בג"ץ נגד היועה"מ: "זכותה של הרבנות לייצוג משפטי חיצוני"

תקדימי: שופטי בית המשפט העליון מותחים ביקורת על היועץ המשפטי לממשלה שאינו מאפשר ייצוג נפרד לרבנות, בדיונים סביב חוק איסור הונאה בכשרות

הרבנים הראשיים לישראל. צילום: בעריש פילמר
הרבנים הראשיים לישראל. צילום: בעריש פילמר
כל מה שאתה זקוק לו באינטרנט

מעקב "כל הזמן": אחרי שלא אישר לרבנות להציג את עמדתה בפני בית המשפט העליון, הבוקר מתחו שופטי בג"ץ אליקים רובינשטיין, נעם סולברג ואורי שהם, ביקורת על היועץ המשפטי לממשלה שלא עדכן אותם שהרבנות הראשית מבקשת להשתמש בייצוג חיצוני, והם שמעו על כך רק באמצעות כלי התקשורת.

השופטים הורו על דחיית הדיון, על מנת שגם הרבנות הראשית תוכל להציג כראוי את עמדתה על ידי היועץ המשפטי של הרבנות. מדובר בניצחון של הרבנות הראשית לאחר ובמבוכה לויינשטיין מאחר ולא אישר עד כה לרבנות לשכור ייצוג משפטי חיצוני שישמיע את דעתה, וקבע כי רק לשכתו תייצג את הרבנות הראשית לישראל.

מנכ״ל הרבנות הראשית אלחנן גלט אמר "אני מברך על הערת השופטים ועל האפשרות העקרונית לתת לרבנות ייצוג אחר כדי שעמדתנו תישמע בבית המשפט כראוי". השבוע שיגר הרב הראשי לישראל הגר"ד לאו ליועץ המשפטי לממשלה יהודה ויינשטיין מכתב אודות חוק הונאה בכשרות ובו דרש ייצוג משפטי חיצוני לרבנות בדיון שיתקיים בבג"ץ – היום השיב היועץ המשפטי לממשלה בשלילה לבקשת הרב.

הפרקליטות הציגה לבית המשפט את מתווה האכיפה שקבע היועץ שאינו מתיישב עם עמדת הרבנות. משנוכח בית המשפט כי מתווה זה אינו מקובל על הרבנות, הוא ביקר את התנהלות הפרקליטות שלא הציגה מיד את העובדה שקיימת מחלוקת בין היועץ המשפטי לממשלה לבין הרבנות הראשית בעניין זה וקבע שההתנהלות אינה מקובלת עליו.

לאחר שהצדדים הציגו עמדתם ולאחר שהפרקליטות הציגה גם את עמדת הרבנות הראשית בפני בית המשפט, לבקשת בית המשפט, נקבע כי הואיל והעותרים עומדים על עתירתם והואיל ומדובר בנושא הנוגע מהותית לרבנות הראשית גם אם סמכות האכיפה כמובן בידי היועץ המשפטי, הדיון יידחה לישיבה נוספת, בה לא יתאפשר ייצוג פרטי של הרבנות הראשית, אולם היועץ המשפטי של הרבנות הראשית יביע את עמדת הרבנות הראשית בפני בית המשפט. בית המשפט לא הביע עמדה בעתירה לגופה.

כזכור, לפני מספר שבועות החליט היועהמ"ש להתיר לבתי עסק להציג עצמם כ"כשר" עם תעודת הכשר אלטרנטיבית ולאו דווקא מהרבנות הראשית, זאת בעקבות פניית מספר בעלי לבג"ץ בטענה כי החוק פוגע בחופש העיסוק. בתגובה ביקש הרב לאו לקבל ייצוג של עורך דין חיצוני, מאחר והיועץ המשפטי של הרבנות כפוף ליועץ המשפטי לממשלה ואינו יכול לייצג את עמדתה במידה והיא סותרת את עמדת המדינה.

לטענת הרב הראשי, ביטול החוק עשוי לגרום לבעיות בתחום הכשרות ו"קיים חשש להטעיית ציבור שומרי הכשרות בישראל". בתגובה למכתבו כותב הבוקר ויינשטיין כי "בית המשפט לא ישמע מנגינות מתווים שונים, משל היו אלה שטיבלאך של נוסחים שונים. תזמורת אחת היא ומנצח לה אחד, במישור הכולל – הממשלה, שבמקרה של חילוקי דעות על ראש הממשלה להביא את הדברים לדיון ולהכרעה בה, ובמישור המשפטי – היועץ המשפטי לממשלה".

בדבריו הדגיש ויינשטיין כי הוא המייצג הבלעדי של המדינה בפני הערכאות השונות ולא אף יועץ או עורך דין חיצוני. ומוסיף: "סוגיית הייצוג הנפרד נבחנה גם על ידי הוועדה הציבורית לבחינת דרכי המינוי של היועץ המשפטי לממשלה והנושאים הקשורים לכהונתו".

בדו"ח אותו מצטט היועץ המשפטי נכתב כי "עיקרון החוקיות והסדר הטוב מחייבים כי מקרים של ייצוג בנפרד יהיו נדירים וחריגים, ממשלה המחליטה להעמיד נושא להכרעה שיפוטית בניגוד לחוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה פוגעת בוודאות המשפטית ובאמון הציבור ביועץ המשפטי". דברי ויינשטיין.

לנוכח טענות אילו קובע היועץ המשפטי ויינשטיין כי אין מקום לאשר את בקשת הרה"ר לאו לקבלת ייצוג משפטי חיצוני. בתוך כך, גורמים ברבנות הראשית לישראל הביעו צער על החלטת היועץ המשפטי לממשלה ואמרו כי הם "בוחנים כיצד ניתן יהיה להביא את עמדתה האמיתית של הרבנות בפני שופטי בג"ץ".

תגובה אחת
  1. כשרות היא מוסג דתי ואיננו בידי מחוקק חילוני של המידינה,שעוסק בכבישים ובנקים ורישיון לרופאים.

השארת תגובה