זירוז מיד ולדורות

בית המקדש - אילוסטרציה, אין קשר לנאמר בכתבה
בית המקדש - אילוסטרציה, אין קשר לנאמר בכתבה

"תראי מה זה" אומרת ומפתיעה אותנו סיוון בשיעור שמתקיים במושב שלה. "בשנה שעברה עוד היה לנו ספק האם ואיך תיערך כאן קריאת מגילה" היא מוסיפה, ואנחנו כולנו יודעות כמה משאבים, זמן וכסף משקיעה סיון בנראות היהודית של המושב החילוני למהדרין שלה. "השנה החלטנו שהולכים עד הסוף לכל אורך הדרך כהלכתו ממש. נעשה את הקריאה בלי רמקול ובלי מוזיקה, ואת המשתה נביא רק בסיומה".

אני משפשפת עיניים. האם זאת אותה סיוון שרק בשבוע שעבר ניתש בינינו ויכוח לא נעים בלשון המעטה, בעודה מנסה להביא רוח ליברלית וצעירה של החג למושב שתושביו לא מתלהבים מכל מופע של תורה מצוות על פי ההלכה? אני מתפעלת מהתהליך המהיר שעבר על סיוון בשנה אחת, מן המסיבה שהייתה ברוב פאר והדר אבל חלשה מאד בהידור המצווה, ועד לשנה הזאת שבה היא מבינה שלפני התהלוכה, הפייטן והמשתה יש דעת תורה והיא הקובעת בראשונה.

בתחילת הפרשה נאמר: וידבר ה'  אל משה לאמר צו את אהרן ואת בניו לאמר זאת תורת העולה". אומר רש"י: "אין צו אלא לשון זירוז מיד ולדורות". הקב"ה מצווה למשה רבנו: "צו את אהרן", ועל ידי אהרון הרי זה מגיע לכל אחד ואחד מישראל.

"מיד" – אין לו שום הפרעה או אפילו עיכוב מלפעול את הציווי מייד, כיון שהוא מלובש בזה לגמרי, עד שזהו חייו, חדור תוך תוכו. זה אצלו "בנשמה", חלק ממנו.

"ולדורות" – עניין זה נמשך, ובאותו אופן של זריזות, גם בדורות הבאים. וכאשר ישנה חזקה של שלושה דורות (של אהרון ועוד שני דורות), הרי זה נעשה עניין נצחי לכל הדורות, שכל פעולה שהוא עושה תהיה באופן של "מעשה ידינו כוננהו".

משה רבנו נותן כוח לכל אחד ואחד מישראל – על ידי בחינת משה שבו (המשפיעה על עבודתו בפועל) – שיגלה בעצמו את ה"צדיק" שיש בו. "ועמך כולם צדיקים". כפי שהוא קשור עם "צדיק ה' בכל דרכיו", ועל ידי זה – לעשות בשלמות את עבודתו של "צד"י", להתמסר לגמרי לצד התורה, כך שזה נעשה "צדי" לגמרי הן בנוגע לעצמו, והן בנוגע להשפעה על יהודים אחרים, בהפצת התורה והיהדות והפצת המעיינות חוצה, ואפילו – להשפיע גם על אומות העולם בנוגע לשבע המצוות שלהם.

יהי רצון שכבר תקוים שלמות התפלה דמשה ודמשה שבכל אחד ואחד מישראל – "תפלה למשה איש האלוקים" – "ויהי נועם ה' אלוקינו עלינו", "תשרה שכינה במעשה ידיכם", במעשינו ועבודתנו במשך זמן הגלות, ותכף ומייד ממש העיקר – בבית המקדש השלישי, "מקדש אד' כוננו ידיך".

פרשת צו מסמנת לנו את הדרך לצוותא ולחיבור באופן של זירוז מייד ולדורות. לאור זה, המשימה שלנו כעת היא לראות איך לפעול בזריזות כדי לפנות מהבית את שאריות הפורים, לשחרר ולנקות ולהתחיל להתארגן לקראת פסח. פורים עבר ועכשיו הזמן לצו – לצוות, עלינו לפעול בצוותא עבור אלו שחסר להם מזון, לבוש או אפילו מקום לחגוג בו את חג הפסח. בלי הפרעה או עיכוב, להיות לגמרי "בתוך" המשימה הזו.

השארת תגובה