עמירן דביר: מדוע הצבעתי ג'?

עמירן דביר
עמירן דביר
עכשיו באשדוד: דירה החל מ-1.100.000 ש"ח

כל פעם מחדש חוזר לו הריטואל הקבוע. אני עובר אל מאחורי הפרגוד, העיניים סוקרות את בליל האותיות ואז זה קורה, היד נשלחת מאליה לכיוון אות מסוימת וככה בתערובת מודעת של תת ההכרה וההכרה עצמה, נשלף לו הפתק הנבחר בביטחון מוחלט ועושה לו את דרכו לתיבה שאני קורא לה "תיבת רגע האמת".

"למה אתה מצביע תמיד ג׳?", שואלים אותי חבריי, "מה הם עושים בשבילך? פעם נעזרת בהם במשהו? הרי בחיי היומיומיים שלך אתה ממש לא מזכיר מצביע ג׳ סטנדרטי. שחור לבן אתה לובש, רק בשבת ועל הבמה בחתונות. עם ילד בצבא ובת בשירות לאומי, מה בכלל עולה על דעתך שאתה מצביע ג׳?" ועוד כהנה וכהנה. האמת, ששאלה זו חלפה גם במוחי. מה היא האות ג' בשבילי? וחשוב מכך, מה הוא הציבור החרדי בכללותו בשבילי? אך יחד עם זאת עלתה לי גם התשובה.

עוצם אני את עיניי וככה עם חיוך וחמימות בלב עוברות להם שנותיי כבחור ישיבה. נזכר אני במתיקות הלימוד והחוויה הבלתי נשכחת של להיות עוד טבעת קטנה בשרשרת הארוכה והחשובה של לימוד התורה שמתחילה מהר סיני וממשיכה עד היום, שאליה אני מרגיש שותף.

נזכר אני בשנות לימודי בישיבה קטנה. השנתיים הראשונות שלי בסלבודקה, בה למדתי איך ללמוד גמרא ואת רבי ומורי ר׳ אהרון זקס זצ״ל, שלימד אותי אישית עומקים של הבנה בסוגיות שונות, עומקים כאלה שלא ידעתי שאפשר להגיע אליהן, כאשר בהמשך בשיעור ג׳ למדתי בפוניבז'. שנה שלמה זכיתי לשבת צמוד ממש (!) למרן הגראי"ל שטיינמן זצ״ל. שנה שזכיתי לינוק ממנו תורה, שנה שלא אשכח בחיי.

ואז נפתחות חזרה עיניי ואיתם החיוך והחמימות בלב שאף גוברות להם. אני מצביע ג׳ לא בשביל שהמפלגה תעשה בשבילי משהו, נהפוך הוא, אני מבקש ממכם לא לעשות בשבילי כלום. כל מה שאני מבקש שתמשיכו להילחם על התורה הקדושה שלנו, שתמשיכו להילחם בחירוף נפש על כל בחור ישיבה, שיוכל להמשיך לשבת ללמוד ברצינות וכמה שיותר.

תלחמו על כל אברך שיוכל לשבת וללמוד ברצינות ביישוב הדעת, כי מי כמוני יודע כמה קשה לשבת על בסיס יומי וללמוד תורה. למישהו מבחוץ זה נראה לפעמים כסוג של מנוחה, סוג של קייטנה, של התחמקות. והרי לא כך הדבר והדברים ידועים.

אל לנו לשכוח עוד דבר חשוב ביותר. גם אם ביומיום שלנו לא תמיד אנחנו מתנהגים כמו 'גימלניק' ממוצע, חשוב לדעת שיש צמתים בחיים שגדול הדור שלנו אומר משהו ורק אליו אנחנו צריכים לשמוע, אליו ורק אליו.

אנצל במה זו ואבקש מכל האלפים שתורתם אמונתם האהובים שלנו, בבקשה תתפללו גם על חיילינו הצדיקים ששומרים גם עליכם כדי שתוכלו ללמוד בשקט. אל תשכחו שהם מסכנים את נפשם יום יום ולילה לילה, פשוטו כמשמעו. לדעתי נגמרו להם הימים שהחיילים אמורים להיקרא 'מצורעים', גם הם זקוקים לתפילות שלכם. ככה כל אחד יעשה את המוטל עליו כדי לשמור על עם ישראל, מי על רוחניותו ומי על גשמיותו.

בברכת חג פסח כשר ושמח, שנזכה בקרוב לחגוג אותו כהלכתו בבית המקדש.

עמירן דביר (הלוי).

תגובה אחת
  1. יפה !!

השארת תגובה