מערכה קשה: להמשיך את המהפכה

גם אם יש לכם 'כאבי בטן' כאלה ואחרים, לא עת להתלונן עכשיו – עלינו להתייצב כאיש אחד בקלפי ולהצביע עבור המפלגות החרדיות • מערכה קשה לפנינו

צוריאל קריספל
צוריאל קריספל
עכשיו באשדוד: דירה החל מ-1.100.000 ש"ח

בפרשתנו פרשת פקודי מסתיים השבוע למעשה התהליך המורכב של עשיית המשכן וכליו, ובגדי הכהונה, הליך זה שנכתב באריכות רבה לכאורה לאורכן של ארבע פרשיות, תרומה, תצווה, ויקהל פקודי, כשבסיומן כותבת תורתנו הקדושה, "ויעש משה ככל אשר צווה ה' אתו כן עשה", ותמהו על כך פרשני המקרא, מדוע נצרכה התורה לחזור על אופני עשיית המשכן וכליו בפרשיות ויקהל פקודי, ולא הסתפקה בפרשיות תרומה תצווה, שבהם נאמר הציווי על עשיה זו, ומדוע לא נכתב בסיום פרשת תצווה ויעש משה ככל אשר צווה ה' אותו וכו'.

שאלה נוספת יש לשאול על הפסוק המתייחס למידותיו של הקב"ה, "לך ה' הגדולה והתפארת והנצח וההוד וגו', לך ה' הממלכה והמתנשא לכל לראש", מדוע חזר דוד המלך ע"ה שוב לפני המידה השביעית "הממלכה" שהיא המלכות, שוב ואמר "לך השם"

הביאור בזה הוא כך, כי כנגד כל מה שברא ה' למעלה, ברא כנגדו למטה, כל מידה בנויה משני שלבים, מידת החסד שהיא מידת הגדולה המוזכרת בפסוק נחלקת לשנים, החלק הראשון הוא ה"בכח", דהיינו מידת החסד בעצמה, תכונה הטבועה באדם בהכרה וברצון לסייע לזולתו, והחלק הנוסף הוא, ה"בפועל", דהיינו הכח לעשות מעשי חסד, שאחרי שיש בו את ההכרה והרצון לעשות חסד, ישנה את העשייה בפועל.

ויתכן, שישיג האדם בהבנתו והכרתו את עניין עשיית החסד ומעלתו, אך לא בהכרח יוכל לקיים זאת, הוצאת הדברים מן הכח אל הפועל, זו עניינה של מידת המלכות, מלך, הוא לא מי שיש לו את הכישורים הנדרשים ממלך, אלא מי שניתנה בידו האפשרות לעשות דברים בפועל.

אנו רואים לא פעם כאשר נמצאים באירוע של התרמה שישנם אנשים שיוצאים מגדרם כדי לתרום סכומי עתק, ולא זו אף זו הם מעודדים את שאר הנוכחים לתרום בכך שהם הנחשונים לתרום, ואכן אנשים נרתמים בזכותם, אך כאשר גבאי הצדקה מגיעים לפתחם של אותו תורם נכבד, קשה עליו כקריעת ים סוף לממש את הבטחתו.

אנו משתוממים מה קורה פה, ומה ההסבר לתופעה זו, ואיך ייתכן שאותו אדם שכל כך נלהב לתרום לפתע נעלם ונאלם, ההסבר לזה הוא כמו שכתבנו, יש לו את ההבנה שצריך לסייע ולתרום, ובאותו הרגע הוא מתכוון לכך בכל ליבו, אך מכאן ועד להוציא את הדבר לפועל, אין לו את המידה והתכונה הנדרשת לזה.

גם בהנהגתו יתברך, נחלקת מידת החסד לשניים, רצון ה' להיטיב, "כי חפץ חסד הוא" הרצון להיטיב ללא גבול, והצד המשלים הוא, הענקת החסד אל הברואים בפועל, עקב היותו  "מלך", מלכות, הוא השלטון בפועל, הנהגת דרכי ה' וההשפעה המעשית בעולמו יתברך, נובעת ממידת המלכות בהוצאתם של רצונותיו לפועל.

לכן חזר הכתוב פעם שניה ואמר, "לך ה' הממלכה", כי קיימות בבורא יתברך שתי סוגיות נפרדות, ראשית, קיימות בו יתברך כל המידות, גדולה, גבורה וכו', והחלק הנוסף הוא, ענין המלוכה- הבאתם של מידות אלו והוצאתן לפועל.

בפרשיות תרומה-תצווה נאמרו ציוויי העשייה, "ועשו לי מקדש" וכן שאר ההוראות המובאות שם, כולן הוראות עשייה הן, אולם שלימות המעשים טמונה בפרשיות ויקהל פקודי שהן השלב המעשי, הבאת והשלמת הכח הטמון בהוראה והציווי לכלל מעשה.

נמצאים אנו בפתחה של מערכה אולי מהקשות שידע ציבור שומרי התורה, ועדיין טעמה המר של מערכת הבחירות הלפני אחרונה לא סר מפינו, הציבור החרדי עבר טלטלה קשה ברוח ובחומר, וגזירותיו של לפיד הכו בנו ללא רחם לאורך ולרוחב ואילולי ה' שהיה לנו אזי חיים בלעונו.

דרכם של פוליטיקאים שהם מפריחים הבטחות לקהל בוחריהם מריעים בזמירות כאלו ואחרות הנשמעים כמנגינה עריבה לאזניהם של קהל בוחריהם, אך בבוא יום פקודה, נפקד מקומם ונעלמים  ומתאדים והיו כלא היו, וכמאמר הידוע, לפני הבחירות הקירות מדברות אלינו, ולאחר הבחירות אנחנו מדברים לקירות…

בחסדי ה' זכינו לנציגי ציבור מיוחדים במינם, שליחים נאמנים, יקרים ואהובים, נציגים האומרים מעט ועושים הרבה, ומהפיכה של ממש התרחשה מול עינינו ב-4 השנים האחרונות, מהפיכה בכל תחומי החיים, בינוי של מוסדות חינוך וישיבות, בתי כנסיות ובתי מדרשות, שיפוצי מקוואות והמרחב הציבורי, אירועי תרבות שהציבור שלנו מעולם לא זכה לטעום אפילו מהעטיפה של העוגה, קעמפים לעשרות אלפי בחורי החמד, הנחות בתחבורה הציבורית, במים ובארנונה, פעילות ענפה ונפלאה לגיל הזהב בציבור הדתי והחרדי, ציבור שמעולם לא ספרו אותו, העלאת שכר המינימום לממדים ראויים, העדפה מתקנת בתעסוקה לחרדים ועוד כהנה וכהנה.

אין זאת אלא בזכות אותם נציגים שזיכה אותם הבורא יתברך במידות ויכולות נפלאות אלו, לא רק לרצות ולהבטיח, אלא להוציא יקר מזולל, ולממש בפועל את מאווייהם ורצון הציבור ולהוציא מן הכח אל הפועל.

הדברים אינם מובנים מאליהם, ואף אחד לא מבטיח לנו שכך יהיה גם הלאה, ואין הדבר תלוי אלא בנו, אם לא נצא מגדרנו לממש את כל הפוטנציאל הציבורי שלנו וכולי האי ואולי, לא עת לחשות ולהתלונן על כאבי בטן כאלו ואחרים, החלש יאמר גיבור אני לבוא לעזרת ה' בגיבורים ולהגדיל תורה ולהאדירה.

בברכת שבוע טוב ומבורך

צוריאל קריספל

השארת תגובה