שוב: ישראל מפספסת מיליארדים בגז

סיפורו של מאגר הגז בגבול ישראל וקפריסין שנמצא בלב מחלוקת על חלוקת המשאבים שבו • מדוע מתעכבת מדינת ישראל בהליך ההסדרה מול ממשלת קפריסין?

אייל שוקר בראיון ל'כל ישראל'
אייל שוקר בראיון ל'כל ישראל'
כל מה שאתה זקוק לו באינטרנט

סיפור חריג התגלגל לידיעתנו לאחרונה. מאגר גז העתיד להפיק רווחים של מיליארדים למדינת ישראל, נמצא תחת סימן שאלה גדול המאיים על עתידו. ליבת המחלוקת הם המגעים להסדרה בין ממשלת ישראל לממשלת קפריסין, שהמאגר האמור חוצה את קו הגבול במים הכלכליים של שתי המדינות.

בכדי להבין את הנושא לעומקו, התיישבנו לשיחה ארוכה עם אייל שוקר, מנכ"ל 'הזדמנות ישראלית – מקורות אנרגיה, שותפות מוגבלת', שפירט בהרחבה את סדר השתלשלות העניינים ומנה אחד לאחד את הסיבות והמניעים שעומדים מאחורי ההתעכבות התמוהה והמשונה בחתימת הסכם ההסדרה על מאגרי אפרודיטה וישי.

השקעות בטוחות

לפני שנתחיל, מהי 'הזדמנות ישראלית'?

"'הזדמנות ישראלית' נוסדה בשנת 2010 על מנת להשתתף בחיפושי גז בישראל, גם ביבשה וגם בים, במים הכלכליים של ישראל. מדובר בשותפות ציבורית הנסחרת בבורסה וכ-90% מהונה מוחזק ע"י הציבור הרחב. החידוש של 'הזדמנות ישראלית' בעולם של חיפושי הנפט והגז הוא פיזור סיכונים. העולם של חיפושי נפט וגז הוא עתיר סיכונים כידוע, אפשר לעשות קידוח (אקספלורציה) אחרי שהגיאולוגים והמדענים אומרים פה אפשר למצוא נפט או גז, הבאת את המקדח וקדחת יכול להיות שתצליח ויכול להיות שההשערה המדעית נכשלה. קידוח כזה הוא בסדר גודל של מאה מיליון דולר. זה תחום מאוד מסוכן, אבל הסיכוי גדול יותר, אם הצלחת – הצלחת מאוד. הייחודיות של 'הזדמנות ישראלית' היא לצמצם את הסיכון".

איך אתה עושה את זה?

"אם גייסנו חמישים מיליון דולר יחד ואנחנו מחזיקים רישיון אחד בים – את כל הרישיון או אפילו מחציתו, במקרה שנכשל הקידוח נגמר העסק. אז מה עשינו? פעלנו במקור כמו שבונים תיק מניות, אנשי 'הזדמנות ישראלית' הם אנשי פיננסים, השקענו בכמה שיותר רישיונות ובכל אחד בשיעור של 10%, כך שאם אחד נכשל אפשר להמשיך ולעבוד.

"בסוף 2012 התקשרנו עם חברה בשם פלאג'יק ורכשנו 10% מהרישיונות שם, לימים הצטרפו אלינו עוד שותפים. כיום, בקבוצת הרישיונות שנקראת רישיונות פלאג'יק מחזיקה 'הזדמנות ישראלית' 21%, נאמאקס 63%, אדן 11%, והמפעיל, שהוא חברה נורווגית, מחזיק 5%.

"בסוף 2012 בעידוד משרד האנרגיה התחלנו קידוח אקספלורציה ברישיון שנקרא 'ישי'. הקידוח הזה נמצא בדיוק בקו הגבול החוצה בין המים הכלכליים של ישראל וקפריסין. כשהתחלנו את הקידוח כבר ידענו שבעלי הרישיון מהצד הקפריסאי של הגבול, ביצעו קידוח והוכיחו שיש שם שדה גז שנקרא אפרודיטה, היו כבר הערכות לגבי הגודל שלו, גודל לא מבוטל בכלל".

רגע לפני שהוא ממשיך לגולל את העלילה, הוא מבקש להסביר את השלב המקדים לבדיקה. "לפני שאתה מתחיל קידוח, אתה בודק את כל התנאים הגיאולוגיים והגיאופיזיים, אתה רוצה להכיר היטב את בטן האדמה, לנסות לזהות כל מיני אנומליות ותאי שבר – בשפה המקצועית, אתה רוצה להיות בטוח שבאמת במקום הזה יש מלכודת שאוגרת בתוכה נפט, גז או כל חומר אחר שניתן להפיק ממנו אנרגיה".

אותן בדיקות העלו את התוצאה הבאה: המאגר אינו תחום רק בשטחה של קפריסין והוא משתרע גם במים הכלכליים של ישראל. "הטבע הוא טבע, הוא גדול מכולנו" מסביר שוקר את חוסר היכולת של מדינה לתחום מאגר כלשהו בתחומיה. "הרוב אצל קפריסין" הוא מודה "אבל חלקו נמצא אצלנו. אפשר לראות בדוחות הכספיים של החברות הציבוריות שמחזיקות במאגר ההוא, בהם נכתב מפורש שמאגר אפרודיטה מצוי ברובו במים הכלכליים של קפריסין ובמיעוטו במים הכלכליים של ישראל, במאגר ישי. אין על זה ויכוח.

"חשוב להבין שהחלק המצוי אצלנו שווה למדינת ישראל המון כסף, בעבודה כלכלית שערך ד"ר יהושע הופר מצאנו כי שווי המאגר למדינת ישראל בלבד הוא 3-5 מיליארד שקלים. ניתן רק לחשוב על מה ניתן לעשות עם סכומים כאלה לקידום המדינה בחינוך, בריאות, ביטחון וכד'".

אבל הם לא הסתפקו בהודאת בעל דין. "כדי להוכיח את זה יותר, קדחנו בצד הישראלי והוכחנו שהפלא ופלא, מאגר אפרודיטה לא נגמר בדיוק על קו הגבול, אלא נמצא גם אצלנו בשטח, כלומר, המאגר הוא מאגר חוצה גבולות כפי שמגדירים זאת בתעשיה".

שלבי הקידוח והגילוי הם כדלהלן: אחרי שאתה קודח ומגלה כי אכן קיימות במקום עתודות גז רישיון החיפוש הופך ל'תגלית גז" ומשם קצרה הדר לקבלת חזקה על המקום. ל'הזדמנות ישראלית' יחד עם שותפותיה יש כרגע חזקה על מאגר ישי עד לשנת 2045.

גרירת רגליים משונה

"ברקע הדברים, בשנת 2010, הרבה לפני שקדחנו את הקידוח ברישיון ישי, נחתם הסכם בין ישראל לקפריסין, שבמידה וימצאו מאגרים חוצי גבולות המדינות ישתפו פעולה בפיתוח שלהם. גם אחרי שלב הגילוי, שלב הפיתוח הוא גם עתיר השקעות" מסביר שוקר. "להפוך את הגז שנמצא עמוק בים לכסף עולה מיליארדים, צריך לייצר תשתית, זה לא באתי עם אנייה שאבתי ולקחתי כפי שקורה במאגרי נפט, אלו פרויקטים הנדסיים מורכבים מאד".

"מה שקרה, שהדבר הזה הפך למציאות. יש מאגר, אמנם רובו שם אבל מיעוטו פה, ועכשיו צריך להסדיר את הבעלות. אנחנו סיימנו את הקידוח של מאגר ישי בינואר 2013, ומאז ועד היום, אנחנו מחכים להסדרה. שיגידו בשטח קפריסין יש כך וכך אחוזים, בשטח ישראל יש כך וכך אחוזים, אנחנו הופכים לשותפים במאגר אחד שנקרא ישי-אפרודיטה ונגמור את הסיפור".

בשלב זה חשוב לציין שמאגר הענק בצד הקפריסאי לא פותח מעבר לגילוי הראשוני. "מה שאנחנו רוצים לשאול" מניח שוקר את האצבע על הנקודה לשמה התכנסנו "זה למה המאגר הזה לא מפותח, ולמה ממשלת ישראל וממשלת קפריסין לא הגיעו עדיין להסכמה על הסדרת הבעלות. עברו כל כך הרבה שנים, כל המידע גלוי אז למה מחכים?".

הנתונים ממשיכים לקלוח מפיו: "בשנת 2014 נחתם הסכם נוסף בין המדינות, הסכם חילופי מידע. מאחר ויש קידוחים משני עברי הגבול הימי בין המדינות, מעבר לשאלה אם הגעתי לגז יש עוד המון נתונים שעוזרים להבין את כל המאגר. זה מידע מאוד רגיש וחשוב, הנתונים שנאספים בקידוח הם מאוד קריטיים. המידע הזה עבר במסגרת ההסכם וכל מדינה הפיקה ממנו את התועלת שלה והמידע שנמסר מהצד הישראלי תרם רבות בהבנת הפוטנציאל במאגר ואף הרחיב את העתודות שבו ביותר מ-10%".

"מדינת ישראל "הגדילה ראש", ובגלל שהיא רואה במאגר ישי נכס לאומי וחשוב היא שכרה מכון גיאו-פיזי בינלאומי מטעמה, ומשרד האנרגיה פרסם ברשומות שלו פעמים רבות שהחלק הישראלי במאגר אפרודיטה הוא בסדר גודל של 10% מכלל המאגר".

שוקר מוסיף פרט נוסף וחשוב: " התוצאה של שאיבת גז מכל צד שהוא, תגרע מחלקו של הצד השני. אם אני שואב גז מהצד הישראלי אני בהכרח שואב גם גז קפריסאי ולהיפך. וראינו במספר מקרים שפנינו בשאלה למה זה לא מפותח, התשובה היא שאנחנו לא יודעים, ההסכם בין המדינות נחתם, המידע כולו נמצא ואנחנו לא מבינים למה לא מתקדמים".

למה שלא תשבו מול החברות שמחזיקות בזיכיון של המאגר בצד הקפריסאי?

"מפני שזה הסכם בין-מדינתי, אני כצד מסחרי לא יכול לשבת עם הצד המסחרי שמנגד, אלא ההסדרה היא בין המדינות. ממשלה מול ממשלה. ותמיד נאמר לנו: הממשלות צריכות להגיע ביניהם להסכמה. והשאלה שעולה מאליה, ושואלים אותי רבים על זה, איך יתכן שמאז שסיימנו את הקידוח שלנו בשנת 2013, 6 שנים, מה קורה עם זה? למה לא מפתחים את אפרודיטה? תגידו כמה שלנו כמה שלכם ונתקדם".

מי השותפות בצד הקפריסאי?

"שותפה אחת היא קבוצת 'דלק' הישראלית של יצחק תשובה; 'נובל אנרג'י', שהיא גם השותף המפעיל ב'תמר' ו'לוויתן' של ישראל וגם חברת 'של', חברה בינלאומית שנכנסה לאחרונה לשותפות המשולשת".

צעדים חד צדדים

אותן חברות הרי גם תקועות בגללכם, אז למה הן לא דוחפות את הליך ההסדרה?

"אנחנו לא פנינו לאף אחד ולא אמרנו לאף אחד בואו נפתח מחר. זו שאלה מצוינת למה לא התחיל הפיתוח".

שוקר עובר לסקור את משמעות המאגר למדינת קפריסין ותמונת המצב שהוא מצייר מוסיפה סימני שאלה נוספים על גרירת הרגליים ארוכת השנים שמנעה את פיתוח המאגר משני הצדדים. "עד לאחרונה אפרודיטה הייתה מאגר הגז היחיד של קפריסין. מצבה הכלכלי של קפריסין אינו מזהיר. במשבר האחרון גם הבנק המרכזי האירופאי וגם קרן המטבע הזרימו כספים לקפריסין כדי לחלץ אותה ממצבה הקשה. היא צריכה להחזיר את אותם כספים. אני גם מאמין שאותם נותני אשראי התבססו על מאגר אפרודיטה כמשהו פוטנציאלי שישיב את היציבות".

"עולות פה המון שאלות. איך ממשלת קפריסין לא נעמדה על הרגליים האחוריות ודרשה: עכשיו תתחילו לפתח את המאגר, אנחנו צריכים את הכסף הזה. מדובר פה על מיליארדי דולרים. נכון, קפריסין היא מדינה קטנה, אבל בין אם הגז יסופק לאי ובין אם הוא ייוצא החוצה ההכנסות יגיעו לקפריסין. החוק הקפריסאי קובע שהמדינה שותפה במאגר כבר מהיום הראשון. נשגב מבינתי איך ממשלת קפריסין לא הצמידה את השותפות לקיר והודיעה להם שהם חייבים להתחיל בפיתוח".

לעומת זאת, בעת האחרונה אנחנו עדים לצעדים חד צדדים של קפריסין והשותפות שמחזיקות במאגר מהצד הקפריסאי המעידים על התקדמות בפיתוח המאגר ללא התחשבות בצד הישראלי. כל למשל חתמו ממשלות מצרים וקפריסין על הסכם בדבר הנחת צינור תת ימי בין מאגר אפרודיטה לחופי מצרים. יש בכך כדי לפגוע באינטרסים הכלכליים של ישראל כמובן וכן באינטרסים הגיאופוליטיים שלה".

ויש עוד שאלה. היא נוגעת ליחסי הכוחות בין ממשלת ישראל לממשלת קפריסין. "הרבה פעמים נתקלנו בתשובה שהעיכוב הוא כתוצאה ממשיכת זמן של ממשלת קפריסין שלא חוזרת לממשלת ישראל עם תשובות".

וממשלת ישראל כן עושה את הנדרש ממנה?

"בשנים האחרונות נפגשנו עם כל הנציגים של משרד האנרגיה מספר פעמים ואני מאוד מאמין בכנות שלהם ובכנות של התשובות שלהם והם אומרים שכן פועלים לצורך הגעה להסדר. היו המון פגישות בישראל ובקפריסין והם אומרים אנחנו מנסים לקדם את זה, ואני שומע שהקפריסאים הם אלה שאיפשהו נותנים ברקס, גם לא פעם שמענו שהקפריסאים טוענים אין לכם שום דבר בצד הישראלי. נראה לפחות שבמו"מ בין המדינות ידה של קפריסין על העליונה מול מדינת ישראל הגדולה.

"יש פה הרבה שאלות שעולות בדרך וזה מה שאנחנו רוצים להעביר".

איזה אינטרס יכול להיות למדינה כמו קפריסין לאבד מאגר שכזה?

"המאגר לא הולך לאיבוד" מחדד שוקר "מה שקורה זה תחרות אזורית. כי כל הזמן מתגלים מאגרים חדשים בישראל, בלבנון, במצרים, ואלו דברים שכבר קרו. ברור לכולם שהגז באפרודיטה לא מיועד רק לצריכה הפנימית של קפריסין, האי הזה קטן מדי. זה ברור שכדי לתרגם את זה לכסף צריך לייצא את זה החוצה, וכל יום התחרות גוברת. אין פה ספק בכלל".

"מצרים הודיעה בשבוע שעבר על עוד תגלית. המשחק הזה לא עוצר לרגע, ומשום מה נראה שלממשלת קפריסין מאוד נוח שלא להתקדם במו"מ מול ישראל".

נישול של ישראל

מה ההשערות שלכם? אלו אופציות יכולות להיות?

"החשש שלנו הוא שקפריסין פועלת לנישול חלקה של ישראל במאגר, הפעולות החד צדדיות שנעשות על ידה מגבירות אצלנו את החשש הזה. עלול להיוותר מצב בו קפריסין תתקדם ותגיע לנקודת אל חזור בפיתוח ואם עד אז לא יוסדר חלקה של ישראל במאגר כבר לא יהיה ניתן לעשות זאת".

איפה הכח שלכם בכל הסיפור פה?

"הכח שלי הוא בעובדות. גם אנחנו, גם ממשלת ישראל וגם דלק מודים בכך שיש גז בצד הישראלי והוא חלק מהמאגר המשותף. אני יכול לומר שמדובר במאגר אינטגרלי ששאיבת גז מהצד הקפריסאי תפגע בצד הישראלי ולהיפך ואני גם יודע שהגז בצד הישראלי שווה הרבה מאד כסף למדינת ישראל".

יש לך חשש שבקפריסין זוממים לשאוב מהצד שלהם וכך לרוקן גם את הצד שלך?

"כמובן שהכתבות הרבות המתפרסמות חדשות לבקרים על התקדמותה של קפריסין בלי לקחת בחשבון את ישראל מאוד מדאיגות אותנו. אין ספק שפיתוח מהצד הקפריסאי ללא התחשבות בצד הישראלי יהווה הפרה בוטה של ההסכם בין המדינות ותקדים גיאופוליטי מדאיג ביותר".

מדוע שלחברות דלק ונובל שמחזיקות בשני מאגרים מלאים – לוויתן ותמר – יהיה אינטרס למנוע פיתוח של 10% ממאגר ישי? לכאורה מדובר בכמות זניחה שלא אמורה להשפיע עליהם.

"כל השאלות שאתה שואל נכונות. אבל תמר יצא לפועל על סמך חוזים בתוך מדינת ישראל, לוויתן מסתמך גם על חוזים מחוץ למדינת ישראל. על ייצוא. אם מפתחים את אפרודיטה, אז צריך מימון לפתח את המאגר. כעת, נחזור שלושה שלבים לאחור, לקידוח האקספלורציה, שם אין אף גוף מממן, לא בנק ולא גופים חוץ בנקאיים שיתנו מימון לדבר שאתה לא יודע אם הוא ייצר מזומנים. בשלב הפיתוח יש לך כבר דו"חות הנדסיים, אתה יודע פחות או יותר איך ניתן להפיק את המאגר ואז אתה מציג הסכמי מכירה ומולם אתה יכול לקבל מימון. לא יתנו אשראי לפיתוח מאגר שאין לו שום הסכם מכירה. ובאספקט הזה לוויתן ואפרודיטה מתחרים, למרות שהם תחת אותה בעלות ואין ספק שהם נותנים עדיפות ללוויתן."

"מעבר לכך אם יש להם רוח גבית מקפריסין למה להם לוותר על האחוזים האלה? מעבר למשמעות הכספית אולי יש פה גם משמעות תקדימית עבורם והם לא רוצים להיות כבולים להסכמה הזאת".

אתם טוענים לגרירת רגליים גם מצד ממשלת ישראל?

"אני רוצה להאמין שממשלת ישראל והפקידות המקצועית בישראל, כאשר הם יושבים בשולחן הדיונים עם פקידי ממשלת קפריסין, ההשפעה שלהם גדולה יותר. ואני חושב שהגודל של ישראל, המשקל של ישראל, לא מספיק הורגש בשולחן הדיונים הזה".

אתה חושב שאם בישראל באמת היו רוצים, ההסכם כבר היה יוצא לפועל?

"כן".

זאת אומרת שחוסר העניין מורגש לא רק מצד ממשלת קפריסין אלא גם מצד ממשלת ישראל.

"נכון. מנכ"ל משרד האנרגיה והשר בעצמו, אין לי ספק שהם בעד. הם אזרחי ישראל וציונים. בהנחה שאנחנו מוותרים על החלק הישראלי הזה אנחנו מדברים על בין 3 ל-5 מיליארד ₪ הכנסות לקופת המדינה מהמיסים בלבד. מס הכנסה וכל מיני היטלים ותמלוגים ספציפיים (12.5%), כל זה מסתכם במיליארדים של שקלים לקופת המדינה.

"יש פה סיפור אמיתי. יש פה שאלה. איפשהו תמיד זה נדחק. הסיפור לא הגיע לכותרות. והציבור בוכה שחסר ככה וחסר ככה, יש מספיק מה לעשות בכסף הזה. אנחנו לא מדינת רווחה שמחפשים איפה לנפנף את הכסף.

תקדים מסוכן

במה מתבטאת ההתנערות של קפריסין?

"לפעמים הם טוענים שאין לנו שום דבר בצד הישראלי, לפעמים שמעתי משפטים כמו אתם אפילו לא קדחתם למרות שקדחנו. המון חוסר אינפורמציה".

אז ניתן לסכם ולומר שהתזה המרכזית שלכם היא, שמופעל לחץ מצד חברות כמו דלק ונובל על ממשלת קפריסין ואולי גם על ממשלת ישראל, שלא לקדם את תהליך ההסדרה של מאגר אפרודיטה-ישי?

"זו תיאוריה. אני לא יכול לא לאשר אותה ולא להכחיש אותה. אין לי ראיות לא לפה ולא לפה. יש פה הרבה סימני שאלה וצריך להפנות את השאלות לאותן חברות ולמדינת ישראל. ואם זה נכון אני חושב שזו זכות הציבור לדעת.

יכול להיות שזו תוצאה של סתם עצלות? אולי זה נופל בין כמה משרדים?

"אני רוצה להאמין שמדובר על סכום כה גדול שצפוי להיכנס לקופת המדינה לא תהיה פה עצלות. משרד המשפטים משרד החוץ ומשרד האנרגיה מעורבים בנושא. אבל בגלל שהדיונים פה הם מקצועיים מי שאמור לקבל את ההחלטה הוא משרד האנרגיה. בסופו של דבר אין גורם במשרד החוץ שיכול לשבת מול אנשי המקצוע מהצד השני ולדבר על החלקים המקצועיים של מה שכלול בפיתוח המאגר. ההכרעה בסופו של יום צריכה ליפול בין שר האנרגיה של ישראל למקבילו הקפריסאי".

אתה יכול להתחיל לקדוח לבד בלי להתחשב בממשלת קפריסין?

"לכאורה אני יכול לפתח מהצד הישראלי אבל זה לא כלכלי. תיאורטית אני יכול להביא שתי אסדות ולשאוב את הגז שיגיע גם מהצד השני, אבל אני לא אעשה את זה, ולמה? כי אני פוגע באינטרס שלי, כי קדיחה כזו לא מהנקודה המיטבית, בסופו של דבר פוגעת במאגר כולו מה גם שיש הסכם מאוד ברור בין המדינות שצריך לכבד אותו, ומה גם שהפרקטיקה המקובלת בכל פעם שמתגלה מאגר חוצה גבולות, ויש דוגמאות רבות לכך בכל העולם, היא שהצדדים משתפים פעולה ומפתחים את המאגר יחד. מדוע לא יעשה כך גם במקרה של ישי-אפרודיטה? במה שונה המקרה הזה משאר המקרים ברחבי העולם?".

ואין חשש שהצד השני, קרי קפריסין, יבחר לפתוח במהלך חד צדדי?

"בהחלט קיים חשש כזה, אנחנו מסתכלים על צעדי קפריסין והשותפות במאגר מהצד הקפריסאי בדאגה, על אף ההסכמים בין המדינות וההצהרות של ישראל בנוגע למאגר, אי אפשר להתעלם מהצעדים החד צדדים שנעשים ואנחנו שוקלים את צעדינו בהקשר זה בכל הכלים והחזיתות שעומדים לרשותינו, ואנו מקווים שגם ממשלת ישראל בסופו של דבר תפעיל את הלחץ הדרוש על ממשלת קפריסין על מנת להגן על זכויותיה במאגר המשותף".

השר יובל שטייניץ בצד שלך?

"כל זמן שלא תוכיח לי אחרת אני משוכנע שהוא בצד שלי".

אייל מבקש לסיים במשפט אחד: "אני לא רוצה לקבוע מתי יפתחו, איך יפתחו, את לוחות הזמנים. אני רוצה רק דבר אחד, שלא ינשלו אותנו אזרחי ישראל ואותי, מהחלק שלנו. אנחנו לא רוצים לקום מחר בבוקר ולגלות שהתחילו לקדוח שם ואנחנו מחוץ לתמונה. זו תהיה בדיחה על חשבוננו אם מדינת ישראל תוותר ככה על מיליארדים".

מה תוכלו לעשות בסיטואציה כזו?

"מהלכים משפטיים אפשר תמיד לעשות. אבל החשש הוא גדול".

שוקר מרחיב וטוען שעלול להיווצר כאן תקדים מול מדינות אחרות. "למדינת ישראל יש עוד גבולות חוץ מקפריסין. אם מחר יתגלה מאגר גז בגבול הימי עם לבנון או עם מצרים, ממשלת ישראל עלולה ליצור כאן תקדים מסוכן של ויתור על אוצרות טבע ישראליים במים הכלכליים של ישראל".

"אנחנו עושים כל דבר אפשרי" הוא פוכר ידיים בסיום הריאיון.

השארת תגובה