35 שנה ל'מלחמת השבת' של הרבי מויז'ניץ זצ"ל

יריעה היסטורית על עמידתו של הרבי מויזניץ זצ"ל כצור איתן לימין רבה של פתח תקוה הגרב"ש סלומון זצ"ל – מלחמת ד' למען כבוד השבת, בימים אלה לפני 35 שנה

בעל הישועות משה
בעל הישועות משה
עכשיו באשדוד: דירה החל מ-1.100.000 ש"ח

היה זה לפני 35 שנה, ארץ ישראל סערה במערכה אדירה על קדושת השבת. היה זה בעקבות החלטת ראש עיריית פתח תקוה ד. תבורי, לאפשר פתיחת בתי הוללות ושעשועים בלילות שבת רח"ל בתחומי העיר. רבה הראשי של פתח תקוה, הגאון רבי ברוך שמעון סלומון זצ"ל, בראש שאר רבני העיר והמוני התושבים, יצאו למערכה כבירה להגן על כבוד השבת.

מרן ה'ישועות משה' מויזניץ זי"ע, בהיותו בין ראשי מועצת גדולי התורה ומגדולי מנהיגי היהדות החרדית, נחלץ לעמוד לימין המערכה, לגדור גדר ולעמוד בפרץ נגד רשעי ישראל.

מיד בהיוודע כוונותיו של ראש העיר לפגוע בקדושת השבת ע"י הפרת ה'סטטוס-קוו', הגיעו אל בית הרבי זצ"ל רבני ונכבדי העיר והוועד הפועל שהוקם במיוחד, להתייעצות ממושכת כדי ללבן את הקורה וללמוד על ההשלכות שעלולות להיווצר מכך בעיר פתח תקוה ובערים אחרות בארץ. הרבנים הזמינו את הרבי מויזניץ לשבות בעיר, כדי לחזק את המערכה ולהאציל מהודו זיוו והדרו על העיר כולה.

שיחה טלפונית לשר הפנים

בערב שבת כ"א באדר א' תשמ"ד, כאשר היה חשש כי ראש העיר מצליח לתקן חוק עזר עירוני של שעות עבודה ומנוחה כדי לערער את יסודות שמירת שבת בעיר, התקשר הרבי מויז'ניץ טלפונית אל שר הפנים מר יוסף בורג, והפציר בו לבל יחתום על האישור הדרוש לראש העיר, כדי למנוע ממנו לבצע את זממו.

למרבה הצער לא שעה ראש העיר לכל הבקשות והתחנונים ולא נסוג מדעתו, בעקשנות ובעזות נפתחו בליל שבת דלתות קולנוע 'היכל', דבר שקומם כל לב שומר תורה ומצוות באשר הוא שם.

באותו שבוע קיימה העירייה ישיבת מועצה בענין, רבני העיר הופיעו לישיבה, כדי להפריע לקבלת החלטת ראש העיר. הרוחות התלהטו ותהום כל העיר.

דרשה נוקבת

בסעודה שלישית של שבת מברכין אדר ב', יצא הרבי מויז'ניץ בקול חוצב להבות, בדברי מחאה על חילול השבת ע״י ראש העיר פ״ת: "רצוני להעיר בענין שהזמן גרמא. קם לו בפתח תקוה ראש העיר, קרוץ מחומר שהיום כאן ומחר שם, ורוצה לעקור לגמרי את השבת גם מרשות הרבים. הן אמת שהוא והם ממילא מחללי שבת בביתם, באופן פרטי, אך עתה הגדיל עשות להרבות ולהוסיף חילול שבת גם בפרהסיא, וזאת כדי למצוא חן בעיני בוחריו, שיבחרו בו שוב. הוא יצא למערכה נגד השבת למען יגדל כבודו המדומה, כאילו אין די בכל הזוהמה של ששת ימי המעשה ונדרש להוסיף גם בליל וביום השבת, כדי 'לזכות בהם את הציבור'…

"כל זאת הוא תוצאת החינוך הקלוקל, אלה הם הפירות של אותו חינוך שמשקיעים בו הון תועפות לאין שיעור, בבתי ספר ובאוניברסיטאות, כך נראים הגידולים שגידלו. לאיזה התדרדרות נוראה הגיעו, להוסיף על הפירצות שהיו עד הלום. הלא על כל האידיאל והשקפת עולמם כבר עבר הכלח, הכל עבר ובטל כליל, והם שקועים במעמקים ובמצולות ואין באפשרותם להתרומם ולהתעלות. אין להם כבר מה לחדש זולת להתפקר עוד ועוד.

"לאור זאת נשאלת שאלה גדולה, נוקבת וחודרת: במה הם יהודים? בלי שבת, בלי תורה, בלי תפילין, בלי ציצית, בלי 'שמע ישראל', בלי טהרת המשפחה. וכי בזה ששפת הדיבור היא 'עברית' נעשים יהודי? וכי השפה קובעת בדבר? האם יהודי המדבר בשפה האנגלית נהיה אנגלי? או האם גוי המדבר עברית נהיה יהודי?

"סיפר לי יהודי, חרדי, שאחד מראשי הממשלה לשעבר התאונן בפניו, כי הוא חושש על בניו ונכדיו שלא יינשאו בנישואי תערובת. שאלו הלה: למה אינך מפחד על הנכדים שלי? ענה לו ראש הממשלה: החינוך שלכם מבוסס ומוצק יותר, ממילא הילדים חזקים ואיתנים בדעתם. אמר לו: אם כך, למה התעקשת בפרשת ילדי טהרן[לפני עשרות שנים]  שהם לא יכנסו ללמוד במקומות חרדיים, העבירו אותם על דתם ו'שחטו' את נשמותיהם? וראש הממשלה נאלץ להודות לו על טעותו. ולמעשה, אותם נשמות ילדים אבדו, כי עקרו מהם כל זיק של יהדות, וכמו שסיפרו לי להיכן הגיעו תלמידי האוניברסיטאות, עד שהעידו על עצמם שלא אכפת להם מנשואי תערובת – רחמנא ליצלן.

"בהיותו פעם באירופה, באו אלו שני יהודים, ושאלוני מה דעתי על האוניברסיטאות. עניתי להם שיש נפקא מינה איזה אוניברסיטאות. הם חשבו לתומם שכוונתי איזו מהם משובחת יותר, זו של פאריז או זו של איטליה, וכדומה, אולם אני הראיתי להם על ארון הספרים, תוך כדי הבעת דעתי, שכוונתי על הלימוד בספרים אלה – ש״ס, שו"ע, 'בית יוסף' ופוסקים – מקום שעוסקים בו בספרים אלה, אותו אני מעריך ומוקיר מאוד! שאלתי אותם: הלא למי ניתנה התורה? לגוי השווייצרי או הצרפתי? הרי להם אסור ללמוד! התורה הקדושה ניתנה לנו – ליהודים, ומי שאינו לומד ושומר תורת ה׳, במה ייקרא יהודי?!

"להווי ברור ידוע וגלוי לכל: שבת קודש קביעא וקיימא מאז ששת ימי בראשית, אין ביד שום כוח בעולם לעקור אותה! בפרשה הראשונה שבתורה – שהם גם לומדים – כתוב 'ויכולו השמים… וישבות ביום השביעי'… המחלל שבת בפרהסיא פיתו פת עכו״ם, ויינו יין נסך, וזאת על אף שהוא נקרא יהודי. הרחקה חמורה זו לא נאמרה בשום ענין אחר, אלא רק על המחלל שבת קודש! הרי לנו עד היכן הדברים מגיעים. כבר היו מעולם אפיקורסים גדולים יותר שבקשו לעקור את היהדות, אולם הדבר לא עלה בידם, כי התורה קביעא וקיימא, והם נאבדו מן העולם, שקעו בתהום הנשייה.

"ה'אור החיים' הק׳ כתב על הפסוק (ויקרא מ( 'מועדי ה׳ אשר תקראו אותם… אלה הם מועדי', מתחילה ציווה ה׳ כי עיקר המועדות תלוי בזמנים אשר יקראו אותם, וחשש הכתוב שיטעו לומר שבכלל זה גם קדושת יום השבת, שאם יסכימו לדחותו מיומו ליום אחר יתקדש על פיהם. לכן חזר ופירש 'אלה הם מועדי', והפירוש, אלה שהם שבתות המה מועדי – מועדים שקבע הבורא, ואין אפשרות לשנותם! השבת הוא נצחית וקיימת לעד!

"יעזור ד' שייכנסו הרהורי תשובה בלבם, שיזרח בהם אור השכל הישר ולא יצערו יהודים חרדים לדבר ה'. הרי שבת-קודש כוחה גדול, ביום זה אין שליטה למידת הדין! ולכן כל מי שיש בידו למחות, יבא וימחה!"

ביקורי חיזוק בפתח תקוה

כעבור שבוע, ביום ראשון ז' באדר ב', בשעות הצהריים, ערך הרבי מויז'ניץ ביקור מיוחד בעיר פתח תקוה, בבית המרא דאתרא הגרב"ש סלומון זצ"ל. הרב נעצר ביום השבת ע"י המשטרה, בעקבות השתתפותו במחאה על חילול השבת. לאחר ארבע שעות במעצר שוחרר הרב, ובמוצאי שבת עוכב שוב לחקירות במשך כשעתיים.

הרבי מויז'ניץ יצא ללחום על כבוד השבת וכבוד הרבנות, והגיע באופן מיוחד לבקר את הרב בביתו ולעודד את רוחו לעמוד כחומה בצורה. כשהוא מלווה בחשובי מקורביו וראשי מוסדות ויז'ניץ, הגיע הרבי אל ביתו של הרב סלומון, כדי להביע כבוד ויקר לכבוד השבת, ולמי שחירף נפשו על כבוד קדושתה.

על יד ביתו של הרב המתינו ראשי ותלמידי ישיבת 'נחלת דוד' שבנשיאות הרב, וקידמו את פני הרבי מויזניץ בשירה אדירה 'אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה'… הרבי נכנס אל היכל הישיבה, שם שוחח בדברי פלפול בהלכה ובאגדה בעניין השבת והמצוות, שוב ושוב הרעיף דברי עידוד על כל העוסקים בדבר, וחיזק את רוחם במאבק למען קדושת השבת, תוך כדי הבעת צער על אטימות הלב והרגש היהודי של אלו הרוצים לגרום לחילול שבת רח"ל בפרהסיא, הבועטים באותה מתנה טובה שהנחיל לנו השי"ת, ובמקום לשמור שבת כהלכתה ולהקדיש זמן לתורה לתפילה ולסעודות שבת בזמירות ותשבחות, נלחמים כדי לעשות את השבת חול, ואינם שמים על לב כי השבת היא יום מנוחה, שבת מקור האמונה, והמחללה בפרהסיא מוציא עצמו מכלל ישראל המאמינים בני מאמינים. דין המחלל שבת כדין האפיקורסים והפוקרים שקמו לעם ישראל.

ראש הוועד, הגאון רבי יצחק לייביש הלפרין, אז רב ביהמ"ד צאנז בפתח תקוה, שנכח במקום, מסר פרטים אודות המערכה. הגרב"ש סלומון מסר על ההפגנה המבישה האנטי דתית של אנשי השמאל, שנחלה כישלון חרוץ מחוסר משתתפים, דבר המוכיח עד כמה מרושעת היא פתיחת הקולנוע בשבת, כאשר מתוך 130.000 תושבי פ"ת השתתפו בהפגנה בעד ראש העיר ומעלליו רק מיעוט זעום, בעוד שכשהתקיימה ההפגנה נגדו, התייצבו רבבות מתושבי העיר, מכל שדרות הציבור החרדי והדתי.

הגרב"ש ביקש מהרבי את ברכת הדרך לבני העיר בכלל ולתלמידי הישיבה בפרט, והביע תודה והערכה לרבי על הביקור המעודד. באותו שבוע הופיעו בבית הרבי רבני העיר פתח תקוה, ובמשך כשעה גוללו את המתרחש והתייעצו לגבי הפעולות בעתיד.

כעבור מספר ימים הופיע הרבי מויזניץ שוב בעיר, בהפתעה, כדי לבקר את הרב סלומון בהיכל הישיבה. מספר הרב קובלסקי תלמיד הישיבה בימים ההם: זכורני את הביקור המפתיע, הרבי הופיע בהיכל הישיבה בעת שהרב סלומון מסר את השיעור השבועי, השיעור הכללי, הרבי התיישב בצד והקשיב לדברי ראש הישיבה, ותוך כדי השיעור העיר הרבי על דבריו. עסקנו אז בסוגיית ה'חזקות' במסכת בבא בתרא, בפרק חזקת הבתים, הרבי וראש הישיבה החלו במשא ומתן בפלפולי דאורייתא, וראש הישיבה נהנה לשמוע מפי הרבי חידוש ביסודות ובגדרי 'חזקה'.

אחר השיעור נועדו הרבי והרב לשיחת חיזוק במערכה על השבת, והרב הודה מקרב לב על הביקור המיוחד. בשלושת השיעורים הכלליים הבאים שאמר ראש הישיבה הרב סלומון לפני תלמידי הישיבה, היו הדברים מיוסדים על היסוד והחידוש ששמע מפי הרבי במהלך הביקור.

עצרת הרבבות

ביום  שלישי, כ"ג אדר ב' התאספו רבבות אלפי ישראל לעצרת תפילה וזעקה על פני ככר השבת בירושלים. עיקר מטרת הכנס היתה כדי למחות ולזעוק בענין המערכה על קדושת השבת בפתח תקוה. באחד מימי חול המועד פסח תשמ"ד, בשעת לפני הצהריים, הגיע הגרב"ש סלומון לבקר אצל הרבי מויז'ניץ.

הרבי התעכב עדיין בבית הכנסת, לאחר תפילת מוסף, והרב הופיע להקדים את פני הרבי בשלום ובברכת החג. הרבי האיר לו פנים, ואחר ברכת שלומים פצח בריקוד עם הרב, בניגון 'ישמחו במלכותך שומרי שבת'. קהל החסידים שרו בעוז, ולאחר מכן היה זה מחזה מרהיב עין כשהרב התלווה אל הרבי בדרכו לביתו, והחסידים המשיכו ללוותם ברחובות קרית ויז'ניץ בשירה אדירה 'ישמחו במלכותך שומרי שבת'…

בראש חודש אייר תשמ"ד הופיע הרבי שוב בעיר פתח תקוה, לרגל מעמד חנוכת בית המדרש של חסידי ויז'ניץ בעיר, אחר שהורחב ושופץ לתפארת ביוזמת העסקן ר' יחזקאל שרגא כהן, כיום מבעלי 'מאפיית ויזניץ', חתנו של הרה"ח ר' בצלאל קורנבוים ז"ל מראשי קהילת ויזניץ בעיר.

לאחר תפילת ערבית היסב הרבי בראש השולחן, כאשר לימינו יושב רב העיר הגרב"ש סלומון וכן אדמו"רי ורבני העיר. המנחה הרב אליעזר טסלר ז"ל כיבד את רב העיר לשאת דברים, והרב אמר בדבריו כי פורקי העול מנסים לפרוץ את חומות השבת, והביע תקוותו שכל תוספת בחיי התורה בעיר תשמש נדבך נוסף לחומת התורה ויגן על העיר כולה, לכבוד השבת ולכבוד ד', ויתגדל ויתקדש שמיה רבה. הרב הודה לרבי שהטריח עצמו לבוא לעיר מספר פעמים באחרונה, כדי לסייע למערכה ולתת חיזוק לאנשי השם הלוחמים במפירי השבת.

הרבי מויז'ניץ זי"ע עורר על חשיבות חינוך הצאצאים לתורה, ובתוך הדברים אמר: "העיר פתח-תקוה עוברת תלאות רבות. קם לו קרוץ מחומר ומנסה להרוס את חומת השבת, המקודשת מאז ששת ימי בראשית. הם, החילוניים, הרי עושים עסק שלם מהתנ"ך, ואף מלמדים אותו בבתי הספר שלהם. הבה, איפוא, ונראה מה כתוב בפרשה הראשונה שבו. קדושת השבת הרי מפורשת בתורה באופן ברור ביותר, והנה, מעיז אותו פלוני לבוא ולרומסה ברגל גאווה, משל אין די בחילולי השבת הנעשים בארה"ק.

"מנין שואב בשר ודם, שהיום כאן ומחר בקבר, עוז ואומץ לרמוס ברגליו את קדושת השבת? האין די בטומאה המרובה שבתי הקולנוע מפיצים רח"ל במשך כל ימות השבוע, עד שבא זה והוסיף עליהם את יום השבת? תנו, לפחות, לנוח מטומאה זו יום אחד בשבוע. 'מאויבי תחכמני מצותיך', ניקח נא לעצמנו מוסר השכל מהתקיפות שהסטרא-אחרא מגלה, וממנו נלמד לפעול באותה תקיפות במלחמה נגדה. רואים אנו בעליל כי שלמרות שהמצב הכלכלי בארץ רחוק מאוד מלהשביע רצון, וכן המצב הבטחוני – בכל זאת אין הסטרא-אחרא נכנעת. וכי מדמים הם שריבוי חילולי השבת יביא טובה לארץ ישראל?

"אנו רואים, אכן, ברוך השם, תקיפות גם מצד הקדושה. רבה הראשי של העיר, רבני השכונות וכל הציבור החרדי בעיר זו, עומדים בתוקף מול מזימות הרשע כחומה בצורה. המשיכו במלחמתכם הקדושה! היו סמוכים ובטוחים כי מלחמה זו שהקב"ה מסייע לה – סופה בניצחון הקדושה! מלחמה לנו בכוחות הטומאה, עלינו לעמוד איתן נגדם כחומה בצורה. הללו מכנים עצמם יהודים, אך כלום ראויים הם להיקרא בשם זה? לדידם אין צורך בשמירת המצוות, כמו שבת, יום-טוב וטהרת המשפחה על מנת להיקרא יהודי. השפה העברית שבפיהם דיה להחיל על האדם שם זה.

"'חידון תנכ"י' עורכים המה, אך הנאמר בו אינו מחייב אותם כלל וכלל. וכי לא נאמר בו 'מחלליה מות יומת'? ולא זאת בלבד אלא שבדרכם העקומה מנסים הם לכפות על היהדות החרדית את מרותם. חפצים הם שהשקפתם, המבוססת על ספרי כפירה ומינות, תהיה גם השקפתנו, רח"ל, ומכך נובע רצונם לרמוס את קדושת השבת בריש גלי.

"אחד מאותם יהודים נכנס פעם אלי, ובשיחתי איתו שאלתיו אם הוא שומר שבת. כשהשיבני תשובה רופפת, שאלתיו אם שומר הוא, לפחות, על יום הכפורים. 'בוודאי' – השיב הלה בביטחון עצום. אמרתי לו: הגע בעצמך, האין אתה יודע שהשבת חמורה יותר מיום הכיפורים? הכיצד, איפוא, מזלזל אתה בשמירת השבת, בעוד שעל קדושת יום הכפורים הנך שומר? הלא על ידי חילול שבת הוצאת עצמך מכלל ישראל, שהרי נפסקה ההלכה שהמחלל שבת בפרהסיא מנסך את היין, וזאת מפני שעל ידי חילול שבת הוא מוציא עצמו מהכלל.

"את הקטנים מחנכים הם ללא סממני יהדות כלשהם. רבים מהם אינם יודעים כלל מהו 'שמע ישראל'. במה, איפוא, נחשבים הם ליהודים? הרי הקטנים הללו יהפכו ברבות הימים לאישי צבור, ומי ימנע מהם לעשות ככל העולם על רוחם? תשובתנו היחידה היא 'את זה לעומת זה עשה האלקים' – להגביר את כוח הקדושה. אין בכוחנו לשנות את הלך מחשבתם, מוחם אינו קולט את הנאמר להם. רבים מהם כבר מבכים, אמנם, את אסונם, אך בחבל ההצלה שאנו מושיטים להם אין הם מוכנים לאחוז.

"נחזק, איפוא, את חינוכם של ילדינו אנו, וזאת באמצעות ההתנהגות האישית – להזהיר גדולים על הקטנים. התנאי להתדבקות בבורא ב"ה הוא, שהנפש לא תיטמא על ידי קרירות לדברים שבקדושה".

ניצחון בבית המשפט

המערכה המשיכה לאורך כל ימי הקיץ, מדי שבת בשבתו יצאו בני העיר פתח תקוה למחות, ואספות מחאה נערכו בכל אתר ואתר. הפרשה הסתיימה בתחילת חורף תשמ"ה, כשהדברים הגיעו אל בית המשפט, שם נקבע כי ראש העיר פעל נגד החוק, ונגד החלטת שר הפנים. לימים נחל ראש העיר מפלה, כאשר נכשל מלהיבחר שוב לראש העיר, ובני ישראל שומרי השבת והמוני תושבי העיר נשמו לרווחה.

המערכה שקטה, אלא שמאז היו עיני הרבי מויז'ניץ צופיות באור מיוחד על בני העיר ועל רבה הגרב"ש סלומון זצ"ל. הרבי יצא מגדרו בכל עת לכבדו ולהוקירו ביותרת הכבוד. בקיץ תשמ"ה, כאשר התקיים מעמד חנוכת הבית לישיבת 'נחלת דוד' בפ"ת, שיגר הרבי מכתב ברכה מיוחד אותו הקריאו במהלך המסיבה.

כעבור שנתיים בחורף תשמ"ז כאשר התקיימה מסיבת שבע ברכות בעיר לרגל נשואי נכד הרבי מויזניץ, השתתף הגרב"ש סלומון בראש המסובים והאריכו בניגוני שבת, לכבודו של הרב זצ"ל אשר מסר נפשו לעמוד בעוז על כבודה של שבת קדשנו.

תגובה אחת
  1. קראתי את הכתבה בעיון רב לצערי הרב .לא אוכל לומר שהיום בפתה תקווה שומרים את השבת .במרכז העיר ישנם כמה בתי עסק שפתוחים כאילו יום עסקים רגיל .ישנם עוד מספר רב של מיני מרקט של הרוסים שפתוחים. אינני בקי מה עם בתי קולנוע ר"ל אך די והותר הכאב . על הביזיון הזה .ויותר מכל . אבי זצ"ל היה מפקח על הכשרות והניקור בפ"ת וכל מעשיו היו לשם שמים חירף את נפשו למען הכשרות . לדאבון לב היתה בפתח תוקה חנות אחת ויחידה שהיתה מוכרת בשר לא כשר .והיכן היתה מוקמת באותו בנין של הרבנות הראשית .הרב ר'ראובן כץ היה הרב הראשי לפתח תקוה ןאבי היה יושב ובוכה ליד דלתו שיעשה משהו למען הכשרות דרך משפט וכיוצא בו . עד היום הפצע הזה נעץ ציפורניו בקודש . וממשיך כדרכו ..והיום פתח תקוה גדלה ברוך השם .,,, מר בנפש להבין גוטמן מתהפך בקברו כל הרחוב שקרוי על חניות רבות לממכר בשר טרפה ה/ ישמור פינסקר גם הוא לא שבע נחת ברוחבו פתוחה חנות טרפה גדולה . אין כשרות אין שבת מי יודע מה ילד יום …אין לנו על מי לסמוך אלא על אבינו שבשמים הצועק מעומק ליבו

השארת תגובה