"הצדיק שרומם נשמות ישראל לאביהם שבשמים"

יום ההצלה בסקולען, צילום אברמי ברגר01
יום ההצלה בסקולען, צילום אברמי ברגר01
כל מה שאתה זקוק לו באינטרנט

במכה קשה הוכה עולם התורה והחסידות, בהסתלקותו של שריד לדור דעה, מגדולי וצדיקי זקני האדמו"רים, הי-נהו כ"ק מרן אדמו"ר מסקולען זצוקללה"ה, משיירי כנסת הגדולה, גאון וענק בתורה, עמוד צלותהון דישראל, שעבד את בוראו בכל נפשו והתמסר כל כולו לבני ישראל, שכן אהבת ישראל היתה טבועה בכל מהותו וישותו.

מידת אהבת ישראל הייתה טבועה בכל מהותו וישותו, וכל הילוכו היה בנועם סגולה. באהבתו הגדולה לכל איש באשר הוא, קירב בשבט לשונו לתורה, חסידות, למעשים טובים ולמידות נאצלות. שכן, זו הייתה כל שאיפת קדשו כל ימי חייו, לקרב כל יהודי לעבודת הבורא ולהעלותו אל-על למדרגות רמות ונעלות בדרך העולה בית א-ל.

דמותו האצילית של אוהבן של ישראל, כ"ק מרן אדמו"ר מסקולען זי"ע, היתה דמות מיוחדת שהקרינה אהבה וחיבה לכל מי שעמד בקרבתו וניצב במחיצתו. כל רואיו העידו כי מראהו היה נאווה. במתק שפתותיו ובקולו הערב, קירב והשפיע לתורה ומצוות לכל הניצבים במחיצתו. כל כולו חמודים וממתקים, באמרות קדשו קירב לבבות לאביהם שבשמים, בשיריו וניגוניו המיס את הלבבות ורומם את הנפשות לעבודת הבורא, העמיד לגיונות של תלמידים מופלגים – חסידים ואנשי מעשה, אותם לימדם תורה ואילפם בינה והדריכם על במתי התורה והחסידות, כפי שקיבל מאבותיו הקדושים.

ולא רק על קהל עדת ישורון, חסידיו ומעריציו, השפיע כ"ק מרן זי"ע והקרין והאיר מדמותו המזהירה, אלא השפעתו הייתה על כל עולם התורה והחסידות בתפוצות, כמנהיג בחסד עליון. מיום עמדו על משמרת הקודש, לצד אביו הגדול בעל ה'חכמת אליעזר' זי"ע, כך גם לאחר הסתלקותו, ניווט בחסד עליון הדריך והנהיג את תלמידיו אהוביו שומעי לקחו, לימדם תורה ואילפם בינה, והאיר להם באור שבעת הימים ממורשתו של מרנא רבינו הבעל שם טוב זי"ע בדרך החסידות, והרעיף עליהם טללי תחי ויישר מסילות לבם להנחותם בדרך העולה בית א-ל, עוררם ורוממם לדרגות נעלות.

שיחת קודש באישון ליל

לא אשכח את אותו לילה, של חודש שבט תש"ע, השעה 3:15 באישון ליל. מכשיר הטלפון סוף סוף צלצל. לשיחה זו ייחלנו. לא יכולנו לנום, בהיותנו דרוכים כי או-טו-טו-יתקשר אחד הגבאים ויאמר לנו כי בעוד זמן מה תסתיים שעות 'קבלת-קהל'. כאשר הגיעה השיחה, מיהרנו אני וידידי ר' יעקב איזק (יועצו של סגן השר ליצמן. י"ג), אל השדרה ה-54 בין הרחובות 13 ל-14 בבארא-פארק בארה"ב, אל עבר ביתו נאווה קודש של כ"ק מרן אדמו"ר מסקולען, שם המתין לנו דודו הרה"ח ר' מאיר איזק שליט"א ששנים רבות עמד לימין הרבי זצוק"ל בבניית מוסדות לקירוב יהודים לאביהם שבשמים.

מדי יום ולילה התקיים במקום 'עליה לרגל' של יהודים מכל גווני הקשת שביקשו ברכה, עצה ותושייה, באו לפקוד את מעון קדשו של כקש"ת מרן אדמו"ר מסקולען. למרות השעה המאוחרת בה הגענו, לילה כיום יאיר ועדיין המתינו שם אחרוני הבאים. בפנים החדר ישב כ"ק מרן אדמו"ר מסקולען וכאב רחימאי כאב ומיצר בצערן של ישראל, קיבל כל אחד ואחד כבן יחיד ממש. הקדיש מזמנו להקשיב לרחשי לבם של מאות הפונים, שבאו להיפקד בדבר ישועה ורחמים. מכל קצווי תבל באו לבקש עצתו וחפצו בברכתו. אף פונה לא הושב ריקם. במאור פנים הורה, ייעץ, הדריך ובירך בברכת קדשו. משיצא אחרון הנכנסים נכנסנו בקודש פנימה, ולמרות שהשעה הייתה מאוחרת, ממש סמוך לעלות השחר – נראה כאילו אך עתה החל את סדרו. זכינו לחזות ביפעת אורו המבהיר של איש לפידות, בלהב התלהבותו, שלא רק מפזרת ערפילי חשכה, אלא גם מחממת את הלבבות.

באמרי פיו העלה ארוכה וצרי לנפש הדוויה. בשהייה בצל קדשו נספגו מרגשותיו העמוקים, רגשות נשמה עילאית, המתנגנת באלפי צלילים ובנות קול – באהבתו הבוערת לכל יהודי באשר הוא, בתפילתו הנערכת בהשתפכות הנפש, ביגיעתו ובגדולתו בתורה ללמוד וללמד, בצדקותו קדושתו ופרישותו, בדביקותו לאלוקים ובעבודתו הבלתי-נלאית עבודת הקודש עשרים וארבע שעות ביממה. כל זאת מלבד פעולות הצדקה ועבודתו הקדושה בביסוס יסודי איתן מוסדותיו הנודעים והמפוארים 'חסד לאברהם', שבמסירות נפשו הטהורה פועל ללא לאות להצלת נפשות ילדי ישראל, להוציא יקר מזולל, להחיותם ברוח יהודית שורשית המסורה לנו דוד דור.

שבת בצל  נועם הנשמות

מן הימים המאושרים שזכינו לשהות במחיצת-קדשו היו בליל וביום שבת קודש. השבת בהיכלה של סקולען היא כלילת הדר זיו ונועם, 'יום קדוש הוא מבואו ועד צאתו' וכולו אומר רוחניות וקדושה. התפילות הנשגבות המה תענוג רוחני ועדן הנפשות. כך גם בשולחנו הטהור, הריהו כלפיד בוער של יראת שמים וחסידות, בבחינת 'כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך', אשו, כאש תמיד היוקדת על מזבח להלהיב ליבותיהם של ישראל קדושים המסתופפים בצילו. יהודים רבים באים מקרוב ומרחוק לשמוע את נגינתו של הרבי זצוק"ל מתוך התעוררות עצומה והשתפכות הנפש כחד מקמאי, בצל כנפיו יחסיון בריקודים העליזים לכבוד שבת קודש, רגשי התעוררות מלאו את הלבבות במעמדים אלו.

עריכת שולחנותיו הטהורים בליל ש"ק עד לפנות בוקר הייתה למעמד נשגב ההופך לחטיבה אחת של שירה לריבון העולמים. הניגונים הנהדרים נסכו בלבות השומעים עונג רוחני וחיות חדשה והרגישו בפועל את מתיקות ונועם שבת מלכתא שהיא 'מעין עולם הבא' ממש. צלילים ערבים השתפכו מפה קדשו לאין קץ, וכל כולו אומר: 'אשירה לה' בחיי, אזמרה לאלוקי בעודי… אנכי אשמח בה'…' רגשות השמחה הוסיפו וגאו על כל ניגון ממיטב אוצר הנגינה של בית סקולען, המשמש רקע להווי 'שולחן', המתח הרוחני עלה לשיאו עת הרבי נשא מדברותיו, בענייני דיומא בפרשת השבוע, אך לא פחות מכך עת זימר לעצמו בחרישית, עבודה תמה היא בפני עצמה. כל מי ששהה במחיצתו ביום השבת קודש, מסוגל היה למשש בידיו את קדושת השבת, ושאב מלא חופנים מאווירת הוד קדומים המפכה בצילו בעוז.

עבודה קדושה בפני עצמה היא הפרידה משבת המלכה. בעוד שברחובות ארה"ב כבר מורגש החולין בכל פינה, אך בפינת יקרת בית סקולען, עיצומה של השבת מורגשת, וממרחק נשמעות עדיין זמירות סעודת רעווא דרעווין. בני היכלא דכסיפין, מביטין במחזי זיו דזעיר אנפין, דבי מלכם הרבי, הממאן להיפרד מנועם השבת, הרי ששת ימים מקבלים קדושה מהם.

חוויה נרגשת מיוחדת הינה ה'הבדלה' על הכוס בבית מדרשו. החסידים מביטים עין בעין איך הצדיק ממאן להיפרד מיום חמדתו, בנעימה קדושה, בנגינה רוויית מתיקות בין ברכה לחברתה, ובהשתפך נפשו המתגעגעת בחרוזים שמזמר לאחר הבדלה: 'א-ל פודה מכל צר… יותן לנו שבוע טוב, רענן כגן רטוב, יבוא הטוב כל היום וכל הלילה…' מי מסוגל לדרוש במופלא ולגלות מה רב טובו והשפעותיו הממשיך אז לששת ימי המעשה בשירתו ובריקודיו.

מעמד מיוחד במחיצת כ"ק מרן אדמו"ר זצוק"ל היה ברכת הלבנה – 'קידוש לבנה'. בשמחה ובטוב לבב הוא יצא ברוב עם כשהוא לבוש ב'רעשוואולקע' – החלוקא דרבנן המיוחד, כנפסק בשו"ע סימן תכ"ו שאין מברכין על הירח אלא במוצאי שבת כשהוא מבושם ובגדיו נאים, בדחילו ורחימו בנעימות ומתיקות פותח הוא בברכה 'אשר במאמרו ברא שחקים… ששים ושמחים לעשות רצון קונם…' ריקוד נלהב לשמחה של מצוה סוחף את החסידים למעגל ענק, 'מלאים זיו ומפיקים נוגה, נאה זיוום בכל העולם שמחים בצאתם וששים בבואם עושים באימה רצון קונם…' שרים אנשי מעשה בקול.

לאחר מכן מסב הוא לסעודת 'מלווה מלכה' בנוכחות חסידים שהגיעו מקרוב ומרחוק. הרבי זצוק"ל היה מאריך בסעודה זו כמעט עד עלות השחר בלוויית זמירות וניגוני פרידה משבת המלכה, המתפשטים כשמן המור בכל האברים ומרטיטים בנפש את המיתרים החבויים ביותר. האווירה המלבבת בסעודה זו 'סעודתא דדוד מלכא משיחא', הסיפורים הקדושים והזמירות, דישנו עונג את הנשמה הדוויה בעת יציאתה לנתיב הייסורים של ימות החול.

אחד החסידים שעמד לימינו סיפר, כי עבודה טמירה ונעלית זו, קיבל כ"ק מרן אדמו"ר זצוק"ל מאביו  הרה"ק זי"ע. והוסיף כי פעם אחת בא לפניו אברך ותינה את צערו על אחיו שהחמיץ וסר מדרך הישרה רח"ל. שאל אותו רבינו זי"ע, אם יוכל להשפיע על האח שיבוא אליו לשיחה, הלה השיב בשלילה. חזר ואמר לו: 'עשה כל שביכולתך שיבוא אלינו לפחות לשמוע 'הבדלה'…' השתדל האברך ועלתה בידו, ותוך כדי ה'הבדלה' ראו כל הנוכחים את אחיו עומד נרגש כולו ועיניו יורדות פלגי מים… וסופו שנהפך לאיש אחר והיטיב דרכיו, וזכה להקים בית נאמן בישראל… אותו בעל תשובה לא היה כי אם אחד מני רבים שהתחוללה בהם מהפכה נפשית במעמד הנשגב של ה'הבדלה'. רבים היו ה'אורחים' שהוזמנו על ידו לבוא אצלו במוצש"ק ולשמוע כשהוא מבדיל בין קודש לחול. ברגעים הנעלים האלה הקרין את אור הדעת בלב תועים, אובדי דרך, להבדיל בין אור לחושך, עד שמבלי משים התחילו בעצמם להבחין ולהבדיל בין קודש לחול…

ממחרת השבת, משך כל יום ראשון משלים כ"ק אדמו"ר את סדריו מיום השבת קודש, מיד לאחר סעודת מלווה מלכה קודם עלות השחר כבר מתכונן הוא לסדר עבודתו. ורק ביום השני אור ליום שלישי טרם זרחו כוכבי בוקר זכינו להיכנס בקודש פנימה, לשמוע מנועם דברות קודש המעוררות את הלבבות.

שיחתו של כ"ק מרן אדמו"ר זצוק"ל, רוממה את שומעיה. הוד של אצילות אפפו את ביטוייו. אמרותיו ודברותיו המה דרכי לימוד מאורחותיהם וממשנותיהם של אבותיו ורבותיו הקדושים נ"ע וזי"ע, שהערצתו אליהם ניכרת בכל מלה ובכל צעד ושעל. דברי קודש אלו היוו חיזוק עצום לאמונה שלימה ולאמונת חכמים, בתוכנם המיוחד המעורר את הלבבות להתחזק בתורה ועבודה, ולכל מידה נכונה. מלותיו שנאמרו בנעימה, חדרו פנימה אל מיתרי הנפש. אמריו השופעים והקולחים, גדול היו כוחם להעלות את הנשמות מעדן ומעוררים לאהבת ויראת הבורא. הייתה זו שעת התעלות, נעלית ומרוממת, שבמהלכה זכינו לשמוע ולדלות ממקור-חיות ממעייני צדיקי הדורות, מהם ינק תורה, קדושה וחסידות, דלה והשקה לעדרים. והעמיד לגיונות של חסידים תלמידים מובהקים.

רבות עוד יסופר על עבודתו השגיבה והטמירה של כ"ק מרן אדמו"ר מסקולען זצוק"ל, על אורחות והליכות חייו הנאדרים בקודש, צדקותו, חסידותו ופרישותו. על התביעות הגדולות בלימוד התורה, בשמירת המצות והמנהגים, ביסודי חינוך הבנים, על פרישות מהבלי עולם ועל השאיפות הגדולות להתעלות בעבודת השם במדרגות רמות ונעלות, על מלחמתו הגדולה בשארית כוחותיו נגד פגעי הטכנולוגיה שרבים חללים הפילה. עם התעלותו לגנזי מרום, נישאת תפילה כי כאשר היה בחיי חיותו כן יפעל לאחר הסתלקותו, ללמד זכות על ישראל, להמליץ טוב בעדם, להעתיר לגאולתם וישועתם הקרובה במהרה בימינו אמן.

הכותב הוא סופר תורני וסגן ראש עיריית מודיעין-עילית

השארת תגובה