אבי גרינצייג: ברגע האמת – מצ'ינג

באופן אירוני עשויים הקולות של מצביעי 'יחד' לעבור במסגרת הסכם עודפים דווקא לש"ס, ויכניסו לכנסת את משה ארבל, תלמידו של הגר"מ מאזוז. אכן, נפלאות דרכי הפוליטיקה

הגר"מ מאזוז
הגר"מ מאזוז

אם חייתם בישראל בחודשים האחרונים, והיה ניתן להשיג אתכם בהודעה או בשיחת טלפון, בדואר אלקטרוני או בדפיקה בדלת, סביר להניח שנתקלתם בהתרמת מצ'ינג מיוחדת, בפרויקט להצלת ישיבה פלונית או מוסד פלמוני. בקיצור, התרימו, ביקשו, רוקנו את ארנקכם.

ניסיתי לחשב בשבוע האחרון את ההיקף של כל התרומות בגל המצ'ינג הנוכחי שסופו כבר נראה מעבר לאופק, כולל ההכפלות המובטחות על ידי נגידי עם מחו"ל והעזרה 'בידי אדם' להגיע ליעד (שכן בחסדי שמים ובניסי ניסים כל פרויקט התרמה שכזה מגיע במדויק ליעדו הנדרש והדבר קורה, הפלא ופלא, ממש בשעות סיום קמפיין ההתרמה).

לא אלאה אתכם במספרים, רק משוואה אחת בלי נעלמים בכלל שאותה חשוב לזכור – הסכום הכולל כולו, הוא הרבה פחות מהפער בין תקציב עולם התורה בימי ממשלת לפיד כשר אוצר לבין התקציב הנוכחי, בממשלה שנשענת על קולות המפלגות החרדיות.

אפשר להתפלמס ולהתווכח, לטעון לאי ייצוג ולחוסר שייכות, להסביר בפלפול מחוכם שחייבים לתמוך בביבי כי מערכת המשפט רודפת אותו או שמא דווקא באיחוד מפלגות הימין כי רק הם ישמרו על שלמות הארץ. כל הטיעונים יפים לשעתם ולהעביר הפסקת קפה בנחת.

ברגע האמת, כשאתם מתעצלים ללכת לקלפי, או שהגעתם עד הלום והפתק הקורץ לכם הוא 'זהות' ללא זהות, למשל, כדאי שתזכרו את הפרט הזה. כי בסוף בסוף, הכנסת היא הדרך שלכם לדאוג לדברים הממש גדולים שאתם לא יכולים לממן מהכיס בשוטף, אבל ממש רוצים לקחת בזה חלק.

זה לא כולל כמובן שיקולים מכריעים ורבים נוספים, כמו הוראת גדולי ישראל, הפעילות הנפלאה של ח"כינו בסיוע יומיומי לאזרח (ותעיד על כך נוכחותם הקבועה בצמרת המצטיינים במשכן הכנסת, לפי כל מדד) ועוד כהנה וכהנה.

ברגע האמת, דמיינו שאתם מקבלים שיחת טלפון מהישיבה של הבן, או האח, או האחיין, וראש הישיבה מתחנן שתתרמו לו כי הגיעו מים עד נפש, ואין אוכל לבחורים ואוטוטו הוא נאלץ לסגור. עכשיו, אתם באמת יכולים לתרום, סכומי עתק, וכל זה מבלי להוציא את הארנק מהכיס. לא תתרמו?

צ'אנס חסידי

אך דומה שהבחירות הללו, מלבד היותן מבחן אישי לכל אחד ואחד מאתנו בקיום 'ועשית ככל אשר יורוך', ובניתוץ מחודש של תזת 'ההתפרקות' שגרסה כי הציבור החרדי הוא כצאן ללא רועה ונפוץ לכל רוח, הן גם מבחן וצ'אנס גדול במיוחד ליהדות החסידית ובדגש על אגודת ישראל.
אין זה סוד כי בבחירות המקומיות נחלה אגודת ישראל מפח נפש, שהתבטא במיוחד בירושלים, הן בהתמודדות למועצה והן לראשות העיר.

בהתנהלות אצילית של כל המעורבים, אוחו הפצעים עד מהרה ושני חלקי יהדות התורה התאחדו כאיש אחד לרשימה הארצית, אבל הבעיה נותרה בעינה.

בתרגום חופשי למספרים, ולאחר שיחה עם כמה מבכירי עסקני 'אגודה', ניתן לחלק זאת כך – שלושת החסידויות הגדולות 'שוות' בקלפי יחדיו כ50 אלף קול (לגירסת המפרגנים, נלך איתם).

בהנחה הדי מוסכמת שהציבור הליטאי מונה לפחות 50% ממצביעי יהדות התורה, ובהנחה המוסכמת גם היא שהפוטנציאל המלא הוא כ250 אלף קול (שווה ערך לשמונה מנדטים), נמצא שעל אגודת ישראל מוטל לספק כ125 אלף קול.

על כתפיה של שלומי אמונים, המאגדת תחתיה את שאר החסידויות, כמו גם קהילות ברסלב וחב"ד ולאחרונה ממש גם את קהילת 'כיסא רחמים', מוטלת האחריות להביא לקלפי כ75 אלף קולות חסידיים כשרים.

נכון, כשליש מתוכם יגיעו בכל מקרה, ולכן סביר להניח שיהדות התורה תזכה לששת המנדטים הבטוחים שלה, אבל הקולות הנוספים – אלה שעשויים להביא את יהדות התורה בפעם הראשונה בתולדותיה לשמונה מנדטים (או בפעם השנייה ל7 מנדטים) – תלויים בשאר.

אם אכן ישכילו באגודת ישראל להתרכז בקהלים הללו, להתחבר אליהם מחדש ולהגדיל את אחוזי ההצבעה, ואם אותם מצביעים יתגייסו להצלת כבודה של אגודת ישראל אחרי הבחירות המקומיות – אזי נוכל בשבוע הבא לחגוג את הגדלת הכוח החרדי בס"ד.

ניצנים ראשונים של תקווה ניתן היה לראות בתחילת השבוע, בכנס 'בעד עמך' בהשתתפות מאורי הדור האדמו"רים וגדולי החסידות, מלבד הקהל הרב שגדש את בנייני האומה, גם מגוון החוגים והזרמים ניכר לעין. ולוואי ומעז יצא מתוק.

אלי, תודה

קשה לוותר על חלום, קשה עוד יותר לוותר על חלום שיש בו הרבה אגו, מאבק אישי רב שנים ותקווה לחזור לימי הזוהר מהעבר.

לכן צריך להעריך במיוחד את פרישתו של אלי ישי ומפלגתו 'יחד' מהמרוץ והעברת תמיכתו ליהדות התורה. כך נמנע בוודאות בזבוז של אלפי קולות שהיו יורדים לטמיון, וכעת יתרמו להגדלת הכח החרדי בכנסת.
באופן אירוני משהו, בתרחיש שאינו מופרך בכלל, עשויים הקולות הללו של מצביעי 'יחד' לעבור במסגרת הסכם עודפים דווקא לש"ס, ואולי אלו הקולות שיכניסו לכנסת את המקום השביעי ברשימה, משה ארבל, בוגר ישיבת 'כיסא רחמים' ותלמידו של הגר"מ מאזוז. אכן, נפלאות דרכי הפוליטיקה.

פינת ההימורים

מכיוון שאיני לועס בד, וגם לא קטיפה, אין לי שום חשק ללעוס כובע מכל סוג שהוא. עם זאת, אהמר בעדינות על תוצאות הבחירות, בתקווה שתשכחו את המקטע הזה עד השבוע הבא, אלא אם אדייק כמובן, ואז אני כבר אזכיר לכם.

1. אני מניח שאחוז ההצבעה יחזור לרמה הטבעית שהייתה כאן החל מהכנסת ה-16, קרי בין 63 ל69 אחוז, הרבה פחות מ72.3% שטרחו להצביע בבחירות האחרונות.

(הנימוקים: רמת העניין החריגה והתקווה של השמאל להחליף את נתניהו כמו גם הבהלה מ'נהירת הערבים לקלפי' כבר לא יחזרו באותו היקף. מה גם שעם ישראל סיים זה עתה מערכת מתישה של בחירות מקומיות, וקשה להוציא אותו פעמיים ברצף מהבית).

2. הליכוד יגבר על כחול לבן בקרב הראש בראש בין המפלגות.

(הנימוקים: כן, אני יודע שזה נוגד כמעט את כל הסקרים, ושעד לפני שבועיים כחול לבן הובילה בכ5 מנדטים ומעלה, אבל אני גם זוכר שבמדגם מוצאי הבחירות שעברו, נרשם שוויון ואפילו יתרון למחנה הציוני של הרצוג & לבני, עד שהגיעו תוצאות האמת ונתנו לליכוד יתרון של 6 מנדטים. במילים אחרות, הסקרים והמדגמים מפספסים את העם בכ5-6 מנדטים לגוש הימין ולליכוד בפרט על פני המפלגה המרכזית היריבה.

מה גם ש'כחול לבן' מתקשה לייצר קמפיין ראוי מול קמפיין הליכוד, שהתדמית הנקיה שראשיה קיוו להביא כבר הוכתמה באינספור הקלטות ושאר ירקות, ושלתחושתי מוקדם מדי להספיד את העבודה, מפלגה שלא ירדה מעולם למספר חד ספרתי ושמצביעיה נחשבים מהנאמנים ביותר במערכת הפוליטית).

3. כחלון יפתיע. ישבור את אחוז החסימה ואולי גם יזכה ל5-6 מנדטים.

(הנימוקים: כחלון מהווה 'פתק שני' אצל מצביעים מכל המפלגות, וסטטיסטית, אחוז קבוע יעדיף בסוף לשים את הפתק השני שלו. בנוסף, בקרב המתלבטים הוא מהווה ברירת מחדל מצוינת שאינה מתבטאת בסקרים).

4. לפחות שתיים מבין הרשימות הבאות לא יעברו את אחוז החסימה: מרצ, ישראל ביתנו, זהות, גשר, הימין החדש והרשימה הערבית בל"ד-רע"מ.

(הנימוקים: נטיית הלב שלי גורסת כי יהיו אלו גשר וזהות שיאכזבו. גשר משום שהיא מפלגה חדשה שהתקשתה לפרוץ לתודעה, וזכתה לחיי מדף קצרים בתקשורת. בפרט לאחר שהנושא הכלכלי נזנח יחסית במערכת הבחירות. זהות משום שמדובר בטרנד שנחלש והולך, ומשום שרבים אולי מחבבים את פייגלין האיש, אבל חוששים או סולדים מחלק ממשנתו ו/או מעדיפים יותר מפלגה אחרת.

בכל מקרה, אם אחת משתיהן תפתיע ותעבור את אחוז החסימה, זה יתבטא כמעט בוודאות בנזק לאחת מהרשימות הקטנות האחרות. השאלה הגדולה שתוכרע אולי רק בקולות החיילים והימאים – איזה גוש יאבד את המנדטים).

השארת תגובה