מהפכת האשראי: יותר כסף, יותר חובות

החזקת כרטיס אשראי עולה לנו ביוקר, והיקף החובות של הצרכן הישראלי מטפס משנה לשנה • החברות מוחקות עשרות מיליוני שקלים אבודים ומאגר נתוני האשראי שבדרך – עשוי להעמיק בסופו של דבר את אחיזת הגופים הפיננסיים בכיסיכם

כספומט
כספומט
עכשיו באשדוד: דירה החל מ-1.100.000 ש"ח

כרטיס האשראי הפך לחברו הטוב של הצרכן הישראלי, במיוחד בערבי החגים, כשמוצתה המסגרת הבנקאית. מנתונים שפרסם הלמ"ס עולה כי 16% ממשקי הבית לא משתמשים בכרטיס אשראי. (אצל יהודים 11% ואצל ערבים 48%).

מסגרת האשראי הבנקאית היא אליה וקוץ בה – היא אמנם מקנה לנו אוויר כלכלי בגובה המשכורת המוזרמת לבנק מדי חודש אבל היא עולה לנו המון. משהוגבלו הבנקים לפני קצת יותר מעשור לאשר ללקוח מסגרת בגובה השכר החודשי, היה נראה כאילו התיקון לחוק יעשה סדר בחשבונות הצרכנים אלא שאת "מסגרת הקבע" שהוקשחה ביום אחד, החליפו הלוואות של הבנקים לסגירת מינוסים ולכל מטרה בעצם. לבנקים יש כסף והם צריכים להרוויח ממנו הרבה יותר.

בשנים האחרונות החל הרגולטור בצמצום סיכונים והגביל גם את הלוואות הבנקים למשקי הבית, אלא שלאור הגבלות הבנקים, החלו חברות האשראי (והחוץ בנקאיות) לחלק כסף לכל דכפין והמטרה של הרגולטור נראה כי שוב פספסה את עצמה.

עם התרבות החברות החוץ בנקאיות המזרימות הלוואות בריביות יקרות ומדווחות על "חובות אבודים" בשל קשיי החזרים, החל הרגולטור בצעד נוסף שעל פניו אמור להועיל לאזרח הנבוך – "מאגר נתוני אשראי".

הרגולטור מצייר זאת כ"תחרות" – מהיום תפסיק לקחת הלוואה מהבנק שאתה רגיל אליו ושהוא רגיל אליך, כי מהיום כוח ההחזרים שלך יפורסם לכולם, והם כבר ירדפו אחריך לתת לך הלוואה, אבל מה יהיה על אלו שפעם היה קשה להם והם פספסו החזר אחד או שניים?

סטטיסטיקה של בועה

משקי הבית בישראל מתנהלים על חשבון "ענן" שבבוא היום יבוא לפרוע את חובו. על פי נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כמעט מחצית (46%) ממשקי הבית בישראל שיש להם חשבון בנק – היו במשיכת יתר לפחות למשך חודש אחד. מדובר בכ-1.14 מיליון משקי בית, כ-4.15 מיליון נפשות. ואם זה לא מספיק – כשליש ממשקי הבית האלה נמצאים במינוס על בסיס קבוע.

ערב חג, ההוצאות מרקיעות שחקים, ואנחנו עדיין ממליצים לכם לשמור את כרטיס האשראי מתחת למזרן – נתונים המתפרסמים על ידי חברות האשראי מוכיחים בכל פעם מחדש כי הדבר האחרון שכדאי לנו זה להתמכר לתופעה. מסיכום עונת הדו"חות של שלוש חברות כרטיסי האשראי עולה תמונה מדאיגה הן למשק הישראלי והן ברמה הפרטנית של משק בית שלא מכלכל צעדיו בתבונה.

תיק האשראי הצרכני של שלוש החברות – כאל, לאומי קארד וישראכרט שהוא בעצם היקף החובות של הציבור לחברות כרטיסי האשראי זינק בסוף 2018 בכ-9.5% ל־13 מיליארד שקלים ביחס לשנת 2017. העלייה הזאת באה לידי ביטוי בשיעור החובות האבודים. אם נוציא את האשראי לרכישת כלי רכב, העלייה בתיק האשראי של החברות מזנקת ל־16.5% בממוצע. ישראכרט מובילה עם עלייה של 22.8%, אחריה ניצבת כאל עם עלייה של 15.3% ולאומי קארד – (בשמה החדש "מקס") – עם עלייה של 11.4%.

הזינוק בהלוואות לכל מטרה הניתן לציבור הרחב הוא כאמור פועל יוצא מסגירת הברזים מצד הבנקים, יחד עם הצורך של בעלי ההכנסות הנמוכות בהלוואות, גם אם מדובר בריביות גבוהות יחסית.

זינוק בחובות האבודים

תוצאות היד "הקלה והרחבה" של חברות כרטיסי האשראי במתן הלוואות ללווים החלשים ניכרים בשיעור החובות האבודים, שהם הנורה האדומה המסמנת על בועה שסופה חלילה טרגדיה כלכלית.

החובות האבודים הם הכספים שחברות האשראי מתקשות לגבות מלווים המפגרים בתשלומים – בלאומי קארד נרשם זינוק של 80.6% במחיקות האשראי הצרכני ב־2018 בהשוואה ל־2017, שמחקה הלוואות ב־65 מיליון שקלים – הנתון הנמוך ביותר מבין שלוש החברות. בכאל נרשמה עלייה של 18.7% במחיקות, ובסך הכל נמחקו 89 מיליון שקלים, וישראכרט בראש עם עלייה של 10.1% במחיקות האשראי – עם הלוואות אבודות בהיקף של 87 מיליון שקלים.

בהסתמך על זה שחברות האשראי החוץ בנקאיות מפזרות סיכונים, ניתן לראות איך הן שומרות על עצמן במתן הלוואות דווקא לאלו הנחשבים ל"לווים מסוכנים" ממעמד הביניים. פיזור הסיכונים בא לידי ביטוי בין היתר בעליה בריבית הממוצעת ב 2018 ביחס ל 2017.

לקוח המבקש הלוואה חוץ בנקאית, משלם על "תוספת סיכון" כי לחברה אין נתונים עליו – אם זה לקוח שמחזיר הלוואות בזמן או לקוח בעייתי. מהמצב נפגעים לא מעט משקי בית ועסקים קטנים, שבסופו של דבר משלמים יותר. אז מה עושים? מקימים את ה"מאגר לנתוני אשראי".

באפריל הקרוב יושק מאגר נתוני אשראי שאמור לתת לחברות כרטיסי האשראי כלים טובים יותר לתמחור סיכון, וכך על פי הבטחת הרגולטור, נוכל להתמקח על הריביות. המאגר אמור לחשוף נתונים היסטוריים על כושר החזר של לווים, נתונים המצויים כיום רק אצל הבנקים הגדולים, דבר המקנה להם יתרון ומעכב תחרות בשוק האשראי הקמעונאי.

המאגר ירכז את כל הנתונים הפיננסיים של משקי הבית כדי לקבוע את דירוג האשראי לכל לקוח. את המידע יוכל לקבל הגוף הפיננסי ממנו יבקש הלוואה, והריבית הרלוונטית לאותו לקוח תקבע בהתאם.

למאגר ידווחו כ-30 נותני האשראי הגדולים במשק, הנותנים כ-90% מהאשראי הצרכני – בנקים, חברות כרטיסי אשראי וחברות אשראי חוץ בנקאי גדולות, גופים ציבוריים כמו הוצאה לפועל, כונס הנכסים הרשמי ובנק ישראל שידווחו למאגר בפירוט ובאופן שוטף. החברות שיוכלו להשתמש במידע יהיו בעצם החברות המקנות אשראים ובלבד שיעמדו בתנאי הפיקוח. אותו גוף פיננסי לא יוכל לגשת לנתונים ללא אישור הלקוח מבקש ההלוואה, עם אישור הלקוח אותו גוף יפנה ל"לשכת אשראי", זו תעבד את הנתונים מהמאגר, ותעבירם לגוף הפיננסי.

המידע שלשכת האשראי תעביר לגוף המלווה יגיע בשתי רמות על פי בקשת הגוף המלווה – המלצה לאישור ההלוואה ללקוח הספציפי, וכן מידע מורחב יותר הכולל ניתוח לנתונים וקביעת דירוג ורמת הסיכון של הלקוח.

מדברי חדווה בר, המפקחת על הבנקים, עולה תמונה אופטימית לגבי "מאגר האשראי" אך יחד עם זאת איש בפיקוח לא התייחס למידת השליטה של המאגר בעתידם הכלכלי של משפחות רבות הנאנקות תחת נטל הפרנסה בשל יוקר המחייה בישראל. המידע יכלול נתונים חיוביים על הלקוחות, כגון החזר הלוואות בזמן (בעבר, שלא דרך המאגר, סופקו בעיקר נתונים שליליים). בנוסף, כשלקוח ירצה הלוואה הוא לא "ייתקע" דווקא עם הבנק שלו, ויוכל לקבל הצעות מכ-30 מלווים שלמעשה יתחרו עליו. לכאורה זה מצטייר ורוד אבל נראה כי המאגר יהווה כר בטוח מדי לגופים המלווים מאשר לתחרות על הלווה, כל עוד בצעד זה לא הובטחו הריביות בהתאם לדירוג האשראי של הלקוח. לא צריך להיות גאון כדי להבין כי מידע מלא עלול לפגוע בלווים שיש עליהם נתונים שליליים. בנוסף, הפיכת האשראי לנגיש יותר והרחבת ההיצע עלולות לדרבן "דחיפת" האזרחים ממעמד הביניים לאשראי.

בעשור האחרון משקי הבית כמעט והכפילו את האוברדרפט וההלוואות – מ-106 מיליארד שקלים ל-196 מיליארד שקלים. כלומר משקי הבית נכנסים עמוק ועמוק יותר ויותר למינוס. עליית הריבית שהתחילה לאחרונה תקשה על משקי הבית עוד יותר. מה שיעצים את מעגל המשפחות-בסיכון. כך שלא נותר אלא לצפות ולקוות שהמפקחת על הבנקים תפסיק את החגיגה של הטייקונים על כיסו של החלש ותגביל מתן הלוואות חוץ בנקאיות לעשירון התחתון.

השארת תגובה