אדם לאדם – ירח

בן ציון נורדמן
בן ציון נורדמן
עכשיו באשדוד: דירה החל מ-1.100.000 ש"ח

הרבה יודעים יודעים לדקלם את המילים הראשונות שאמר האסטורנאוט ניל ארמסטרונג בלכתו על הירח, לפני יובל שנים. הוא אמר אז מילים שהושמעו בכל העולם: "צעד קטן לאדם וצעד גדול לאנושות". אבל פחות ידוע מה אמר באותם ימים מקים עולה של תורה, הגאון הגדול רבי יוסף שלמה כהנמן זצ"ל – הרב מפוניבז'.

כשסיפרו לו בני הישיבה אודות שני האנשים הראשונים ביקום שהגיעו לירח ואף נעצו בו את דגל ארצות הברית, חייך הרב מפוניבז' את חיוכו הטוב, הסיט את ווילון חלון חדרו והצביע אל עבר האנשים המתהלכים ברחובות בני ברק ואמר: "האדם אולי הגיע לירח, אבל האדם לאדם עדיין לא הגיע".

בשבועות האחרונים עוקבים מאות אלפי אנשים בכל העולם אחר החללית הישראלית 'בראשית' שתביא לראשונה את ישראל אל הירח. כמה אנרגיה אנחנו משקיעים בלפרוץ את הגבולות, בלחקור את העתידות ולגלות צפונות.

אבל שומה עלינו לזכור, כי העבר הינו רק חלק מחיינו. ההווה והעתיד שלנגד עינינו חשובים לא פחות מהעבר שכבר היה. וכך ידועה אמרתו של האבן עזרא: "העבר – אין, והעתיד – עדיין, וההווה – כהרף עין".

העתיד, זה שנמצא כאן למרגלותינו, לא פחות חשוב ולא פחות נחוץ למחקר ולהבנה. ואילו "מה שהיה היה" ואת הנעשה כידוע אין להשיב. אז למה אנחנו כל כך אוהבים להתמקד בחקר ופחות בלמעשה?

***

השבוע הראה לי אחד מתלמידי רשת 'מדעים ויהדות' קטע משיעורה של הגב' סיון רהב מאיר ושמחתי לגלות שהוא עוסק בנושא זה בו אנחנו מתמקדים במאמר הנוכחי.

תשאלו ילד מה עיקר התורה, בו אנחנו מגלים את היותינו בנים למקום, הוא יגיד לך ספר בראשית, בה התורה מגלה לנו את השתלשלות הבריאה וששת ימי המעשה. זהו לכאורה העדות הטובה ביותר שהעולם בו אנחנו קיימים נברא ע"י הקב"ה, והוא מנהיג אותו. לכשנתבונן בפרשת בראשית נגלה כי פחות מ-40 פסוקים יוחדו לתיאור בריאת העולם.

ואילו, כשנביט בפרשיות אלו, של הקמת המשכן, נגלה כי הנפח שלו מסתכם בלא פחות מפי עשר מבריאת העולם. ב-400 פסוקים מגוללת התורה בפרוטרוט את סדר הקמת המשכן וכלי הקודש.

הפער הזה אומר דרשני, איך ייתכן שבריאת העולם שהיא יסוד העולם מסתכמת בקצרה בעשרות פסוקים בודדים, ואילו בניית המרכז הרוחני של העם במדבר ארוכה הרבה יותר?!

אמנם, כדברינו, התכלית של התורה היא לא רק לספר סיפורים על מה שהיה, התורה היא מלשון הוראה, שבאה להורות לנו את הדרך בה נלך. התורה עוסקת בנו, בני האדם. גם תיאור הבריאה הוא למטרת הלימוד מה עלינו לעשות לאור האמת הזו של בריאת העולם, ותכלית הלימוד הוא התכלית המוטלת עלינו, מה אנחנו בני האדם צריכים לעשות, לבנות, ליצור, וגם ממה אנחנו צריכים להיזהר ולהימנע. זה המוקד. מהמשכן ועד היום, הפוקוס הוא לא רק במחוזות רחוקים, אלא בהוראות, בהנחיות, בפעילות שלנו בעולם – לאור לקחי העבר.

התחברתי לדברים הנמרצים הללו. בעוד אנחנו מחפשים ואוהבים להשקיע רק בדברים מופשטים ונעלמים, אנחנו שוכחים את העיקר המוטל עלינו בהווה, את ה"קום ועשה" שעומד לפתחנו יום יום, שעה שעה.

***

יצא לי לאחרונה לפגוש בני משפחה שנערכים לרכוש בית חדש במושב יוקרתי בפאתי חדרה. למעלה משנתיים ימים הם עסוקים רק בפיניש של הבית שכמעט מוכן. פעמיים כבר החליפו חשמלאי, והם לא נרגעו עד שבן המשפחה קם ונסע למיאמי להביא מנורות מיוחדות שאין אותם בארץ.

את האמת אומר, ריחמתי עליהם… הפכו עיקר טפל וטפל עיקר. בכל הזמן הזה הילדים מאבדים את ההורים, שעסוקים עכשיו בלבנות להם בית יפה. בשביל מה צריך בית יפה אם אין לך את הילדים שיגורו בתוכו?! וכי זה שווה לאבד את הילדים עבור מנורות ניאון משובחות מפלורידה?!

זה המסר העולה מפרשות אלו. לא לחינם התורה מרחיבה בפרטי בניית המשכן, והמשכן הוא לא מאורע שהיה פעם ואיננו עוד. חכמינו זכרונם לברכה כבר לימדונו כי גם היום שאין משכן, כל בית יהודי הוא משכן לשכינה, וכפי שאמרו חז"ל: "איש ואשה זכו – שכינה ביניהם". ועוד אמרו: בזמן בית המקדש היה מזבח מכפר – היום שולחנו של אדם מכפר עליו.

ברור שיש משמעות לטכנולוגיה למחקר כדור הארץ, החור בשכבת האוזון והקרחונים שלא נמסים, כל אלו הם חלקים מבריאת העולם המופלא – אבל אסור לנו לשכוח את העיקר, את המשכן שלנו, את חינוך הילדים, את העתיד היהודי שלנו.

או אז, כשנעמוד במוצאי השבת שאחר חידושו של הירח ונקדש את החודש, נזכור כי עלינו גם להסתכל לצדדים לומר "שלום עליכם", לאח, לבן, לחבר. זה מה שנשאר איתנו ומלווה אותנו במשך כל החודש וכל השנה, וכפי שאמר הרב מפוניבז', קודם נפגוש אחד את רעהו, לפני שאנחנו פוגשים את הירח.

שבוע טוב ומבורך

השארת תגובה