קבלו את מצעד ה'פייק ניוז'

להיטותם של חברי הכנסת והשרים למיקרופון, גורמת להם לא אחת לזייף עובדות, לטעות באופן חלקי או מלא ולפעמים גם באופן מביך • ליקטנו עבורכם את הטעויות הנבחרות, רגע לפני שהם מבקשים את אמונכם בקלפי

יאיר לפיד
יאיר לפיד
לחץ נפשי, חרדה? זו הכתובת בשבילך

"פוליטיקאים אינם מאמינים לרוב הדברים שהם אומרים, אך תמיד הם מופתעים מחדש, כשהאחרים מאמינים להם", כך אמר נשיא צרפת לשעבר שארל דה גול. הציטוט הזה היה יכול להישאר בגדר בדיחה שנונה – לולי המציאות שמוכיחה שאכן המשפט הזה מדויק להפליא.

מערכת הבחירות הנוכחית, היא אחת ממערכות הבחירות המכוערות ביותר וכוללת ירידה מביכה לחייהם האישיים של מתמודדים. משמאל ומימין. המדהים הוא שלפעמים זה לא מסתכם בכך, אלא כולל חלקים פשוט לא נכונים עובדתית. מערכת הבחירות האחרונה, מלאה בפייק ניוז מצד פוליטיקאים – אבל כנראה בקרוב הפוליטיקאים יחשבו פעמיים לפני כל מילה. שכן, היום יש מי שבוחן אותם על אמירות כאלה ואחרות. "המשרוקית של גלובס", הינה מיזם חדשני שבודק את הציטוטים של הפוליטיקאים ומאשר את אמינותם או שולל אותה במקרה הצורך. בעזרתם, נביא מספר לא מבוטל של אמירות שנאמרו כעובדות, אולם לאחר בדיקת המשרוקית, מתבררת האמת.

מבקש עזרה

ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר בראיון לחדשות 12 על מימון הוצאותיו המשפטיות: "כל איש ציבור בישראל קיבל את האפשרות לבקש תמיכה ועזרה מול מאמץ כביר שמשקיעים נגדי", מבדיקת המשרוקית עולה כי הדברים אינם נכונים, שכן הכללים החלים על חברי ממשלה המבקשים לקבל סיוע במימון הוצאות משפטיות שונים מאלה החלים על חברי כנסת. חבר ממשלה המבקש לחרוג מהם נדרש לבקש היתר אישי מוועדת ההיתרים במשרד מבקר המדינה. ההחלטה לדחות את בקשתו של נתניהו הסתמכה על הכללים לגבי ניגוד עניינים של שרים, ונשענה בין היתר על שלוש החלטות קודמות שלא לאפשר לשרים לקבל תרומות לצורך מימון הוצאות משפטיות, שנדחו כולן.

באותו הקשר, אמר כי "כשאני מחזיק [מניות] כח"כ, זה משול להחזקה כאזרח פרטי", גם העובדה הזו אינה נכונה והאמת היא שהחזקת מניות בידי חבר כנסת אינה שקולה להחזקת מניות בידי אדם פרטי. חוק חסינות חברי הכנסת מגביל פעולות של חברי כנסת בניירות ערך. ועדת האתיקה של הכנסת קבעה שיש מקום שחברי כנסת בתפקידים מסוימים ימסרו את תיקי ההשקעות שלהם לנאמנות עיוורת, ולפעמים אף ימכרו אותם, כפי שמחויבים חברי ממשלה.

כיתה קטנה

שר החינוך השר נפתלי בנט אמר על הקטנת מספר התלמידים בכיתות בתקופתו במשרד החינוך: "היה קודם בערך 40 ילדים בכיתה, היום הממוצע הארצי זה 27 ילדים". גם העובדה הזו איננה נכונה והאמת על פי המשרוקית: תכנית בנט לצמצום מספר התלמידים בכיתות בבתי ספר יסודיים נשענה על הצלחתה של תכנית דומה מאוד שהחלה כמה שנים לפני כן. בניגוד להצהרות, היא לא אסרה באופן מוחלט פתיחת כיתות עם 40 תלמידים.

ממוצע התלמידים בכיתה כשבנט נכנס לתפקידו היה בערך 27 והוא ירד בכחצי תלמיד בממוצע עד שנת הלימודים תשע"ז. כשבנט נכנס לתפקידו, מתוך למעלה מ-23 אלף כיתות יסודי, היו בישראל רק כמאה כיתות שבהן למדו 40 או 41 תלמידים, ופחות מ-2,000 כיתות עם יותר מ-35 תלמידים (כ-9%).

אין הרוגים

בראיון לרדיו 103 אמר חה"כ אמיר אוחנה על אזרחים הרוגים בעקבות פעילות טרור מעזה: "נכון, יש טילים מעזה […] אני אגיד לך מה עוד יש מעזה – חמש שנים מאז צוק איתן של אפס אזרחים ישראלים הרוגים. זה חסר תקדים מאז 1967!"

האמירה הזו מאוד קרובה למציאות, אך מטעה. הדיוק הוא כזה: מאז מבצע "צוק איתן" נהרג אדם אחד מפגיעת רקטה בבניין מגורים באשקלון, ונפצעו למעלה ממאה בני אדם, כמה מהם באורח קשה. ההרוג היה פלסטיני תושב חברון, ולא אזרח ישראלי. משנת 2018 חלה הידרדרות בעימות בין ישראל לעזה, ומספר הרקטות והפצמ"רים שנורו ב-2018 הוא הגבוה ביותר בעשור האחרון, להוציא שני המבצעים הצבאיים "עמוד ענן" ו"צוק איתן". בנוסף יש לציין כי מאז כניסת מערכת כיפת ברזל תפקוד, יש הפחתה של מאות (!) אחוזים בהרג אזרחי בס"ד.

בריאות בלי כסף

בראיון לערוץ 12 אמרה חה"כ סתיו שפיר על תקציבי הבריאות והרווחה בתקופת ממשלת הליכוד: "המפלגה הזו [הליכוד] קיצצה בתקציבי הבריאות והרווחה". הציטוט הזה לא נכון ברובו, שכן מאז הפכה הליכוד למפלגת השלטון ב-2009 היו רק שנים בודדות בהן קוצצו תקציבי הבריאות והרווחה, אך ברוב השנים הסכומים שהועברו בפועל היו גדולים מהסכום המקורי שאישרה הכנסת. כמו כן, תקציבי הבריאות והרווחה שהועברו בפועל גדלו מ-2009 בהתמדה מדי שנה בשיעור גבוה יותר מהגידול בתקציב המדינה כולו.

גירעון

בראיון לתוכנית "חמש בערב" בגלי צה"ל נשאל חבר הכנסת רועי פולקמן על נתונים שפרסם האוצר יומיים קודם לכן, לפיהם גירעון הממשלה זינק בשנים-עשר החודשים האחרונים (מרץ 2018-פברואר 2019), ועומד על 3.5% מהתמ"ג. המראיינים, יעקב ברדוגו ועידן קוולר, שאלו את פולקמן איך קרה שהגירעון הגיע לרמה כה גבוהה, ופולקמן ענה כי מדובר ב"קמפיין הפחדה, עובדה שארבע שנים שר האוצר מנהל את הכלכלה הישראלית למופת ולא הייתה שום בעיה". קוולר שאל אותו בתגובה: "והנה אובר-דראפט של 10 מיליארד, של שר האוצר הזה. איך?" פולקמן השיב: "אין שום אובר-דראפט, זה הכל הפחדות. מעולם לא מדדו גירעון חודשי אלא תמיד שנתי".

האמנם? זה כנראה תלוי אם הנתון הזה מביך או מחמיא. שהרי אף שהחוק מחייב את הממשלה לעמוד ביעד הגירעון השנתי שנקבע בתקציב, משרד האוצר מפרסם מדי חודש את גובה הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים, ואף עושה שימוש בנתון הזה לשינוי ולקביעת מדיניות. הגירעון החודשי המצטבר גם מפורסם באופן קבוע בכלי התקשורת, ומהווה כלי מרכזי לניתוח ולתחזיות לגבי המאזן התקציבי של המדינה. שר האוצר בעצמו השתמש בעבר בנתוני הגירעון המצטבר כדי להצדיק את מדיניותו הכלכלית. לכן דבריו של פולקמן אינם נכונים ברובם.

ועוד על גירעון

בראיון אחר שהתקיים בגל"צ, התייחס חה"כ יובל שטייניץ לגירעון התקציבי בעת סיום כהונתו:- מראיין: "לפיד יזכיר שהירושה שהוא קיבל ממך באוצר זה גירעון של 40 מיליארד שקל". שטייניץ: "זה היה שנה לפני שהוא נכנס לתפקיד, הוא קיבל ממני כבר גירעון שירד", אבל זה לא נכון ואלה הן העובדות על פי המשרוקית: הגירעון המצטבר בסוף 2012, שהייתה שנת התקציב האחרונה בכהונתו של שטייניץ, עמד על 39 מיליארד. בעת כניסת לפיד למשרד האוצר שלושה חודשים לאחר מכן, במרץ 2013, גדל הגירעון המצטבר לכ-42 מיליארד.

ועוד אחד אחרון על גירעון

בראיון לרדיו גלי צה"ל אמר חבר הכנסת חיים ילין מיש עתיד (וכבר עבר מאז לעבודה) על צמצום הגירעון בתקופת לפיד במשרד האוצר משפט שאינו נכון ברובו: "[יאיר לפיד] סגר גירעון של 40 מיליארד שקל", כאמור מה שהציג כעובדה מובהקת, מתברר על ידי המשרוקית כאינו נכון ברובו – כשר אוצר הגדיל לפיד את יעד הגירעון השנתי, והפחית את הגירעון בקופת המדינה מ-39 מיליארד שקלים בשנת 2012, שקדמה לכהונתו, ל-29.9 מיליארד שקלים בשנת 2014, בה סיים את כהונתו

יחסים דיפלומטיים

ועוד מאמיר אוחנה: בראיון לערוץ 12 אמר חה"כ אמיר אוחנה על מספר המדינות שעמן לישראל יש יחסים דיפלומטיים: "מעולם ישראל לא הייתה בקשרים דיפלומטיים עם יותר מדינות מאשר בנקודת הזמן הזו", זה אינו נכון שכן היינו לפני 20 שנה וגם אחרי, בקשר דיפלומטי עם יותר מדינות – בשנת 1999 הייתה ישראל ביחסים דיפלומטיים עם 163 מדינות, וב-2005 עם 161 מדינות. כיום לישראל יחסים דיפלומטיים עם 160 מדינות.

חסר תקדים

בראיון  לערוץ 13, חה"כ אופיר אקוניס התייחס לפסילת מועמדותה לכנסת של חנין זועבי: "אני באופן אישי עשיתי דבר חסר תקדים, פסלתי אותה [חנין זועבי] אישית, לא את כל בל"ד, אותה". הציטוט הזה לא נכון שכן לא מדובר בצעד חסר תקדים – ערב הבחירות לכנסת השש-עשרה, כעשור לפני יוזמתו של אקוניס, החליטה ועדת הבחירות המרכזית לפסול באופן אישי את מועמדותם של עזמי בשארה ואחמד טיבי.

כאן בונים

חבר הכנסת מאיר כהן המתמודד מטעם יש עתיד-כחול לבן, אמר על הבנייה בירושלים בזמן כהונת נתניהו לעומת כהונת אולמרט, כי "האיש הזה [נתניהו] שלא חיזק את גושי ההתיישבות, האיש הזה שאולמרט בנה יותר ממנו בירושלים". גם זה משפט שאיננו נכון. שכן, הממוצע השנתי של התחלות בניה בשכונות המרכזיות בירושלים שמעבר לקו הירוק בתקופת כהונתו של נתניהו מ-2009 היה 577, והיה גבוה יותר מהממוצע בזמן כהונתו של אולמרט, שהיה 453. ממוצע התחלות הבנייה בעשרים השנים האחרונות היה 594.

כאן בונים 2

מאותה מפלגה (בזמנים שונים), יצאה אמירה דומה שאיננה נכונה: מועמד כחול לבן, צבי האוזר אמר למראיין בידיעות אחרונות כי ״קח לדוגמא את 2018, שנת טרמאפ והאביב המדיני: היקף הבנייה ביהודה ושומרון הוא הנמוך ביותר בדור האחרון. הממשלה מקפיאה בפועל את הבנייה״. כהודעה הקודמת, גם זו איננה נכונה על פי בדיקת המשרוקית – היקף הבנייה במחוז יהודה ושומרון בשנת 2018, מבחינת מרבית שלבי הבנייה, הוא מהגבוהים ביותר ב-13 השנים האחרונות לגביהן יש נתונים, מלבד למספר היתרי הבנייה בהם נרשמו נתונים נמוכים.

מחירי החשמל

ברשת ב' אמרה שרת הבינוי והשיכון  יפעת שאשא ביטון על מחירי החשמל: "בתחילת הקדנציה, לפני ארבע שנים, שילמו 20% פחות. זאת אומרת, היום, אחרי ההתייקרות, אנחנו מדברים על כך שהציבור משלם 17% פחות משהם שילמו לפני ארבע שנים". הנתון בו נקבה ביטון אינו נכון – לאחר שהגיעו לשיא ביוני 2013, ירדו מחירי החשמל בפברואר 2015 בכ-10%, ולא ב-20%. ירידה זו התרחשה כשלושה חודשים לפני תחילת כהונתו של משה כחלון כשר האוצר. כיום, לאחר העלייה בינואר 2019, מחירי החשמל נמוכים בכ-13% מתעריף השיא של 2013.

תיק 4000

ועוד ברשת ב': יו"ר הקואליציה דוד אמסלם התבטא על אישור עסקת המיזוג בין בזק ל-yes: "ההחלטה הזאת של הרגולטורים הייתה בכלל עוד לפני שראש הממשלה עוד היה שר התקשורת", הציטוט הזה אינו נכון ברובו. שכן, מבין שלושה אישורים רגולטוריים שנדרשו למימוש עסקת המיזוג בין בזק ל-yes, רק אישורו של הממונה להגבלים עסקיים התקבל לפני שנתניהו נכנס למשרד התקשורת. שני האישורים הנוספים שנדרשו – של מועצת הכבלים והלוויין, הכפופה למשרד התקשורת, וכן של שר התקשורת עצמו – ניתנו כאשר נתניהו כבר היה שר התקשורת.

הסכמי עודפים

בראיון לערוץ 13, אמר שר הבינוי והשיכון לשעבר יואב גלנט על הסכמי העודפים בכנסת העשרים: "היה הסכם עודפים בין מפלגת העבודה לבין הרשימה המשותפת בבחירות הקודמות". מה שהוצג כעובדה, אינו נכון – לא נחתם הסכם עודפים בין מפלגת העבודה לרשימה המשותפת בבחירות לכנסת העשרים. מאמצים שהובילו המחנה הציוני ומרצ לחתימת הסכם עודפים בין הרשימה המשותפת למרצ נדחו על ידי הרשימה המשותפת.

פתרון לסכסוך

רם בן ברק מועמד מטעם יש עתיד אמר בראיון לרדיו 103, כי "אנחנו תומכים בלהגיע להיפרדות מהפלסטינים, רצוי בהסכם ואם לא בהסכם אז באופן חד צדדי". הדברים שאמר אינם נכונים שכן, מצע יש עתיד לבחירות 2019 קובע חד משמעית כי מפלגת יש עתיד מתנגדת לנקיטת מהלכים חד צדדיים לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני. גם יו"ר המפלגה יאיר לפיד חזר בצורה מפורשת על עמדה זו בהזדמנויות שונות בשנים האחרונות. (הדברים נאמרו לפני החיבור גנץ-לפיד).

גירעון מפלגתי

הסכסוך המתוקשר לאחר פרישת בנט מהבית היהודי, הביא אותו להגיד משפט שאינו נכון ברובו על מצבה הכספי של הבית היהודי בתקופתו כיו"ר: "לקחתי מפלגה שהייתה בחוב של 40 מיליון שקלים וצמצמתי ל-19 מיליון שקלים בעבודה מאוד מאוד קשה, והשארתי מצב הרבה יותר טוב".

כאמור, הנתון הזה אינו נכון ברובו: כשנפתלי בנט הצטרף למפלגת הבית היהודי ב-2012 עמדו חובות המפלגה על כ-17 מיליון שקלים. בתקופתו כיו"ר גדל הגירעון עד ל-31 מיליון שקלים. מאז 2016 המפלגה מצמצמת את חובותיה, ולפי הדו"ח האחרון מ-2017 עומד גירעונה על כ-19 מיליון שקלים. את הדברים אמר בנט בערוץ 13.

נאום בר אילן

חה"כ מיקי זוהר אמר ברדיו 103 על עמדת נתניהו בנוגע לשתי מדינות כי "אני לא שמעתי את ראש הממשלה מדבר על מדינה פלסטינית מאז נאום בר-אילן", הנתון הזה אינו נכון בעליל שכן בשנים האחרונות חזר נתניהו מספר פעמים על העמדה שביטא בנאום בר-אילן, בו הצהיר על תמיכתו בהקמת מדינה פלסטינית מפורזת לצדה של ישראל.

גיוס חרדים

בעמוד הפייסבוק של יאיר לפיד, הוא מצוטט כמי שאמר משפט שהוא רק חצי נכון על פעילות מפלגתו לשילוב חרדים בצה"ל ובשוק העבודה: "אנחנו המפלגה היחידה שהצליחה להעביר חוק גיוס אמיתי, עם שיניים, שהוביל לכך שיותר חרדים התגייסו ויותר חרדים יצאו לשוק העבודה". העובדה הנכונה היא כי מספר החרדים המתגייסים לצה"ל, וכן שיעור התעסוקה בקרב גברים חרדים, נמצאים בעשורים האחרונים במגמת עלייה מתמדת. בשנים שבהן היה חוק הגיוס של יש עתיד בתוקף, נרשמה דווקא האטה יחסית באחוזי הגיוס של החרדים. אולם, צעדים שהובילה יש עתיד, ובהם חוק הגיוס, הובילו לעלייה בשיעור התעסוקה של גברים חרדים.

שכר מינימום

שר האוצר משה כחלון, ניכס לעצמו משהו שנכון עובדתית, אך הוא לא הגורם שהשפיעה על כך: בחשבון הטוויטר שלו הוא כתב כי "כולם ידעו ששכר מינימום של 4,000 שקלים זה שכר רעב. לאף אחד לא היה אכפת עד שאנחנו העלנו את זה ל-5,300", העובדה נכונה, אבל הקרדיט לא שייך לו – שכר המינימום בישראל עלה במהלך כהונתה של הממשלה האחרונה מ-4,650 ל-5,300 שקלים. ההחלטה להעלות את שכר המינימום לרמה של 5,000 שקלים בשלוש פעימות התקבלה על ידי הממשלה הקודמת.

רק בריאות וטיסה נעימה

בראיון לערוץ 13 אמר חה"כ יאיר לפיד על עלות סל שירותי הבריאות בישראל: "המטוס של ראש הממשלה עולה 580 מיליון, סל הבריאות במדינת ישראל הוא 460 מיליון שקל. יהיה לו מטוס שעולה יותר מכל סל הבריאות של כל האנשים החולים במדינת ישראל". המספר שהציג לפיד, איננו נכון כלל: עלות סל הבריאות אינה 460 מיליון שקל. סכום זה מהווה רק את גובה התוספת השנתית לרכישת תרופות וטכנולוגיות חדשות לשנת 2019. העלות הכוללת של סל הבריאות בשנת 2018 עמדה על כ-50.7 מיליארד שקל, כאשר כ-25 מיליארד מתוכם מגיעים מתקציב המדינה.

נותר רק לקוות שנבחרי הציבור ייזהרו יותר בלשונם, עתה, כשיש מי שעוקב אחרי כל מילה ובוחן את נכונותה.

תגובה אחת
  1. כתבות איכותיות ומושקעות. שאפו

השארת תגובה