כלכלה: ממשלה חדשה, אתגרים ישנים

בצל הרכבת הממשלה נמצאת כלכלה מקרטעת שמצפה למבוגר אחראי ויפה שעה אחת קודם • האתגרים הכלכליים שעומדים בפני הממשלה החדשה – הגירעון העצום, יוקר המחיה הגבוה, התחבורה הציבורית שתקועה ומערכת הבריאות הקורסת

ישיבת הממשלה, צילום עמוס בן גרשום לע"מ
ישיבת הממשלה, צילום עמוס בן גרשום לע"מ
עכשיו באשדוד: דירה החל מ-1.100.000 ש"ח

אחת הסיסמאות השגורות בפי כל פוליטיקאי היא הורדת יוקר המחיה. אין עוד תחום בו קיים קונצנזוס מוחלט שכזה בין ימין לשמאל, דתיים לחילוניים, יהודים לערבים — שהרי כולם רוצים לשלם פחות.

בפני הממשלה היוצאת נקרו הזדמנויות רבות בהם יכלו לעשות עבור הכיס שלנו, הזדמנויות שאינן מצריכות קבלת החלטה כלשהי, להוריד גם אם באופן חלקי, את יוקר המחיה.

כשבוע אחרי הבחירות ותמונת הממשלה עדיין לא ברורה, אך האתגרים הכלכליים שיעמדו בפניה – משמעותיים וחשוב שיעלו על סדר היום. איך יטופל משבר המחסור במיטות אשפוז ואנשי צוות רפואי, האם הפתרון ליוקר המחיה הוא הורדת מכסים ומסי קנייה – או דווקא הגברת הפיקוח על המחירים, האם כחלון הוא האיש שכדאי לנו כשר אוצר ואם כן, מדוע חשוב שיהיה תחת מפלגת השלטון והאם ניתן בכלל ליישם את המטרה הזו בצל הגירעון העצום המאיים על קופת המדינה?

הממשלה היוצאת אמנם הובילה שורת רפורמות בניסיון להפחית את יוקר המחייה, כדוגמת רפורמת הקורנפלקס, הניסיון להגברת התחרות במערכת הבנקאית, רפורמת קיצור התורים לשיפור מערכת הבריאות, רפורמת הדיור של כחלון לזוגת הצעירים וגם הרפורמה בחברת החשמל שנחתמה אושרה ונסגרה אך כלום מזה עדיין לא הוזיל לנו את החשמל.

בקיץ שעבר, לאחר עשרות דיונים, הצהרות והבטחות, החליטה הממשלה היוצאת על רפורמה במשק החשמל והכנסת חוקקה חוק בעניין זה. הרפורמה, שכוללת שורה של צעדים שמטרתם בין היתר לייעל ולשנות את מבנה חברת החשמל ולפתח את משק האנרגיה בישראל, הקנתה כלי בידי הרגולטורים להפחית באורח מיידי את המחיר לצרכן. שר האנרגיה הודיע חגיגית שעם החתימה על הרפורמה ייפתח השוק הביתי לתחרות, כך שכל בית אב יוכל לרכוש חשמל מחברת חשמל או מספקים פרטיים. ההיגיון אמר ששרי האוצר והאנרגיה וראשי משרדיהם יתנפלו על העניין ויקדמו אותו ללא דיחוי, תוך הוכחה כי הם אלו שהביאו להישג כלכלי אדיר לציבור הישראלי. אבל ערב בחירות לחוד ויום המחרת לחוד.

על יתר הרפורמות שצלחו או נכשלו מאוחר מדי לדבר אבל את אלו העומדות על הפרק ראוי להעלות על הכתב ולקוות שיהיה מי שיקח את המושכות בידיים ויתחייב על שורה של צעדים אם הוא רוצה לנצח בבחירות הבאות.

העלאת המיסים הישירים או קיצוץ במשרדי ממשלה

קופת המדינה מצויה בגירעון של 10-15 מיליארד שקל מעבר ליעד, בחודש מרץ נמדד גירעון של 3.6 מיליארד שקל, והגירעון המצטבר מתחילת 2019 כבר הגיע ל-9.3 מיליארד שקלים לעומת גירעון של 2.1 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

הכנת התקציב לשנת 2020 היא משימה לא פשוטה אך דחופה ביותר מכיוון שתקציב ראשון של ממשלה חדשה כולל תמיד רפורמות גדולות שמחייבות לא אחת לקצץ תקציבים. נדרש קיצוץ בתקציב משרדי הממשלה, העלאת מיסים וביטול פטורים ממס, אלא שבמידה וכחלון יכהן קדנציה נוספת כשר אוצר סביר להניח שהוא יעדיף להטיל מיסים על בריאות מאשר לצאת בגזירות על מיסים ישירים.

תשתיות התחבורה

תשתיות התחבורה בישראל הוא תחום בו ישראל מפגרת בעשרות שנים ביחס למדינות המפותחות בעולם, בעשר שנות כהונתו דחף שר התחבורה ישראל כץ לצמצום הפערים בתחום הכבישים, אבל הפערים בתחום התחבורה הציבורית רק התרחבו, מה שהחמיר את בעיית הפקקים בארץ.

משכך, יצטרך ראש הממשלה יחד עם שר התחבורה הנכנס להגיש בהקדם תכנית ליציאה מהפקקים תוך שיפור דרמטי בתחבורה הציבורית, על ידי הקדמת פרויקטים מאוחרים – זירוז הנחת פסי רכבת, זירוז ביצוע קווי הרכבות הקלות בתל אביב ובירושלים, והקמת מחלפים בכבישים רבים שהעומס בהם הולך ומתעצם. זה הזמן לעודד תחבורה ציבורית על חשבון הרכב הפרטי, תוך יצירת אלטרנטיבה איכותית. זה הזמן לעודד שימוש בתחבורה שיתופית ולתגמל מעסיקים להפעלת זמני עבודה גמישים.

מחיר למשתכן

עליית מחירי הדיור אמנם נבלמה, אך ירידת המחירים זעומה. כשיחד עם זאת מאיים להפיל את הסכר, המשבר בתחום בניית הדירות שמחריף. היעדים שהציבה לעצמה הממשלה לא בוצעו, כך שבמקום לבנות 60,000 דירות בשנה, נבנו רק 45 אלף דירות, כך שהירידה בהיצע מול הגידול בביקוש תגרום לעליית מחירים. אלא אם תפעל הממשלה בהקדם לעידוד התחלות בנייה, ותקבע בבירור את עתידה של תוכנית "מחיר למשתכן" – האם תישאר כדגל האוצר או שמא תוחלף בתכנית חדשה ונכונה יותר לתחזיות.

זה עולה לנו בבריאות

המשבר בבתי החולים תמיד יהיה הויכוח של ליצמן מול יתר אזרחי ישראל, זה יטען כי יש לנו רפואה מתקדמת ושאר העם יטען שאין מספיק מיטות אשפוז, שצריך להמתין לתור אצל רופא מומחה מעל 3 חדשים או שסל התרופות לא מכסה מספיק את הצורך, על כן נקווה כי יימצא מימון לבניית בתי חולים והרחבת אלו הקיימים, יגדילו את התקנים החסרים לצוותים הרפואיים ויגדילו את סל התרופות בתקציב שלא יפחת מ800 מיליון שקלים כדי שלא יישארו בחוץ תרופות יעילות וטובות.

הגירעונות במערכת הבריאות הם סימן של הזנחה מתמשכת, כל קופות החולים נמצאות בגירעונות. לאחרונה העביר האוצר 550 מיליון שקל למאוחדת, 700 מיליון שקל ללאומית, 1.3 מיליארד שקל למכבי ו-3 מיליארד שקל לכללית – כאשר כל אלו נועדו לכיסוי הגירעונות בלבד, משרד הבריאות יצטרך לפעול לייעול הקופות, לדרוש קיצוצים במשכורות ולהיות מעורב במינויים. בנוסף, נדרש שינוי באופן החלוקה של מקורות המימון בחוק ביטוח בריאות ממלכתי.

ואם שר הבריאות הבא ירצה לפנק אותנו, הגיע הזמן לצמצם פערים בין המרכז לפריפריה. זה לא סוד כי תוחלת החיים בפריפריה נמוכה בארבע שנים מזו של תושבי המרכז, יש שיאמרו כי זו תוצאה של זמינות שירותי הרפואה בדרום ובצפון שנמוכה יותר מזו של תל אביב. שר הבריאות יצטרך להתגייס לתוכנית לאומית שתילחם באי השוויון במערכת הבריאות, בין היתר באמצעות עידוד רופאים למעבר לפריפריה באמצעות הגדלת מענקים תוך האצת בניית בתי החולים החדשים בנגב ובצפון הרחוק.

באשר ליוקר המחיה שלמרות ארבע שנים של מדד שלילי, הורדות המכסים ומסי הקנייה במסגרת תוכניות "נטו", לא נראה כי אכן התקדם משהו – פתרונות רבים נמצאים על שולחנות הממונים, חלק יטענו כי יש צורך להוריד את המע"מ על מוצרי המזון באופן גורף אך אלו השומרים על קופת המדינה יטענו כי זה בלתי אפשרי, מה שבטוח חייב לקרות כדי לצמצם פערים או לכל הפחות לצמצם את מספר הילדים הרעבים, הוא הכנסת מאות מוצרי מזון לפיקוח כפי שנעשה בתוכנית הייצוב בשנת 1985, אלא שאם מדובר במשה כחלון הדוגל בכלכלת השוק החופשי, קשה להאמין כי ינקטו צעדים מסוג זה.

השארת תגובה