הכירו: הנציגים החרדים בכנסת ישראל

מיו"ר דגל התורה חבר הכנסת משה גפני הוותיק בחברי הכנסת החרדים ועד ליעקב טסלר חב רהכנסת המבטיח של אגודת ישראל. דרך אוריאל בוסו ומשה אבוטבול

אוריאל בוסו
אוריאל בוסו
עכשיו באשדוד: דירה החל מ-1.100.000 ש"ח

חברי הכנסת החרדיים נחשבים מאז ומקדם לטובי הפרלמנטרים בכנסת ישראל. חלק מהקרדיט נובע מעצם היותם אנשים מוכשרים ורבי תושייה, וחלק אחר במוניטין שיצא להם נעוץ בשיטה: הוותק. העובדה שמרביתם מכהנים שנים רבות עם תחלופה מינימאלית, מעניקה להם ניסיון ששווה המון בניהול מו"מ, היכרות עם משרדי ממשלה ופקידים, התמצאות בהליכי החקיקה וכן על זו הדרך.

בכנסת הקרובה הנציגות החרדית עשויה לשנות במעט את פניה, בעיקר בזכות מפלגת ש"ס שהראתה אחר כבוד את הדרך לוותיקים, והכניסה פנים חדשות. שניים מהנציגים הוותיקים, הלא הם משולם נהרי ואיציק כהן, התחייבו לפרוש בתום שנתיים לכהונת הכנסת. בזכות הנוכחיים, המתפטרים והנורבגיסטים, תציג ש"ס נבחרת רעננה.

ביהדות התורה לעומת זאת שומרים באדיקות על נציגיהם הוותיקים, מלבד נציג חסידות ויז'ניץ מנחם אליעזר מוזס שהוחלף ביעקב טסלר, כחלק מהחלטה רוחבית שהתקבלה בהוראת כ"ק האדמו"ר, לרענן את השורות. ההחלטה כללה את החלפת כל נציגי הציבור של החסידות כולל ברשויות המקומיות.

מהיום בו ייכנסו הבאים ברשימת יהדות התורה לכנסת – בזכות החוק הנורבגי הקיים ובאמצעות חוק נורבגי מורחב שאמור להיחקק – תציג המפלגה גם היא פנים חדשות.

הנה קווים קצרים לדמותם הציבורית ולפועלם של חברי הכנסת, הנוכחיים והמיועדים:

אריה דרעי – שיא הקריירה הפוליטית של דרעי היו ימיו הראשונים בזירה הציבורית, כשבגיל 29 בלבד הפך לשר הפנים בממשלתו של יצחק שמיר. עד אז הוא כבר הספיק לכהן כמזכ"ל ש"ס וכמנכ"ל משרד הפנים. הוא היה לפוליטיקאי החרדי הראשון שפרץ את גבולות המגזר וזכה לכבוד מלכים בפוליטיקה ובתקשורת.

מאז הספיק דרעי לשייט בצמרת יותר מעשור שנים, עד שתכפו עליו התיקים הפליליים שהביאו לכתב אישום ולריצוי עונש מאסר. מתקופה זו יצא דרעי עם תדמית תורנית ועם אמביציות לחזור להנהגה, והוא אכן עשה זאת בהצלחה.

תחילה ניסה דרעי לחזור לחיים הציבוריים בהתמודדות על ראשות עיריית ירושלים ובהקמת תנועה פוליטית חדשה ולא סקטוריאלית ('תיקון') אך בסוף מצא את עצמו חוזר לבית. אחרי תקופה קצרה של הנהגה משולשת – דרעי, אלי ישי ואריאל אטיאס – לקח דרעי את מושכות התנועה לילדיו וכיום, מיותר לציין, בלעדיו לא ירים איש את ידו ואת רגלו בתנועה הקדושה.

את הסיבוב השני שלו בפוליטיקה החל דרעי בשנת 2012, וההבדלים בין התקופות ניכרים היטב. יותר צניעות, זהירות, וגם מעבר חד מזיהויו כאיש שמאל שתמך באוסלו והיה שותף לתרגיל המסריח, לאיש ימין התומך בהתנחלויות ולמי שנחשב באופן אוטומטי כחלק מגוש הימין בכנסת.

יצחק כהן – לא רבים יודעים אבל תפקידו הציבורי הראשון של סגן השר איציק כהן היה חבר מועצת עיר באשקלון, תפקיד בו החזיק שתי קדנציות וחצי. לפני 21 שנה נבחר לראשונה לחבר כנסת ומאז הוא מכהן כמעט ברציפות.

בימיו הגדולים היה כהן שר הדתות ושלט ביד רמה בצרכי הדת ובמינויים השונים. בתום תקופת בצורת קשה בה בוטל כליל המשרד, מונה כהן לשר במשרד ראש הממשלה עם אחריות על שירותי הדת ובהמשך פעל להקמת המשרד מחדש (בשינוי שם קליל) ועמד בראשו. בקדנציה האחרונה כיהן כסגן שר האוצר.

אחד הפרויקטים שניסה להוביל בקדנציה האחרונה היה ביטוח לכל אברך, יוזמה שנבלמה על ידי ח"כ משה גפני. כהן מחזיק בעמדות מדיניות מתונות ובעבר לא חשש מלהזדהות עם יוזמות שלום שעלו על הפרק.

משולם נהרי – אי אז לפני 30 שנה, הוצב נהרי הצעיר במקום ה-90 והלא מכובד ברשימת 'אגודת ישראל' לכנסת. עשור לאחר מכן כבר הוצב במקום ריאלי ברשימת ש"ס ונכנס לכנסת ה-15, ומאז הוא נמצא בתפקיד ברציפות.

נהרי הספיק להחזיק בתפקידי סגן שר החינוך, הרווחה והפנים וגם בתפקיד שר ללא תיק. הצבתו של נהרי בתפקיד סגן שר החינוך תחת יוסי שריד, הביאה בשעתו לפרישת מר"צ ממשלת ברק, לאחר ששריד סירב לקבל את הסגן החרדי שהוצמד לו.

יעקב מרגי – הח"כ הדרומי צבר קילומטראז' ארוך בשירות התנועה הקדושה, עד שזכה לעלות לגדולה ולהיבחר לכנסת. בין היתר כיהן כיו"ר המועצה הדתית בבאר שבע וכמנכ"ל ש"ס. בשנת 2003 נכנס לראשונה לכנסת ובשיא גדולתו היה לשר הדתות.

מרגי נחשב לפרלמנטר חרוץ, ובלט דווקא בוועדות החינוך, התרבות והכנסת שבראשן עמד ואותן הפך פלטפורמה משמעותית לקידום צרכי ציבור. הוא גם מוכר בשפתו הישירה שאינה חוששת לדבר מפורשות על ענייני אפליה במוסדות החינוך, נושא שנציגי ש"ס לא תמיד ששים להעלות על נס.

ביקור תמים של מרגי לפני כשלש שנים בחצי האי קרים כאורח הקהילה היהודית, עורר משבר דיפלומטי בינלאומי, לאחר שהוצג כתמיכה ישראלית רשמית בכיבוש הרוסי.

יואב בן צור – בגיל הוא שייך לשדרת הח"כים הוותיקה, אבל בפוליטיקה, הרב יואב בן צור הוא מהפנים החדשות של ש"ס בכנסת. לקראת בחירות 2013, הוצב במקום ה-12 ברשימה, אך למרבה ההחמצה, המפלגה זכתה ב-11 מושבים בלבד. שנה ומחצה לאחר מכן התפטר אריאל אטיאס ופינה את הדרך לח"כ החדש. בבחירות הבאות קודם בן צור למקום השישי.

רשימת התפקידים בהם החזיק בן צור לפני כניסתו לכנסת – ארוכה. בין היתר כיהן כמנכ"ל החברה הממשלתית 'המשקם', מנכ"ל המקומות הקדושים, יו"ר המועצה הדתית בירושלים ומנכ"ל רשת מעיין החינוך התורני.

מיכאל מלכיאלי – צעיר הח"כים של ש"ס החל את דרכו הציבורית במועצת העיר ירושלים, שם כיהן קדנציה אחת. בבחירות האחרונות הוצב במקום ה-11 ברשימה, מרחק 3 מקומות ממה שהשיגה המפלגה בקלפי. לפני שנתיים וחצי התפטר דרעי מהכנסת במסגרת החוק הנורבגי ובכך סלל את הדרך לכניסתו של מלכיאלי.

הח"כ הצעיר הפך במהרה למנוע צמיחה מרכזי של ש"ס, בשל היותו נציג בני התורה ובזכות חריצות, דומיננטיות וחיבור לשטח. הפעם הוא כבר הוצב במקום ריאלי מלכתחילה וימשיך לקדנציה נוספת.

משה ארבל – האיש הצעיר שיושבע בעוד שבועות ספורים לחבר בכנסת העשרים ואחת, הושחל כמעט בחשאי לרשימת ש"ס. אחרי שמועצת גדולי התורה כבר החליטה על הרשימה, רגע לפני הגשת הרשימות הכניס דרעי את ארבל, בטענה כי ארבל הוא נציג הגאון רבי מאיר מאזוז, בשל היותו בעבר תלמידו.

במקור, הגיע ארבל לזירת הכנסת כאיש מקצוע. הוא עו"ד מבריק שהוצמד כיועץ פרלמנטרי לח"כ יואב בן צור, משם קפץ במהרה לראש המטה של שר הפנים ויו"ר ש"ס אריה דרעי, לצד תקופה בה הושאל לצרכי המשרד לשירותי דת. למרות שהוא שומר על שקט ומעדיף את העבודה המקצועית של אחורי הקלעים, בש"ס מייעדים לו תפקידי הובלה בכירים.

ינון אזולאי – השם אזולאי הוא מותג ש"סי וותיק שנרכש בזכות שירותו הציבורי המסור של דוד אזולאי ז"ל, שהלך לעולמו. לפני כשנה, כשמצבו הרפואי החמיר, התפטר מהכנסת ובמקומו נכנס בנו ינון, יבדל לחיים ארוכים.

אזולאי הצעיר נהנה לא רק מייחוס נכבד אלא גם מכישורים בולטים בזכות עצמו. הוא היה מבכירי הפעילים של ש"ס בדרום ובעיר מגוריו אשדוד, מתנדב בארגוני הצלה ויועץ בכיר ליו"ר מפלגתו.

משה אבוטבול – ראש עיריית בית שמש לשעבר הוא הראשון להיכנס לכנסת בהתפטרות השר הראשון במסגרת החוק הנורבגי (גם ללא הרחבתו). אמרנו ראש עיר? קורות החיים של אבוטבול לא התחילו רק לפני עשור. הוא היה מראשוני התושבים החרדיים של בית שמש, פעל בה גדולות ונצורות בענייני רווחה ושיעורי תורה, וכן, הייתה לו גם קריירה קצרה בעולם ה"זוהר", שידור בערוצי הקודש ומשחק בסרטים חרדיים.

אבוטבול עשה את הבלתי יאמן כשהיה לראש עיר חרדי בעיר שטרם נהנתה מרוב תושבים חרדי, זאת בשל חיבורו לשכונות ולאנשים. כזכור, את הבחירות האחרונות בבית שמש הפסיד, מבקריו יטענו בשל חוסר תפקודו, אוהדיו יטענו בשל צרות עין וחוסר לכידות של יתר המפלגות סביבו.

אוריאל בוסו – הנציג הבא שיחבוש כמעט בוודאות את ספסלי הכנסת הוא אוריאל בוסו, ממלא מקום ראש עיריית פתח תקווה. לפני כ-13 שנים קיבל בוסו לידיו את ניווט התנועה המקומית – שידעה בעבר פיצולים שונים – והצליח להצעידה להישגים נאים.

ברמה הפנים-סיעתית הצליח ללכד סביבו את כל הקהילות הספרדיות, כולל התמזגות מחודשת עם המתחרה לשעבר, סיעת 'ישי'. ש"ס המקומית בהובלתו הצליחה להוסיף אלפי קולות, גם בבחירות המקומיות וגם בבחירות לכנסת.

בנוסף, ש"ס פתח תקווה הפכה לסיעה מובילה במועצת העיר ונהנית מקונצנזוס נדיר. בהקשר הזה ראוי לציין את העובדה שבבחירות האחרונות למועצה, קיבלה ש"ס פתח תקווה תמיכה משלל פעילים חברתיים וגם ממפלגת 'כולנו' של שר האוצר משה כחלון.

הצבת בוסו ברשימה לכנסת הייתה מתבקשת להצערת הרשימה ולתגמול נציג מקומי שהביא להישגים בזירה המקומית. יחד עם זאת, חלק מהגורמים בש"ס פתח תקווה סברו שחבל יהיה לאבד נציג מקומי שמוברג מזה שנים במערכת עירונית מורכבת, לטובת חברות בכנסת.

שלמה דהאן – הסרטונים שהתגלגלו במערכת הבחירות במרכזם כיכב שלומי דהאן, חשפו לעולם כוכב ש"סי חדש. במתק שפתיים, להט וחינניות, נצפה דהן משכנע צעירים בפריפריות על חשיבות הצביון היהודי של מדינת ישראל ועל מרכזיותה של ש"ס בחייהם.

דהן, מקום 11 ברשימה, פעיל מזה שנים בקרב נוער נושר, ארגוני קירוב ופרויקטים חינוכיים שונים. אם יכנס לכנסת, יזכו גם 119 נבחרי הציבור ליהנות ממתק שפתיו.

נהוראי לחיאני – מנציגי ש"ס הבולטים בזירה המוניציפאלית. בעבר מזכיר בית הדין הרבני בטבריה ומאז הקדנציה הקודמת הפך לאיש החזק בש"ס צפת. הוא הספיק להחזיק בתפקיד סגן ראש עיריית צפת ואחראי חינוך חרדי, ובקדנציה הנוכחית משמש כחבר מועצה.

יעקב זכריהו – איש תל אביב במקור ומאז נערותו תושב בני ברק. אחרי שסיים את חוק לימודיו בכולל, נכנס לפני כ-6 שנים לשמש כראש לשכת סגן ראש העיר ויו"ר ש"ס בני ברק, אליהו דדון. בתפקידו הפך זכריהו לאחד האנשים החזקים בעירייה ובסיעה, ונחשב לכתובת מרכזית של הציבור הספרדי בבני ברק, לעיתים יותר מהנציגים הרשמיים. החל מהבחירות האחרונות נכנס לכהן כחבר מועצת העיר.

יהדות התורה

יעקב ליצמן – ליצמן, שנולד במחנה עקורים בגרמניה להורים ניצולי שואה, גדל בארה"ב עד גיל 17, אז עלה לישראל ולמד בישיבת טשעבין. בתחילת דרכו ניהל את 'בית יעקב – חסידי ירושלים', ובהמשך השתלב בפוליטיקה כשהוא מלווה את נציגי הסיעה המרכזית שפירא ופלדמן בכנסת.

לפני 20 שנה נבחר לראשונה לכנסת, ומאז, כאשר יהדות התורה בקואליציה, הוא מכהן במקביל גם כיו"ר ועדת כספים או כסגן שר ללא שר (ולתקופה מסוימת כשר) במשרד הבריאות. מלבד זאת הוא יו"ר 'אגודת ישראל' וצפוי לקבל גם הפעם את תיק הבריאות.

משה גפני – הח"כ הוותיק במשכן הוא יו"ר דגל התורה משה גפני. האחרון, שמכונה 'שועל פוליטי', החל את דרכו הפוליטית בזירה המוניציפאלית מטעם אגודת ישראל, כאשר כיהן כחבר המועצה המקומית (באותם ימים) אופקים ובמקביל כראש כולל 'זיכרון אליהו' במקום, כשבמהלך הזמן אף שימש ככתב יתד נאמן.

גפני נולד למשפחה חסידת גור שהתגוררה בתל אביב ובבחרותו למד בישיבות סלבודקה וגרודנא. עם הקמת 'דגל התורה' בתשמ"ט שובץ במקום השני ברשימת המפלגה והחל מתשמ"ט מכהן כנציג המפלגה בכנסת. בכנסת ה-13 וה-14 כיהן כח"כ רק קדנציה חלקית בעקבות הסכמי רוטציה עם אגודת ישראל. במשך כהונתו כיהן כסגן שר הדתות, כיו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, כיושב ראש ועדת המדע והטכנולוגיה ובתפקיד יו"ר ועדת הכספים – בו הוא מחזיק כיום וצפוי להמשיך ולהחזיק.

מאיר פרוש – אחת הדמויות החזקות במערכת הפוליטית החרדית. פרוש נולד בירושלים לאביו הרב מנחם פרוש וכניסתו לפוליטיקה הייתה טבעית ואף מתבקשת, כהמשך לשושלת של עסקונה מרשימה שהתחילה אצל סבו הרב משה פרוש.

בילדותו ובחרותו למד ב'עץ חיים' ולאחר מכן בישיבת סלבודקה בבני ברק. במשך השנים שימש כמנהל משרדי אגודת ישראל בירושלים ובמשך 13 שנה כחבר מועצת עיריית ירושלים, כאשר 7 שנים מתוכן היה סגן ראש עיריית ירושלים. יחד עם אביו הקים את שלומי אמונים – תת סיעה בתוך אגודת ישראל – והחל לכהן כח"כ מ-1996 ובעצם החליף את אביו שכיהן כח"כ עד 1994.

במשך השנים כיהן כסגן שר במשרד הבינוי והשיכון וכסגן שר החינוך. במהלך הכנסת ה-18 התפטר מהכנסת כחלק מהסכם רוטציה עם חסידות בעלזא, כאשר ב-2013 נבחר מחדש לכנסת ה-19. כשנה לאחר הבחירות לכנסת ה-20, מהכנסת במסגרת החוק הנורווגי, בכדי לאפשר את כניסתו לכנסת של יעקב אשר מדגל התורה, בעוד והמשיך לכהן כסגן שר החינוך.

במהלך כהונתו בכנסת אף חזר לזירה המוניציפאלית וניסה את מזלו כאשר התמודד לראשות עיריית ירושלים, בתמיכת כל הציבור החרדי למעט חסידת גור שהתנגדה למועמדותו, אך הפסיד לניר ברקת.

בני משפחתו מחזיקים בעמדות מפתח רבות ב'אגודת ישראל'. בנו בכורו הוא ראש עיריית אלעד ישראל פרוש, בנו משה, הוא מנכ"ל עיתון המבשר שבבעלות המשפחה, ובנו נוחי הוא מנכ"ל מערכת הכשרות של אגודת ישראל, אף היא בבעלות המשפחה.

אורי מקלב – אחד מהח"כים שמהווים סמל ודוגמא לחריצות במשכן. מקלב, יליד בני ברק, למד בבחרותו בישיבות קול תורה ופוניבז'. לאחר נישואיו קבע את מושבו בירושלים, תחילה בקטמון ובהמשך ברמות, כאשר עם השנים הוסמך לרבנות.

את פעילותו הציבורית החל בעיריית ירושלים, שם התמנה כסגן ראש עיר מטעם דגל התורה. בשל הסכמי רוטציה עם אגודת ישראל החל מקלב לכהן כח"כ מ-2008 והיה לנציג השלישי של דגל התורה, לצד היו"ר אברהם רביץ ז"ל וחבר הכנסת משה גפני.

לאחר התפטרותו של רביץ, שובץ במקום הרביעי (השני בדגל התורה) ברשימה המאוחדת עם אגודת ישראל. במהלך השנים כיהן בתפקיד סגן יו"ר הכנסת ויו"ר הוועדה לפניות הציבור. כמו כן, הוא עומד בראש השדולה למען ירושלים ומאז תחילת הכנסת ה-20 מכהן כיו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה.

יעקב טסלר – דמות מבטיחה ביהדות התורה הוא נציג ויז'ניץ החדש יעקב טסלר, שנולד וגדל כילד בשכונת סנהדריה הירושלמית, התחנך במוסדות ויז'ניץ ובישיבת טשיבין ועם נישואיו קבע את מושבו באשדוד.

את דרכו הציבורית החל כחבר במועצה הדתית באשדוד מטעם אגודת ישראל, כשבמקביל עבד ב'המודיע' ושימש שם כמנהל פרויקטים. ב2013 נבחר למועצת העיר אשדוד מטעם אגודת ישראל וכיהן בתפקיד זה משך קדנציה אחת עד לבחירות שנערכו לפני כחצי שנה בשלהי 2018, זאת לקראת שילובו ברשימת המפלגה לכנסת.

מאז תחילת הכנסת ה-20 הוא שימש כיועצו של סגן שר הבריאות יעקב ליצמן, כאשר לקראת הבחירות, כאמור, הוחלט לשלבו ברשימת יהדות התורה לכנסת ה-21.

יעקב אשר – ה'בולדוזר' של דגל התורה, כפי שאוהבים לכנותו. אשר נולד וגדל ברמת גן ובבחרותו למד בישיבות משכן יעקב בחיפה וגרודנא. את פעילותו הפוליטית החל כעובד בעיריית בני ברק עד שהגיע לראש הפירמידה. בשנת תש"נ החל לשמש כעוזרו של סגן ראש העיר אליהו סויסה ולאחר שנתיים מונה למנהל לשכת ראש העיר, באותם ימים, ירחמיאל בויאר. לאחר מכן שימש כעוזר מנכ"ל העירייה ובהמשך מונה למנהל אגף החינוך.

לקראת הבחירות הראשונות בעיר הצעירה אלעד, בשנת 2000, התמודד מול ראש המועצה הממונה צוריאל קריספל והפסיד לו בהפרש של 14 קולות בלבד. אשר כיהן כממלא מקום ראש המועצה בהתנדבות ובמקביל המשיך לעבוד בעיריית בני ברק.

בסמוך לבחירות 2003 חזר אשר לבני ברק ונבחר למועצת העיר מטעם 'דגל התורה' ומונה כממלא מקום ראש העיר וכממונה אגף ההנדסה. ב-2008 הוכרז כראש העיר בלא שהתקיימו בחירות, בשל העובדה שהיה מועמד יחיד. לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה הוצב במקום השביעי ברשימת יהדות התורה ונבחר לכנסת ובעקבות כך התפטר מתפקידו כראש עיריית בני ברק. לקראת הבחירות לכנסת העשרים הוצב שוב במקום השביעי אך נשאר מחוץ לכנסת, בעקבות כך הוא מונה למזכ"ל דגל התורה ושנה לאחר מכן נכנס לכנסת, בעקבות התפטרות סגן שר החינוך מאיר פרוש במסגרת החוק הנורווגי.

#ישראל אייכלר – אחד מהדוברים היותר רהוטים של יהדות התורה. אייכלר נולד וגדל בירושלים. בילדותו ובחרותו למד במוסדות חסידות בעלז, עליה הוא נמנה. אייכלר, במקצועו, הוא עיתונאי ובמהלך השנים ערך את שבועון חסידות בעלז 'המחנה החרדי' והיה בעל טור קבוע בעיתון 'משפחה', כשאף הגיש במשך מספר שנים תוכנית אקטואליה ברדיו קול חי.

ב2003 החל לכהן כחבר כנסת לראשונה מטעם חסידות בעלז, אך ב-2005 התפטר בעקבות הסכם רוטציה פנימי של המפלגה. טרם הבחירות לכנסת ה-17 סירב להשתבץ ברשימת המפלגה לכנסת בשל חוסר רצונו לכהן שוב ברוטציה. בבחירות לכנסת ה-18 שובץ במקום השישי ברשימה ובשל הסכם רוטציה נכנס לכנסת ב-2011 שוב ומאז מכהן כחבר כנסת.

במשך השנים כיהן כיו"ר הוועדה לפניות הציבור ובמהלך הקדנציה האחרונה מונה לסגן יושב ראש הכנסת.

#יצחק פינדרוס – מי שכיהן במגוון בתפקידי מפתח במגזר והיה למעין ח"כ עוד קודם בחירתו, הוא יצחק פינדרוס. הוא נולד וגדל בירושלים והתחנך במוסדות של הרב יצחק שלמה זילברמן בעיר העתיקה. עם נישואיו קבע את מושבו בביתר עילית ונמנה עם מקימי 'קופת הצדקה הכללית' בעיר.

במהלך השנים שימש כיועץ ראש המועצה המקומית (בימים ההם) הממונה משה ליבוביץ וכאיש קשר בין המועצה לתושבי ביתר. ב-1996 מונה לסגן ראש המועצה ושמו עלה לכותרות בראשיתה של האינתיפאדה השנייה, כאשר הקים אוהל מחאה בסמוך לכפר חוסאן לאחר שהופעלה אלימות על ידי האוכלוסייה הערבית כלפי הנוסעים בדרכים.

ב-2001 נבחר לראש עיריית ביתר עילית לאחר שהביס את יהודה גרליץ. שש שנים לאחר מכן הפסיד את ראשות העיר לנציג שלומי אמונים מאיר רובינשטיין ובעקבות כך עזב לירושלים ומונה לסגן ראש העיר מטעם דגל התורה. לקראת הבחירות המוניציפאליות האחרונות התפטר מעיריית ירושלים והציג את מועמדותו לראשות העיר אלעד, כמועמד דגל התורה. כשבועיים לפני הבחירות, פסל בית המשפט את מועמדותו, לאחר עתירה שהוגשה בה נטען כי אלעד היא איננה מקום מגוריו, כאשר גם העתירה לבג"ץ נגד ההחלטה נדחתה.

#אליהו חסיד – מי שפחות מוכר בזירה פוליטית אך עשוי להפוך לאחד החזקים שבה הוא אליהו חסיד. האחרון, ששובץ במקום התשיעי ברשימת יהדות התורה לכנסת מטעם הסיעה המרכזית, מנהל כיום את ישיבת 'אמרי אמת' ואחד מעסקניה הצעירים של חסידות גור.

שילובו ברשימה הגיע לאחר ששלמה טייטל, נציג גור ששובץ במקום זה ברשימת המפלגה לכנסת ה-20 ביקש שלא לשלבו. למעשה, סיכוי גדול כי נראה את חסיד בכנסת עם מימוש החוק הנורבגי בו יתפטרו נציג או שניים מהסיעה.

הנציג היחסית אנונימי, מוכר בחסידות גור כמי שפיקד על מבצע המצ'ינג הגדול שערכה החסידות בחודשים האחרונים. בנוסף, הוא משמש כגבאי שטיבל 'בית החסידים' של החסידות בבני ברק ובעבר היה אחראי על סדרי הלימוד בישיבת גור, כאשר גם בכולל 'אור יהושע' לבעלי בתים, כיהן בתפקיד זהה. הצבת חסיד ברשימה, למעשה, מסמנת את היורש ביום שאחרי פרישת סגן השר יעקב ליצמן, נציג חסידות גור, מהכנסת.

#אליהו ברוכי – ברוכי, בן 42 ואב לשבעה, יליד אשדוד ובוגר ישיבת 'היכל התורה' בירושלים. לאחר נישואיו למד בכולל בהרצליה ובפתח תקווה – בה הוא מתגורר כבר שני עשורים ומשתייך לקהילת 'אביעזר'. לפני כעשור החל לכהן כחבר מועצת העיר, כשהוא נחשב שלוחו הנאמן של הגאון רבי יגאל רוזן, ראש ישיבת 'אור ישראל', והדמות הרוחנית הנחשבת בעיר. לקראת הבחירות הוצב לראשונה בסוף העשירייה הפותחת של יהדות התורה, והוא צפוי להיכנס לכנסת במסגרת החוק הנורבגי.

השארת תגובה