היעד של ליברמן: להצטרף לליכוד

פרוש הבין שמנדט נוסף ליהדות התורה – יקנה לה לצדה של ש"ס את מדליית הארד. כמי שלא ממוקם ראשון בשרשרת המזון של חלוקת התפקידים, הרי שהמנדט הנוסף הזה עשוי להיות המבדיל בין מנה עיקרית לשאריות

בנט ופרוש
בנט ופרוש
עכשיו באשדוד: דירה החל מ-1.100.000 ש"ח

תמיד תישאר לנו פריז, תמיד תישאר לנו הגיבנת מליברמן. לא היה כל צורך להמתין להרמת הכוסית ביום שני בערב, שבמהלכה השמיע איווט את האיום המפורש ללכת לבחירות רגע אחרי שנסגרו הקלפיות, כדי להבין שהפתיל הידוע של איווט קצר מאי פעם. מי שראה את דוד ביטן מסתער על ועדת הבחירות בבוקר יום חמישי ומנסה לקושש עוד ועוד קולות לימין החדש, השכיל להבין שהחשש מאיווט גובר אפילו על השנאה – היוקדת כאש בנוטרדאם – לבנט ושקד.

כאילו לא היו עד תמול שלשום צהובים זה לזה, התייצב איש הליכוד ושלוחו הישיר של ראש-הממשלה לימינם של בנט ושקד, בניסיונם להשיג את הקולות המבדילים בין הישרדות להתרסקות. הבטן של הנתניהוהים על בנט ושקד נותרה מלאה בקינוחי טריפה גם אחרי המפלה הגדולה של הזוג הצעיר, אך למרות האיבה הגלויה והידועה – נראתה בוועדת הבחירות התגייסות יוצאת דופן של שלוחי רה"מ במטרה לנסות ולסייע לשניים לצלוח את אחוז החסימה. במקום שמחה לאיד, ניכר בפניו של נתניהו עצב לאיד. את הצהלה על מפלת השניים החליף הפחד מהקמת ממשלה שהשלטר הראשי שלה מוחזק בידי איווט ליברמן.

המשחק הקבוצתי קיבל ביטוי מעניין לא רק בהתגייסות הלא מובנת מאליה של נתניהו ואנשיו לעזרתם של בנט ושקד, גם ביהדות התורה היה זה ח"כ פרוש שנחלץ והגיע לכנסת בניסיון להכניס את מועמד דגל התורה יצחק פינדרוס, היריב המר של שלומי אמונים מהעבר הרחוק (בביתר עילית) והקרוב (באלעד).

הראשון שזיהה את הכשלים בספירת הקולות היה נציג דגל התורה בוועדת הבחירות אברהם ובר. כשהנתונים הוזנו במחשב בבוקר יום חמישי, הוא התנער מהשרעפים אחרי לילות נטולי שינה והתריע בפני החברים כי הנתונים הממוחשבים אינם תואמים את המספרים אחריהם הוא עוקב במהלך ספירת הקולות בוועדה. ובר העריך מהרגע הראשון שרשימת הימין החדש איבדה כל תקווה, לנוכח הפערים שאינם ניתנים לסגירה.

"הבנתי מיד שהסיפור היחיד הוא המנדט הנוסף שלנו שהועבר לליכוד", שיחזר ובר. לעזרתו באותם רגעים נחלץ סגן השר פרוש משלומי אמונים. פרוש הוא שחקן נשמה עבור קבוצת יהדות התורה, אבל אחרי שכיתת את רגליו והשיג תוצאות באגף החב"די, הסיוע להצלת המנדט הליטאי היה מעבר חד גם עבורו. פינדרוס שהפסיד את התפקיד באלעד בגלל בית-המשפט, מצא עצמו עם כניסת השבת על סף אובדן נוסף של תפקיד פוליטי בעטיה של הכרעה שיפוטית. אוי הערכאות, אוי הערכאות.

ההתגייסות של פרוש ראויה לשבח, אך כמו מאמץ היתר של נתניהו לטובת בנט ושקד, גם כאן אי אפשר להתעלם מהחשיבה האישית לצד המאמץ הקבוצתי. פרוש הבין באותם רגעים שמנדט נוסף ליהדות התורה – יקנה לה לצדה של ש"ס את מדליית הארד כשתתייצב על הפודיום בבית הנשיא כמפלגה השלישית בגודלה. כמי שלא ממוקם ראשון בשרשרת המזון של חלוקת התפקידים, הרי שהמנדט הנוסף הזה עשוי להיות המבדיל בין מנה עיקרית לשאריות. פרוש הוא לא מהפוליטיקאים שמסתפקים בהיותם יפי הזקן והתואר וכמי שחפץ בתפקיד ביצועי, הח"כ הנוסף של יהדות התורה עשוי להפוך למספר הנוסף בהגרלת הלוטו של הבחירות.

 הגוש הסובייטי

בשישי בבוקר עודכן נתניהו כי הפור נפל וסיכויי בנט ושקד להיכנס לכנסת הבאה – הפכו לבלתי ריאליים. הוא הגיב בביטול גם לניסיון של בכירי הימין החדש לפסול כמה קלפיות ולקיים בהם הצבעה חוזרת ממוקדת – סטייל הבחירות החוזרות ב-88' בקרב בין דגל להתחיה – שבמסגרתה יתגייס הגוש כולו להכנסת הימין החדש לכנסת.

שועל הבחירות נתניהו הבין לפני כולם שהפור נפל. בעולם שבו בחירות לנשיאות ארה"ב מוכרעות על חודם של עשרות קולות בפלורידה (כפי שאירע בקדנציה הראשונה של בוש הבן), הדבקת פער של כאלף וארבע מאות קולות בלי נתוני בסיס על שיבושים משמעותיים, היא משימה כמעט בלתי אפשרית.

לשבת הראשונה שלאחר בחירתו החמישית נכנס נתניהו ברגשות מעורבים. מי שנפגשו איתו העידו שהחיוך לא מש מפניו כשהוא שב והסביר כי העם אמר את דברו והביע בו אמון, חרף ההמלצות על כתבי אישום במעמד צד אחד. נתניהו חייך עד לרגע בו הוזכר שמו של איווט ומצחו נחרש קמטי דאגה. אין מי שמכירים את השניים טוב יותר מאשר זה את זה. מ-96' נקשר גורלם כשאיווט שימש כמנכ"ל לשכת רה"מ – ולא החזיק מעמד עד לסופה של הקדנציה, במסורת של פרישה פתאומית שנשתמרה מאז בכל ממשלות נתניהו. איווט הוא שותף על תנאי שלעולם אין לדעת אימתי יקום בבוקר, יחליט שהוא אופוזיציונר ויתחיל ללכת.

מכה וכמה בחינות, הסיטואציה הנוכחית טובה לנתניהו ממצבו בקדנציה האחרונה. בממד האישי – העם אמר את דברו ובגדול, למרות ההמלצות על הגשת כתבי אישום. במובן הזה, מבחן "אמון הציבור" שטבע בג"ץ כתקדים, כשאילץ את פנחסי ודרעי לפרוש מתפקידיהם בממשלת רבין, מספק תוצאה הפוכה. הציבור הביע אמון בראש-הממשלה ולא בחורשי רעתו הפלילית.

נתניהו לא נדרש להעביר חקיקה כלשהי כדי לשבת בטח לקדנציה שלמה על כס ראש-הממשלה. די בכך שייצמד ללשון החוק המאפשר לראש-ממשלה לכהן בתפקידו כל עוד לא ניתן בעניינו פסק דין חלוט (לאחר ערעור). הבוחר אמר את דברו לא רק בנוגע לראש-הממשלה אלא גם בעניינם של חברי הכנסת שהבהירו כי לא יישבו בממשלה שיוגש כתב אישום נגד העומד בראשה. שקד ובנט שהצהירו על כך בעבר – יעמדו בדיבורם ואכן לא יישבו בממשלה שכזאת, אך לדאבון ליבם לא מהסיבות הערכיות והפוליטיות עליהן דיברו בעבר. אין ספק שלמפלתם תרמה גם העובדה שהשניים נתפסו כדורשי רעתו של ראש הממשלה.

כחלון שכוחו צומצם ואך בקושי צלח את אחוז החסימה – מסרב להוסיף ולשמש בהתנדבות כשומר הסף של בג"ץ והפרקליטות. צירופו הצפוי לליכוד, יקנה לנתניהו עוד ארבע אצבעות אותן יניף לעברו של היועמ"ש ביום פקודה. אישים בכירים במערכת המשפט שניסו לדבר על לבו של כחלון – שמעו שאלה זהה שהיא בעצם תשובה. הם נשאלו עבור מי הצביעו ומדוע הם מצפים דווקא מכחלון להוסיף ולהילחם כשהם בחרו להביע את אמונם באחר.

החיים של ביבי יכולים היו להיות גן עדן אלמלא התלות בחמשת ח"כיו של איווט שבלעדיהם אין 61. בקדנציה הקודמת הייתה לנתניהו ממשלת 61 בלעדי איווט וגם אז הצליח הסובייטי למרר את חייו של ראש-הממשלה. בקדנציה הנוכחית שום אלטרנטיבה לא נראית באופק, לרבות חבירה לכחול-לבן שראשיה חזרו וחישקו עצמם לאחר הבחירות כשהצהירו כי לא יישבו בממשלת נתניהו.

בשיחותיו עם החרדים רמז נתניהו על מגעים עם כמה חברים במפלגת העבודה ולא הצליח לשכנע ולו למראית עין שבפיו טענת דמה. אפילו לא: סרק, סרק. אישיותם של ששת חברי העבודה כמעט ואינה מותירה מקום לדמיון בנוגע לחבירה אפשרית שלהם לממשלת נתניהו בעיתוי הנוכחי. ביבי ייאלץ להקים ממשלה על הגוש לבדו, כשאיווט תקוע בגרונו. את הסיטואציה המורכבת הזאת, נתניהו מנהל בדד, כאשר זהו לו המו"מ הפוליטי הראשון שהוא מנהל כשבראש צוות המשא-ומתן לא יושב מקורבו ואיש אמונו עו"ד דוד שמרון, שנבצר ממנו מלמלא את תפקידו. בצר לו, יסתפק נתניהו בצילום המצב שיעביר לו נתן אשל – האיש אשר תמיד חוזר.

שולחן עורך

אחד מחברי הכנסת החרדים דימה את המציאות שנכפתה על השותפים הטבעיים – לליל סדר שנסחב ונמשך כאורך הגלות. המסובים רק רוצים להגיע לשולחן-עורך ומתענים מריח התבשילים המהבילים. הם מדלגים על דברי תורה, מוותרים על ניגונים איטיים אך לא מצליחים להתמודד דווקא עם אורח שהסתנן ברגע האחרון ומחליט להעביר את כולם בעוד סבב של גלות – בדרך לגאולה. האורח הלא קרוא מחמיר בכזית של אכילת המרור ולא חדל מלספר ביציאת מצרים על בטן ריקה. לבני הבית ברור שהאוכל מוכן ומזומן, אך עד שהוא יתעכל במעיים האורח עוד יוציא לכולם את הנשמה.

"עם איווט צריך לדעת איך לעבוד", אמר השבוע גורם בכיר בש"ס והציע ללמוד ממעללי נפתלי בנט בקדנציה האחרונה – איך אסור לנהוג עם האיש. "בנט הטריף אותו, לקח אותו לקצה ואיווט שבר את הכלים", הוא הזכיר את מה שאירע כאן זה לא מכבר ופסח על סוף הסיפור שידוע לכולם. אולי זו הסיבה שבעוד ח"כי יהדות התורה משיבים מלחמה לאיווט גם מעל דפי העיתונות המפלגתית, הרי שאצל הש"סניקים משתררת שתיקה – יחסית. הצניעות יפה להם לש"סניקים גם בכל מה שנוגע לחגיגות המתונות לנוכח התוצאות. מישהו שם למעלה הסיק מסקנות מאז החגיגות ההן בגני אורנים בסוף שנות התשעים.

אחד מחברי הכנסת החרדים שנמנע מלהיגרר לכיפופי ידיים פומביים עם ליברמן ביקש להזכיר השבוע כי ליברמן ישב עד היום בכל ממשלות נתניהו לצד החרדים. להקמת הממשלה היחידה תחת שלטון נתניהו שהחרדים הודרו ממנה – ליברמן היה שותף רק כגלגל חמישי. השותפים מתוך הגוש להוצאת החרדים מחוץ לגדר היו אז בנט, שקד ואורי אריאל. מי שרואה בהיפלטותם מהמערכת הפוליטית את יד ההשגחה העליונה – מוזמן לכוון גם על כך באמירת ההלל הבאה עלינו לטובה. התקווה של החברים על סמך תקדימי העבר היא שבסופו של דבר, גם אם איווט יוציא לכולנו את הנשמה – נמצא אותו ביחד איתנו באותה ממשלה.

"איווט מאיים אך אין שום סיכוי שהוא יתמודד עצמאית פעם נוספת", העריך השבוע בכיר בליכוד, "הוא אומנם קיבל כשלושים אלף קולות מעל אחוז החסימה, אבל גם הוא מבין שזאת הפעם האחרונה שהוא יכול להרשות לעצמו לקחת את הסיכון. היעד שלו הוא להצטרף לליכוד והוא עוד יהפוך זאת במהלך הקדנציה להצעה שאי אפשר לסרב לה".

בסיבובים הרבים שלו מול איווט, נתניהו מצא עצמו עד היום כשהוא ממצמץ ראשון. ולמרות זאת, מיותר להמר גם הפעם על התוצאה. נתניהו מודל 2019 הוא סתגלן שהוכיח כי הוא יכול גם לנשיא אמריקאי, למפכ"ל, ליועמ"ש ולראשונה – גם לרמטכ"לים. עד היום הוא הפסיד בשתי מערכות בחירות בהן התייצבו מולו שני גנרלים, ברק ב-99' ושרון ב-2003. בפעם הזאת הוא ניצח שלושה גנרלים, ולא אחד-אחד אלא בבת אחת.

לראש הממשלה שהקדים לפגוש את החרדים בטרם עשו את דרכם לנשיא המדינה – הובהרו הקווים האדומים. נכון לעכשיו נראה כי לא תהיה התעקשות על העברת חוק יסוד לימוד התורה, ובלבד שנושא הגיוס ייחתם וייסגר תכף ומיד בראשית הקדנציה. חוק הגיוס שהניח ליברמן על השולחן בסוף הקדנציה האחרונה – היה בסיס לגמרי לא רע. בשלב מסוים גם איווט לא שלל הכללת שינויים מתחייבים, וגם כשהוא מצהיר כיום כי לא יסכים לשינוי של פסיק – הוא נסמך על המלצת מערכת הביטחון שבנסיבות מסוימות יכולה להשתנות. איווט אמר את שאמר, הכותרות יחרחרו מלחמה עד לרגע האחרון, אך את הסיכום עם האיש, כתמיד, נעשה על פי מבחן התוצאה ולא לפי מדד ההצהרה.

 

השארת תגובה