדים יכולים להיעדר בהם, על חשבון ימי החופשה השנתית שעומדים לזכותם והמעסיק לא יכול להתנגד לכך ובלבד שהעובד הודיע על בקשת החופשה למעסיק 30 יום מראש. עובד שלא הודיע כנדרש, יכול לבקש חופשה, אך הדבר יהיה נתון לשיקול דעת המעסיק. גם כאן נסייג – אלא אם הסכם קיבוצי החל במקום העבודה קובע אחרת.

מי זכאי ל"דמי חג" – עובדים המקבלים שכר על "בסיס חודשי", יהיו זכאים לתשלום שכר בגין החגים כבר מיומם הראשון בעבודה, ללא קשר ל"וותק" במקום העבודה. עובדים המקבלים שכרם על בסיס יומי או שעתי יהיו זכאים לכך רק לאחר שלושה חודשי וותק באותו מקום עבודה, בתנאי שלא נעדרו מעבודתם יום לפני החג או יום אחרי החג אלא בהסכמת המעסיק. נסייג – כל זאת בהיעדר צו הרחבה או הסכם קיבוצי שקובעים אחרת.

לעניין השאלה האם עובד זכאי לתוספת שכר על עבודה בחול המועד חשוב שנדע כי מאחר והחוק אינו כולל התייחסות מיוחדת לעבודה בחול המועד, יש לראות בימים אלה כימי עבודה רגילים לכל דבר ועניין – אלא אם ישנו הסכם קיבוצי שקובע אחרת. מעסיק, שהחליט על דעת עצמו לקצר את יום העבודה בחול המועד, אינו רשאי להוריד את יתרת השעות מצבירת ימי החופשה של העובד ובוודאי שאינו רשאי להוריד משכרו.

חופשה מרוכזת היא טכניקה של מעסיקים לשתות את ימי החופשה של עובדיהם והחוק מאפשר להם לעשות זאת. מעסיק רשאי להחליט על סגירת מקום העבודה ולהורות על חופשה מרוכזת. אם המעסיק החליט לסגור את מקום העבודה לפרק זמן של פחות משבעה ימים, עליו לוודא כי לעובד עדיין תיוותר או ניתנה האפשרות לצאת לחופשה שנתית בת 7 ימים ברציפות. אם המעסיק החליט לסגור את מקום העבודה לחופשה מרוכזת של 7 ימים רצופים עליו להודיע על כך לעובדים שבועיים מראש לכל הפחות.

חשוב לציין, מוסיפה עורכת הדין יפה צור, כי המעסיק לא יכול לכפות על עובד שלא עומדת לזכותו צבירה של ימי החופשה הנדרשים לצאת לחופשה על חשבון ימי חופשה עתידיים. מעסיק שינהג כך צפוי לשלם לעובד שכר עבודה בגין ימים אלה, בנוסף למחיקת ה"חוב" שנרשם לעובד בגין ימי חופשה שליליים.

והמימונה, מי לא שאל את עצמו מה דינו של יום זה – יום המימונה שהוא בעצם "איסרו חג" הוא אחד המועדים שחוק חופשה שנתית הגדיר כ"ימי חופשה לבחירה" קרי: עובד יכול לבחור ביום זה כיום חופשה על חשבון החופשה השנתית שלו, והמעסיק מחויב לאשר לו את החופש ובלבד שהעובד הודיע למעסיק 30 יום מראש. עובד שלא פעל כאמור, יכול לבקש חופשה מהמעסיק, אך הדבר יהיה נתון לשיקול דעת המעסיק.

השארת תגובה