שס נזכרה בקהל של הרבנים המרצים

אחרי קמפיין לא ממוקד, ש"ס פונה לבסוף לקהל המתנדנד באמצעות רבני הקירוב, מוטב מאוחר מאשר לעולם לא • וגם: חוסר היכולת להכריע את חמאס והתהליך הנכון של אבי גבאי שעשוי להציל את מפלגת העבודה

דוד חכם
דוד חכם
עכשיו באשדוד: דירה החל מ-1.100.000 ש"ח

השבוע ראינו בקמפיין ש"ס את הפניה לציבור המצביעים הפוטנציאלי שלהם, דרך המרצים הידועים כדוגמת הרב יגאל כהן והרב זמיר כהן. סביר להניח, שנראה בימים הקרובים עוד ועוד מאותם מרצים שישתתפו בקמפיין הזה של ש"ס.

זה הדבר שהיה הכי נכון ומתבקש מצידה של ש"ס לעשות. כמי שנמצא בימים ובאירועים מסוימים של אותם מרצים המצליחים לסחוף קהל של רבבות במשך כל השנה כולה, אני לא יכול שלא לתמוה ולשאול למה רק עכשיו, עשרה ימים לפני הבחירות, ש"ס נזכרת בציבור גדול שמגיע לכנסים אלו, ימי עיון לנשים, שבתות קירוב ועוד ועוד? הרי זה בדיוק הקהל שמתנדנד היום בין ביבי לש"ס. זה הקהל שנמצא בצפון ובדרום בעיקר, שרוצה מסורת ומורשת. עד היום, בכל מערכת הבחירות הנוכחית לא היה ניסיון אמיתי לפנות לציבור זה.

ייתכן, ונזכרו בציבור הזה בכוונה שבוע וחצי לפני הבחירות, כדי למקסם יכולת להביא אותו אל הקלפי, והלחץ הזה יעשה את שלו. אבל, כשבש"ס מדברים על שישה מנדטים יציבים בסקרים, ומנסים להביא את הקהל הנוסף. הקהל הזה נמצא שם, בכנסי ההתעוררות של ארגוני הקירוב השונים.

ועם כל זאת, טוב שעכשיו פונים לקהל זה שעשוי להביא לש"ס מנדט נוסף על מה שמנבאים לה הסקרים (כן זה שוב הסקרים) כי תמיד עדיף מאוחר על בכלל לא.

הבחירות וההסלמה

המתיחות בדרום שבינתיים הגיעה גם למרכז, נמצאת בזמן הכי קריטי במערכת בחירות כשבועיים לפני יום הבוחר. מה שראינו השבוע זה שוב ניסיון של ארגון הטרור חמאס לקבוע לאזרחי ישראל איך ייראו כאן החיים. זה בעצם לא רק לקבוע לאזרחי ישראל, אלא גם לראש הממשלה בנימין נתניהו.

נתניהו, היה אמור השבוע לחגוג כל הדרך אל הקלפי, אחרי הישג מדהים שמדינת ישראל חיכתה לו שנים רבות. ההישג של ההכרה מטרמאפ בריבונותה של מדינת ישראל ברמת הגולן הוא לא עניין של מה בכך. צודק נתניהו שהתקשורת לא נתנה להכרה הזו בגולן ביטוי מספיק. נכון, גם התקשורת צודקת שלא נתנה לכך ביטוי הולם בגלל המתיחות שהייתה השבוע. כששניהם צודקים זה מפחית ממודעות הציבור לכך שסוף סוף אחרי עשרות שנים יש הכרה בריבונותה של מדינת ישראל ברמת הגולן.

אף ראש ממשלה שהיה כאן לא הצליח בעניין הגולן. נתניהו והיחסים המצוינים שלו עם ממשל טראמפ הצליח, ומדובר בעצם בהישג היסטורי. המתיחות שהייתה השבוע גרמה לו לקצר את ביקורו בארצות הברית ולשוב לכאן כדי לטפל בעניינים כדבריו.

מה שראינו השבוע מהרמטכ"ל לשעבר בני גנץ, וגם מבוגי יעלון וגבי אשכנזי זו פוליטיקה. לא סתם פוליטיקה, אלא פוליטיקה קטנה.

לא רק הם עשו פוליטיקה השבוע על חשבון ביטחונם של אזרחי ישראל, גם השר הלא פחדן וחבר הקבינט נפתלי בנט. בנט, שמצבו בסקרים קשה ביותר (חוץ מהסקרים של מומו פילבר המתפרסמים בתאגיד השידור הציבורי, יגיע הזמן ונספר גם למה) לא בחל בשום אמצעים כדי לתקוף את נתניהו והממשלה שלא עושה מספיק מול החמאס ברצועת עזה. כאילו שבנט עצמו הוא לא שר בממשלה הזאת, הוא לא חבר בקבינט (בעצם הם שניים שם בקבינט, הוא ושקד).

הראיונות שלו השבוע בתקשורת הגחיכו אותו עוד יותר. נשאלת השאלה, אם אתה חושב שנתניהו נכנע לחמאס מדוע לא פרשת מהממשלה. והאמת לאזרחים צריכה להיאמר, אין לאף אחד פתרון קסם למה שקורה ברצועת עזה. נכון, מאז צוק איתן החמאס נרתע מלשגר טילים לעבר אזרחי ישראל. אבל ההרתעה הזו הלכה ופחתה בשנה האחרונה. בשבוע האחרון ההרתעה הזו הסתיימה כמעט לחלוטין.

גם לטענות השמאל ובני גנץ שנתניהו היה צריך בשלוש וחצי שנים הללו של השקט מרצועת עזה לקדם מולם תהליך, אין להם שום אחיזה במציאות. עם מי בדיוק ינהלו שם משא ומתן? הרי מדינת ישראל יצאה מרצועת עזה, לכן מה שנראה כאן בתקופה הקרובה זה שוב פעם ניסיון של להכיל את האירועים עד כמה שניתן ורק אם לא תהיה ברירה יצאו למבצע שבסופו נגיע לנקודת הסיום של צוק איתן.

נתניהו, שמצד אחד רוצה להצטייר כמנהיג ימין חזק שאינו נכנע לטרור, ומהצד השני רוצה להמשיך ולהישאר שקול – יעשה הכל כדי לא לצאת למבצע עכשיו, ערב הבחירות.

הבחירות הללו יסתיימו בעוד כשבוע וחצי, וחרף המצב הביטחוני הזה הן יסתיימו עדיין בניצחון של הליכוד ונתניהו וגוש הימין. לאחר מכן הוא (נתניהו) ילך למבצע צבאי רחב כמו צוק איתן אם ימשיך החמאס בכל יום לטעות עם טיל לעיר אחרת.

העבודה של גבאי

אם לא שמתם לב מפלגת העבודה נותנת פייט בשבוע האחרון. אותה מפלגה שאך לפני שבועיים עדיין קיבלה בסקרים באזור השישה מנדטים מתאוששת.

בסקרים האחרונים שפורסמו היא מקבלת באזור העשרה מנדטים, ישנם גם סקרים פנימיים של המפלגות השונות שם מפלגת העבודה מקבלת גם 12 ו13 מנדטים. השבוע, המשיכו בצמרת המפלגה לצאת לכינוסים ברחבי הארץ. באחד הכינוסים של מפלגת העבודה בצפון השבוע, האולם הגדול ממילא היה מלא עד אפס מקום, משכך לקחו מידית אולם אחר וגדול יותר כדי שיוכל לאכלס את הקהל הרב שהגיע.

גם הקמפיין המצוין של המפלגה הזו, כמו גם הקריאות הלא מתלהמות של אבי גבאי ושאר חברי מפלגת העבודה השבוע בעקבות המצב הביטחוני בדרום. כל אלו יחד גורמים למצביעי השמאל לאט לאט להבין שהם חוזרים לבית הטבעי שלהם – מפלגת העבודה, מול מפלגת הכלאיים של גנץ ולפיד. אני לא יודע אם נשאר לאבי גבאי מספיק זמן עד הבחירות כדי להחזיר את המפלגה הזאת למספר גבוה יותר במנדטים, אבל כן ברור שנעשית שם עבודה נכונה שמבהירה ומסבירה לציבור מצביעי השמאל למה דווקא מפלגת העבודה היא דרכם.

אם יתמיד אבי גבאי בדרך זו בעשרת הימים הקרובים הוא עוד עשוי להפתיע עם מספר גבוה יותר של מנדטים ממה שמנבאים לו הסקרים.

ורק לחשוב, אם אבי גבאי באמת היה במשחק מול נתניהו ולא הצמד גנץ לפיד, היה כאן הרבה יותר מעניין. הויכוח של ימין ושמאל היה חוזר למלא את החלל ופחות ריבים אישיים חסרי תועלת של לפיד וגנץ מול נתניהו.

השארת תגובה