"צדיק וחכם גדול שלא מבין בפוליטיקה?!"

בשיחת הכנה לפורים של הגאון רבי בן ציון הכהן קוק בבית המוסר, עמד על חובת הציות לגדולי ישראל הנלמדת מהנהגות מרדכי הצדיק

הרב קוק, צילום מאיר אלפסי
הרב קוק, צילום מאיר אלפסי
עכשיו באשדוד: דירה החל מ-1.100.000 ש"ח

בשיחת הכנה לפורים שמסר הפוסק הגאון רבי בן ציון הכהן קוק, ראש בית הוראה הכללי ירושלים בבית המוסר, השמיע דברי הדרכה בסוגיה אקטואלית הנוגעת בתקופה זו ובפרט בערב בחירות: הציות לגדולי ישראל.

"אם נתבונן במשתה אחשורוש", אמר הגרב"צ, "נראה כי מרדכי דאג לכשרות במשתה כנאמר "כרצון איש ואיש", אך למרות זאת הביע ברבים את התנגדותו הנחרצת להשתתפות במעמד מביש זה, אשר בו מוצגים כלי הקודש לראווה, מתוך טומאה.

"ואמנם בני דורו לבטח זעקו כנגדו כי אמנם צדיק גדול אתה, אך אינך מבין בפוליטיקה ומאחר ורושמים את כל הבאים למשתה, הרי ייוודע בסיכום הרישומים שהיהודים כלל לא באו, וייחשב הדבר כמרידה במלכות המתבטאת באי השתתפות בשמחת המלכות, ובדרכך אתה עומד להמיט עלינו שואה איומה. ואמנם חובה קדושה היא ללכת, ולגרום בזה לריצוי המלכות כלפי היהודים. אך מרדכי עומד נחוש בדעתו כי אין להשתתף כלל וכלל במשתה המסואב.

"לאחר זמן רומם המלך את המן מעל השרים כולם, וגזר כי כל העם ואף עבדי המלך חייבים לכרוע ולהשתחוות להמן, ומרדכי יושב מדי יום בשער המלך, כיון שידע באמונה שלמה שאסתר לא נלקחה ללא סיבה. ובעמדו שם אינו כורע ומשתחווה כלל ואף מוסיף על 'חוצפתו' ומציג בפני המן בכל עת את סוליית נעלו, עליה חתום ששעבד המן את נפשו כעבד אצל מרדכי.

"שוב זועקים כלפיו כל ה'מבינים': היאך אתה מעז להמרות פי המלכות ואינך כורע ומשתחווה, הרי מורד אתה בשר החזק בממלכה, וכשיפרוץ כעסו לא יהא זה רק נגדך, אלא נגד כל עם ישראל. ושוב נראה כי אתה ממשיך במרדך במלכות לעין כל, ובכך אתה ממיט עלינו אסון.

"ואכן המן ברוב זעמו כינס את יועציו ובני ביתו לדעת היאך להתחשבן עם מרדכי, אך "ויבז בעיניו לשלוח יד במרדכי לבדו" ולכן זמם עצות כנגד כל עם ישראל – ממש כאותן תחזיות קודרות אשר ניבאו לו מראש פשוטי העם המתחסדים בעיני המלכות ומנסים למצא חן בהישמעם לגזירות המלך כאשר הם משתחווים להמן.

"אך מרדכי עומד איתן ולא נכנע, מכריז ואומר להם: הגזירה הקשה באה אך ורק בעקבות מעשיכם הנלוזים, מאחר והלכתם למשתה ונהניתם מסעודתו של אותו רשע, לכן נגזרה עלינו הגזירה הקשה והאיומה "להשמיד להרוג ולאבד מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד ושללם לבוז".

"בתוך הדברים", סיכם הרב קוק את דבריו הנוקבים המובאים במלואם בגיליון 'שואלין ודורשין' היו"ל ע"י בית הוראה הכללי, "מבצבץ ונראה היסוד הגדול כי כאשר מאמינים בגדולי התורה ומצייתים להוראותיהם בשלמות, זוכים להינצל מכל גזירה שהיא. אך כאשר נוהגים מתוך מחשבה כי אמנם צדיקים גדולים הם וחכמה רבה טמונה בקרבם אך חכמת התורה היא חכמה הניכרת בהבנת הסוגיות התלמודיות ופסקי ההלכה ולא בהבנת מהלכים שלטוניים, ובשאר ענייני העולם ועושים כפי העולה מתחושות אישיות, גורמים בזה לנזקים עצומים הן ברוחניות והן בגשמיות עד כדי גזירת גזירות קשות ורעות חלילה".

השארת תגובה