עמדת האנדרדוג: רגע לפני

הפוליטיקאים בחרו באופן משונה לשדר סימני כישלון, מתוך תקווה שכך יזעיקו את מצביעיהם לקלפי באחוזים גבוהים יותר • נתניהו השתמש בתקשורת שהרבה להשמיץ, כחול לבן ליקטה תומכים נוספים ודרעי נאבק בתוך גוש הימין

נתניהו מול קהל בוחריו
נתניהו מול קהל בוחריו
עכשיו באשדוד: דירה החל מ-1.100.000 ש"ח

אווירת שקט ירדה על ישראל. הרוח הסוערת יצאה מהמפרשים, הפוליטיקאים בחיק משפחותיהם, חלקם ילקקו את הפצעים, אחרים יתפרו חליפות, יש מהם שיחפשו נחמה ותירוצים, האמיצים שבהם עוד יתייצבו לראיונות תקשורתיים, אבל ההמולה הגדולה תשקע, המתח האדיר שליווה אותם בחודשים האחרונים יתפוגג, תהא התוצאה אשר תהא – הלא 'אין שמחה כהתרת הספקות'.

אך אינה דומה השעה 22:01 לשעה 22:00 של ליל רביעי. עד הרגע האחרון, המפלגות עבדו במלוא המרץ, האנרגיה הייתה בשמים, והחגיגה הדמוקרטית הורגשה במלוא עוזה. בשבוע האחרון ליווינו את המועמדים, ביקרנו במטות המפלגות, שוחחנו עם פעילים ועקבנו אחרי אינספור הראיונות. הנה לקט חוויות מימים מלאי אשליות, רגע לפני שהתחזיות התנפצו אלי מציאות.

זהירות, תבוסה לפניך

באופן פרדוקסאלי, במקום לשדר ניצחון ולהעלות את מורל הפעילים והמצביעים, הרי שמשימת השבוע האחרון של ראשי המפלגות הייתה להחדיר תחושת נכאים, שכנוע כמה הם עלולים להפסיד וכמה מצבם גרוע.

ראשון לכולם הוא ראש הממשלה בנימין נתניהו, שאימץ על הסקרים האחרונים שהעניקו ל'כחול לבן' יתרון מנדטים נאה עליו, ושכנע מעל כל במה – הליכוד הולך להפסיד את השלטון, וכאן מגיעה ההסתייגות: אלא אם כן תצאו מהשאננות ותשימו מחל בקלפי. בעקבות ביבי, גם גנץ הקפיד בכנס פעילים אחרון לשדר כי הניצחון רחוק מלהיות מונח בכיסם.

לביבי כמו לגנץ חשוב היה לשדר תחושת מסכנות בעיקר מתוך מטרה לשנע לעברם מצביעים מהמפלגות הקטנות שבתוך הגוש שלהם (נתניהו מבנט וכחלון, גנץ מגבאי ומר"צ).

"קמפיין הגיוועלד" – כך כונה הקמפיין שנתניהו ניהל בימים האחרונים. נאמן לאסטרטגיה שלו, נתניהו התחיל ב'בליץ' האמיתי ימים ספורים לפני הבחירות, מלחמת בזק שכללה השתתפות בכנסים, הזמנת ח"כים וראשי רשויות המזוהים עם מפלגתו, למעונו בבלפור ובעיקר, מסע ראיונות אובססיבי.

השתמש בתקשורת וזרוק

אותו נתניהו שדואג כל העת להשמיץ את התקשורת, לבוז לה ולטעון כי היא מעלימה אותו ועובדת בשירות יריביו, ניצל כמעט כל תכנית אקטואליה אפשרית – מתקשורת חזותית, דרך תכניות בידור ועד תחנות רדיו אזוריות – להענקת רעיונות בהם – שוב כדרכו – פעל כמכונת מסרים מיומנת שפחות מתמקדת במענה לשאלות המראיינים ויותר עוסקת במנטרות אותם ביקש שכל אזרח ישראלי ישנן לעצמו: המדינה בראשותו משגשגת, אין איש מלבדו שיוכל להתמודד עם אתגרי ניהול המדינה, ואם השאננות תימשך – שלטון הימין בסכנה.

במפלגות הימין הגיבו בהיסטריה נוכח מה שהם כבר צפו מראש כמשתה המנדטים המרכזי בקשית – כפי שעשה נתניהו ברגעים האחרונים של מערכת בחירות 2015 – וניסו להתגונן בכלים די צנועים מול הסיכון באיבוד קולות מהם לידי הליכוד.

קחו למשל את בנט. ביד אחת הוא תוקף בכל עוז את נתניהו על מה שהוא רואה מדיניות הססנית מול עזה, אך ביד השניה, מחבק את ביבי בכל כוחו ומצהיר כי הוא ימליץ על ביבי ואין בלתו לראשות הממשלה. גם כחלון, שבמשך זמן רב לא הצהיר מפורשות על מי ימליץ לנשיא – חרף מיצובו כחלק מגוש הימין – טרח להדגיש בשיחה עם עיתונאים במוצאי שבת כי המומלץ היחיד של 'כולנו' להקמת הממשלה הבאה הוא ראש הממשלה בנימין נתניהו.

בצהרי יום שני, מהרגע להרגע, הוזמנו פעילי 'כחול לבן' לגני התערוכה, לכנס אחרון שהפך למסיבה ססגונית. בחוץ עוד חנו אופנועים כבדים שחזרו משיירת תמיכה, חברי הרשימה התקבצו מתחנות הרכבת, שדה התעופה נתב"ג – שם שהו במהלך היום לשכנוע מצביעים – והפעילים הזוטרים עזבו לרגע את עמדת הטלפוניה ואזיקוני השלטים, יחדיו הגיעו לשאוב עידוד ולקבל הנחיות אחרונות.

באירוע שהתקיים תחת כיפת השמים, הוצג רכש חדש שנשלף היישר מההיסטוריה הפוליטית והביטחונית של ישראל: שאול מופז, לשעבר רמטכ"ל, ליכודניק ויו"ר 'קדימה'; דן מרידור, מנסיכי 'הליכוד' ובהמשך מפלגת המרכז; עמוס ידלין, אלוף במיל' וראש אמ"ן לשעבר, ומי שהיה מועמד 'המחנה הציוני' בבחירות עברו לתפקיד שר הביטחון; ובתו של עמוס, נועה ידלין, שזכתה בבחירות המקומיות בתפקיד ראש מועצת גזר.

באירוע נעשה מאמץ על להבליט את הצד הימני של 'כחול לבן', כשבכירי 'הליכוד' לשעבר הסבירו בתורם כמה הם, שהגיעו מגדלו על ברכי הביתריות, נקעה נפשם ממה שהמפלגה הפכה להיות תחת שלטון נתניהו. בין לבין הוקרנו על המסכים תשדירים של אנשים אנונימיים שהצהירו כי בבחירות עברו הצביעו ליכוד אך כעת יתנו את קולם ל'כחול לבן'.

מחוץ למתחם החגיגה פגשנו את מ', מתנדבת שניצחה על הפקת כנסי גנץ בשבועות האחרונים, שמצהירה כי עדיין אין לה מושג מה תעשה ביום הבחירות אבל תתייצב לכל אשר תתבקש. היא הייתה בשליחות מדינת ישראל בארה"ב משך מספר שנים, וחזרה משם עם תחושת שליחות בוערת להשפיע לשינוי חברתי-פוליטי בישראל.

לירז לעומתה פחות אידיאליסט, הוא צעיר שמאס בעבודתו כטלפן בבית השקעות וגויס תמורת תשלום לעבוד עבור המפלגה, אך כל זה לא מכהה את תחושת ההזדהות וההתלהבות. לירז כמו פעילים צעירים אחרים בתשלום, מבטיחים – גם בשיחות אישיות ותחת לחץ מאסיבי – כי הם בעצמם יצביעו למפלגה וכי הם לא יכולים לראות מצב בו המדינה לא תעבור את השינוי המיוחל, משלטון נתניהו ל'ניצחון כחול לבן'.

את בועז טופורובסקי, ראש מטה השטח של המפלגה, אנחנו פוגשים כשהוא יורד מהבמה לאחר שהופקד גם על הנחיית האירוע. אגלי זעה על מצחו, קולו צרוד ממלאכת הלהבת ההמונים, אבל הוא לא פונה למנוחה. כאיש השטח של 'יש עתיד' (בעבר כיהן כח"כ מטעמה) הנודעת בכושר הארגון המשובח שלה, על כתפיו מונחת האחריות לכל ההתרחשויות של היממה הקרובה. הוא משדר אופטימיות ובטוח בניצחון, ניצחון שעשוי גם להחזיר אותו לכנסת מהמקום ה-30 ברשימה.

ולפני שניפרד ממסיבת 'כחול לבן', חשוב להתעכב על דמותו הפופולארית של גבי אשכנזי. הרמטכ"ל לשעבר שהצטרף ברגע האחרון לעגלת המפלגה וקיבל את המקום הרביעי – זוכה לגלי אהדה, שנדמה כי היא עולה על הערכה לה זוכים שלושת שותפיו להנהגה. בסדרת ראיונות לתקשורת הוא הציג כנות ישירה וישראליות מחוספסת; הפעילים מסתחבקים איתו, קוראים לו בשמו הפרטי 'גבי, גבי' ורואים בו את זרוע הביצוע האמיתית של השטח. גם גנץ ולפיד מלאי שבחים על תפקודו וקוראים לו 'הקופירייטר שלנו'.

עבור מי שעקב אחר נבכי פרשת הרפז ולמד על הלך רוחו של האיש, אין ספק שאשכנזי לא יישאר לנצח כצלע רביעית להנהגה, ואופיו כמו גם הפופולאריות הגואה שלו עשויה להקפיץ אותו ביום לא רחוק לקדמת הבמה.

אריה בסוגר

ביום ראשון בערב, נעמד יו"ר ש"ס אריה דרעי בעיר התורה והחסידות בני ברק ופניו נפולות. מול קהל לא גדול שהתאסף ברחוב חידושי הרי"מ – קהל שבלט בחסרונו מול עצרת הענק שערכה באותו זמן 'יהדות התורה' – הודיע דרעי כי בניגוד לשמחה ולעליזות שאוחזת בקהל, הוא רחוק מלהיות אופטימי.

הדברים של דרעי ביטאו היטב את התחושה הקשה במפלגה שעשתה את כל הדברים הנכונים בקמפיין אך בישורת האחרונה, נדרסה תחת גלגלי התעמולה של נתניהו.

"תדעו לכם שאנחנו באמת בצרה גדולה מאד", פתח דרעי את נאומו בבני ברק. "אני לא בא לשכנע אתכם כולכם ב"ה חמים, כולכם יודעים מה צריך להצביע, לא זו המטרה, אנחנו זקוקים לכם כי אין לנו כלים להתמודד עם אלה שלוקחים לנו את הקולות של הציבור הספרדי שלנו, אין לנו את האמצעים, המשאבים, כלי התקשורת, יש לנו אתכם רק ואת הנשים הצדקניות".

מוקדם יותר, בכנס שנערך באשדוד, יצא דרעי גלויות נגד ראש הממשלה נתניהו והביע תמיהה, היאך אחרי שהביעו אליו נאמנות מוחלטת, הוא עדיין פועל לקחת מהם קולות.

האיום על שתיית הקולות מצד ביבי הצטרף למלחמה שהתלקחה בין ש"ס ל'יהדות התורה', על קולות המזרחיים והפריפריה. אם בתחילת המערכה נדמה היה שהמפלגות החרדיות יאירו פנים זו לזו ויתאמו כל מהלך, הרי שצירופו של אלי ישי ליהדות התורה העכיר את האווירה והכניס טריז בין הצדדים. בהתאם לזאת, כל כנס שערכה יהדות התורה בערי הפריפריה נתקל בזעם קדוש של ש"ס, שראתה בזה כניסה לטריטוריה שלה, וגם בין הפעילים נרשמו קרבות מילוליים ווירטואליים שלא תרמו לאף צד.

ביטוי לדברים נתן הרב דוד יוסף בכנס בבני ברק, שם ביקש לזקוף את ראשם של הספרדים – שלא יעלו בדעתם להצביע יהדות התורה – אך גם פנה ישירות גם לאשכנזים שיצביעו לש"ס. בראיון לתקשורת הבטיח דרעי כי בעקבות ההתפתחויות, הוא סיים עם יצירת 'דילים' וצירי שיתוף פעולה עם 'דגל התורה', בשל חוסר האמון ואכזבתו מכך שלא שמרו לו אמונים.

מלבד האיום הגדול מצד נתניהו, הצליחה ש"ס למצות את מערכת הבחירות בקמפיין שפרט על כל המיתרים הנכונים. זה התחיל מ"ביבי צריך אריה חזק", המשיך בדיבור על צוואתו ומפעל חייו של מרן הגר"ע יוסף זצ"ל, והסתיים בכמה אפיזודות שמוצו עד תום, המרכזית בהם היא מחאה חריפה שזכתה וטיפסה לראש הכותרות, בשל מערכון חרפתי ששודר בתוכנית בידור ושהציג באופן מזלזל את מאור ישראל, מרן זצ"ל. פעילי התנועה יצאו להפגין מול החברה המשדרת; הראשון לציון הגאון רבי יצחק יוסף הביע מחאה נחרצת והאפקט הנרחב הגיע עד כדי התנצלות של השחקן במערכון.

אקורד הסיום למערכת הבחירות ניתן בהחלטת בג"צ לדחות את עתירת ש"ס שדרשה להפוך את החלטת יו"ר ועדת הבחירות שאסר עליה להשתמש בקמפיין 'יוסף עליכם', המבטיח אות בספר תורה שיוכנס לכותל למי שיתחייב להצביע למפלגה.

בש"ס הסבירו כי זו הדרך שלהם לדבר אל העם שבשדות וכי מדובר במחווה הרחוקה משוחד בחירות. על פי הודעתה, "ההחלטה הצפויה מעידה שוב על הזלזול בציבור הספרדי והמסורתי הרואה ספר תורה סמל של חיבור למסורת ולתורה. היום יותר מתמיד ברור מדוע צריך ש"ס חזקה כדי להיאבק על היהדות והמסורת ולהציל את מפעלו של מרן".

בכוחות אחרונים

זמן קצר לאחר צאת השבת, נצבעו אולמי אקספו בתל אביב בצבעי תכלת בוהקים כשדיוקנו של שר האוצר משה כחלון מתנוסס מכל כיוון. היה זה אירוע הבחירות האחרון של מפלגת 'כולנו', שנלחמה בכל הכוח על חייה הפוליטיים.

את הקהל המגוון שנצפה באולם קשה היה לאפיין. מנחה האירוע היה הקומיקאי ננסי ברנדס, בקהל ניתן היה לצפות בנערים חרדיים מאלעד או קבוצות מאורגנות מבת ים, לצד פרקליט הצמרת ששי גז. על הבמה עלה לדבר שחקן מוכר שמעולם לא היה מזוהה פוליטית, וכולם ניסו לבטא "מיקס" כלל ישראלי שמתלכד למען דבר אחד – הותרת שר האוצר משה כחלון על כסאו באמצעות הצלחת המפלגה, כי הוא ורק הוא ימשיך לחמול על השכבות החלשות.

פניה של רשימת 'כולנו' שונה בתכלית מזו שהייתה רק לפני 4 שנים, בראשית הקדנציה. היו שם את אבי גבאי, מייקל אורן, אלי אלאלוף, רחל עזריה ויואב גלנט, רובם נטשו את הספינה, חלקם הועזבו. כעת, הרשימה אפרורית בהרבה וכחלון ניצב כמעט לבדו במלחמה על מקומה של המפלגה.

באירוע הסביר כחלון על חשיבות הרפורמות אותן הוביל וחזר על ההתחייבות החד משמעית שהעניק: הוא לא יכהן בשום תפקיד אחר מלבד שר האוצר. יריב ישיר ניצב מולו בדמותו של פייגלין שהביע עניין בתיק, וכחלון נאלץ באירוע כמו גם ביתר הימים האחרונים לחדד את ההבדלים בינו לבין פייגלין, ולהסביר את המחיר שישלמו השכבות החלשות באם פייגלין יצליח להוציא מידיו את תיק האוצר.

ניסו לתפוס כותרות (והצליחו)

ובשולי ההתרחשויות הגדולות, נרשמו השבוע גם לא מעט רגעים קומיים, ניסיון אחרון לסחוט כותרות, ומיני-סערות שהשתלטו לרגע על השיח.

בבוקר יום שני הגיע ח"כ אורן חזן לעיר העתיקה בירושלים כחלק מתעמולת הבחירות, ובמקום התפתחה קטטה בין חזן ופמלייתו לבין תושבים ערביים. בשיא העימות הותקף חזן קלות על ידי ההמון.

ח"כ חזן מיהר להיכנס לדמות הגיבור ואמר: "לא פחדתי ולא ברחתי מתוך כוונה להעביר את המסר שיהודים לא צריכים לפחד בשום מקום בארץ ישראל. אך כן פעלתי באחריות, זאת בשביל לא להכניס את הלוחמים והלוחמות לסיטואציה מורכבת ובכדי למנוע התלקחות בחרתי להתקדם. אני קורא לכוחות הביטחון לבוא בחשבון עם התוקפים, ולהחזיר את הסדר. וכן וקורא לראש הממשלה ולממשלה להחזיר את ההתרעה לאפשר בנייה בירושלים ולהבהיר שארץ ישראל השלמה שייכת לעם ישראל וירושלים בירתנו הנצחית".

חזן, שכזכור מתמודד עצמאית ברשימת 'צומת' שאותיותיה 'זץ', צפוי לעלות בשיאו של יום הבחירות להר הבית, שם "ייתן הצהרה עם זץ חזק ביותר", לשון דובריו.

גל הירש, תת אלוף במיל' ואיש מוערך, מצא עצמו בצד הפחות נכון של הגלגל הפוליטי כשהתמודד עצמאית ברשימת 'מגן'. בזמן שבאולפני החדשות אירחו פאנל של ראשי המפלגות, הגיע הירש לכניסה ליישוב נווה אילן – מקום משכן האולפנים – הצטלם וכתב: "זה הכי קרוב שיכולתי להגיע לאולפן חדשות 12. על אף בקשות חוזרות ונשנות, אותי העדיפו שלא להזמין". בהמשך השבוע הגיש הירש תלונה במשטרת מודיעין בשל איומים שלטענתו הופנו כלפיו.

סיסמת הבחירות של מפלגת 'יהדות התורה והשבת' הייתה 'ברגע האמת'. היא ביטאה היטב את המסר שלמרות ביקורת או הסתייגויות שיש לאי מי ממצביעיה – ברגע האמת עליו לגלות אחריות ולהתכנס סביב המפלגה החרדית שהיא המגן הקדמי של הציבור החרדי בכנסת והעומדת בראשות גדולי ישראל. כמה הסלוגן תפס? עד כדי שגם מפלגת 'איחוד מפלגות הימין' אימצה אותו והשתמשה בו במנשרי הבחירות של הימים האחרונים.

סמיון גרפמן הוא כוכב רשת פופולארי ביותר שעומד בראשות רשימת "ביטחון חברתי" שאין כל צורך להמתין לתוצאות הבחירות בכדי להבין שהיא יותר בדיחה מאשר מפלגה אמיתית. השבוע, על מגרש חניה ביציאה מתוכנית בוקר, התפתח עימות בינו לבין ח"כ אורן חזן, עימות בו השמיע כוכב הרשת דברים קשים נגד הציבור החרדי.

"כשאני אהיה בממשלה – לא יהיה חרדי אחד במידנת ישראל", אמר והמשיך להטיח דברים קשים. "סמיון, אתה חולה אחי. אתה בטוח שאתה יהודי? בגלל אנשים כמוך הייתה שואה", השיב לו חזן. כצפוי, תיעוד התקרית הוצף ברשת שגעשה ורעשה. בהמשך התנצל סמיון וביקש לפייס את החרדים.

גם ח"כ יהודה גליק, העושה את ימיו האחרונים בכנסת ישראל – לאחר שהידרדר למקום לא ריאלי ברשימת 'הליכוד' – עורר סערה כשכינה את הציבור החרדי "טפילים".

היה זה בתוך התכתבות על תופעת הצבעת חרדים למשה פייגלין, שהוציאה מגליק את התגובה הבאה: "אין דבר יותר פוגע בציבור החרדי מהעובדה שהם הפכו לטפילים שחיים על חשבון המדינה ופיתחו תרבות של בטלנות במקום יצרנות ושותפות מלאה בעשייה. הדבר הכי טוב שיכול לקרות להם זה תהליך הבראה שמציע להם פייגלין".

לאחר גל מחאות נרחב, נאלץ גליק לחזור בו, להתנצל על הדברים ולהסביר את כוונתו בצורך להשתחרר מהתלות בקצבאות. "אינני חושב שהחרדים טפילים", שינה את דעתו.

השארת תגובה