לדמותו של אוהב ישראל זצ"ל

זקן האדמו"רים ומאבירי לוחמי מלחמת ה' בגיבורים, הרבי מסקולען הרה"ק רבי ישראל אברהם פורטוגל זצוק"ל, • מהיכל הנגינה לעולם החסד ומאבקי הטכנולוגיה

האדמו"ר מסקולען זצ"ל
האדמו"ר מסקולען זצ"ל
עכשיו באשדוד: דירה החל מ-1.100.000 ש"ח

רבבות ליוו למנוחות את ארונו של קדוש ה', הרבי הישיש מסקולען זצ"ל, מי שנחשב לזקן האדמו"רים בארה"ב ובכלל ועמד בחזית מאבקי היהדות החרדית לשמירה על צביונה וייחודיותה בנוף העולמי.

הרבי זצ"ל נולד לאביו הגדול כ"ק מרן אדמו"ר רבי אליעזר זוסיא בעל 'נועם אליעזר' מסקולען זי"ע בי"ח בסיון שנת תרפ"ג בעיר סקולען שבמולדובה על גבול רומניה. אביו היה בנו של רבה של סקולען הרה"צ רבי ישראל אברהם פורטוגל זצ"ל, שהיה תלמידו חביבו של הגאון הצדיק רבי ישעיה שור בעל 'כליל תפארת', חתנו ותלמידו המובהק של הרה"ק רבי מרדכי מקרעמניץ בנו של המגיד הקדוש מזלאטשוב תלמידו של מרן הבעש"ט זי"ע. בשנות בחרותו למד בישיבתו של הרה"ק בעל 'דמשק אליעזר' מויז'ניץ זי"ע בעיר ויז'ניץ, שם עלה ונתעלה במעלות התורה והחסידות, שתה ממעיינותיו של בעל ה'דמשק אליעזר', התייגע בתורה, הזדכך במידותיו הטהורות ונתעלה במעלות רמות עד שכל רואיו ומכריו העידו בו כי עדיו לגדולות.

בהגיעו לגיל בר מצוה היה אמור להניח תפילין ביום חגו בי"ח סיון תרצ"ו אצל הסבא קדישא ה'אהבת ישראל' מויז'ניץ זי"ע אותו עוד זכה להכיר. אלא ששבועיים לפני שמחת הבר מצוה שלו, ביום ב' סיון תרצ"ו נסתלק הצדיק לעולם שכולו טוב. עם הגיעו לפרקו נשא ביום י' שבט תש"י את הרבנית הצדקנית בתו של הגאון רבי מנחם זאב שטרן אב"ד ווישיווא ברומניה ולימים רבה של שכונת גבעת שאול ב' בירושלים .החתונה נערכה בעיר ביסטריץ ולאחר מכן המשיך להתגורר מספר שנים בבוקרשט שברומניה בה התגורר החל מאחר המלחמה האיומה עד יום השחרור המיוחל מרומניה.

כמו אביו וזקנו דבק אף הוא בצדיקי בית רוז'ין. כעבדא קמיה מריה עמד בפני רבותיו אדמור"י בית רוז'ין ובצעירותו הסתופף וינק רבות מרבו המובהק האדמו"ר רבי משה יהודה לייב מפושקאן זי"ע בנו של הרה"ק רבי יצחק מבוהוש. כמו כן, זכה עוד להסתופף בצל קדשו של הרה"ק רבי מנחם נחום מבאיאן טשרנוביץ זי"ע וכן הסתופף בצל קדשם של האדמו"רים מסדיגורה וקופיטשניץ. קשר מיוחד היו לו עם כ"ק ה'עקבי אבירים' מסאדיגורה זצוק"ל. חיבה יתירה נודעת בבית סאדיגורה לניגוני הקודש של צדיקי בית סקולען.

פזר נתן לאביונים

מפורסם היה בצדקותו ומדת החסד שבו, גמל חסדים עם הבריות והיטיב בעדן. בדחילו ורחימו היה מאזין למועקתו של יהודי ויהודי, השתתף עמו בצערו בנתינת תרומה נכבדה לנזקק המבקש את ברכתו ותרומתו. מסופר כי שני כיסים היו לו לרבינו, מצד ימין ומצד שמאל, אחד מהם שימש לקליטת המעות שנתרמו לו עבור המוסדות שלו 'חסד לאברהם', והשני היה מיועד עבור מצוות הכנסת כלה למען עניים ואביונים שעמדו להשיא את צאצאיהם כשבידם אין פרוטה לפורטה. כל שד"ר וכל משולח ועוסק בצרכי חסד שבא לפקוד את מעונו ולקבל את תרומת יד קדשו קיבל  סכום נכבד של כ-500 דולר. מיליוני דולרים התגלגלו בין כסאות ביתו שחולקו על ידו לצרכי צדקה וחסד.

בראשו מונחת הייתה המחשבה תדיר איך לעזור ליהודים בגשמיות ורוחניות, במה ניתן לחלצם מן המצר אל הרווחה ומן החושך אל האור. כל כולו מסור היה עבור כלל ישראל ולא פסק מלהעתיר לישועתן הכללית והפרטית, בסדר יומו הגדוש היה מרבה בתפילה עבור חולי עמך ישראל למען יתרפאו ברפואה שלימה ומהירה. על המחלה הנוראה התבטא כי לא היה כזאת בישראל מימים ימימה. "בשנים כתיקונם" אמר "שמעו על מגיפות זמניות ומקומיות בלבד, אבל בזמנינו קיימת תופעת מגיפה עולמית מהמחלה הנוראה רח"ל שעדיין לא מצאו לה הרופאים מזור ותרופה שתמגר אותה כליל". על אותה מחלה דאב לבו ביותר, וכל יום היה מעתיר ומתפלל לה' שיבטל אותה, ושלא ישמע עוד שוד ושבר בישראל.

באחד מביקוריו בארץ ישראל נסע במיוחד לפקוד את ציון התנא רבי שמעון בר יוחאי באתרא קדישא מירון ובמקום להתפלל במקום הציון התיישב על יד אחד השולחנות והחל לכתוב שמות אנשים הזכורים לו בעל פה. כך ישב והתעסק בכתיבת השמות משך למעלה משעתיים תמימות ורק כשגמר לכתוב את השם האחרון מתוך הרשימה הארוכה שהייתה מונחת לו כקופסא בראש עם זכרונו החד נעמד ממקומו וניגש בדחילו ורחימו אל הקודש והחל להתחנן בדמעות שליש על החולים והנדכאים שרבו צרותיהם עד למעלה ראש. משך כעשרים דקות בלבד קרא פרקי תהלים ונפרד מהמקום.

פעל ישועות בקרב הארץ, וסיפורי מופת רבים שהתחוללו לאור ברכותיו והבטחותיו שהתקיימו במלואם תועדו בקרב אנשים רבים. בכל יום קיבל את המוני עמך בית ישראל שבאו מכל רחבי העולם לפקוד את מעון קדשו, מי בנטילת ברכה ומי בקבלת ישועה, מי בעצה טובה ומי בהזכרה ונתינת קוויטל וכל כיוצא בזה. צרות הכלל והפרט מונחות היו תמיד על לוח לבו הטהור ולא היה מסיח דעת מהם, כל מה שהיה יכול לעשות לטובתם של ישראל היה מוסר את נפשו לכך. שעות ארוכות קיבל את קהל חסידיו מעריציו ואוהדיו שבאו להתברך מפי הקודש בברכה עצה וישועה, ואת כל אחד קיבל במאור פנים ובחביבות כאילו הוא היחיד והראשון שנכנס אליו. בקשב רב האזין למועקה הטמונה לה אי שם בתוך מעמקי לבו הנסתר של הזקוק לישועה שבא להתברך כעת ומתוך קירות הלב החל לברך בברכות עליונות לרוב עד שנחה דעתו של העומד מולו.

כינוס 'כלל ישראל'

הנהגות הכלל היו בראש מעייניו תמיד. כמות האנשים הצובאים על דלתו הביאו אותו לשמוע את הצרות ודרכי ההתמודדות הרוחניות בקרב כלל ישראל. לבו דאב לשמע הצרות שפקדו בבתים רבים לאור נגע האינטרנט. פעמים רבות הזהיר בצער על חומרת עוון האינטרנט, היצר הרע של הדור השפל הזה. סבור היה כי לא היה עוד מעולם ניסיון כה כביר כדוגמת פיתויי היצר בנגע ממאיר זה. בכל עת והזדמנות התריע על הקליפה הנוראה הזו המכלה נפשות רבות ויחד עם כך הורסת בתים שלמים בישראל רח"ל. לאור המגפה הרוחנית של האינטרנט נמנה וגמר אומר יחד עם משגיח ישיבת לייקווד הגאון הצדיק רבי מתתיהו סלומון, שתופעה זו הרי היא נכללת בגדר מלחמה איומה של צד הקדושה עם הצד שלעומת זה הסטרא אחרא ולכן יש לקדש שם שמים באופן אשר לא היה כמוהו בעולם.

ההחלטה נפלה על קיום מעמד אדיר של כנס "כלל ישראל" שלא נשמע כמוהו מעולם. היה זה בער"ח סיון תשע"ב כשרבבות אלפי יהודי ארה"ב כיתתו את רגליהם למעמד כנס אדיר, כינוס כזה שאיחד את רבבות אלפי ישראל מכל יבשת אמריקה במטרה לשמוע את דבר ה' בחומרת אותו העוון ולקבל החלטות טובות בנידון בכפיפות לוועדות רבנים שהוקמו במיוחד לצורך העניין הנעלה. כמעט כל האדמו"רים ראשי הישיבות והרבנים בארה"ב השתתפו בכנס שניזום על ידו, במטרה לרומם ולהדר בקדושת ישראל שלא יתחלל כבוד שמים חלילה. הדי קיום המעמד הכו גלים וחצו ארצות ויבשות.

היה כותב בעצמו חידושי תורה לרוב במחברות ופתקאות שונות. החידושים נסובו על התורה נביאים וכתובים ועל כל סדר מסכתות הש"ס ונכתבו בדרך האגדה והחסידות. ברבות הימים הורה לנכדיו להדפיס עותק אחד בלבד של כל חידושי התורה המונחים ושמורים אצלו בחדר. בשנת תשס"ו נפטרה לו על פניו רעייתו הרבנית ע"ה וקיבל עליו את הדין באהבה.

ביום שני שבוע שעבר, בשעת ליל מאוחרת (שעון ארץ ישראל), השיב הצדיק מסקולען את נשמתו הזכה ליוצרה ובוראה לקול בכיות וזעקות שבר של החסידים המקושרים שחשו כי איבדו את אביהם רבם ומורם הנערץ.

הסופר התורני הרב טוביה פריינד שזכה לעשות שבוע ימים בצל קדשו של הרבי זצ"ל, העלה עלי גיליון מעט מרשמיו מאותה שבת קודש והימים שלאחריה בהם זכה להיכנס אל הקודש פנימה ולשמוע דברי אלוקים חיים.

השארת תגובה