תגלית: תמונתו האבודה של דוד וולפסון

דוד וולפסון
דוד וולפסון
כל מה שאתה זקוק לו באינטרנט

במכירה פומבית מספר 4 הקרובה של ד"ר ברוך פלח ספרים ויודאיקה מוצעים פריטים נדירים במחירי פתיחה מוזלים.

כנסו

המכירה תיערך ביום חמישי, 11.4.19 בשעה 18:00 ברחוב דרך הים 3, חבצלת השרון. במכירה יוצעו גם ספרי מחקר נדירים במדעי היהדות, ספרים עם הקדשות וחתימות, עלונים נדירים, כתבי יד לא ידועים, עשרות רבות של ספרים, עלונים, קטלוגים וחוברות לא ידועות שאין בשום ספריה, קמיעות, תקליטים, יודאיקה, חסידות וקבלה, משיחיות, כרזות, פולמיקה, דפים בודדים ועוד.

ישנה גם תגלית חשובה: חלקים לא ידועים מארכיון דוד וולפסון הנשיא השני של התנועה הציונית כולל תמונתו המקורית שנחשבה לאבודה!

מדובר על גלויות ומכתבים בכתב ידו של דוד וולפסון, טלגרמה ממנו ושמונָה מכתבים מרעייתו פאני. נשלחו ממקומות שונים בעולם (גרמניה, הונגריה, ליטא, אנגליה ומקומות נשיאהּ השני של ההסתדרות הציונית העולמית.

לאחר שבשנת 1896 הוא קרא את ספרו של הרצל "מדינת היהודים", הוא החליט לצאת לוינה והיה לידיד קרוב ולעוזר אישי להרצל. הוא התלווה למסעו של הרצל לארץ ישראל ולקושטא ובמהלך הביקור ייסד את בנק "אוצר התיישבות היהודים". בעקבות ידידותם הקרובה, קרא הרצל לדמות הראשית בספרו "אלטנוילנד" "דוד ליטבק", על-שם וולפסון. הרצל ציווה בצוואה שלו להכיר בוולפסון כאפוטרופוס של ילדיו לאחר מותו. ולאחר פטירתו של הרצל הפצירו ראשי הציונות המדינית בוולפסון (ובראשם מקס נורדאו), שיירש את מקומו.

בשנת 1905, בקונגרס הציוני השביעי בבאזל, נבחר וולפסון באופן רשמי לתפקיד סגן יו"ר הקונגרס ויו"ר הוועד הפועל. ב-1907, בקונגרס הציוני השמיני שנערך בהאג, התקבל וולפסון כאחד ממנהיגיה הבלתי-מעורערים של התנועה הציונית ונבחר לנשיאהּ. וולפסון כיהן כיו"ר הקונגרס עד שנת 1911, אז התפטר מכהונתו. וולפסון נפטר ב-15 בספטמבר 1914, ונקבר בקלן. בשנת 1952 הועלו עצמותיו ועצמות אשתו לקבורה בהר הרצל שבירושלים בחלקה מיוחדת, בצמוד אל קבריהם של משפחת הרצל. בצוואתו ציווה וולפסון להקדיש את הונו לצורך העלאת עצמותיהם של הרצל ושל רעייתו לארץ ישראל, ואילו כל השאר הוקדש לצורך "מטרות ציוניות בארץ ישראל… מה שישמש את האומה כולה".‏

בינואר 1922, בהמלצתו של היינריך לווה, החליט ועד הנאמנים של הקרן להשתמש בכסף להקמת בית דוד וולפסון על הר הצופים, שהכיל בראשיתו את בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי. הארכיון שלפנינו כולל 67 גלויות בכתב ידו של וולפסון, שלושה מכתבים בכתב ידו וטלגרמה ששלח אל משפ' שץ (המודיעה על פטירתה של פאני וולפסון) ו-8 גלויות בכתב ידה של רעייתו, פאני וולפסון.

וישנו גם תצלום פורטרט של וולפסון, שצולם בידי צלם הונגרי בבודפשט. הצילום הזה הוא העותק המקורי של צילום הפורטרט הידוע של וולפסון שמופיע בכל ספרי היעץ. הצילום היה נחשב לאבוד וכעת הוא נחשף.

פריט נוסף הוא מכתב ששלח ד"ר ישראל קלויזנר מהארכיון הציוני בירושלים לפרופסור היינריך לווה מנהל ספרית "שער ציון" ברחוב מונטפיורי 4 בתל אביב. המכתב נכתב בעיצומה של מלחמת העולם השנייה באדר תש"א. הוא עוסק בחומר על הציונות ברומניה שמצוי בכתב עת שאותו מבקש קלויזנר לחפש עבורו בספרית שער ציון. את הספר על חיבת ציון ברומניה הוציא קלויזנר לבסוף בשנת תשי"ח. היינריך היה מבכירי הספרנים היהודים בעולם, ביבליופיל, חוקר פולקלור ומזרחן והיה ציוני מגרמניה ואחד מהוגי רעיון הספרייה הלאומית בירושלים. ישראל קלויזנר היה חוקר חשוב של וילנה היהודית, התנועה הציונית ועוד.

תגלית מרתקת נוספת זה כתב יד של הסכם מכירת ספרים, לזכר חיים נחמן ביאליק, לספריית שער ציון בתל- אביב. הספרייה נמכרה "על הנייר" משום שבפועל הוחזקה בגרמניה הנאצית.

השארת תגובה