דגל התורה, עזבו את הפריפריה

האם דגל התורה פועלת נכון כשהיא מנסה לגייס קולות בפריפריה? • מדוע לא צריך להתייחס ברצינות לקמפיין ההפחדה של הליכוד? • ולמה חרדי צריך להצביע למפלגה חרדית גם אם היא לא כוס התה שלו?

דוד חכם
דוד חכם
עכשיו באשדוד: דירה החל מ-1.100.000 ש"ח

בימים האחרונים שנותרו לבחירות, פותחת דגל התורה בקמפיין המיועד לתושבי הצפון והדרום הרחוק – פריפריה.

אקדים ואומר, היא עושה זאת בצדק מסוים.

למה מסוים? כי הטענה שלהם היא שישנם פעילי קירוב שעובדים בכל השנה כולה, ובגלל זה זכותם לבוא עכשיו ולנסות ולתעל זאת לכדי הצבעה ליהדות התורה בבחירות.

נניח לטענה זו, הסיפור הוא כזה. ש"ס של בחירות 2015 מתמודדת עם קושי מסוים בקרב אותו קהל המתלבט בין הצבעה לתנועתו של מרן הרב עובדיה יוסף לבין הצבעה למחל כדי להציל את ביבי.

נכון, ש"ס של היום היא ש"ס של הבני תורה מצד אחד, אבל עדיין היא פועלת בקרב ציבור גדול שאינו נמנה על בני התורה. כל המאבק של ש"ס עכשיו, הוא בדיוק על אותו קהל וציבור. זה אמנם לא ציבור מאוד גדול, ש"ס להערכתי תביא שישה מנדטים גם לולא אותו ציבור שעליו אני מדבר כעת.

אבל, עדיין מדובר בציבור שיכול להוסיף לש"ס עוד מנדט אחד, ולכן הניסיון של דגל התורה לפנות לאותו קהל הינו בבחינת לגזול את כבשת הרש. לדגל התורה בפרט וליהדות התורה בכלל יש עוד הרבה מאוד עבודה לעשות בקרב ציבור הצעירים/החרדים העובדים שיצביעו ג' ולא ירעו בשדות זרים כדוגמת מפלגת הליכוד או זהות של משה פייגלין.

במקום זאת, הם עושים מהלך שאני לא יודע כמה קולות זה יכול להוסיף להם, אם בכלל. זה גם לא חברי כלפי ש"ס.

לא לפני הרבה זמן התקיימו כאן הבחירות לרשויות המקומיות. בבחירות לרשויות היה שיתוף פעולה כמעט מוחלט בין דגל התורה לש"ס.

את שיתוף הפעולה הזה תקפתי לא אחת, כאן בטור הזה ובמקומות נוספים בהם אני מדבר. כך מתנהגת מפלגה שנהנתה משיתוף הפעולה עם אחותה הגדולה יותר? זה לא חברי, זה גם לא רציני. מוטב אם בימים האחרונים יתעשתו שם בדגל התורה ויניחו לש"ס לפנות לציבור העמך הספרדים, במקום להתקוטט עם ש"ס על מהלך שהינו חסר כל סיכוי.

פאניקה מלאכותית

בימים הקרובים כולנו נצפה במהלך של הליכוד בראשות בנימין נתניהו. מהלך שיכלול כולו הפחדה. הפחדה מפני איבוד שלטון הימין לטובת מפלגת כחול לבן של לפיד וגנץ. את האיתותים הראשונים ממהלך בכיוון ההפחדה כבר ראינו השבוע. יו"ר הכנסת יולי אלדשטיין העניק לי השבוע ראיון במהדורה המרכזית של רדיו קול חי. במהלך הראיון שאלתי אותו איך לדעתו יסתיימו הבחירות מבחינת התוצאה? והוא ענה לי שלדעתו המרוץ צמוד, צמוד מאוד.

כאן אני רוצה לומר, אין כאן שום מרוץ צמוד. הרי גם אם כחול לבן יביאו מספר גבוה יותר של מנדטים מהליכוד (להערכתי זה לא יהיה, תרשמו: הליכוד עם 30 מנדטים פלוס פלוס, כחול לבן עם 27/28 מנדטים) אבל נניח וכך יהיה, אין ללפיד וגנץ שום אופציה כדי להרכיב את הממשלה הבאה. ראשי המפלגות החרדיות כבר הודיעו בכל במה אפשרית שהם עם לפיד לא ישבו באותה ממשלה.

אז נכון, בכחול לבן בונים על הקשר הטוב שיש למשה בוגי יעלון (שאף אמר זאת בקולו שלו השבוע אצלי גם, במהדורה המרכזית בקול חי) עם הציבור החרדי. אבל קשר טוב של בוגי עם הציבור החרדי זה לא מה שיטה את הכף ויעביר את המפלגות החרדיות צד. אין הרי סיכוי שהם ימליכו את לפיד כראש ממשלה ברוטציה על פני נתניהו. המפלגות החרדיות הופכות להיות במצב כזה לשון מאזניים, וכל זה בהנחה שכחול לבן מביאים מספר מנדטים משמעותי גבוה יותר מהליכוד.

מה כן יכול לקרות? מה שיכול להיות זה שהליכוד ינצח בפער עצום, אבל עדיין כשיראה נתניהו שהוא תלוי במשה פייגלין והדרישות הלא הגיוניות שלו, במקרה כזה יפנה נתניהו לגנץ ולפיד וירצה להקים ממשלת אחדות איתם.

או אז, מי שיישארו בחוץ יהיו המפלגות החרדיות. וכאן, צריך להזכיר לציבור. האדישות שאנו רואים היום בקרב הציבור החרדי באה אחרי ארבע שנות שלטון. אחרי ארבע שנות שובע, יש לנו שכחה ממה שעולל כאן יאיר לפיד לציבור החרדי כשכיהן כשר האוצר בממשלת נתניהו. הוא (לפיד) ונפתלי בנט עשו ברית ביניהם, בברית הזו היה דבר אחד: הציבור החרדי בחוץ.

ידע כל אחד המגדיר עצמו כחרדי, בקול שלו בקלפי לכל מפלגה שאינה חרדית הוא מסכן את עולם התורה כולו. הוא מסכן את בחורי הישיבות, את המוסדות, את הציבור החרדי כולו. לכן, בבואנו ביום שלישי הקרוב אל הקלפי נזכור זאת. נכון שעדיף לציבור החרדי את שלטונו של בנימין נתניהו, אבל זה צריך להיות בערבון מוגבל.

נתניהו עושה מה שטוב לו, פחות מה שטוב לציבור החרדי. אם יראה נתניהו שהמפלגות החרדיות חלשות הוא לא יהסס להותיר אותם מחוץ לממשלה. הוא עשה זאת בשנת 2013 והוא לא יהסס לעשות זאת שוב אם זה ישתלם לו בשנת 2019.

האחריות מחייבת

כתבתי על זה במקטע הקודם כאן בטור, אך אני מרגיש שזה לא מספיק. בעוד אני כותב את הטור הזה, אני שומע על קמפיין חדש של הליכוד המיועד אל המגזר החרדי. הציבור החרדי יכול להיות גאה בעצמו שהרוב הגדול מצביע לפי איך שגדולי ישראל יורו לו. ועשית ככל אשר יורוך זו לא רק סיסמה, אלא דרך חיים של רוב הציבור החרדי.

אבל, אם ביום שלישי הקרוב כוחן של המפלגות החרדיות ש"ס ויהדות התורה, ירד ולו במנדט אחד בלבד – אזי כולנו נצטרך לתת את הדין. מאבקם העיקש של המפלגות החרדיות בנושאים כמו גיוס ושבת, ועוד נושאים רבים שהם בבחינת ציפור הנפש של היהדות החרדית – צריכים להיות בראש מעיינינו בבואנו אל הקלפי ביום שלישי הקרוב.

ולא רק זה, כבוד התורה. כבודם של מרנן ורבנן גדולי ישראל. מי שראה השבוע את נשיא מועצת חכמי התורה מרן חכם שלום כהן, איך שמרן בכה והתחנן. על מה בעצם? על כבוד התורה שלא יהיה מחולל. כל אדם, איש או אישה. היראים לדבר השם, לא מסוגל להצביע עבור מפלגה שאיננה חרדית.

נכון, בקלפי איש אינו רואה, איש אינו יודע מה תצביעו. אבל בבחינת דע מה למעלה ממך, עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבים. גם אם יש לנו טענות על נציגים שונים, גם אם לא תמיד היינו מרוצים מפעילותם. עלינו לזכור, כבודם של מרנן ורבנן גדולי ישראל מונח על כף המאזניים. אם בכל השנה כולה אנו הולכים לגדולי ישראל לקבל את ברכתם בכל דבר ועניין. אם בכל השנה כולה אנו מצייתים לגדולי ישראל. ביום הבחירות הציות צריך להיות מתוך הערכה לתורה, מתוך הכרה שאנחנו כציבור החרדי אין לנו את הזכות שכבודם של גדולי ישראל יירמס.

כבר ראינו לאחרונה כמה תחקירים וכתבות המנסות להסביר שהציבור החרדי זה לא מה שהיה פעם, אדרבה ואדרבה. ביום שלישי הקרוב נוכל להראות לכל מוציאי דיבת הציבור החרדי רעה כמה שגו.

לספרדים יש מרן אחד ומועצת חכמים אחת וש"ס אחת. לאשכנזים יש את גדולי ישראל שלהם, עם מפלגה אחת המייצגת אותם ג׳. וביום שלישי יינתן האות וגם ההזדמנות לקיים את הוראתם של גדולי התורה, לא נזוז מהוראתם ימין או שמאל. כבודם אינו מחול, ולמען כבודם לא נחשה.

השארת תגובה